קינים כ״ד

כהן שלא נמלך: מספרים שווים

1. משנהפתיחההמשנה אומרת: ״במה דברים אמורים, בכהן נמלך״. ברטנורא: הכוונה לפרק הראשון, שם נאמר שחטאת שנתערבה בעולה כולם ימותו, ובמקרה של אחת לזו ושתים לזו — המועט כשר. כל זה נאמר כשהכהן בא להימלך ולשאול איך דינם. הרמב״ם: ההוצאה מן הכלל חוזרת להלכה הרביעית של הפרק הראשון (המועט כשר), ואומרת שדין זה הוא רק כשהכהן נמלך.דין הפרק הראשון נאמר רק כשהכהן נמלך ושאל
2. כהן שלא נמלך״אבל בכהן שאינו נמלך״ — כהן שלא שאל והקריב לפי דעתו. הטעם שדינו שונה: הקנים סתומים — לא נקבע בהם איזה עוף עולה ואיזה חטאת — והכהן קובע זאת בעשייתו (ברטנורא: ״שהקנים מתפרשים בעשית כהן״; הרמב״ם: הכהן ״עושה חטאת מה שירצה ועולה מה שירצה״). לכן מה שנעשה למעלה נחשב עולה ומה שנעשה למטה חטאת, והשאלה היא רק אם לכל אשה יצא עוף בכל צד. ברטנורא: אם עשה קן שלם למעלה לאשה אחת, העולה כשרה והחטאת פסולה; אם עשה קן שלם למטה, החטאת כשרה והעולה פסולה. ״כל פרקא קמא מירי לכתחלה, והאי פרקא מירי בדיעבד״.כהן שלא נמלך: קן שלם למעלה, רק העולה בו כשרה
3. הכל למעלהרקע: לשתי נשים אותו מספר קנים, למשל קן אחד לכל אחת: ארבעה עופות, שתי עולות ושתי חטאות, והכל מעורב.אם ״עשה כלן למעלה״ — ״מחצה כשר ומחצה פסול״. ברטנורא: העולות כשרות (חצי) והחטאות פסולות (חצי), כי חטאת שהוקרבה למעלה אינה כשרה (״עשה קן שלם למעלה... עולה כשרה וחטאת פסולה״). כל אשה יצאה ידי העולה שלה, וחסרה לה החטאת.הכל למעלה, מספרים שווים: העולות כשרות, החטאות פסולות
4. הכל למטהאם ״כלן למטן״ — גם כאן ״מחצה כשר ומחצה פסול״, אבל הפוך: ברטנורא — החטאות כשרות והעולות פסולות, כי עולה שהוקרבה למטה אינה כשרה. כל אשה יצאה ידי החטאת שלה, וחסרה לה העולה.הכל למטה, מספרים שווים: החטאות כשרות, העולות פסולות
5. חצי למעלה וחצי למטהאם ״חצים למעלה וחצים למטה״ — ״את שלמעלה, מחצה כשר ומחצה פסול, ואת שלמטה, מחצה כשר ומחצה פסול״. הרמב״ם: כשהמספרים שווים אפשר לחלק כך שלאף אשה אין עופות בשני הצדדים — ייתכן שכל עופות האחת נעשו למעלה (וחטאתה פסולה) וכל עופות השנייה למטה (ועולתה פסולה), ולכן בכל צד מובטח רק חצי. ברטנורא: כיוון שאולי נעשה קן שלם למעלה, לכל אשה חסר עוף אחד ואין ידוע איזה; לכן שתיהן מביאות קן אחד בשותפות ומתנות: ״אם משל ראשון עולה ללאה, תהא באחרון חטאת ללאה, או אפכא״. אבל אם חילק כל קן — פרידה אחת למעלה ואחת למטה — הכל כשר, ״שאני אומר עולה למעלה וחטאת למטה, שהקנים מתפרשים בעשית כהן״.חצי וחצי: בכל צד מחצה כשר, ואם פוצל כל קן — הכל כשר

מספרים לא שווים והכלל: המרבה כשר

1. מספרים לא שוויםהכל לצד אחדהמשנה: ״אחת לזו, ושתים לזו, ושלש לזו, ועשר לזו, ומאה לזו״ — מספרי קנים שונים. אם ״עשה כלן למעלה״ או ״כלן למטן״ — ״מחצה כשר ומחצה פסול״. כמו במספרים שווים: למעלה כשרות העולות, למטה כשרות החטאות (ברטנורא).מספרים שונים, הכל לצד אחד: מחצה כשר כבקודם
2. חצי וחציהמרבה כשררקע: כאן לאשה אחת קן אחד (2 עופות) ולשנייה שני קנים (4 עופות): שישה עופות, שלוש עולות ושלוש חטאות.אבל אם עשה ״חצין למעלן וחצין למטן״ — ״המרבה כשר״. ברטנורא מדגים: מקן האשה הראשונה עשה את שני העופות למעלה, ומארבעת עופות השנייה עוד אחד למעלה, ושלושה נשארו למטה. כך יש שלושה למעלה ושלושה למטה: למעלה שתי עולות כשרות ולמטה שתי חטאות כשרות — שני קנים כשרים והשלישי פסול. זה ״המרבה כשר״: רוב הקנים כשר.חצי וחצי, 3 קנים: שני קנים כשרים והשלישי פסול
3. עוד דוגמאותברטנורא ממשיך: שני קנים לזו ושלושה לזו (עשרה עופות) — ארבעת עופות הראשונה ועוד עוף אחד של השנייה למעלה, וחמישה למטה. למעלה שלוש עולות כשרות (שתיים של הראשונה ואחת של השנייה), ולמטה שלוש חטאות כשרות של השנייה — שלושה קנים כשרים מתוך חמישה. על ״עשר לזו ומאה לזו״ הוא כותב שאי אפשר למצוא בהם חשבון כזה, ״לפי שהן זוגות״, ולכן ״המרבה כשר״ שבמשנה חוזר לאחת ושתים וכדומה, ״שאינן זוגות״. ומכל מקום גם בעשר ומאה המרבה כשר: יש 110 קנים (220 עופות, 110 בכל צד); במקרה הגרוע כל 20 עופות הראשונה בצד אחד — אם למעלה, 10 חטאותיה פסולות, וכנגדן 10 עופות עודפים של השנייה למטה. ״על כרחך עשרה קנים שלמים פסולים״ — ומאה מתוך 110 כשרים.שניים ושלושה: 3 מ־5 קנים כשרים; עשר ומאה: 100 מ־110
4. הסבר הרמב״םהרמב״ם מסביר מדוע דווקא כאן המרבה כשר, בדוגמה של עופות: לרחל שני עופות וללאה ארבעה, והקריבו שלושה למעלה ושלושה למטה. לרחל שניים בלבד, ולכן בהכרח יש עוף של לאה למעלה ועוף של לאה למטה. כיוון שעופות לאה נמצאים בשני הצדדים, כולם כשרים: מה שנעשה למעלה עולה ומה שנעשה למטה חטאת, והכהן לא שאל, ולכן הוא יכול לעשות מה שירצה.הרמב״ם: ללאה, בעלת הרוב, בהכרח עופות בשני הצדדים — כולם כשרים
5. הכלל״זה הכלל״: ״כל מקום שאתה יכול לחלק את הקנין ולא יהו משל אשה אחת״ — אפשר שכל עופות אשה אחת בצד אחד — ״מחצה כשר ומחצה פסול״. ״כל מקום שאין אתה יכול לחלק את הקנין עד שיהו משל אשה אחת״ — בעלת הרוב בהכרח בשני הצדדים — ״המרבה כשר״. ברטנורא: מקום שיש חלוקה של אשה אחת למעלה ולמטה, המרבה כשר. הרמב״ם על המשנה: כל זה מבואר.אם אפשר לחלק בלי אשה בשני הצדדים: מחצה; אחרת: המרבה כשר

חטאת לזו ועולה לזו

1. משנההמקרה״חטאת לזו, ועולה לזו״: לאשה אחת עוף חטאת ולשנייה עוף עולה. ברטנורא: המשנה עוסקת בעולה שנתערבה בחטאת, שבפרק הראשון נאמר עליה שכולם ימותו, וזה כשהכהן נמלך. כאן הכהן לא נמלך אלא עשה קן למעלה וקן למטה.חטאת לזו ועולה לזו: דין כהן שלא נמלך
2. הכל לצד אחדאם ״עשה כלן למעלן״ — ״מחצה כשר ומחצה פסול״ (העולה כשרה, החטאת פסולה); אם ״כלן למטן״ — מחצה כשר ומחצה פסול (החטאת כשרה, העולה פסולה). ברטנורא: אף שאילו בא להימלך היינו אומרים לו שלא יקריב וכולן ימותו, כעת שלא נמלך אנו אומרים שכל אחד נעשה כהלכתו וכשר.הכל לצד אחד: רק הסוג המתאים לצד הזה כשר
3. חצי וחצישתיהן פסולותרקע: כאן שני עופות בלבד: חטאת לאשה אחת ועולה לשנייה, ואחד הוקרב למעלה ואחד למטה.אם ״חצין למעלן וחצין למטן״ — ״שתיהן פסול״, כי ״אני אומר, חטאת קרבה למעלן ועולה למטן״. ההבדל מן המשניות הקודמות: שם הקנים סתומים, והכהן קובע בעשייתו מה עולה ומה חטאת (״הקנים מתפרשים בעשית כהן״), ולכן עוף שנעשה למעלה נעשה עולה ושלמטה חטאת. כאן כל עוף כבר נקבע — זה חטאת וזה עולה — ועשיית הכהן אינה משנה זאת; לכן ייתכן שכל אחד נעשה בצד שאינו שלו, ושניהם פסולים מספק.חצי וחצי: שתיהן פסולות, ייתכן שהחטאת למעלה והעולה למטה
4. שתי דרכי הסברברטנורא: זו תערובת, ובפרק הראשון בכהן נמלך כולם ימותו; כשלא נמלך — כל מה שנעשה כהלכה כשר. הרמב״ם: אין כאן תערובת כלל, אלא נולד לכהן ספק איזה מהעופות עשה למעלה ואיזה למטה; ולכן אם הכל לצד אחד, החצי הכשר הוא הסוג המתאים לצד.ברטנורא: תערובת; הרמב״ם: ספק איזה נעשה למעלה ואיזה למטה

קן סתומה וקן מפורשת

1. המקרהלפי ברטנוראהמשנה: ״חטאת ועולה וסתומה ומפרשת״. ברטנורא: שתי נשים לקחו שלושה קנים. זו צריכה עולה וקן שלם (שתי עולות וחטאת), וזו צריכה חטאת וקן שלם (שתי חטאות ועולה). פירשו עולה לזו וחטאת לזו, קן אחד הניחו סתומה, והשלישי פירשו איזה עולה ואיזה חטאת אך לא פירשו למי.ברטנורא: שתי נשים, שלושה קנים, אחד סתום ואחד מפורש
2. המקרהלפי הרמב״םהרמב״ם מציג זאת אחרת: לפני הכהן שלושה קנים — אחד עולה, אחד חטאת והשלישי חטאת ועולה והיא סתומה. הכהן נתערב לו הספק איזה מהם סתומה ואיזה מפורשת. אין כאן תערובת של בעלים, אלא ספק בלבד.הרמב״ם: שלושה קנים, וספק איזה סתומה ואיזה מפורשת
3. הכל לצד אחד״עשה כלן למעלן״ — ״מחצה כשר ומחצה פסול״; ״כלן למטה״ — ״מחצה כשר ומחצה פסול״. למעלה כשרות העולות, למטה כשרות החטאות. הרמב״ם: זה הכרח, כי העופות שנעשו בצד הלא מתאים פסולים.הכל לצד אחד: מחצה כשר, כבשאר המקרים
4. חצי וחצירק הסתומהרקע: אם חצו את הקנים: חלק מהעופות למעלה וחלק למטה, ואין ידוע איזה קן הוא איזה.״חצין למעלן וחצין למטן, אין כשר אלא סתומה״. ברטנורא: בסתומה, איזה עוף שעשה עולה ואיזה שעשה חטאת — כשר, ״כיון שכל קן וקן היה בפני עצמו״ ולא נקבע בו מראש מה עולה ומה חטאת. אבל בעופות המפורשים ייתכן שהחטאת קרבה למעלה והעולה למטה, ולכן הם פסולים. הרמב״ם מתאר את החלוקה: קן אחד נעשה למעלה, קן אחד למטה, והשלישי חציו למעלה וחציו למטה — ״המפורשת כולה פסולה, שאני אומר חטאת קרבה למעלה ועולה למטה, והסתומה כשרה לפי שכבר נעשה חציה למעלה וחציה למטה והיא לא נתערבה״.חצי וחצי: רק הסתומה כשרה, כי נעשה בה אחד למעלה ואחד למטה
5. והיא מתחלקת ביניהן״והיא מתחלקת ביניהן״. ברטנורא: כיוון שלקחו בערוב, האחת יוצאת ידי חטאת והאחת ידי עולה. הרמב״ם: אין אנו יכולים לומר לאשה זו או זו שהקן שלה, כי הכהן מעצמו הפריש אחד והניח השני סתום ולא ידע למי, ולכן מחלקים את הקן הסתומה ביניהן, ומעלים לכל אחת חצי מנין הקן, ומשלימה כל אחת את שאר קרבנותיה.הסתומה מתחלקת: כל אחת מקבלת חצי ומשלימה את השאר

חטאת ועולה שנתערבו בחובה

1. משנההכלל״חטאת שנתערבה בחובה, אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה״. ברטנורא: לפעמים מנין זה הוא מחצה כשר ומחצה פסול, ולפעמים פחות ממחצה, והמשנה מפרשת כיצד.כשר רק מנין החטאות שבחובה, לפעמים מחצה ולפעמים פחות
2. חובה שנים בחטאת״חובה שנים בחטאת, מחצה כשר ומחצה פסול״. ברטנורא: שני קנים של חובה, והקריב מהם עולה אחת; נשארו שתי חטאות ועולה אחת, ועוד חטאת שנתערבה. העולה הנשארת אי אפשר להקריבה, שמא היא זו שנקבעה לחטאת; והחטאת המעורבת אי אפשר להקריבה, שמא היא העולה. לכן מקריב רק שתי החטאות, והחטאת המעורבת והעולה פסולות — מחצה כשר ומחצה פסול.נשארו שתי חטאות ועולה וחטאת זרה: שתיים כשרות, שתיים פסולות
3. חטאת שנים בחובה״וחטאת שנים בחובה, המנין שבחובה כשר״. ברטנורא: כגון שהקריב חטאת אחת מהשני קנים ונשארו שתי עולות וחטאת אחת, וביחד עם החטאת המעורבת ארבעה עופות. אי אפשר להקריב שתי עולות, שמא יקח את החטאת המעורבת; ושתי חטאות אי אפשר, שמא יקח את זה שנקבע לעולה. לכן מקריב חטאת אחת בלבד, שהיא המנין של החטאות שנשארו בחובה — פחות ממחצה.מארבעה עופות מקריבים רק חטאת אחת: פחות ממחצה כשר
4. עולה בחובה״וכן עולה שנתערבה בחובה, אין כשר אלא מנין עולות שבחובה״; ״חובה שנים בעולה, מחצה כשר ומחצה פסול״; ״עולה שנים בחובה, המנין שבחובה כשר״. ברטנורא: אותו הסבר בדיוק, בחילוף עולה וחטאת.עולה שנתערבה בחובה: אותו דין, בחילוף עולה וחטאת
5. הסבר הרמב״םהרמב״ם בדוגמה: חמש חטאות נתערבו בעשרה עופות של חובה (חמש חטאות וחמש עולות), ביחד חמישה עשר. הכהן מקריב עשרה לצד אחד וחמישה לצד שני. בעשרה שבצד אחד לכל היותר חמישה זרים, ולכן בהכרח חמישה מהם מן החובה. אם עשה את העשרה למעלה — חמש עולות של חובה כשרות; אם למטה — חמש חטאות כשרות. לכן מה שנאמר מנין החטאות שבחובה נכון כשהחטאות יותר, והוא הדין בעולות.הרמב״ם: בעשרה שבצד אחד בהכרח חמישה מן החובה, ואלה כשרים

שאלות הבנה

מקורות להעמקה

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• משנה קינים פרק א (שאליו חוזרת המשנה) בספריא
• משנה קינים פרק ג בספריא
• תרשימים ודפי עיון — באדיבות Simon Wolf (www.swdaf.com)
  • איורי קינים (PDF)