קינים כ״ה

הרי עלי קן כשאלד זכר — המשנה האחרונה

1. המקרהאשה אמרה ״הרי עלי קן כשאלד זכר״, וילדה זכר. מדובר ביולדת עניה (ברטנורא): עשירה מביאה כבש לחובתה. לכן היא מביאה ״שתי קנים״, כלומר ארבעה עופות: ״אחת לנדרה״ — שתי עולות, כי קן של נדבה כולו עולות; ״ואחת לחובתה״ — קרבן היולדת, עולה אחת וחטאת אחת. בסך הכל: שלוש עולות וחטאת אחת.המשנה: יולדת עניה נדרה קן והביאה שני קנים — ארבעה עופות
2. הסדר הנכוןהכהן שקיבל את העופות ״צריך לעשות שלש פרידים מלמעלן ואחת מלמטן״. הטעם: עולה מקריבים למעלה והחטאת למטה, והכהן אחראי לסדר הזה. שלוש העולות — שתי עולות הנדר ועולת החובה — למעלה, והחטאת היחידה — למטה.הכהן צריך להקריב שלוש עולות למעלה וחטאת אחת למטה
3. הכהן שינהרקע: הסדר הנכון: שלוש פרידות למעלה ואחת למטה. כאן הכהן עשה שתים ושתים, והוא לא שאל אותה איזה עוף הוא לאיזה קרבן.הכהן עשה ״שתים למעלן ושתים למטן ולא נמלך״ — הוא לא שאל את האשה על מה הביאה כל עוף. כאן עדיין לא פירשה איזה קן לנדר ואיזה לחובה, ולכן מעשה הכהן קובע: לפי הרמב״ם, שני העופות שנעשו למעלה הם הנדר — שתי עולות כשרות — ושני העופות שנעשו למטה הם החובה. החטאת שבהם כשרה, אבל עולת החובה נעשתה למטה, בצד הלא נכון, ונפסלה. כך נפסלה פרידה אחת מארבע, וחסרה עולת החובה.שתים למעלה ושתים למטה: עולה אחת נעשתה למטה ונפסלה
4. ממין אחדרקע: נשארנו עם שלוש כשרות ואחת פסולה, וחסרה עולה אחת. השאלה היא ממה להביא אותה ואיפה להקריב.״צריכה להביא עוד פרידה אחת, ויקריבנה למעלן״ — כשהעופות היו ״ממין אחד״ (כולם תורים או כולם בני יונה). העוף החדש משלים את העולה החסרה, ולכן מקריבים אותו למעלה. החשבון: ארבעה עופות — כשרים שלושה, פסול אחד — מוסיפה אחד.ממין אחד: מביאה פרידה אחת ומקריבה אותה למעלה
5. משני מיניםרקע: עיקרון ממשנה קודמת במסכת: אין מביאים תורים כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורים — עולה וחטאת של אותו קרבן הן מאותו מין.״משני מינין, תביא שתים״ — כשקן אחד היה תורים וקן אחד בני יונה. אין אנו יודעים אם העולה שנפסלה היתה תור או בן יונה, והעולה החסרה צריכה להיות מאותו מין. לכן היא מביאה תור אחד ובן יונה אחד, ומקריבים את שניהם למעלה (רמב״ם) — אחד מהם משלים את העולה שנפסלה.משני מינים: תור ובן יונה, כי לא ידוע איזה מין נפסל
6. פרשה נדרההמקרה השני: ״פרשה נדרה״ — בשעה שהביאה את הקנים לכהן אמרה: ״אלו לנדרי ואלו לחובתי״. הכהן עשה שתים למעלה ושתים למטה, ואין ידוע איזה קן נעשה איפה. מכל ארבעת העופות כשר עוף אחד בלבד, והוא עולת החובה. הטעם: הכהן עשה בלי לשאול, וייתכן שהנדר כולו (שתי עולות) נעשה למטה — פסול — והחובה נעשתה למעלה, שם רק העולה כשרה והחטאת פסולה. זה כעיקרון של עולה שנתערבה בחובה: כשר מספר העולות שבחובה בלבד.פרשה נדרה: רק עולת החובה האחת כשרה מארבעת העופות
7. ממין אחד: שלושרקע: החובה היא עולה וחטאת, והנדר שתי עולות — ארבעה עופות בסך הכל, ורק אחד מהם כשר.״צריכה להביא עוד שלש פרידים, ממין אחד״. החשבון: 4 עופות (נדר וחובה) − 1 כשר = 3 עופות חסרים. מה חסר? נשארה עליה החטאת של החובה (עוף אחד, מקריבים אותו למטה), והנדר כולו — שתי עולות, מקריבים אותן למעלה.ממין אחד: שלוש פרידות — חטאת למטה ושתי עולות נדר למעלה
8. משני מינים: ארבע״משני מינין, תביא ארבע״ — הקנים היו משני מינים; למשל (רמב״ם) קן תורים לנדר וקן בני יונה לחובה, והכהן אינו יודע איזה זוג עשה למטה. אפשרות אחת: שני התורים של הנדר נעשו למטה ונפסלו, ובני היונה של החובה נעשו למעלה — העולה כשרה והחטאת פסולה. אז חסר הנדר כולו, וגם חטאת של בן יונה. אפשרות שנייה: בני היונה נעשו למטה — החטאת כשרה והעולה פסולה — ואז חסרה עולה של בן יונה. כדי לצאת בשני הצדדים היא מביאה ארבע: שתי עולות לנדר, שמקריבים למעלה, וזוג מן המין של החובה (בני יונה בדוגמה) — אחד עולה למעלה ואחד חטאת למטה (ברטנורא ורמב״ם). כלומר שלוש למעלה ואחת למטה.משני מינים: ארבע — שתי עולות לנדר, וזוג עולה וחטאת
9. קבעה נדרהרקע: בפרשה נדרה היא ייעדה את העופות רק בשעת ההבאה. בקבעה נדרה — היא קבעה את המין כבר ברגע הנדר.המקרה השלישי: ״קבעה נדרה״ — בשעת הנדר אמרה ״הרי עלי קן ממין פלוני״, והביאה אותו עם חובתה, והכהן עשה שתים למעלה ושתים למטה. אחר כך שכחה באיזה מין קבעה את הנדר, והכהן לא ידע אם הנדר נעשה למעלה או למטה. גם כאן, כבעיקרון הקודם, כשרה רק עולת החובה האחת.קבעה נדרה: קבעה מין לנדר ושכחה אותו; רק עולת חובה כשרה
10. ממין אחד: חמש״צריכה להביא עוד חמש פרידים, ממין אחד״. החשבון: חסרה חטאת החובה — עוף אחד, מתור או מבן יונה (לפי הרמב״ם, כי אינה יודעת מאיזה מין היו ארבעת העופות), ומקריבים אותה למטה. ושתי עולות הנדר חסרות, אבל היא שכחה את מין הנדר, ולכן מקריבים למעלה שתי עולות מכל מין: 2 תורים + 2 בני יונה = 4 עופות. עולת החובה אינה חסרה — היא העוף שכשר. סך הכל 1 + 4 = 5 פרידות.ממין אחד: חמש — חטאת אחת וארבע עולות מכל המינים
11. משני מינים: ששבעופות משני מינים: ״משני מינין, תביא שש״. ארבע מהן לנדר — שני תורים ושני בני יונה למעלה, כי המין שנקבע אינו ידוע. עוד שתיים לחובה: חטאת ועולה. כאן אי אפשר לשלם רק חטאת ולומר שהעולה שכבר הוקרבה מספיקה, כי אין ידוע מאיזה מין היתה העולה הכשרה, והחטאת צריכה להיות כנגדה מאותו מין (רמב״ם). לכן מביאה שני עופות ממין אחד, אחד חטאת ואחד עולה. 4 + 2 = 6 פרידות.משני מינים: שש — ארבע לנדר, ושתיים לחובה (חטאת ועולה)
12. אין ידוע — שבערקע: הקרבנות שהיא חייבת: נדר (שתי עולות), חובה (עולה וחטאת). עכשיו אין ידוע לא מה היא נתנה ולא מה הכהן עשה.המקרה הרביעי: ״נתנתם לכהן ואין ידוע מה נתנה״ — היא אינה יודעת איזה מין נתנה ואיזה קן היה לנדר ואיזה לחובה — ו״הלך הכהן ועשה ואין ידוע מה עשה״. התשלום: ״ארבע פרידים לנדרה, ושתים לחובתה, וחטאת אחת״. הנדר — שני תורים ושני בני יונה, שנעשים כולם עולות למעלה. החובה — חטאת ועולה, מאיזה מין שתרצה. ועוד חטאת אחת, מתור או מבן יונה. ברטנורא אינו מפרש את טעמה; לפי הרמב״ם היא חטאת העוף שבאה עם כבש לעולה — קרבן יולדת עשירה — שהרי גם חובתה נקבעה במין מסוים והיא אינה יודעת באיזה. חטאת העוף הבאה על הספק אינה נאכלת (רמב״ם). סך הכל 7 פרידות.אין ידוע מה נתנה ומה נעשה: ארבע לנדר, שתים לחובה, חטאת אחת
13. בן עזאי״בן עזאי אומר, שתי חטאות״ — במקום חטאת אחת. לפי הרמב״ם, ייתכן שקבעה את חובתה — החטאת שבאה עם הכבש — בתור או בבן יונה, והיא אינה יודעת באיזה. הרמב״ם מציין שבן עזאי הולך כאן לשיטתו במשנה קודמת במסכת, שהולכים אחר הראשון. לכן היא מביאה תור ובן יונה, ושניהם נעשים חטאות עם כבש לעולה. ואין הלכה כבן עזאי.בן עזאי: שתי חטאות, תור ובן יונה — ואין הלכה כמותו
14. רבי יהושערבי יהושע אומר: ״כשהוא חי קולו אחד, וכשהוא מת קולו שבעה״ — זה הדבר שאמרו. כבש חי משמיע קול אחד, וכשהוא מת — כשהיה צפוי שקולו יפסק — שבעה קולות יוצאים ממנו. כך כאן: בלי ספק היתה צריכה האשה ארבעה עופות בלבד (קן לנדר וקן לחובה), ואחרי שנפסד הקרבן נתרבו המצוות לשבעה עופות.רבי יהושע: כשם שכבש מת מוסיף קולות, כך הפסד מרבה קרבנות
15. שבעת הקולותרבי יהושע מפרט איך כבש מת משמיע ״שבעה״ קולות: ״שתי קרניו, שתי חצוצרות״ — שופרות (ברטנורא); שתי שוקיו — שני חלילים; עורו — תוף; מעיו — נבלים; בני מעיו — כינורות. 2 + 2 + 1 + 1 + 1 = 7 קולות.שבעה קולות: קרניים, שוקיים, עור, מעיים ובני מעיים
16. ויש אומרים״ויש אומרים, אף צמרו לתכלת״ — לדעתם גם צמרו משמש: עושים ממנו מעיל שכולו תכלת ועל שוליו פעמונים שמשמיעים קול. התנא הראשון אינו מונה את התכלת, כי התכלת בעצמה אינה משמיעה קול — רק הפעמונים שעל שולי המעיל (ברטנורא).ויש אומרים: גם הצמר לתכלת, אבל התנא הראשון אינו מונה אותו
17. רבי שמעון בן עקשיארבי שמעון בן עקשיא אומר גם הוא דבר הדומה לכבש המת: כשם שכשהוא מת קולו שבעה, כך זקני תורה — כשהם מזקינים והכוחות נחלשים — מוסיפים חכמה. זה סיום המסכת.רבי שמעון בן עקשיא: דבר דומה — זקני תורה מוסיפים חכמה
18. זקני עם הארץ״זקני עם הארץ״ — כל זמן שמזקינים, ״דעתן מטרפת עליהן״. מקור: ״מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח״ (איוב יב, כ). לפי ברטנורא הפסוק עוסק בעמי הארצות, שהרי באותו הקשר נאמר מסיר לב ראשי עם הארץ (איוב יב, כד).זקני עם הארץ: דעתם מתערבלת, כפי שנאמר באיוב
19. זקני תורה״אבל זקני תורה אינן כן״ — כל זמן שמזקינים, דעתם ״מתישבת עליהן״. מקור: ״בישישים חכמה וארך ימים תבונה״ (איוב יב, יב). הישישים הם תלמידי חכמים (ברטנורא), שהרי לעמי הארץ אין חכמה כלל. כך מסתיימת מסכת קינים — בהבטחה שהתורה מוסיפה חכמה עם השנים.זקני תורה: דעתם מתישבת וחכמתם גדלה עם הזקנה