סוכה כ״ז

ארבע עשרה סעודות בסוכה

1. משנהרבי אליעזר״ארבע עשרה סעודות״: רבי אליעזר אומר שבשבעת ימי החג חייב אדם לאכול בסוכה ארבע עשרה סעודות, אחת ביום ואחת בלילה, כלומר בכל יממה שתי סעודות. הטעם יובא בגמרא.רבי אליעזר: ארבע עשרה סעודות בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה
2. משנהחכמיםחכמים אומרים ״אין לדבר קצבה״: אין מספר קבוע של סעודות. אדם רשאי לאכול כמה שרוצה, או שלא לאכול כלל, ואם רצה להתענות אין זוקקים אותו (רש״י), אך אם אוכל אינו אוכל מחוץ לסוכה. היוצא מן הכלל הוא ליל יום טוב הראשון, שבו אסור להתענות וחייב לאכול בסוכה; הדרשה תבוא בגמרא.חכמים: אין קצבה, חוץ מליל יום טוב הראשון שחובה לאכול בו בסוכה
3. משנהתשלומיןעוד אמר רבי אליעזר: מי שלא אכל בלילה הראשון של החג ישלים בליל יום טוב האחרון, שמיני עצרת, אף שאין אוכלים אז בסוכה (שטיינזלץ ורש״י). הגמרא תקשה על כך.רבי אליעזר: מי שהחסיר ליל ראשון משלים אותו בליל שמיני עצרת
4. משנהחכמיםחכמים חולקים: ״אין לדבר תשלומין״. מי שביטל מצוות עשה שאין לה תיקון, עליו נאמר בקהלת ״מעות לא יוכל לתקן״, כלומר אי אפשר להשלים אחר כך מה שהוחסר (שטיינזלץ).חכמים: אין תשלומין, כי חסרון כזה אי אפשר לתקן
5. מאי טעמיההגמרא שואלת ״מאי טעמיה דרבי אליעזר״: מנין לו לחייב מספר קבוע של סעודות, ודווקא ארבע עשרה — אחת ביום ואחת בלילה בכל אחד משבעת הימים?שאלה: מה טעמו של רבי אליעזר בארבע עשרה סעודות?
6. תשבו כעין תדורוהכתוב אומר תשבו, וחז״ל דרשו שהישיבה בסוכה תהיה ״כעין תדורו״, כדרך דירה קבועה. בדירה אדם אוכל סעודה אחת ביום ואחת בלילה, ולכן גם בסוכה חייב בשתי סעודות ליממה.תשבו כעין תדורו: כמו בדירה, סעודה ביום וסעודה בלילה
7. ורבנן?הגמרא שואלת את טעמם של חכמים, שאין קצבה.שאלה: ומה טעמם של חכמים?
8. כדירהגם לחכמים הסוכה היא כדירה, אך הם מדגישים צד אחר: בדירה אדם אוכל אם רוצה ואינו אוכל אם אינו רוצה, ולכן גם בסוכה האכילה רשות, ורק אם בחר לאכול עליו לאכול בה.חכמים: סוכה כדירה, ובדירה אוכלים אם רוצים ואם לא לא
9. אי הכיאם כך, שהסוכה כדירה והאכילה בה רשות, אפילו בליל יום טוב הראשון לא תהיה חובה לאכול! אבל חכמים עצמם הוציאו את הלילה הזה מן הכלל, ומנין להם?קושיה: אם האכילה רשות, גם ליל ראשון צריך להיות רשות
10. גזרה שווהרבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: נאמר בסוכות ״חמשה עשר״ (בחמישה עשר לחודש השביעי), ונאמר חמשה עשר בחג המצות. מה בפסח הלילה הראשון חובה לאכול מצה ומכאן ואילך רשות (ורק אסור לאכול חמץ), אף בסוכות הלילה הראשון חובה ומכאן ואילך רשות. רש״י מוסיף שההלכה שבפסח כל הימים אחרי הראשון רשות נלמדת בפסחים מכך שגם היום השביעי, שהוא בכלל שבעת הימים, רשות.גזרה שווה חמשה עשר: כמו בפסח, ליל ראשון חובה והשאר רשות
11. והתם מנלןהגמרא שואלת על הלימוד עצמו: ובפסח, מנין לנו שבלילה הראשון חובה לאכול מצה?שאלה: ובפסח עצמו מנין שליל ראשון חובה?
12. בערב תאכלו מצותהכתוב אמר ״בערב תאכלו מצות״, ובכך ״קבעו חובה״: על כל פנים בערב הזה חייבים לאכול מצה. וכך גם בסוכות ליל ראשון חובה.הכתוב קבע את ערב פסח חובה, ומשם נלמד גם לסוכה

תשלומין בליל שמיני עצרת

1. והא״והא אמר רבי אליעזר״ ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה! אם כל עניין הסעודות הוא הסוכה, איזו השלמה יש בסעודה בליל שמיני עצרת? הרי אז אין יושבים בסוכה, ומי שיושב בה לשם מצוה עובר על ״בל תוסיף״ (רש״י).קושיה: השלמה בשמיני עצרת אינה בסוכה, וזה סותר ארבע עשרה סעודות בסוכה
2. חזר בובירא בשם רבי אמי: רבי אליעזר ״חזר בו״ ואימץ את שיטת חכמים שאין קצבה, ואפשר גם שלא לאכול, חוץ מליל יום טוב הראשון. עם זאת הוא עדיין חולק עליהם בנקודה אחת: לדעתו יש תשלומין לליל הראשון, כמו שיש תשלומין לקרבנות היום הראשון ביום האחרון (רש״י).רבי אליעזר חזר בו מארבע עשרה, ונשארה דעתו רק שיש תשלומין
3. משלים במאי״משלים במאי״? ״אילימא בריפתא״ — שסעודת הפת של יום טוב האחרון תיחשב תשלומין לראשון — הרי ״סעודה דיומיה קא אכיל״: זו סעודת היום שהוא אוכל ממילא, ואין בה שום היכר שהיא לשם הסעודה הראשונה (רש״י).שאלה: אם לחם רגיל, במה ניכר שהוא משלים?
4. מיני תרגימאאלא שהכוונה בישלים היא למיני תרגימא: אחרי הסעודה מביאים פרפראות ומעדנים כמו פירות וכסנין וקפלוטות מבושלות (רש״י), והם ההשלמה לסעודה שהחסיר.מיני תרגימא: מוסיפים מעדנים מיוחדים לסעודת היום
5. תניא נמי הכיברייתא מסייעת: ״אם השלים במיני תרגימא — יצא״. רש״י: כל שכן אם קבע סעודה שנייה של לחם ובשר, ואף שאינו חוזר וקובע שתי סעודות מלאות המעדנים מספיקים.ברייתא: השלים במיני תרגימא יצא ידי חובה

האפוטרופוס של אגריפס והיציאה מסוכה לסוכה

1. שאלה ראשונהאפוטרופוס של אגריפס המלך (ממונה על נכסיו) שאל את רבי אליעזר: אני רגיל לאכול סעודה אחת ביום, האם אוכל אותה בסוכה ואהיה פטור משאר הסעודות?האפוטרופוס שואל: אפשר לאכול סעודה אחת בסוכה ולהיפטר?
2. מענה ראשוןרבי אליעזר השיב: ״בכל יום ויום אתה ממשיך כמה פרפראות לכבוד עצמך״ — פרפראות הן מעדנים הפותחים את התיאבון ומושכים את הלב לאכול עוד פת (רש״י), ואתה טועם אותם מתוך תיאבונך (שטיינזלץ) — ״ועכשיו אי אתה ממשיך פרפרת אחת לכבוד קונך״? כלומר, אל תסתפק בסעודה אחת בסוכה: כשם שאתה מוסיף לעצמך, הוסף פרפרת אחת לכבוד המקום.רבי אליעזר: פרפראות לכבודך, אז הוסף פרפרת לכבוד קונך
3. שאלה שנייההאפוטרופוס שאל עוד: יש לי שתי נשים, אחת בטבריא ואחת בציפורי, ושתי סוכות, מהו שאעבור מסוכה לסוכה במהלך החג?האפוטרופוס שואל: מותר לעבור בין שתי סוכות בחג?
4. לארבי אליעזר השיב: לא, כי כל היוצא מסוכה לסוכה ״בטל מצותה של ראשונה״, ואפילו הימים שעברו אבדו למפרע (רש״י). לשיטתו חייב לשבת בסוכה אחת כל שבעה ימים.רבי אליעזר: לא, כי היוצא מסוכה לסוכה מבטל את הראשונה
5. ברייתאהגמרא מביאה ברייתא (תניא) שבה רבי אליעזר אומר את שיטתו בעניין זה, והיא מפורטת בשורה הבאה.ברייתא על שיטת רבי אליעזר בדין סוכה בחג
6. מחלוקתרבי אליעזר: ״אין יוצאין מסוכה לסוכה״, וגם אין עושין סוכה בחול המועד (למי שלא ישב בסוכה ביום טוב הראשון, רש״י). חכמים: יוצאין מסוכה לסוכה ועושין סוכה בחול המועד. ושוין שאם נפלה הסוכה חוזר ובונה אותה בחול המועד.רבי אליעזר אוסר מעבר וסוכה בחול המועד, חכמים מתירים; ושוין בנפלה
7. מאי טעמא״מאי טעמא דרבי אליעזר״? מנין לו שאין עוברים מסוכה לסוכה ושאין עושים סוכה בחול המועד?שאלה: מה טעמו של רבי אליעזר?
8. שבעת ימיםהכתוב אומר ״חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים״, כלומר עשה סוכה הראויה לשבעה. מכאן נלמד שאין עושים סוכה בחול המועד, כי סוכה כזו אינה לשבעה, ואין יוצאים מסוכה לסוכה, שאם כן אין זו סוכה לשבעה (רש״י).תעשה לך שבעת ימים: סוכה הראויה לכל שבעה
9. ורבנן?״ורבנן״? חכמים מתירים לעבור מסוכה לסוכה ולעשות סוכה בחול המועד — ומה יעשו בפסוק ״שבעת ימים״ שממנו לומד רבי אליעזר?שאלה: ואיך חכמים מפרשים את אותו פסוק?
10. עשה סוכה בחגלדעת חכמים הפסוק אומר: אם לא עשית סוכה לפני החג, ״עשה סוכה בחג״. חובת העשייה נמשכת כל שבעת הימים, ומי שלא עשה חייב לעשות (שטיינזלץ).חכמים: אם לא עשית לפני החג, עשה בחג
11. פשיטאהדין שוין שאם נפלה חוזר ובונה אותה בחול המועד הוא פשוט: למה לא יבנה?קושיה: פשיטא שאם נפלה בונים אותה שוב
12. מהו דתימאהייתי חושב שלדעת רבי אליעזר הסוכה החדשה ״אחריתי היא״ ואינה לשבעה, ולכן קא משמע לן שהיא נחשבת כהשלמה של הראשונה, כי כבר ישב בראשונה ביום טוב (רש״י).מהו דתימא שהחדשה אחרת, קא משמע לן שהיא השלמה

סוכת חברו: משלך מול כל האזרח

1. רבי אליעזררבי אליעזר: כשם שאין יוצאים בלולבו של חבירו ביום הראשון, שנאמר ״ולקחתם לכם״ (משלכם, ולא גזול או שאול, רש״י), כך אין יוצאים בסוכת חבירו, שנאמר ״תעשה לך״, כלומר משלך.רבי אליעזר: לא יוצאים בסוכת חבירו, כמו בלולב, כי כתוב לך
2. חכמיםחכמים מודים בלולב, אבל בסוכה יוצא: ״כל האזרח בישראל ישבו בסוכות״ מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת. אי אפשר שלכל אחד תהיה בה שווה פרוטה, ולכן היא אינה של יחיד אלא מושאלת לכולם (רש״י ושטיינזלץ), ומתקיימת המצווה בסוכה של הציבור.חכמים: יוצאים בסוכת חבירו, כי כל האזרח מלמד סוכה אחת לכל ישראל
3. ורבנן, האי לךהגמרא שואלת את חכמים: אם מותר לצאת בסוכת חבירו, מה הם דורשים מהמילה לך?שאלה לחכמים: אם מותר בסוכת חבירו, למה נכתב לך?
4. למעוטי גזולההפסוק נדרש ״למעוטי גזולה״: סוכה גזולה אינה כשרה, אבל סוכה שאולה כשרה, שהרי כתוב ״כל האזרח״ ויכול כל אחד לקיים בסוכה השאולה מן הציבור.לך מוציא סוכה גזולה, ושאולה כשרה בזכות כל האזרח
5. ורבי אליעזר, האי כל האזרחהגמרא שואלת את רבי אליעזר: אם אינו לומד מ״כל האזרח״ שאפשר לצאת בסוכת חבירו, מה הוא עושה בו?שאלה לרבי אליעזר: אם לא לשאולה, למה נכתב כל האזרח?
6. גר וקטןצריך אותו לגר שנתגייר באמצע החג ולקטן שנתגדל באמצע החג (שצמחו לו שתי שערות, רש״י): ״כל האזרח״ מרבה שמצוות הסוכה חלה עליהם עכשיו, והם עושים סוכה בחול המועד למרות ההלכה שאין עושים בחול המועד.רבי אליעזר: כל האזרח מרבה גר וקטן שנתגדלו בחג
7. ורבנן?הגמרא שואלת: ואיך חכמים לומדים את הדינים האלה בלי הפסוק?שאלה: ואיך חכמים יודעים דין גר וקטן?
8. לא אצטריך קראלחכמים ״עושין סוכה בחול המועד״, ולכן מי שהמצוה חלה עליו עושה סוכה אפילו ליום אחד. רש״י: אפילו מי שהיה חייב קודם ולא עשה, וכל שכן אלה, ולכן אין צורך בפסוק.חכמים: הוא מובן ממילא, כי עושים סוכה בחול המועד

הקבלת פני רבו ברגל

1. מעשה ברבי אלעאיברייתא: רבי אלעאי הלך בערב החג ללוד, ״להקביל פני רבי אליעזר רבו״ ביום טוב (רש״י). רבי אליעזר אמר לו: ״אלעאי! אינך משובתי הרגל״ — אינך מאלה ששובתים ושמחים ברגל כראוי, כי לא נשארת בביתך עם אשתך (רש״י). שכן היה אומר: ״משבח אני את העצלנין״ שאין יוצאים מבתיהם ברגל — אף שאינם נשארים לשם הרגל אלא מעצלות, כבכל השנה (רש״י) — שנאמר ״ושמחת אתה וביתך״, וביתו זו אשתו, והיוצא מביתו אינו משמח אותה כראוי (שטיינזלץ).רבי אליעזר לרבי אלעאי: מי שיוצא מביתו ברגל אינו משמח את אשתו
2. איניהגמרא שואלת: והאמר רבי יצחק שחובה להקביל פני הרב ברגל! הראיה: בעל השונמית שאל את אשתו ״מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת״, ומכאן שבחדש ובשבת חייב אדם להקביל פני רבו.קושיה: רבי יצחק מחייב להקביל פני הרב ברגל
3. לא קשיא״הא דאזיל ואתי ביומיה״ — ההולך וחוזר ביומו, ומשמח את אשתו בחג, חייב להקביל פני רבו, כגון בעיר שבתוך התחום או על ידי עירוב (רש״י). ״הא דאזיל ולא אתי ביומיה״ — עליו אמר רבי אליעזר שאין ללכת, כי משאיר את אשתו לבדה בלילה (שטיינזלץ).הולך וחוזר ביומו חייב; אם אינו חוזר ביומו אין ללכת

הסדין על הסוכה ופקק החלון

1. מעשה ביוחנןברייתא: רבי אליעזר שבת בגליל העליון בסוכתו של יוחנן בן רבי אלעאי בקיסרי, והשמש הגיעה לסוכה. יוחנן שאל: ״מהו שאפרוש עליה סדין״? כלומר, האם מותר או שיש בכך תוספת לאוהל עראי בשבת (רש״י). רבי אליעזר לא ענה אלא אמר: אין לך שבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט.יוחנן שאל על סדין, ורבי אליעזר ענה בעניין אחר
2. הגיע חמהכשהשמש הגיעה לחצי הסוכה יוחנן שאל שוב, ורבי אליעזר ענה: מכל שבט יצאו נביאים, ושבט יהודה ובנימין העמידו מלכים על פי נביאים (שאול ודוד על ידי שמואל, רש״י). כשהשמש הגיעה לרגליו של רבי אליעזר פרש יוחנן את הסדין, ו״הפשיל רבי אליעזר טליתו לאחוריו ויצא״, כי לא רצה להתיר (רש״י). הגמרא מעירה: ״לא מפני שהפליגו בדברים״ — לא כדי להתחמק ממנו — אלא מפני שמעולם ״לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו״.הסדין נפרש, ורבי אליעזר יצא כי לא אמר דבר שלא שמע מרבו
3. היכי עביד הכי״היכי עביד הכי״? רבי אליעזר דר בלוד (רש״י), ואיך עזב את סוכתו שם ושבת בחג בסוכתו של יוחנן בגליל העליון? הרי הוא עצמו אמר ״אין יוצאין מסוכה לסוכה״!קושיה: איך שבת מחוץ ללוד, והרי אין יוצאין מסוכה לסוכה
4. רגל אחר הואיזה היה ״רגל אחר״, ולא חג הסוכות, כמו עצרת, ויושבים בסוכה רק בגלל האוויר (רש״י). לכן דין היציאה מסוכה לסוכה לא חל.זה היה רגל אחר, ולא חג הסוכות
5. והאמר משבח אניקושיה נוספת: והרי רבי אליעזר אמר שהוא משבח את העצלנים שאינם יוצאים מבתיהם ברגל, ולא פירש איזה רגל, ומכאן שגם ברגל אחר אין ראוי לצאת.קושיה: ורבי אליעזר משבח את מי שאינו יוצא ברגל
6. שבת הואיהמעשה לא היה ברגל כלל אלא בשבת סתם, והשאלה על הסדין הייתה רק משום חשש מלאכת בונה בשבת.היה זה שבת סתם, והשאלה הייתה על בונה בשבת
7. ותיפשוט ליה מדידיה״ותיפשוט ליה מדידיה״: למה נסתפק רבי אליעזר? יכול היה לפשוט את השאלה משיטתו שלו במשנה על ״פקק החלון״ — תריס שסוגרים בו ארובה: בזמן שהוא קשור ותלוי שם — פוקקין בו, כי הוא מתוקן ועומד לכך ואין זה בונה ולא מוסיף; ״ואם לאו — אין פוקקין בו״, כי הסתימה מוסיפה על האוהל (רש״י). חכמים: בין כך ובין כך פוקקין. מכאן, לשיטתו, היה אפשר ללמוד שאסור לפרוש סדין שאינו קשור, משום מוסיף על אוהל עראי (רש״י).קושיה: מפקק שאינו קשור יש לפשוט שהסדין אסור
8. התם מבטלדף כחהתשובה, בראש דף כח: ״התם הוא דמבטל״ — את הפקק מבטלים לחלון, והוא נחשב כחלק מהכותל עצמו, ולכן סתימה בו (כשאינו קשור) היא תוספת על האוהל. ״הכא דלא מבטל — לא״: הסדין אינו בטל לסוכה, שהרי סופו ליטלו, ולכן לא פשוט לרבי אליעזר שיש בו איסור מוסיף, ואין לפשוט את השאלה מהפקק (רש״י). שטיינזלץ מבאר את סוף המשפט אחרת: הסדין, שאינו נחשב חלק מהסוכה, אינו מותר.הפקק בטל לחלון; הסדין אינו בטל, ולכן אין ללמוד ממנו

בחן את עצמך

מקורות באתר דף יומי

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• הגמרא בספריא