קינים כ״ג
מקום עבודת חטאת ועולה בעוף, וכללי תערובות של קנים: מתי כולם מתים, מתי כשר מנין, ומה פורח וחוזר מפסיד.
״לשון הגמרא״ביאורחכםמושג— הקש על מילה מסומנת או על ציטוט להסבר
הקדמה — הסיפור של הדף
הדף פותח במקום ההקרבה של חטאת ועולה בעוף ובבהמה, בסדר הקנים ובהבדל בין נדר לנדבה.
משם עוברים לתערובות: חטאת ועולה ידועות שנתערבו מתות, חטאת או עולה ידועה בקני חובה מותרת רק במנין שבקנים, וקני חובה שנתערבו זה בזה — חצי כשר או המעט כשר, וכל הצורות שוות, ורבי יוסי נותן לכהן לקבוע.
מכאן המשנה עוברת לעוף פורח: פרידה שעוברת לקנים אחרים פוסלת אחד כנגדה, בשתי נשים ובשבע נשים, ורצפת ההפסד היא מחצה כשר.
בסוף: סתומה ומפורשת, סתומה בין חטאות לעולות, תורים ובני יונה, בן עזאי, ויורשי האשה.
דף כב ע״א · משנה א, א
מקום העבודה בעוף, סדר קנים, נדר ונדבה
בקצרה — על מה הסוגיה
המשנה פותחת את מסכת קינים במקום ההקרבה: חטאת העוף למטה ועולתו למעלה, והפוך בבהמה.
אחר כך היא קובעת שבחובה כל קן הוא חטאת ועולה, בנדר ונדבה הכול עולות, ומבחינה ביניהם באחריות לעוף שאבד.
- משנהחטאת העוף ובהמההדם של חטאת העוף ניתן למטה, מתחת לחוט הסקרא שמקיף את המזבח, ואילו חטאת בהמה נעשית למעלה, על קרנות המזבח. כך נאמר: ״חטאת העוף נעשית למטה״ ו״חטאת בהמה למעלה״.חטאת העוף נעשית למטה, חטאת בהמה למעלה
- טעםהפסוקיםהברטנורא מביא את המקור. בחטאת העוף כתוב ״והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח״ (ויקרא ה, ט): הקיר שהשיריים שלו מתמצים אל היסוד — וזה הקיר התחתון, שמתחת לחוט הסקרא. על הקיר העליון, שמעל החוט, פעמים שהדם מתמצה אל ה״סובב״ (הכרכוב שמקיף את המזבח) ולא אל היסוד — כשמזה למעלה מן הסובב, שהרי החוט נמוך מן הסובב אמה. בחטאת בהמה כתובות ״קרנות״, כלומר גוף הקרן למעלה.חטאת העוף למטה כי השיריים מתמצים אל היסוד
- משנהעולת העוף ובהמהעולת העוף הפוכה: למעלה, ועולת הבהמה למטה. כך נאמר: ״עולת העוף נעשית למעלה״ ו״עולת הבהמה למטה״.עולת העוף למעלה, עולת הבהמה למטה
- טעםהפסוקיםברטנורא: בעולת העוף כתוב ״ומלק והקטיר ונמצה דמו״ (ויקרא א, טו) — כשם שההקטרה בראש המזבח, כך גם המליקה והמיצוי בראשו. בעולת הבהמה כתוב ״יסוד״, ולכן דמה למטה.עולת העוף למעלה כי המליקה והמיצוי בראש המזבח, כמו ההקטרה
- משנהשינוי המקוםמי ששינה והקריב ״אם שנה בזה ובזה״ — העבודה פסולה. זה דין הדיעבד של כל מה שנאמר לפני כן.שינה מקום העבודה — הקרבן פסול
- הגבלת הפסולברטנורא מצמצם: פסול בחטאת העוף רק אם עשה למעלה את ההזאה. את המליקה של חטאת אפשר לעשות בכל מקום במזבח. ובעולת העוף אין הזאה כלל אלא מיצוי בלבד — ואם עשה את המיצוי למטה, פסולה.פסול רק בהזאה של חטאת למעלה; מליקה כשרה בכל מקום
- משנהסדר קניםהגדרה שמשמשת את כל המסכת: ״סדר קנים כך הוא״. בקרבן חובה של קן (זוג עופות) — ״אחד חטאת ואחד עולה״.בקן חובה: עוף אחד חטאת ואחד עולה
- מי מביא קןברטנורא: כך מביאים זב, זבה, יולדת, טמאת מקדש וקדשיו, מי ששמע קול אלה ומי שנשבע ביטוי שפתיים — כולם מביאים קן בדלות (זב וזבה אף בעשירות). קן של גר, ששניהם בו עולות, לא נמנה כאן כי הוא נדיר. הרמב״ם מוסיף: ״אחד חטאת ואחד עולה״ הוא לפי עיקר החיוב הראשון.קן חובה: זב, זבה, יולדת ועוד; קן הגר נדיר ולא נמנה
- משנהנדרים ונדבותקרבן עוף שבא בנדר או בנדבה: ״כלן עולות״ — אין בהם חטאת.בנדר ונדבה כל העופות עולות
- טעםאין עוף שלמיםברטנורא: מנדר ונדבה מביאים רק עולות ושלמים. עוף אינו בא שלמים, ולכן כל עוף של נדר ונדבה הוא עולה.נדר ונדבה: רק עולה או שלמים, ועוף אינו בא שלמים
- משנהנדרמהו נדר? מי שאומר ״האומר הרי עלי עולה״ — מקבל על עצמו חיוב להביא עולה.נדר: הרי עלי עולה — חיוב על האדם
- משנהנדבהומהי נדבה? מי שאומר ״האומר הרי זו עולה״ — מייחד עוף מסוים.נדבה: הרי זו עולה — מייחד עוף מסוים
- המשנה שואלתהמשנה עצמה שואלת: ״מה בין נדרים לנדבות״? אם בשניהם מביאים עולה, במה הם שונים?מה ההבדל בין נדר לנדבה?
- תשובהאחריותההבדל באחריות: ״חיבים באחריותם״ בנדרים — אם העוף מת או נגנב, צריך להביא אחר; ובנדבות ״אין חיבים באחריותן״ — אין חובה להביא אחר.נדר: מת או נגנב — מביא אחר; נדבה: פטור
- הכלל למעשההכלל כפשוטו: מי שאמר ״הרי עלי עולה״ ועופו מת או נגנב — חייב להביא עולה אחרת; מי שאמר ״הרי זו עולה״ ועופו מת או נגנב — אינו חייב להביא אחרת. לשון ״עלי״ ולשון ״זו״ הן סימני ההיכר, וזה ההבדל היחיד שהמשנה מונה בין נדר לנדבה.הרי עלי — מביא אחר; הרי זו — פטור
- הרמב״םמנין ולא חציהרמב״ם מסביר למה המסכת תמיד מדברת על ״מנין חטאות שבחובה״ ו״מנין עולות שבחובה״ ולא על ״חצי״: אדם יכול להיות חייב עשרים עולות ועשר חטאות, ואם הקריב חלק מהן — החלוקה כבר אינה חצי-חצי. עיקר החיוב הראשון הוא אחד חטאת ואחד עולה, אך הדין נמדד לפי המנין.הדין נמדד במנין החטאות והעולות, לא בחצי
עזרים — אם… אז…
נדר או נדבה?
אם אמר ״הרי עלי עולה״ והעוף מת או נגנב
- זהו נדר — חייב להביא עוף אחר
אם אמר ״הרי זו עולה״ והעוף מת או נגנב
- זו נדבה — אינו חייב באחריותו
דף כב ע״ב · משנה א, ב
חטאת ועולה שנתערבו, חטאת או עולה בקני חובה
🔑 מפתח לסוגיה
קן חובה סתום הוא זוג שאחד מהם חטאת ואחד עולה, אך עדיין לא נקבע איזה מהשניים. קן נדבה הוא קן עולות. כל השאלה היא כמה אפשר להקריב כשהעופות מעורבים, בלי חשש שיוקרבו יותר חטאות או עולות ממה שחייבים.
בקצרה — על מה הסוגיה
כשחטאת ועולה ידועות נתערבו, כולן מתות. כשעוף אחד ידוע נתערב בקנים סתומים של חובה — כשר רק מנין המין הזה בקנים, כי כל מה שמעבר לכך עלול להיות מקן אחד שהוציא שתי עולות או שתי חטאות.
- משנהחטאת בעולהחטאת ידועה שנתערבה בעולה ידועה, או להפך — ״אפלו אחד ברבוא״, אחד מתוך עשרת אלפים — ״ימותו כלם״. אי אפשר להקריב אף אחד מהם: על כל עוף יש ספק — אם יעשנו למעלה שמא חטאת הוא ופסול, ואם למטה שמא עולה הוא ופסול (כך מנסח הרמב״ם את הספק בפרק ב).חטאת ועולה שנתערבו — כולם מתים, אפילו אחד ברבוא
- למה לא בטלה ברובברטנורא: ״ולא בטלי ברבא״ — בעלי חיים חשובים ואינם בטלים ברוב. לכן מיעוט של חטאת בתוך רוב של עולות אינו נעלם בהם.בעלי חיים חשובים ואינם בטלים ברוב
- משנהחטאת בחובהחטאת ידועה שנתערבה בקני חובה (סתומים): ״אין כשר אלא כמנין חטאות שבחובה״ — מקריבים חטאות רק כמספר החטאות שיש בקנים אלה.חטאת בקני חובה: כשר רק מנין החטאות שבהם
- דוגמהחמש פרידותברטנורא: פרידה אחת של חטאת נתערבה בשני קנים סתומים — חמש פרידות. בשני קנים יש שתי חטאות בלבד, ולכן מקריבים שתי חטאות ולא יותר: אם יקריב שלוש, שמא לקח אותן כולן מארבע פרידות הקנים, ושני קנים אינם יכולים להיות שלוש חטאות.רק שתי חטאות כשרות, כי שני קנים נותנים רק שתיים
- ואף לא עולהברטנורא מוסיף: אי אפשר להקריב אפילו עולה אחת מהחמש. שמא העוף שהכהן לוקח הוא החטאת הידועה — ונמצא שעשה חטאת למעלה, והיא פסולה.אף עולה אחת אסורה, שמא זו החטאת הידועה
- דוגמה גדולהרמב״םהרמב״ם נותן דוגמה במספרים: מאה חטאות ידועות נתערבו בעשר פרידות חובה, חמישה קנים. כשר חמש חטאות בלבד כמנין החטאות שבקנים; מאה וחמש הפרידות האחרות פסולות. כלומר אפילו הרוב בהיקף אינו מגדיל את מה שמותר.מאה חטאות עם חמישה קנים: חמש חטאות כשרות בלבד
- משנהעולה בחובהאותו דין בעולה: ״וכן עולה שנתערבה בחובה״, עולה ידועה בקנים סתומים — ״אין כשר אלא כמנין עולות שבחובה״ (ולא חטאת כלל).עולה בקני חובה: כשר רק מנין העולות שבהם
- משנההכול שווההדין אינו תלוי ביחס בין הכמויות: ״בין שהחובה מרבה והנדבה ממעטת״, ״בין שהנדבה מרבה והחובה ממעטת״ ו״בין ששתיהן שוות״.אין חשיבות לשאלה מי הרוב — הדין אחד
- מהי ״נדבה״ כאןברטנורא: ״נדבה״ כאן היא קני עולות ידועות, שהרי נדרים ונדבות כולם עולות. במקרה הראשון קן עולות אחד נתערב בקנים סתומים רבים של חובה; בשני קן סתום אחד נתערב בקני עולות רבים. בשני המקרים כשר רק מנין העולות שבחובה.נדבה כאן = קני עולות ידועות; הכלל זהה בכל יחס
עזרים — טבלת שיטות · חשבון
תערובות ידועות עם קני חובה
| כשר | פסול | |
|---|---|---|
| חטאת ועולה ידועות | אין כלום | הכול — מתים |
| חטאת בשני קנים סתומים | 2 חטאות | 3 פרידות |
| עולה בשני קנים סתומים | 2 עולות | 3 פרידות |
| חטאת במאה עופות חובה (רמב״ם) | 50 חטאות | 51 פרידות |
| מאה חטאות בחמישה קנים (רמב״ם) | 5 חטאות | 105 פרידות |
| קן עולות ב-3 קנים סתומים | 3 עולות | 5 פרידות |
| קן סתום ב-3 קני עולות | עולה אחת | 7 פרידות |
חמש פרידות: מה אפשר להקריב
- חטאת ידועה1 פרידה
- שני קנים סתומים4 פרידות
- סך הכול מעורב5 פרידות
- חטאות בקנים הסתומים2
- כשר להקרבה2 חטאות
- פסול3 פרידות
אפילו עולה אחת אסור להקריב מהחמש, שמא הנבחר הוא החטאת הידועה.
חשבו לפני שממשיכים
חטאת שנתערבה בעולה בין רבוא — למה לא נאמר שהיא בטלה ברוב וכל השאר יוקרב?
לפי הברטנורא: בעלי חיים חשובים ואינם בטלים, ולכן אפילו אחד ברבוא — כולם מתים.
דף כב ע״ב · משנה א, ג–ד
קני חובה שנתערבו זה בזה, ורבי יוסי
🔑 מפתח לסוגיה
״קן״ הוא זוג עופות, וכל מספר במשנה הוא מספר קנים. בקן סתום כל זוג הוא חטאת ועולה, ולכן אי אפשר להקריב שתי עולות מאותו קן.
בקצרה — על מה הסוגיה
כשקנים סתומים של חובה נתערבו זה בזה: בכמות שווה — חצי כשר; בכמות שונה — כשר רק מספר הקטן, כי כל מה שמעבר לכך עלול להיות מקן אחד.
המשנה מפרשת את ארבע הצורות, ורבי יוסי מוסיף שהכהן קובע כשהקנים נלקחו יחד.
- משנהגבול הכללהחוק של המשנה הקודמת, שרק מנין החטאות או העולות כשר, נאמר ״בחובה ובנדבה״: כשקני חובה נתערבו בקני נדבה שכולם עולות (רמב״ם וברטנורא).הכלל הקודם נאמר בחובה מעורבת בנדבה
- משנהחובה בחובה בשווהאבל כשקני חובה סתומים נתערבו זה בזה בכמות שווה — ״אחת לזו ואחת לזו, שתים לזו ושתים לזו, שלש לזו ושלש לזו״ — הדין: ״מחצה כשר ומחצה פסול״.קנים סתומים שווים במספר: חצי כשר וחצי פסול
- טעם החציברטנורא: ארבע פרידות משני קנים — מקריבים רק שתיים, אחת חטאת ואחת עולה. אילו הקריב שתי עולות, שמא שתיהן מאותו קן, וכל קן סתום הוא אחד עולה ואחד חטאת.אסור להקריב שתי עולות — שמא שתיהן מקן אחד
- משנהכמויות לא שוותכשהקנים אינם שווים במספר — ״אחת לזו ושתים לזו״, שלוש, עשר, מאה — ״המעט כשר״: מקריבים רק כמספר הקנים של הצד הקטן.כשהמספרים שונים: כשר רק מספר הקטן
- קנים ולא פרידותהרמב״ם מדגיש: ״אחת לזו, עשר לזו, מאה לזו״ הם קנים, זוגות, ולא פרידות בודדות. קן הוא לשון נקבה, ולכן המשנה אומרת ״שלש״ ו״עשר קנים״.המספרים במשנה הם קנים, כלומר זוגות
- טעם המעטברטנורא: קן סתום אחד שנתערב בשני קנים או שלושה — מקריבים קן אחד בלבד, חטאת ועולה. שתי עולות אסורות, שמא כולן מהקן שמתברר לאשה אחת. ובעשרה קנים שנתערבו במאה — עשרה קנים כשרים ושאר מאה פסולים.אין להקריב יותר ממספר הקן הקטן, שמא הכול מאשה אחת
- הרמב״םבמה דברים אמוריםהרמב״ם מגביל: ״המעט כשר״ נאמר בכהן נמלך — ששואל את הנשים איזה עוף יעשה חטאת ואיזה עולה — ועשה חציים למעלה וחציים למטה. בכהן שאינו נמלך, שעשה לדעת עצמו, הדין הפוך: המרובה כשר, כפי שיתבאר בפרק האחרון של המסכת. ואם עשה את כולם למעלה או את כולם למטה — מחצה כשר ומחצה פסול גם כשהמספרים אינם שווים.רמב״ם: המעט כשר רק בכהן נמלך; שלא נמלך — המרובה כשר
- משנהארבע צורותהדין אחד בכל ארבע צורות: ״בין משם אחד״, ״בין משני שמות״, ״בין מאשה אחת״, ״בין משתי נשים״.הדין אחד בין שם אחד או שניים, אשה אחת או שתיים
- המשנה מפרשתהמשנה מפרשת את ארבע הצורות: ״כיצד משם אחד״? ואחריה ״כיצד שתי נשים״.כיצד מתחלקות ארבע הצורות?
- שם אחד ושני שמות״שם אחד״: ״לידה ולידה״ או ״זיבה וזיבה״ — שני קנים של אותו סוג חיוב. ״שני שמות״: ״לידה וזיבה״ — קן של יולדת וקן של זבה (ברטנורא: בין מאשה אחת ובין משתיים).שם אחד: לידה ולידה; שני שמות: לידה וזיבה
- שתי נשים״שתי נשים״: על אשה אחת לידה ועל השנייה לידה, או זיבה וזיבה — שם אחד; ״על זו לידה ועל זו זיבה״ — שני שמות.שתי נשים: אותו חיוב או חיוב שונה
- משנהרבי יוסירבי יוסי אומר: שתי נשים ״שלקחו קניהן בערוב״, או ״שנתנו דמי קניהן לכהן״, ״לאיזו שירצה כהן יקריב חטאת״ ולאיזו שירצה — עולה, בין שם אחד בין שני שמות. הכהן קובע לאיזו אשה כל קרבן.רבי יוסי: הכהן קובע לאיזו אשה חטאת ולאיזו עולה
- טעםלא ברירהברטנורא: רבי יוסי אינו סובר ״יש ברירה״ — שכשהקריב הכהן קן לשם אחת מהן יתברר למפרע שבשעת הלקיחה היה הקן שלה. הגמרא (עירובין לו) מעמידה אותו במי שהתנו בשעת הלקיחה שהכהן יוכל לעשות כל קן לשם איזו אשה שירצה. וההלכה כרבי יוסי (ברטנורא ורמב״ם).רבי יוסי בהתנו מראש; ההלכה כמותו
- למה דוגמה בנשיםהרמב״ם: המשנה נותנת את הדוגמאות בנשים כי הן חייבות בקנים יותר: חייבות כמו האנשים ויש גם חיוב יולדת, וזיבה מצויה בהן הרבה.הדוגמאות בנשים כי הן חייבות בקנים יותר
עזרים — אם… אז…
קני חובה שנתערבו
אם מספר הקנים של שני הצדדים שווה
- מחצה כשר ומחצה פסול
- מקריבים מחצית מן הקנים: מקן וקן — קן אחד, חטאת ועולה
אם צד אחד קטן — קן אחד מול שניים, עשרה או מאה
- המעט כשר — כמספר הקנים של הצד הקטן
- השאר פסול
אם מקור התערובת — לידה או זיבה, אשה אחת או שתיים
- הדין זהה בכל ארבע הצורות
אם שתי נשים שלקחו קנים בערוב או נתנו דמים לכהן
- רבי יוסי: הכהן קובע לאיזו חטאת ולאיזו עולה
- ההלכה כמותו
דף כג ע״א · משנה ב, א
קן סתומה שפרח ממנה עוף
בקצרה — על מה הסוגיה
כשעוף מקן סתום פורח לאויר, למתים או מת — הנשאר כשר ומשלימים קן.
כשהוא פורח לקנים שעומדים להקרבה — הוא פסול ופוסל אחד כנגדו בלבד, כי אינו חטאת ידועה ואינו עולה ידועה.
- משנהפרח או מתבקן סתום — אחד מהעופות ״שפרח ממנה גוזל לאויר״, או ״שפרח בין המתות״, או ״שמת אחד מהן״ — הנשאר אינו נפסל: ״יקח זוג לשני״. מביא עוף נוסף להשלמת הקן.פרח לאויר, בין המתות, או מת — השני נשאר כשר
- קן סתומהברטנורא: ״סתומה״ היא קן שלא נתפרש בו איזה עוף חטאת ואיזה עולה.סתומה: עוד לא נקבע איזו חטאת ואיזו עולה
- מה החידושברטנורא: בקן מפורש פשוט שהשני נשאר, כי כל אחד כבר יש עליו שם. החידוש הוא בסתומה, שעדיין הם יחד ועומדים להתפרש — אפשר היה לחשוב שאם אחד פרח ימות השני, והמשנה מלמדת שלא.אפילו בסתומה השני לא מת — החידוש במשנה
- בין המתותברטנורא: ״בין המתות״ — לתוך קנים שדינם למות, למשל חטאת שנתערבה בעולה (משנה א, ב). העוף שהלך לשם אבד עמם, ואינו מפסיד דבר לקנים הקרבים.בין המתות: העוף אבד עם הקנים שדינם למות
- משנהלבין הקרבותאבל אם פרח ״לבין הקרבות״ — לתוך קנים העומדים להקרבה — ״פסול ופוסל אחד כנגדו״: העוף הפורח עצמו פסול, ופוסל עוף אחד בלבד.פרח לקנים הקרבים: פסול ופוסל רק אחד נוסף
- נימוק המשנההמשנה חוזרת ונותנת את הטעם: ״שהגוזל הפורח״, שהוא סתום — פסול ופוסל אחד כנגדו.העוף הפורח סתום, ולכן פוסל רק אחד
- סתום ולא חטאת ידועהברטנורא: מפני שהוא סתם, לא נקבע אם חטאת או עולה, ולכן אינו פוסל אלא אחד כנגדו. והרמב״ם מסביר למה הוא עצמו פסול: אם הוקרב למעלה — אולי ראוי היה להיות חטאת; ואם למטה — אולי ראוי היה להיות עולה. זה שונה מחטאת ידועה שנתערבה בקני חובה, שמפסידה את כל מה שנתערב עמה חוץ ממנין החטאות שבחובה (משנה א, ב).הפורח פסול, אך סתום ולכן פוסל רק אחד בלבד
- דוגמהרמב״םהרמב״ם: מאה עופות חובה (חמישים קנים) והפורח הצטרף אליהם — מאה ואחד. הקריבו 51 למעלה ו-50 למטה. אם הפורח היה בין העליונים — כל המאה כשרים, שהרי חמישים נעשו למעלה וחמישים למטה כדינם. ואם הפורח נעשה למטה — חמישים העולות שלמעלה כשרות בוודאי, ומן התחתונים 49 חטאות כשרות. כך או כך פסולים רק שניים: הפורח ואחד כנגדו.מאה ועוד פורח: 51 למעלה ו-50 למטה — רק שניים פסולים
עזרים — אם… אז…
לאן פרח העוף?
אם לאויר, או בין המתות, או שמת
- הנשאר כשר
- יקח זוג להשלמת הקן
אם לבין הקנים הקרבים
- הפורח פסול
- פוסל עוף אחד כנגדו
- שאר הקנים כשרים
דף כג ע״א · משנה ב, ב
פורח וחוזר בין שתי נשים
בקצרה — על מה הסוגיה
בשתי נשים עם שני קנים לכל אחת, פרידה שפורחת פוסלת אחד בהליכה, ואחת שחוזרת פוסלת עוד אחד בחזרה.
אחרי כן אין הפסד נוסף: גם בתערובת גמורה נשאר מחצה כשר, ושני קנים כשרים תמיד.
- המשנה מדגימההמשנה מפרשת איך פסול ״פוסל אחד״: ״שתי נשים, לזו שתי קנים ולזו שתי קנים״. לכל אשה שני קנים סתומים, כלומר ארבע פרידות.כיצד פוסל העוף הפורח? דוגמה בשתי נשים
- משנההליכהפרידה פרחה מקבוצה אחת לשנייה: ״פרח מזו לזו, פוסל אחד בהליכתו״.פרידה עברה לקבוצה אחרת — נפסל אחד בהליכה
- מה נפסל בהליכהברטנורא: בקבוצה שיצאה ממנה נשארו שלוש פרידות, ובקבוצה שנכנסה — חמש. משלוש מקריבים רק שתיים, חטאת ועולה; ומחמש — שתי חטאות ושתי עולות. אי אפשר לדעת איזו פרידה זו שפרחה, ולכן אחת נפסלת במקום שנכנסה, ואחת כנגדה במקום שיצאה.בהליכה נפסלות פרידה במקום הכניסה ואחת במקום היציאה
- הרמב״םחשבון אחרהרמב״ם מונה אחרת: ההפסד של ההליכה כולו אצל זו שאליה נכנסה הפרידה. מחמש הפרידות שאצלה מקריב שלוש לצד אחד ושתיים לצד השני, ושלוש מהן כשרות בהכרח (מן השתיים אחת, מן השלוש שתיים); שתיים פסולות — הפורח ואחד כנגדו. בשני החשבונות, של הברטנורא ושל הרמב״ם, ההליכה מפסידה בסך הכול שתי פרידות משמונה.רמב״ם: מחמש כשרות שלוש; בסך הכול הפסד של שתיים
- משנהחזרהאחר כך פרידה חזרה: ״חזר, פוסל אחד בחזירתו״ — שוב נפסל אחד בכל צד.פרידה חזרה — נפסל אחד נוסף בכל צד
- מה זו ״חזרה״הרמב״ם: ״חזר״ אינו אומר שאותה פרידה חזרה, כי אז לא היה הפסד. הכוונה שפרידה כלשהי פרחה בחזרה, ואפשר שהיא אחרת. לכן בכל קבוצה נשארו ארבע פרידות, ושתיים מהן כשרות.חזרה = כל פרידה שפרחה בחזרה, אולי אחרת
- משנהפריחות נוספותאחרי כן: ״פרח וחזר, פרח וחזר״ — שוב ושוב — ״לא הפסיד כלום״. הפריחות הנוספות אינן מפסידות עוד.פריחות נוספות אינן מפסידות כלום
- טעםהרצפההמשנה: ״אפלו הן מערבות, אין פחות משתים״. הרמב״ם: אפילו אם נתערבו שתי הקבוצות לחלוטין, דינן ״מחצה כשר ומחצה פסול״ (משנה א, ג), ובכל קבוצה כבר כשרות שתי פרידות מארבע. לכן אין עוד מה להפסיד.גם בתערובת גמורה חצי כשר, וכבר הגענו לחצי
עזרים — סדר האירועים
שתי נשים, ארבע פרידות לכל אחת
- 1התחלהלכל אשה שני קנים, ארבע פרידות כשרות
- 2פרידה פורחת מזו לזונשארות קבוצה של שלוש וקבוצה של חמש
- 3ברטנורא: בשלוש כשרות שתיים, בחמש ארבע; רמב״ם: בחמש כשרות שלושהפסד של שתיים
- 4פרידה חוזרתשוב ארבע וארבע, ובכל קבוצה כשרות שתיים
- 5פריחות נוספותאין הפסד, כי מחצה כשר ממילא
- 6סוףמכל ארבע פרידות כשרות שתיים, כלומר קן אחד לכל אשה
דף כג ע״ב · משנה ב, ג
שבע נשים: פורחת וחוזרת בכל הקבוצות
בקצרה — על מה הסוגיה
שבע נשים מקבלות קנים בסדר עולה, ופרידה פורחת וחוזרת בין כולן. בכל סבב קבוצה אמצעית מאבדת שני קנים ושביעית — קן אחד, עד שהקטנות נעלמות.
יש אומרים שבסבב השלישי השביעית אינה מפסידה, ואין הלכה כמותם.
- משנהשבע נשיםשבע נשים: ״לזו אחת, לזו שתים, לזו שלש״ ועד שבע — לראשונה קן אחד, לשנייה שני קנים, וכן הלאה עד שבעה קנים לאשה האחרונה (ברטנורא; הרמב״ם: לכן לאשה האחרונה ארבע עשרה פרידות).שבע נשים עם 1, 2, 3 עד 7 קנים
- משנהסבב ראשוןפרידה פרחה מהראשונה לשנייה, משם לשלישית ולרביעית עד השביעית, וחזרה: ״פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו״.פרידה עוברת מהראשונה עד האשה האחרונה וחוזרת
- משנההתוצאהאחרי הסבב: ״הראשונה והשניה אין להם כלום״; לשלישית קן אחד, לרביעית שני קנים, לחמישית שלושה, לששית ארבעה, ו״השביעית יש לה שש״ — שישה קנים.אחרי סבב: 0, 0, 1, 2, 3, 4, 6 קנים
- טעםכל מעברהרמב״ם: כל כניסה של פרידה לקבוצה פוסלת בה פרידה אחת, וכל יציאה ממנה פוסלת עוד אחת. קבוצה באמצע הדרך: בהליכה נכנסה ויצאה, ובחזרה שוב נכנסה ויצאה — ארבע פרידות, שני קנים. השביעית, שבסוף הדרך, רק נכנסה אליה פרידה ויצאה ממנה פעם אחת — שתי פרידות, קן אחד (משבעה לשישה). הראשונה (שתי פרידות) והשנייה (ארבע) מאבדות את כל מה שבידן.בכל קבוצה באמצע נפסלים שני קנים; באחרונה קן אחד
- ברטנוראגזרהברטנורא מסביר דרך אחרת: אי אפשר לדעת מאיזו קבוצה פרחה הפרידה, ולכן בכל פריחה וחזרה נפסלים שני קנים בכל קבוצה. בשביעית נפסל קן אחד, כי ממנה הלכה רק פרידה אחת בחזרה.גזרה: בכל פריחה וחזרה נפסלים שני קנים
- משנהסבב שניסבב נוסף: ״פרח וחזר, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו״. עכשיו ״השלישית והרביעית אין להם כלום״, לחמישית אחד, לששית שניים, ו״השביעית יש לה חמש״.אחרי סבב שני: 0, 0, 1, 2, 5
- טעםשוב אותו חישובאותו כלל פועל שוב: החמישית ירדה משלושה לאחד, הששית מארבעה לשניים, והשביעית משישה לחמישה. השלישית (שנשאר לה אחד) והרביעית (שניים) מאבדות את כל מה שנשאר.אותו הפסד שני קנים בכל קבוצה אמצעית
- משנהסבב שלישיסבב שלישי: ״החמישית והששית אין להם כלום״ ו״השביעית יש לה ארבע״ — מחמישה ירדה לארבעה.אחרי סבב שלישי: 0, 0, 4
- יש אומריםיש אומרים: ״השביעית לא הפסידה כלום״ בסבב השלישי — נשארו לה חמישה קנים.יש אומרים: בסבב השלישי השביעית לא מפסידה
- טעם יש אומריםברטנורא: לדעתם מהשביעית פרחו לכל היותר שלוש פרידות, ונשארו בה אחת עשרה — די לחמש חטאות וחמש עולות; ומה שפרח ממנה לא יוקרב, שהרי לששית אין כלום. ומדוע לא גזרו עליה כבשאר הקבוצות? כי השביעית אינה מפסידה בהליכה לעולם, ולכן לא גזרו עליה בחזרה. ואין הלכה כיש אומרים (ברטנורא והרמב״ם).יש אומרים: הפסד לא מצטבר בשביעית; אין הלכה כמותם
- משנהמבין המתותואם פרחה פרידה ״מבין המתות לכלם״, מקבוצות שכבר נשארו בהן רק מתות — ״הרי כלם ימותו״.פרידה פרחה מקבוצת מתות — כל הקבוצות מתות
- הסברכולם מתיםברטנורא: הקבוצות ש״אין להן כלום״ דינן למות. ואם פרחה מהן פרידה אל שאר הקנים — זו פרידה מן המתות שנתערבה בקנים הקרבים, וכולם מתים, כדין חטאת שנתערבה בעולה (משנה א, ב).פרידה מהמתות בתוך השאר — כולם מתים
עזרים — טבלת שיטות
קנים כשרים בכל קבוצה
| התחלה | סבב א׳ | סבב ב׳ | סבב ג׳ | |
|---|---|---|---|---|
| אשה ראשונה | 1 | 0 | 0 | 0 |
| אשה שנייה | 2 | 0 | 0 | 0 |
| אשה שלישית | 3 | 1 | 0 | 0 |
| אשה רביעית | 4 | 2 | 0 | 0 |
| אשה חמישית | 5 | 3 | 1 | 0 |
| אשה שישית | 6 | 4 | 2 | 0 |
| אשה שביעית | 7 | 6 | 5 | 4 (יש אומרים 5) |
חשבו לפני שממשיכים
למה בסבב הפריחה השביעית מפסידה קן אחד בלבד, ואילו כל אחת מהאמצעיות מפסידה שני קנים?
לפי הרמב״ם: בקבוצה אמצעית הפרידה נכנסת ויוצאת פעמיים — בהליכה ובחזרה — וכל כניסה ויציאה פוסלת פרידה; לאשה האחרונה, שבסוף הדרך, פרידה עברה רק פעם אחת.
דף כג ע״ב · משנה ב, ד
קן סתומה וקן מפרשת
בקצרה — על מה הסוגיה
פרידה מקן סתום שהצטרפה לקן מפורשת לא מפסידה את שאר העופות — הנשארת כשרה וקן חדש מושלם.
אבל אם עוף חזר או שפרידה מהמפורשת פרחה ראשונה — לא נדע אם חטאת או עולה, וכולם מתים.
- משנהסתומה למפרשתקן סתום וקן ״מפרשת״ — שיודעים בו איזו חטאת ואיזו עולה. פרידה אחת פרחה מהסתומה אל המפורשת: ״פרח מן הסתומה למפרשת, יקח זוג לשני״ — הנשאר בסתומה כשר, ומביא עוף להשלמת הקן.פרידה מסתומה פרחה למפרשת — הנשארת כשרה
- המפרשת התערבהברטנורא: המשנה עוסקת בקן מפרשת ששתי פרידותיו נתערבו זו בזו אחרי שפורשו, ולכן עכשיו אין יודעים איזו חטאת ואיזו עולה. הראיה: בסיפא כולם מתים, ואם היו מובחנות — החטאת הנשארת הייתה קרבה.המפרשת: שתי פרידותיה כבר מעורבות זו בזו
- מה מת ומה כשרלפי הברטנורא: שלושת העופות שהתערבו — שתי המפרשות והפורחת — מתים. בעלת הסתומה לוקחת זוג חדש ומפרישה חטאת ועולה, ואינה נפסלת.שלושת המעורבים מתים; לסתומה זוג חדש
- הרמב״םלא פוסלהרמב״ם מבאר אחרת: הקן המפורשת עדיין ידועה — החטאת והעולה כל אחת בשמה. הפרידה שנכנסה פסולה בעצמה, אך אינה פוסלת אחרת כנגדה, ואת החטאת והעולה הידועות מקריבים כדינן; ובעלת הסתומה לוקחת זוג לפרידה שנשארה לה.רמב״ם: הנכנס פסול בלבד; החטאת והעולה הידועות קרבות
- משנהחזר או ראשוןאבל אם פרידה מהשלושה חזרה לסתומה, או ״שפרח מן המפרשת ראשון״ — פרידה של המפורשת פרחה לסתומה מלכתחילה — ״הרי כלן ימותו״.חזרה או שפורשת פרחה ראשונה — כולן מתות
- טעםלא ידוערמב״ם: כל עוד ידוע איזו פרחה, הדין כבפרק א — אם החטאת פרחה, כשר מנין החטאות שבסתומה; אם העולה, מנין העולות. אבל כאן לא נדע אם חטאת פרחה או עולה, ולכן כולן ימותו. ברטנורא: חטאת ועולה נתערבו יחד ואינן קרבות עוד.לא ידוע איזו פרחה — לכן כולן מתות
עזרים — אם… אז…
סתומה ומפרשת
אם פרידה אחת פרחה מהסתומה למפורשת
- הנשארת בסתומה כשרה
- יקח זוג להשלמת הקן
אם פרידה חזרה, או שפרידה מהמפורשת פרחה לסתומה ראשונה
- כולם מתים
- כי לא ידוע אם חטאת או עולה פרחה
דף כג ע״ב · משנה ב, ה
סתומה באמצע, תורים ובני יונה, והיורשים
בקצרה — על מה הסוגיה
סתומה שעומדת בין חטאות לעולות: פרידה שהלכה לצד מקריבים כצד, ואם התערבו חטאת בעולה — כולם מתים.
אחר כך המשנה קובעת שחטאת ועולה חייבות להיות מאותו מין, וששם שלה הולך אחרי החטאת, ושהיורשים משלימים רק עולה.
- משנההסידורשלוש עמדות בשורה: ״חטאת מיכן ועולה מיכן וסתומה באמצע״ — לפי הברטנורא: פרידה שפורשה לחטאת בצד אחד, פרידה שפורשה לעולה בצד השני, ושתי פרידות של קן סתומה באמצע. (המשנה נוקטת ״אצל חטאות״, ״אצל עולות״ — צד החטאת וצד העולה.)חטאת מפורשת בצד, עולה מפורשת בצד, סתומה באמצע
- משנהפרחו לצדדיםמהסתומה ״פרח מן האמצע לצדדין״, פרידה אחת לכל צד: אחד הלך לחטאות ואחד לעולות. ״לא הפסיד כלום״.פרידה לכל צד — לא הפסיד כלום
- הכהן יאמרהדין: ״זה שהלך אצל חטאות, חטאת״, ״וזה שהלך אצל עולות, עולה״ — מקריבים כל אחד כמו הקבוצה שאליה הלך.מי שהלך לחטאות — חטאת; מי שהלך לעולות — עולה
- טעםברטנורא: מי שהלך לחטאות נעשה חטאת, ומי שהלך לעולות נעשה עולה. אבל אי אפשר להקריב את זה שבעולות כחטאת, שמא הוא העולה המפורשת עצמה.כל אחד מקרב כצד שבו הוא, ולא ההפך
- משנהחזרו לאמצעאם ״חזר לאמצע״ — שתי הפרידות חזרו ונתערבו שם — ״האמצעיים ימותו״, אבל בצדדים: ״אלו יקרבו חטאות״ ואלו יקרבו עולות.חזרו לאמצע — האמצעיים מתים והצדדים קרבים
- טעםברטנורא: החוזרים מהצדדים לא ידוע אם הם החטאת והעולה הידועות, ולכן האמצעיים, שהחטאת והעולה עלולות להיות ביניהם, מתים. אלה שנשארו מכל צד בנפרד קרבים כדינם — חטאות מצד החטאות ועולות מצד העולות.באמצע שמא חטאת ועולה מעורבות, לכן מתים
- משנהצד לצדאם ״חזר״ — אחרי שחזרו לאמצע ונתערבו שם, פרחו האמצעיים שוב לצדדים (ברטנורא: ״מן האמצעיים לצדדים״) — ״או שפרח מן האמצע לצדדין״ — לרמב״ם: פרידה פרחה מהאמצע לצד אחד, ומשם המשיכה לצד השני — ״הרי כלן ימותו״.האמצעיים פרחו שוב לצדדים, או מצד לצד — כולן מתות
- טעםהרמב״ם: באמצע כבר נתערבו חטאת בעולה; וכשפרחו משם לצדדים — אפשר שעולה הלכה אצל החטאת וחטאת אצל העולה, ועכשיו גם הצדדים הם תערובת של חטאת ועולה. לכן כולם מתים, כדין תחילת המסכת (משנה א, ב).אפשר שחטאת ועולה התחלפו — כולם מתים
- משנהתורים ובני יונה״אין מביאין תורין כנגד בני יונה״, ״ולא בני יונה כנגד תורין״ — שתי הפרידות חייבות להיות מאותו מין.חטאת ועולה חייבות להיות מאותו מין עוף
- הסברברטנורא: או שניהם תורים או שניהם בני יונה.או שניהם תורים או שניהם בני יונה
- המשנה מפרשתהמשנה מפרשת: ״כיצד״? מה אשה עושה אם הביאה מינים שונים?מה עושה אשה שהביאה שני מינים שונים?
- תור ובן יונהאשה שהביאה ״חטאתה תור, ועולתה בן יונה״ — ״תכפל ותביא עולתה תור״. ואם עולתה תור וחטאתה בן יונה — ״תכפל ותביא עולתה בן יונה״. העולה הולכת אחר החטאת.העולה מתאימה למין החטאת
- טעםהחטאת עיקרברטנורא: החטאת היא העיקר, בין שהפרישה אותה תחילה ובין בסוף. הרמב״ם: הכתוב הקדים את החטאת, והדבר נלמד במסכת זבחים.החטאת עיקר, כי הכתוב הקדימה
- בן עזאיבן עזאי חולק: ״הולכין אחר הראשון״ — המין של הקרבן שהפרישה ראשון קובע.בן עזאי: הולכים אחר הקרבן שהופרש ראשון
- ביאור בן עזאיברטנורא ורמב״ם: לפי בן עזאי היא מביאה את השני מהמין שהפרישה בראשון — בין שהראשון היה חטאת ובין שהיה עולה. ההלכה כתנא קמא.השני מאותו מין כמו הראשון; הלכה כתנא קמא
- משנהחטאתה ומתה״האשה שהביאה חטאתה ומתה״ — ״יביאו היורשין עולתה״. הם משלימים את הקרבן שלה.מתה אחרי שהביאה חטאת — היורשים מביאים עולה
- משנהעולתה ומתהאבל אם הביאה עולתה ומתה — ״לא יביאו היורשין חטאתה״.מתה אחרי שהביאה עולה — היורשים לא מביאים חטאת
- טעםברטנורא: חטאת שמתו בעליה אינה קרבה. ואילו לא כן, היו מביאים חטאת אף על פי שהקריבה עולה תחילה: הקדמת החטאת לעולה היא למצווה ולא לעכב.חטאת שמתו בעליה אינה קרבה; סדר החטאת לא מעכב
עזרים — אם… אז…
חטאת מצד, עולה מצד, סתומה באמצע
אם פרידה הלכה מהאמצע לכל צד
- לא הפסיד כלום
- זו שאצל החטאת — חטאת; זו שאצל העולה — עולה
אם הפרידות חזרו ונתערבו באמצע
- האמצעיים מתים
- מה שנשאר בצדדים קרב כדינו
אם האמצעיים המעורבים פרחו שוב לצדדים, או פרידה עברה מצד לצד
- כולם מתים
- חטאת ועולה עלולות להיות מעורבות גם בצדדים
חשבו לפני שממשיכים
אחרי שהפרידות חזרו לאמצע — למה מתים רק האמצעיים, ולא גם הקבוצות שבצדדים?
לפי הברטנורא: האמצעיים הם המעורבים שחטאת ועולה עלולות להיות ביניהם; מי שנשאר בצד לבדו קרב כדינו, חטאות מצד החטאות ועולות מצד העולות.
בסוף הדף
שאלות הבנה
להעמקה
מקורות להעמקה
מקורות
- ספריא — לשון הגמרא (נוסח וילנא), ביאור שטיינזלץ, פסוקים ומקורות הלכה
- הדף היומי — daf-yomi.com — לוח הדף היומי וחומרי ״ללמוד ולהבין״
- כולל עיון הדף — dafyomi.co.il — סיכומי נקודות וטבלאות עזר
- ישיבה — yeshiva.org.il — ביאור ״פרשני״
- אתר סיני — שיעורי הדף היומי של הרב אורי בריליאנט — שיעורים, סיכומים, תרשימים וחוברות ״דף מאיר״ — לבדיקת מהלך הסוגיות וההסברים
- Daf Spoiler — הכנה לדף היומי, הרב נפתלי רמתי — סיכום והכנה לכל דף בשאלות ותשובות — לבדיקת הרקע והמקרה של כל סוגיה (ברשות הכותב)
- הוצאת ספרים ח. וגשל — צורת הדף — תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש (באדיבות ההוצאה, © כל הזכויות שמורות)
- SW Daf — Simon Wolf — תרשימים, מפות ודפי מקורות לדף — מקושרים במקור (באדיבות Simon Wolf)
- דיקטה — הנקדן — ניקוד אוטומטי של הטקסט לפני ההקראה בקול
הדפים נבנים ונבדקים על ידי סוכן AI מתוך המקורות האלה; ניסוח ההסברים מקורי. לשון הגמרא מובאת מספריא.