תמיד כ״ו

שלשת מקומות השמירה ובית המוקד

1. משנההמסכת פותחת בשמירת המקדש: ״בשלשה מקומות הכהנים שומרים״ בעזרה. המקום הראשון הוא בית אבטינס, הלשכה שבה הכינו את הקטורת. השני הוא בית הניצוץ, בצפון העזרה. השלישי הוא בית המוקד, אף הוא בצפון העזרה, מזרחית לבית הניצוץ.שלשה מקומות שמירה לכהנים: בית אבטינס, בית הניצוץ ובית המוקד
2. משנהבבית אבטינס ובבית הניצוץ ״היו עליות״ — קומה עליונה, ושם עמדו השומרים (בגמרא, בעמוד ב, יבררו אם היו אלה עליות ממש). השומרים שם הם הרובים — נערי כהנים שעדיין לא הגיע זמנם לעבוד במקדש (שטיינזלץ).בשני המקומות הראשונים שומרים רובים, נערים שטרם הגיעו לעבודה, בעליות
3. משנהבבית המוקד אין עליות, כי תקרתו עגולה: ״בית המוקד כיפה״. הוא היה גם ״בית גדול״, ומסביבו ״רובדין של אבן״ — אצטבאות רחבות מאבן גזית שבולטות מן הקיר פנימה, ועליהן אפשר לשבת ולשכב.בית המוקד עגול כיפה וגדול, ומסביבו אצטבאות אבן רחבות
4. משנה״זקני בית אב״ — הזקנים שבבית האב, קבוצת הכהנים העובדת במקדש באותו יום (שטיינזלץ) — ישנים בבית המוקד, ו״מפתחות העזרה בידם״, כלומר ברשותם.זקני בית האב ישנים בבית המוקד ומפתחות העזרה אצלם
5. משנה״פרחי כהונה״, הכהנים הצעירים המזומנים לעבודה, ישנים גם הם בבית המוקד. אין להם מיטות: כל אחד שוכב על ״כסתו בארץ״, כלומר על כרית או מצע שמונח ישר על הרצפה.פרחי כהונה ישנים בבית המוקד על כרית שמונחת בקרקע
6. משנההכהנים ״לא היו ישנים בבגדי קדש״. כל אחד פושט את בגדי הכהונה, מקפל אותם ומניח אותם ״תחת ראשיהם״ על רצפת בית המוקד, ו״מתכסין בכסות עצמן״ — בבגדי החול שלהם (שטיינזלץ).בגדי הכהונה מקופלים תחת הראש, והכהן מתכסה בבגדי החול שלו
7. משנהאם ״אירע קרי״ לכהן — יצא ממנו זרע בשנתו — הוא נטמא ונאסר בעבודה, ולכן ״יוצא והולך לו״ מבית המוקד. המשנה הבאה מתארת את דרכו.כהן שאירע לו קרי בלילה יוצא מבית המוקד

בעל קרי: הדרך אל בית הטבילה

1. משנההכהן שנטמא אינו עובר בעזרה, שבעל קרי אסור לשהות בה. הוא יוצא ״במסיבה ההולכת לו תחת הבירה״ — מעבר מתפתל מתחת לבניין המקדש. משני צדי המעבר ״נרות דולקין מכאן ומכאן״, כדי שיראה את דרכו, והוא מגיע עד ״בית הטבילה״.הכהן הטמא הולך במעבר תת־קרקעי מואר אל בית הטבילה
2. משנהבבית הטבילה ״מדורה היתה שם״: כדי שהכהנים יתחממו אחרי הטבילה. היה שם גם ״בית הכסא של כבוד״, והכהן נכנס אליו להטיל מים לפני שהוא טובל.במקום יש מדורה לחימום ובית כסא להטלת מים לפני הטבילה
3. משנה״זה היה כבודו״ של בית הכסא: מי שבא ומצאו נעול יודע שיש שם אדם וממתין, ומי שמצאו פתוח יודע שאין שם אדם ונכנס. כך לא צריך לדפוק או לשאול, וכל אדם נשמר מבושה.נעול מראה שיש שם אדם ופתוח שאין, בלי לדפוק ובלי להתבייש
4. משנההכהן ״ירד וטבל״ במקוה, ״עלה ונסתפג״ — ניגב את גופו במגבת — ו״נתחמם כנגד המדורה״.הכהן טובל במקוה, מתנגב ומתחמם ליד המדורה
5. משנהאחר כך חוזר לבית המוקד ויושב ״אצל אחיו הכהנים״ עד שהשערים נפתחים עם עלות השחר, ואז ״יוצא והולך לו״ מחוץ למקדש. אף שטבל, הוא טבול יום ואינו טהור לגמרי עד שתערב שמשו, ולכן אינו יכול להישאר בעזרה.אחרי הטבילה הוא ממתין בבית המוקד ויוצא עם פתיחת השערים, כי טבול יום

ההגרלה על תרומת הדשן

1. משנהכהן מבית האב שעובד באותו יום, ש״רוצה לתרום את המזבח״ — לסלק את האפר מעל המזבח החיצון, העבודה הראשונה של היום — ״משכים וטובל״ לפני שבא הממונה. הממונה מנהל את ההגרלה (הפיס) בין הכהנים על כל עבודה, והראשונה היא על תרומת הדשן. מי שלא טבל מראש לא יוכל להשתתף.מי שרוצה לתרום את המזבח טובל מוקדם, לפני בוא הממונה על ההגרלה
2. מאימתי בא?המשנה שואלת בעצמה: ״באיזה שעה בא הממונה״? הכהנים צריכים לדעת מתי עליהם להקדים לטבול.באיזו שעה בא הממונה, שלפניה צריך לטבול?
3. תשובה״לא כל העתים שוות״ — אין לממונה שעה קבועה: ״פעמים שהוא בא מקרות הגבר״, בקריאת התרנגול, ופעמים סמוך לכך — מעט לפניו או מעט אחריו. לכן מי שרוצה לתרום משכים וטובל מראש, ואינו סומך על שעה ידועה.אין שעה קבועה: לפעמים בקריאת התרנגול, לפעמים סמוך לה
4. משנההממונה מגיע לבית המוקד, ״ודפק עליהן״ — דופק על השער — והם פותחים לו. הוא קורא: ״מי שטבל — יבא ויפיס״. רק מי שכבר טבל מצטרף להגרלה.הממונה דופק ומזמין להגרלה רק את מי שכבר טבל במקווה
5. משנההכהנים שטבלו הפיסו — עשו הגרלה — ו״מי שזכה — זכה בו״: הזוכה מקבל את עבודת תרומת הדשן.הזוכה בהגרלה מקבל את עבודת תרומת הדשן

מקור השמירה בתורה

1. מנא הני מילי?הגמרא שואלת על משנתנו: ״מנא הני מילי״ — מנין שבית המקדש נשמר על ידי כהנים ולוים, ומה מקור הדברים בתורה?מה המקור בתורה לשמירת הכהנים בבית המקדש?
2. אבייאביי: ״אמר קרא״ — נאמר בפסוק על סדר המחנות שסביב המשכן: ״משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש״ (במדבר ג, לח). הכתוב מעיד שמשה ואהרן ובניו, שחנו לפני המשכן ממזרח, שומרים את משמרת המקדש — הרי שיש שמירה במקדש.אביי: הפסוק שמזכיר משה, אהרן ובניו כשומרי משמרת המקדש
3. קושיהרקע: במשנה בתחילת מידות: כהנים — בשלשה מקומות, לוים — בעשרים ואחד, ואלה מקומות אחרים.הגמרא מודה (״אמרי: אין״) שמן הפסוק למדנו שיש שמירה, ושהכהנים והלוים חייבים בה. אבל המשנה אומרת שהכהנים שומרים בשלשה מקומות והלוים בעשרים ואחד, ואילו בפסוק ״כהנים ולוים בהדי הדדי כתיב״ — הם כתובים ביחד, כאילו שומרים באותם מקומות.הפסוק מחבר כהנים ולוים, והמשנה מחלקת ביניהם
4. תירוץ״הכי קאמר״ — כך יש לקרוא את הפסוק: ״משה והדר אהרן ובניו״. ״משה״ הלוי מופיע לחוד, ואחריו בנפרד ״אהרן ובניו״ הכהנים. אהרן שומר במקום אחד ובניו בשני מקומות — ובסך הכל שלשה מקומות לכהנים.הפסוק מחלק: משה הלוי לחוד, אהרן במקום אחד ובניו בשנים
5. ממאי?ממאי — מנין לנו לקרוא את הפסוק כמחלק בין משה לאהרן ובניו, ולא כמחבר?מנין לחלק בפסוק בין הלוים לכהנים?
6. תשובההפסוק פותח ב״והחנים״ ואחר כך כתוב ״שמרים״. שני לשונות: ״חונים״ לחוד ו״שומרים״ לחוד — אלה החונים לעצמם ואלה השומרים לעצמם, שתי קבוצות נפרדות.שני לשונות, חונים ושומרים, מורים על שתי קבוצות נפרדות
7. קושיהגם אם הכהנים נפרדים מן הלוים, ״אימא כולהו בחד מקום לחודיה״ — אולי כל הכהנים שומרים יחד במקום אחד, ומנין שהם בשלשה?אולי כל הכהנים שומרים יחד במקום אחד ולא בשלשה
8. דחייה״לא סלקא דעתך״. הפסוק מקיש את משה לאהרן ובניו: מה משה שומר ״בחד מקום לחודיה״, במקום משלו, אף אהרן ובניו לא שומרים כולם יחד אלא כל אחד במקום משלו. לכן יוצא שלשה מקומות.הפסוק מקיש למשה, שיש לו מקום לבדו, ולכן גם הכהנים נפרדים
9. רב אשירב אשי מביא מקור אחר, ״מסיפיה דקרא״ — מסוף אותו פסוק: ״שמרים משמרת״ ו״למשמרת״. שלש לשונות שמירה בפסוק מורות על שלש שמירות נפרדות.רב אשי: שלש לשונות שמירה בסוף הפסוק מורות על שלש שמירות

עליות ממש או כעליות?

1. איבעיאבמשנה נאמר שבבית אבטינס ובבית הניצוץ ״היו עליות״. נשאלה שאלה: ״עליות ממש הוו״ — קומה עליונה ממש, ותחתיה מדור אחר — או שמא רק גבוהים מאד, בנויים על עמודים, כמו עליות, ואין תחתיהם מדור.האם העליות בבית אבטינס והניצוץ היו קומה עליונה ממש?
2. תא שמע״תא שמע״: משנה במסכת מידות, המונה את שערי העזרה, מתארת את שער הניצוץ שבצפון: ״כמין אכסדרא היה״ — מבנה מקורה העומד על עמודים — ״ועלייה בנויה על גבה״, שהכהנים שומרים בה מלמעלה והלוים מלמטה, ופתח היה לה אל החול. עלייה הבנויה על גבי האכסדרא — יש תחתיה מדור, וזו עלייה ממש ולא רק בניין גבוה על עמודים; הרי שהעליות היו עליות ממש (שטיינזלץ). הגמרא מקבלת זאת ועוברת לברר את מקור ההלכה ששנינו שם.במידות: על שער הניצוץ בנויה עלייה ממש, כהנים למעלה ולוים למטה
3. מנא הני מילי?״מנא הני מילי״ — מה מקורה בתורה של ההלכה ששנינו במידות, שהכהנים שומרים מלמעלה והלוים מלמטה?מנין שהכהנים שומרים למעלה והלוים למטה?
4. ברייתא״דתנו רבנן״: נאמר לאהרן על שבט לוי ״וילוו עליך וישרתוך״ (במדבר יח, ב) — ״בעבודתך הכתוב מדבר״: בעבודה שלך, הכהן — היא השמירה, העבודה היחידה במקדש שגם הכהן וגם הלוי מצווים בה (שטיינזלץ). ״וילוו״ — הלוים נלווים וטפלים לכהנים בשמירה זו, ולכן אינם שומרים בגובה כמו הכהנים אלא למטה (שטיינזלץ).הלוים נלוים לכהנים בשמירה, ולכן שומרים מתחתיהם
5. קושיה״או אינו אלא בעבודתם״ — אולי הפסוק מדבר על עבודת הלוים עצמם, בנשיאת כלי המשכן, ואין בו ענין לשמירה.אולי ״וילוו עליך״ מדבר בעבודת הלוים ולא בשמירה
6. דחייהבפרשה כבר כתוב ״ונלוו עליך ושמרו לכל כליו ולכל עבדתו״ (במדבר יח, ד) — ״הרי בעבודתם אמור״. אם כן, ״וילוו עליך וישרתוך״ שבפסוק הקודם צריך לעסוק בענין אחר: בעבודה המשותפת, שהיא השמירה.עבודת הלוים כבר נאמרה בפסוק הבא, ולכן הפסוק הראשון בשמירה
7. מסקנה״הא כיצד?״ כיצד נעשית שמירה משותפת? ״כהנים שומרים מלמעלה, ולוים מלמטה״.מסקנה: כהנים שומרים מלמעלה והלוים מלמטה

שומר אחד בשני שערים

1. משנההמשנה אומרת ״בית המוקד כיפה, ובית גדול היה״, ואינה מזכירה עליה או כמה שומרים. מכאן משמע שגם בו, כמו בשני המקומות האחרים, היה שומר אחד.מלשון המשנה משמע שבבית המוקד שומר אחד
2. קושיה״וחד שומר הוא דהוה בבית המוקד?״ האם רק שומר אחד היה שם?האם באמת רק שומר אחד היה בבית המוקד?
3. ורמינהיורמינהי — סתירה ממשנה במידות: ״שני שערים היו בבית המוקד״, אחד בצפון הפתוח לחיל, שטח חולין שבין העזרה להר הבית, ואחד בדרום הפתוח לעזרה. רבי יהודה אמר שבשער הפתוח לעזרה היה פשפש קטן, שדרכו נכנסים לבדוק את העזרה. לכאורה שני שערים דורשים שתי שמירות.שני שערים בבית המוקד לכאורה דורשים שני שומרים
4. אביי״אמר אביי״: ״כיון דגבי הדדי הוו קיימי״ — השערים עומדים זה לצד זה, ולכן ״סגי להו בחד שומר״, די בשומר אחד, שהוא ״דוי להכא ודוי להכא״, רואה לכאן ולכאן.השערים קרובים זה לזה, ולכן שומר אחד רואה את שניהם

רובדין של אבן

1. מאי ניהו?המשנה אמרה שבית המוקד ״מוקף רובדין של אבן״. הגמרא שואלת: ״רובדין מאי ניהו״ — מה טיבם?מה הם הרובדין שמקיפים את בית המוקד?
2. תשובה״גזרתא דאצטבתא״ — אבנים גזורות ומסותתות של האצטבה, ״דסלקי בהו לאצטבתא״ — שבהן עולים הכהנים אל האצטבה, שורת האבנים הבולטת מן הקיר, לשכב שם (שטיינזלץ).אבנים גזורות שבהן עולים אל האצטבה לשכב עליה
3. קושיה״ומי הוו מיפלגי אבנים״ — וכי גזרו אבנים בבית המקדש? והכתיב בבנין בית המקדש: ״והבית בהבנותו אבן שלמה״ (מלכים א ו, ז) — והפסוק ממשיך שכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו (שטיינזלץ). כל אבן נבנתה שלמה, כפי שהובאה ממחצבתה, בלי שגזרו אותה בברזל.אבנים גזורות סותרות את הפסוק שכל אבן במקדש שלמה
4. אביי״אמר אביי״: האיסור שבפסוק הוא שלא יישמע ברזל בבית — בתוך המקדש עצמו — ומחוצה לו מותר לסתת אף בברזל (שטיינזלץ). ״דמתקני ומייתי מעיקרא״ — מתקנים את האבנים בחוץ ומביאים אותן מוכנות מראש, ״אבני זוטרתא ואבני רברבתא״ — קטנות וגדולות — כמו שכתוב בבנין המקדש ״אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות״ (מלכים א ז, י). שורת אבני העשר בולטת שתי אמות מעל שורת אבני השמונה, ובליטה זו היא האצטבה ששימשה משכב לכהנים (שטיינזלץ).מותר לגזור בברזל מחוץ למקדש ולהביא מוכן, אבני עשר ושמונה אמות

למה לא מטות?

1. קושיההמשנה אמרה ש״זקני בית אב ישנים שם״ — על רובדי האבן. ואמאי — ולמה כך? ״לעיילי מטות״ — שיכניסו מטות לבית המוקד ויישנו עליהן!למה הזקנים לא ישנים על מטות אלא על אבן?
2. אביי״לאו אורח ארעא״ — אין זה דרך ארץ, כבוד, ״לעיולי מטות לבית המקדש״. לכן ישנים על האבן.אין זה דרך ארץ להכניס מטות לבית המקדש

רובים או פרחי כהונה?

1. משנההמשנה אמרה ״פרחי כהונה, איש כסותו בארץ״: הכהנים הצעירים ישנים בבית המוקד, כל אחד על כסותו שמונחת בקרקע.פרחי כהונה ישנים בבית המוקד על כסותם בארץ
2. שאלה״אמאי התם קרי להו רובים״, הכא קרי להו ״פרחי כהונה״? מדוע בתחילת המשנה קוראת להם ״רובים״ ואילו כאן ״פרחי כהונה״, אף שנראה שמדובר בצעירי כהנים בשני המקרים?למה קוראת המשנה פעם רובים ופעם פרחי כהונה?
3. תשובהדף כזאין, יש הבדל. התם — בבית אבטינס ובבית הניצוץ — השומרים הם כאלה ״דלא מטו למעבד עבודה״, שעדיין לא הגיעו לגיל עבודה, ולכן ״רובים״, נערים. הכא — בבית המוקד — הם כאלה ״דמטו להו למעבד עבודה״, הגיעו לכשרות עבודה, ולכן ״פרחי כהונה״.רובים עדיין לא הגיעו לעבודה, ופרחי כהונה כבר הגיעו

שאלות הבנה

מקורות להעמקה

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• טבלאות עזר
• סיכום נקודות (אנגלית)
• הגמרא עם ביאור שטיינזלץ בספריא