מעילה כ׳

אבן הקדש: ליטול, לתת ולבנות

1. משנהנתינה לחברהמשנה (שתחילתה בסוף דף י״ט): מי שנטל אבן או קורה של הקדש לעצמו — לא מעל בעצם הנטילה. אבל אם ״נתנה לחברו״ — הנותן הוא שמעל, כי הוציא את החפץ מרשות ההקדש לרשות חולין (רש״י). החבר שקיבל לא מעל, כי בשעה שקיבל כבר יצא החפץ מרשות ההקדש (שטיינזלץ).נתן אבן הקדש לחברו: הנותן מעל והמקבל לא
2. משנהבנייה בביתהבנייה כשלעצמה אינה מעילה, כי עדיין לא נהנה. המשנה קובעת: ״עד שידור תחתיה בשוה פרוטה״ — רק משנהנה ממגורים תחת האבן או הקורה בשווי פרוטה, הוא מעל.בנה אבן הקדש בביתו: מעל רק משדר תחתיה בשווי פרוטה
3. משנהנטל לעצמומי ש״נטל פרוטה של הקדש״ לעצמו — לא מעל בכך. ואם נתנה לחברו — הנותן מעל והחבר שקיבל לא מעל, כמו ברישא.נטל לעצמו לא מעל; נתן לחברו מעל והחבר לא
4. משנהבלןמי ש״נתנה לבלן״ כתשלום על רחצה — מעל אף על פי שעדיין ״לא רחץ״. הסיבה: משעה ששילם, הבלן אומר לו ״הרי המרחץ פתוח לפניך״ — יש לו רשות להיכנס ולרחוץ מיד, והרשות עצמה היא הנאה.שילם לבלן: מעל מיד, כי הרשות לרחוץ היא הנאה
5. משנהצירוףאכילה והנאה, שלו ושל חברו, בכל צירוף — מצטרפות לשיעור פרוטה. למשל חצי פרוטה שאכל בעצמו וחצי פרוטה שהאכיל את חברו, או חצי פרוטה שנהנה וחצי שהנהה: מצטרפים, ״ואפילו לזמן מרובה״ — גם אם עבר זמן רב בין המעשים. כשהסכום מגיע לפרוטה הוא מעל.אכילה והנאה מצטרפות לפרוטה, גם בהפרש זמן רב
6. מאי שנא?הגמרא מקשה על הרישא: ״מאי שנא הוא, ומאי שנא חבירו״? מדוע הנוטל לעצמו אבן או קורה של הקדש לא מעל, ואילו הנותן אותה לחברו מעל?קושיה: מדוע הנוטל לעצמו לא מעל והנותן לחברו מעל?
7. שמואל: גזברשמואל מעמיד: המשנה עוסקת ״בגזבר, המסורות לו״ — בגזבר ההקדש, שהאבנים והקורות מסורות בידו. כשהוא נוטל אותן לעצמו הן עדיין ברשות ההקדש כמקודם (רש״י), ולכן אין מעילה. אך כשהוא נותן לחברו הוא משנה אותן מרשות הקדש לחולין, ומעל.שמואל: מדובר בגזבר; בידו החפץ עדיין ברשות ההקדש

משנה: השליח שעשה שליחותו

1. משנהעשה שליחותובעל הבית שלח שליח, והשליח עשה את שליחותו כפי שנאמרה לו, והשתמש לצורך חולין בכספי הקדש שבעל הבית נתן לו בשוגג — ״בעל הבית מעל״ ולא השליח, כי המעשה נעשה לפי דבריו של המשלח. זה שלא ככלל הנוהג בשאר התורה, אין שליח לדבר עבירה, שבו השליח הוא החייב על העבירה שעשה (שטיינזלץ) — במעילה המשלח הוא שמתחייב.שליח שעשה כדברי בעל הבית: בעל הבית מעל
2. משנהשינהאם השליח לא עשה את שליחותו, כלומר שינה ממה שבעל הבית אמר לו (רש״י), הוא השליח שמעל ולא בעל הבית.שליח ששינה מדברי בעל הבית: השליח מעל
3. משנהבשר וכבדבעל הבית אמר ״תן בשר לאורחים״ והשליח נתן להם כבד, או להפך, והבשר והכבד של הקדש. השליח שינה ולא עשה את שליחותו, ולכן הוא המועל ולא בעל הבית.אמר בשר ונתן כבד, או להפך: השליח מעל
4. משנהחתיכה, שתים, שלושבעל הבית אמר לתת לכל אורח חתיכת בשר הקדש אחת. השליח אמר לאורחים ״טלו שתים״, והם נטלו שלוש — ״כולם מעלו״, כל אחד על החתיכה שהוסיף: בעל הבית על הראשונה, שבה נעשתה שליחותו; השליח על השנייה, שהוסיף מדעתו; והאורחים על השלישית, שהוסיפו הם.חתיכה, שתים, שלוש: כל אחד מעל על החתיכה שהוסיף

מוסיף על שליחותו — האם עדיין שליח?

1. שמע מינה: מוסיף על שליחותורקע: במשנה בעל הבית אמר לתת לכל אורח חתיכה אחת; השליח אמר שתיים; האורחים נטלו שלוש, וכולם מעלו, גם בעל הבית על החתיכה הראשונה.הגמרא מסיקה מהמשנה: ״שמע מינה״ — ״מוסיף על שליחותו״ ״הוי שליח״. בעל הבית מעל על החתיכה הראשונה, ולכן השליח שהוסיף לא ביטל את שליחותו. מי שממלא את דברי המשלח ומוסיף עליהם עדיין שליח לעיקר השליחות. לפי רש״י, מכאן אפשר היה לפשוט את הבעיה במסכת כתובות: מי שאמר לשלוחו למכור לו קרקע בשיעור לתך, והשליח מכר כור (כפליים) — האם הוא מוסיף על דברי המשלח והמכירה קיימת, או עובר על דבריו ולא קנה הלוקח כלום.מסקנה: המוסיף על שליחותו עדיין שליח לעיקרה
2. רב ששת: אמר מדעתירב ששת דוחה את ההוכחה: ״דאמר שליח״ — השליח אמר לאורח במפורש ״טול אחת מדעתו ואחת מדעתי״, חתיכה אחת מדעת בעל הבית ואחת מדעתי. אז ודאי נעשתה שליחותו בחתיכה הראשונה, ובעל הבית מעל; אין ללמוד מכאן על שליח שהוסיף סתם (רש״י).רב ששת: השליח אמר חתיכה מדעת בעל הבית וחתיכה מדעתו
3. מהו דתימאדף כאלפי רש״י, אם כך פשוט שבעל הבית מעל. הגמרא משיבה: ״מהו דתימא״ — ״עקר שליח שליחותיה דבעל הבית״: היה אפשר לחשוב שהשליח ביטל את שליחות בעל הבית בכך שהוסיף, ובעל הבית לא ימעל אפילו על החתיכה הראשונה. ״קא משמע לן״: כיון שאמר השליח שהחתיכה הראשונה על דעת בעל הבית, מילא את שליחותו, ובעל הבית מעל.קא משמע לן: בעל הבית מעל על הראשונה, אף שהשליח הוסיף

שאלות הבנה

מקורות להעמקה

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• טבלאות עזר
• סיכום נקודות (אנגלית)
• הגמרא עם ביאור שטיינזלץ בספריא