דף הבית · מסכת כריתות

כריתות ט״ז

פרק ג׳~25 דק׳ספריא

מה שאל רבי עקיבא את רבי אליעזר על מלאכות בשבתות הרבה — שבתות כגופים? תולדות כמלאכות? — ומה היה פשוט לו: רבה, אביי ורב חסדא.

ל׳ בשבט תשפ״ז, יום ראשוןנוצר על ידי סוכן AI
״לשון הגמרא״ביאורחכםמושג— הקש על מילה מסומנת או על ציטוט להסבר
✎ שאלות הבנה על הדף — בסוף הדף ↓ 📊 דף עזר לדף · Simon Wolf ↓
הקדמה — הסיפור של הדף

הדף פותח בסיום הסוגיה מדף ט״ו: הברייתא על נותר ומעילה אינה מכריעה אם רבי יהושע קיבל מרבי עקיבא, וחמישה אמוראים מבארים כיצד מתחייבים חמש מעילות מזבח אחד.

המשנה מביאה את שאלת רבי עקיבא לרבי אליעזר על העושה תולדות של מלאכה אחת בשבתות הרבה בהעלם אחד, ואת המשא ומתן ביניהם — קל וחומר מנדה, פירכות, ו״יוכיח״ מקטנות ומבהמה.

הגמרא מבררת מה בדיוק נשאל: רבא קובע ששתי שאלות היו, על שבתות ועל תולדות.

על שאלת השבתות דנים באיזה מקרה נשאלה — שגגת שבת או זדון שבת: רבה מוכיח ממשנת ״כלל גדול״ שהשאלה הייתה על זדון שבת ושרבי עקיבא לא קיבל, אביי מראה שהמשנה מתיישבת גם להיפך, ורב חסדא סובר שאף לרבי עקיבא שבתות כגופים ומוכיח מברייתות רבן גמליאל על הכותב שתי אותיות — דיון שנמשך לדף י״ז.

עמוד א · המשך מדף ט״ו

סיום: האם קיבל רבי יהושע, ומהן חמש מעילות

בקצרה — על מה הסוגיה

סיום הסוגיה מדף ט״ו: הברייתא על נותר ומעילה אינה מכריעה אם רבי יהושע קיבל מרבי עקיבא, שכן אפשר להעמידה אף כרבי עקיבא.

אחר כך חמישה אמוראים מבארים כיצד אוכלים מזבח אחד ״בחמישה תמחויים״ ומתחייבים חמש מעילות.

  1. רקע: היכן עומדיםהסוגיה נמשכת מדף ט״ו: הגמרא מבררת אם רבי יהושע קיבל מרבי עקיבא שהאוכל נותר מחמישה זבחים בהעלם אחד מביא חטאת אחת — שאין הזבחים מחלקים — ומנסה להוכיח מברייתא העוסקת בנותר ובמעילה. הדיוק האחרון: הברייתא שונה את דיני המעילה, ״ואילו על ספיקו מביא אשם תלוי לא קתני״. לכן אין לומר שהיא כרבי עקיבא — שהרי הוא מחייב אשם תלוי על ספק מעילה, והיה לה לשנות גם זאת.המשך מדף ט״ו: הברייתא אינה שונה אשם תלוי — לא רבי עקיבא
  2. שמע מינהאם כן הברייתא היא רבי יהושע, הסובר כחכמים בספק מעילה — והיא שונה ״בחמשה העלמות מביא חמש חטאות״: דווקא ההעלמות מחלקות, אבל בהעלם אחד, אפילו מחמישה תמחויים, חטאת אחת. ומכאן שרבי יהושע קיבל מרבי עקיבא וחזר בו (רש״י).אם הברייתא רבי יהושע — ההעלמות מחלקות ולא הזבחים: קיבל
  3. אדרבהלהיפך: מן הסיפא, ״מחמשה זבחים אפילו בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת״, משמע שהזבחים כן מחלקים — ואם כן רבי יהושע לא קיבל מרבי עקיבא.אדרבה: הסיפא מחייבת על כל זבח בהעלם אחד — לא קיבל
  4. ואלא מאי?ומה תאמר — שהברייתא ״תנאי היא״, הרישא לתנא הסובר שקיבל והסיפא לתנא הסובר שלא קיבל? רש״י מבאר שהדברים בתמיהה: אפילו כך אין להוכיח ממנה, כי אפשר להעמידה אחרת.וכי תאמר שהברייתא מחלוקת תנאים? גם זה אינו מוכרח
  5. אפילו תימא רבי עקיבאאפשר שהרישא כרבי עקיבא: התנא ״סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא״ — מסכים לו בהעלם, שמחמישה זבחים בהעלם אחד חטאת אחת, וחולק עליו במעילות, שלדעתו אין מביאים אשם תלוי על ספק מעילה — ולכן לא שנה אשם תלוי. והסיפא, המחייבת על כל זבח, תנא אחר — רבי יהושע (רש״י). אם כן אין מן הברייתא הכרעה אם קיבל רבי יהושע.הרישא אף כרבי עקיבא — מסכים בהעלם, חולק במעילות; אין הכרעה
  6. היכי דמי?המשנה חייבה חמש מעילות על אכילה מזבח אחד בחמישה תמחויים, ושואלים כיצד נעשה זבח אחד לחמישה דברים שונים. שמואל: ״כאותה ששנינו חמשה דברים בעולה מצטרפין״ — הבשר, החלב, היין, הסולת והשמן, המצטרפים לכזית לעניין העלאה בחוץ; נקטו עולה, שרק בה הבשר כליל ומצטרף (רש״י). האוכל מחמשת אלו — חמש מעילות.שמואל: חמש מעילות — בשר, חלב, יין, סולת ושמן של עולה
  7. דעות נוספותחזקיה: ״כגון שאכל מחמשה אברים״ של בהמה אחת. ריש לקיש: אפילו באבר אחד — ״משכחת לה בכתף״, שיש בה חמישה חלקים שונים (רש״י). רבי יצחק נפחא: בחמישה מיני קדירה — תבשילים שונים, כגון כרישין, בצלים וכרוב (רש״י). רבי יוחנן: ״כגון שאכל בחמשה טעמים״ — צלי, מבושל, כבוש, שלוק וצלי קדר (רש״י).חזקיה: אברים; ריש לקיש: כתף; רבי יצחק נפחא: קדירות; רבי יוחנן: טעמים
עמוד א · משנה

משנה: מלאכות הרבה בשבתות הרבה — נדה, קטנות ובהמה

🔑 מפתח לסוגיה

המשנה נשענת על כלל יסוד בחטאות: העושה עבירות הרבה בהעלם אחד — בלי שנודע לו בינתיים שחטא — מביא חטאת אחת, אלא אם כן הן נחשבות גופים נפרדים. לדעת רבי אליעזר, הבא על הנדה פעמים הרבה בהעלם אחד חייב על כל ביאה וביאה (רש״י, על פי הגמרא לעיל) — וזה הבסיס לקל וחומר שלו כאן.

בקצרה — על מה הסוגיה

רבי עקיבא שאל את רבי אליעזר על העושה תולדות של אב אחד בכמה שבתות בהעלם אחד. רבי אליעזר חייב על כל אחת בקל וחומר מנדה, ורבי עקיבא פירך;

שני ״יוכיח״ — קטנות ובהמה — והתשובה החותמת ״הבהמה כשבת״.

  1. משנהרבי עקיבא שאל את רבי אליעזר על ״העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת״ בהעלם אחד — אדם שעשה כמה תולדות של אב מלאכה אחד, ואת אותן מלאכות חזר ועשה בכמה שבתות, ולא נודע לו בינתיים שחטא (רש״י): האם מביא חטאת אחת על הכל, או חטאת על כל אחת ואחת?רבי עקיבא: תולדות של אב אחד בכמה שבתות — אחת או הרבה?
  2. קל וחומר מנדהרבי אליעזר השיב: חייב על כל אחת ואחת, בקל וחומר: ״ומה נדה שאין בה תוצאות הרבה״ — שאין בה אלא איסור ביאה אחד — ובכל זאת הבא עליה פעמים הרבה בהעלם אחד חייב על כל ביאה (רש״י); שבת, שיש בה עניינים הרבה — אבות ותולדות — ועל כל אחד מהם מיתה במזיד וחטאת בשוגג, לא כל שכן שחייב על כל אחת.רבי אליעזר: קל וחומר מנדה — איסור אחד וחייב על כל ביאה
  3. פירכא: שתי אזהרותרבי עקיבא דחה: בנדה יש ״שתי אזהרות״ — הוא מוזהר עליה והיא מוזהרת עליו, שנאמר בה שייכרתו שניהם (רש״י) — ושמא חומרה זו היא המחייבת על כל ביאה; בשבת אין אלא אזהרה אחת, על העושה בלבד.רבי עקיבא: בנדה שני מוזהרים, בשבת אחד — אין ללמוד
  4. יוכיח: קטנותרבי אליעזר: ״הבא על הקטנות יוכיח״ — הבא על קטנה נדה ביאות הרבה: היא אינה מוזהרת, שקטנה פטורה מן המצוות, ואין כאן אלא אזהרה אחת — ובכל זאת חייב על כל ביאה וביאה.רבי אליעזר: קטנה נדה — אזהרה אחת, וחייב על כל ביאה
  5. פירכא: לאחר זמןרבי עקיבא: בקטנות, ״אף על פי שאין בהן עכשיו יש בהן לאחר זמן״ — כשתגדל תהיה גם היא מוזהרת; ואילו בשבת אין שתי אזהרות, לא עכשיו ולא לאחר זמן.רבי עקיבא: קטנה תהיה מוזהרת כשתגדל; שבת לעולם לא
  6. יוכיח: בהמה — והתשובהרבי אליעזר: ״הבא על הבהמה יוכיח״ — לעולם אין בה אלא אזהרה אחת, ובכל זאת חייב על כל ביאה וביאה, שאי אפשר לערב את הביאות (רש״י). רבי עקיבא: ״הבהמה כשבת״. רש״י מפרש את המילים לפי מחלוקת האמוראים בגמרא להלן: למאן דאמר שרבי עקיבא קיבל מרבי אליעזר — זו הודאה: כשם שבבהמה חייב על כל ביאה, כך בשבת חייב על כל אחת, שלא היה לו מה להשיב; ולמאן דאמר שלא קיבל — זו דחייה: אף על הבהמה אני שואל, כשם ששאלתי על השבת, ואין להביא ממנה ראיה.רבי אליעזר: בהמה יוכיח; רבי עקיבא: הבהמה כשבת — ספק או הודאה
עמוד א · גמרא

גמרא: מה בדיוק שאל רבי עקיבא?

בקצרה — על מה הסוגיה

המשנה נקטה שני פרטים — ״שבתות הרבה״ ו״מעין מלאכה אחת״ — ולכאורה די באחד. רבא בשם בי רב: שתי שאלות נשאלו, על שבתות ועל תולדות.

  1. מאי קבעי מיניה?מה בדיוק שאל? אם שאל ״אי שבתות כגופין דמיין״ — האם העושה אותה מלאכה בשתי שבתות בהעלם אחד דומה לזורע וקוצר, שני גופי עבירה, או לעושה מלאכה אחת פעמים הרבה בהעלם אחד (רש״י) — היה לו לשאול על העושה מלאכה אחת, אב, בשבתות הרבה, בלי להזכיר תולדות.אם שאל על שבתות כגופים — למה נקט תולדות?
  2. ואם על התולדותואם שאל ״ולדי מלאכות אי כאבות דמיין״ — האם העושה כמה תולדות של אב אחד חייב על כל אחת, כאילו היו אבות שונים — היה לו לשאול על העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת בשבת אחת, בלי להזכיר שבתות הרבה.ואם שאל על תולדות כאבות — למה נקט שבתות הרבה?
  3. רבא: תרתי בעארבא: בבית מדרשו של רב אמרו ״תרתי בעא מיניה״ — שתי שאלות שאל: אם שבתות כגופים נפרדים, ואם תולדות כמלאכות. ורבי אליעזר פשט לו את שתיהן לחומרא, ״חייב על כל אחת ואחת״ — אף שמנדה אפשר להוכיח רק אחת מהן (רש״י).רבא: שתי שאלות שאל — שבתות כגופים, ותולדות כמלאכות
חשבו לפני שממשיכים

רבי אליעזר פשט את שתי השאלות לחומרא. מדוע מנדה אפשר להוכיח רק אחת מהן?

עמוד א–ב

גמרא: על איזה מקרה של שבתות שאל — רבה, אביי ורב חסדא

בקצרה — על מה הסוגיה

שני צדדים: בשגגת שבת וזדון מלאכות הימים שבינתיים הם ידיעה לחלק; בזדון שבת ושגגת מלאכות השאלה היא אם השבתות כגופים.

רבה מכריע ממשנת ״כלל גדול״ שהשאלה הייתה על זדון שבת, ושרבי עקיבא לא קיבל; אביי דוחה — המשנה מתיישבת גם להיפך;

רב חסדא: אף לרבי עקיבא שבתות כגופים, והשאלה הייתה על שגגת שבת.

  1. ושבתות היכי מיבעי ליה?באיזה מקרה של שבתות הרבה נשאלה השאלה? צד אחד: ב״שגגת שבת וזדון מלאכות״ — יודע שהמלאכה אסורה, אך בכל שבת סבר שאין היום שבת — ״פשיטא ליה דימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק״: הימים שבין שבת לשבת כמוהם כידיעה שהיום שבת, וכאילו עשה את המלאכה בכמה העלמות, וחייב על כל שבת (רש״י).באיזה מקרה שאל? צד א: בשגגת שבת פשוט שהימים מחלקים
  2. ועל זדון שבת שאלואילו ב״זדון שבת ושגגת מלאכות״ — יודע שהיום שבת, אך סבר שמלאכה זו מותרת, וחזר ועשאה שבת אחר שבת — הימים שבינתיים אינם מחלקים, שידיעה על המלאכה אין לו עד שילמד (רש״י). על זה שאל: האם השבתות כגופים נפרדים, כזורע וקוצר שחייב על כל אחת, או כמלאכה אחת שנעשתה פעמים הרבה בהעלם אחד, שחייב אחת.ועל זדון שבת ושגגת מלאכות שאל: האם השבתות כגופים?
  3. או דלמאאו להיפך: בזדון שבת ושגגת מלאכות ״פשיטא ליה דכגופין דמיין״ — השבתות כגופי מלאכות שאינן דומות זו לזו, כזורע וקוצר, וחייב על כל אחת — ודווקא בשגגת שבת וזדון מלאכות שאל. שם לא די בגופים נפרדים: העושה שני אבות בשגגת שבת בהעלם אחד חייב רק אחת, שהשגגה אחת היא — ולכן השאלה היא רק אם ״ימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק״, כאילו נודע לו ששבת היא, או לא (רש״י).צד ב: זדון שבת פשוט שכגופים; שאל אם הימים ידיעה לחלק
  4. רבהעמוד ברבה: ״מסתברא״ כצד הראשון — בשגגת שבת וזדון מלאכות היה פשוט לרבי עקיבא שהימים שבינתיים ידיעה לחלק, ועל זדון שבת ושגגת מלאכות שאל אם השבתות כגופים. רש״י: ומקורו במשנה שתובא להלן.רבה: שגגת שבת פשוטה לו; שאל על זדון שבת ושגגת מלאכות
  5. ומה השיב רבי אליעזרורבי אליעזר פשט לו שבזדון שבת ושגגת מלאכות ״כגופין דמיין״ — ורבי עקיבא לא קיבל ממנו; וכן פשט לו שתולדות כמלאכות — ולא קיבל.רבי אליעזר פשט: כגופים, ותולדות כמלאכות — ורבי עקיבא לא קיבל
  6. מנא אמינא לה?רבה: מניין לי? ממשנת ״כלל גדול אמרו בשבת״: השוכח עיקר שבת — שאינו יודע כלל שיש איסור מלאכה בשבת — ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, חייב חטאת אחת, שאין כאן אלא שגגה אחת; והימים שבינתיים אינם ידיעה, שהרי לא ידע מעולם שיש שבת (רש״י).רבה מוכיח ממשנת כלל גדול: שוכח עיקר שבת — חטאת אחת
  7. המשך המשנההיודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה — שלא ידע שהיום שבת, שגגת שבת וזדון מלאכות — ״חייב על כל שבת ושבת״, חטאת אחת לכל שבת, שהימים שבינתיים ידיעה לחלק. והיודע שהיום שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה — זדון שבת ושגגת מלאכות — ״חייב על כל אב מלאכה ומלאכה״ (רש״י).יודע עיקר שבת: על כל שבת; יודע ששבת: על כל אב
  8. הדיוקואילו ״חייב על כל אב מלאכה של כל שבת ושבת״ לא שנינו: מי שעשה את אותן המלאכות בכמה שבתות בזדון שבת ושגגת מלאכות חייב על כל אב פעם אחת בלבד — משמע שהשבתות אינן גופים נפרדים, אלא כמלאכה אחת שנעשתה כמה פעמים בהעלם אחד (רש״י).לא שנינו על כל אב של כל שבת — שבתות אינן כגופים
  9. מני הא?מי התנא של המשנה? אם רבי אליעזר — הרי הסיפא: ״העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אין חייב אלא אחת״, שאב אחד לכולן (רש״י); ולרבי אליעזר תולדות כמלאכות וחייב על כל אחת!מי התנא? לא רבי אליעזר — שהסיפא פוטרת על תולדות
  10. אלא פשיטא רבי עקיבאאלא ודאי המשנה רבי עקיבא היא, ומכאן: ״שגגת שבת וזדון מלאכות פשיטא ליה״ שהימים שבינתיים ידיעה לחלק — שהרי במציעתא שנה ״חייב על כל שבת ושבת״ (רש״י).המשנה רבי עקיבא: בשגגת שבת פשוט לו שהימים מחלקים
  11. שמע מינהומכאן גם ששאלתו הייתה על זדון שבת ושגגת מלאכות, אם כגופים; ורבי אליעזר פשט לו שכגופים ושתולדות כמלאכות — ״ותרוייהו לא קביל מיניה״: שהמשנה לא שנתה ״על כל אב מלאכה של כל שבת״, ובסיפא שנתה שעל תולדות חייב אחת (רש״י).מסקנת רבה: שאל על זדון שבת, ושתי התשובות לא קיבל
  12. אבייאביי דחה את ההוכחה: אפשר לומר להיפך — ״זדון שבת ושגגת מלאכות פשיטא ליה לרבי עקיבא דשבתות לאו כגופין דמיין״, כפי שדייקנו מסוף המשנה שאינו חייב על כל אב של כל שבת; ודווקא על שגגת שבת וזדון מלאכות שאל, אם הימים שבינתיים ידיעה לחלק.אביי: שמא פשוט לו שאינן כגופים, ושאל על שגגת שבת
  13. ולפי זהורבי אליעזר פשט לו שהימים שבינתיים ידיעה לחלק — ״וקביל מיניה״, כמציעתא: חייב על כל שבת ושבת; ופשט לו שתולדות כמלאכות — ולא קיבל, כסיפא. לפי זה ״הבהמה כשבת״ במשנתנו הוא הודאה: הדין עמך (רש״י). נמצא שהמשנה מלמדת רק מה סובר רבי עקיבא — שבתות אינן כגופים, והימים מחלקים — ובזה רבה ואביי מודים; מה היה פשוט לו ומה שאל אין ללמוד ממנה (רש״י).לאביי: הימים מחלקים — וקיבל; תולדות כמלאכות — לא קיבל
  14. רב חסדארב חסדא: בזדון שבת ושגגת מלאכות ״אפילו רבי עקיבא סבירא ליה דכגופין דמיין״ — ומה ששנינו ״חייב על כל אב מלאכה״ כוונתו: של כל שבת ושבת, ולכן נקטה המשנה ״שבתות הרבה״ (רש״י). ומה ששאל — על שגגת שבת וזדון מלאכות, אם הימים שבינתיים ידיעה לחלק.רב חסדא: אף לרבי עקיבא שבתות כגופים; שאל על שגגת שבת
  15. ופשט ליהורבי אליעזר פשט לו שהימים שבינתיים ידיעה לחלק, ״וקביל מיניה״ — כמציעתא במשנת שבת: היודע עיקר שבת חייב על כל שבת ושבת.פשט לו שהימים מחלקים — וקיבל, כמציעתא
  16. ותולדותופשט לו ״דולדי מלאכות כמלאכות דמיין״ — ולא קיבל, כסיפא: העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת.פשט לו תולדות כמלאכות — ולא קיבל, כסיפא
עזרים — טבלת שיטות
מה היה פשוט לרבי עקיבא ומה שאל — שלוש הדעות
רבהאביירב חסדא
שגגת שבת וזדון מלאכותפשוט לו: הימים ידיעה לחלקשאל; פשט לו שמחלקים — וקיבלשאל; פשט לו שמחלקים — וקיבל
זדון שבת ושגגת מלאכותשאל; פשט לו כגופים — ולא קיבלפשוט לו: אינן כגופיםלא נשאל: אף לרבי עקיבא כגופים
ולדי מלאכותפשט לו כמלאכות — ולא קיבלפשט לו כמלאכות — ולא קיבלפשט לו כמלאכות — ולא קיבל
חשבו לפני שממשיכים

לפי רש״י, במה נחלקו רבה ואביי בדעת רבי אליעזר עצמו — ובמה הם מסכימים בדעת רבי עקיבא?

עמוד ב

גמרא: ראיית רב חסדא מברייתות רבן גמליאל — נמשך לדף י״ז

בקצרה — על מה הסוגיה

רב חסדא מוכיח ששבתות כגופים לרבי עקיבא משתי ברייתות על הכותב שתי אותיות: באחת רבן גמליאל פוטר בשתי שבתות, ובאחרת מחייב.

לשיטתו הפטור הוא בזדון שבת ושגגת מלאכות, שהשבתות כגופים. הגמרא תמשיך בדף י״ז: החיוב בשגגת שבת, והקושי לשיטת רבה.

  1. מנא אמינא לה?רב חסדא: מניין לי ששבתות כגופים לרבי עקיבא? מברייתא: ״הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חייב״; בשתי העלמות — כתב אות, נודע לו, שכח וכתב אות לצידה — רבן גמליאל מחייב, שאין ידיעה לחצי שיעור והידיעה שבינתיים אינה מחלקת (רש״י), וחכמים פוטרים. ״ומודה רבן גמליאל״ שאם כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת אחרת — פטור.רב חסדא: ברייתא — בשתי שבתות אף רבן גמליאל מודה שפטור
  2. ותניא אחריתיוברייתא אחרת: ״הכותב שתי אותיות בשתי שבתות״ — רבן גמליאל מחייב וחכמים פוטרים. לכאורה סתירה: באותו מקרה פעם פטור ופעם חייב. הגמרא מניחה ״דרבן גמליאל כרבי עקיבא סבירא ליה״ — ולא כרבי אליעזר, כפי שיתבאר מלשון ״ומודה״ (רש״י).ברייתא שנייה: בשתי שבתות רבן גמליאל מחייב — סתירה
  3. בשלמא לדידירב חסדא: לשיטתי מיושב — ברייתת הפטור עוסקת ב״זדון שבת ושגגת מלאכות״: אף שאין ידיעה לחצי שיעור וההעלם אחד, השבתות כגופים נפרדים, וכאילו עשה שני חצאי מלאכות שאינן דומות זו לזו בהעלם אחד — ופטור (רש״י).רב חסדא: הפטור בזדון שבת — השבתות כגופים ואין החצאים מצטרפים
  4. לקראת דף י״זוברייתת החיוב — בשגגת שבת וזדון מלאכות: רבן גמליאל סובר שאין ידיעה לחצי שיעור, ולכן אף שהימים שבינתיים ידיעה — אינם מחלקים בין שתי האותיות. בדף י״ז תשאל הגמרא על הדעה ששבתות כגוף אחד לרבי עקיבא — דעת רבה לעיל (הגמרא שם קוראת לו רבא) — כיצד תעמיד את ברייתת הפטור, ותשיב שרבן גמליאל סובר כרבי אליעזר; ועל כך יוקשה מלשון ״ומודה״, שמשמעה שבמקרה אחר חולקים.בדף י״ז: החיוב בשגגת שבת, והקושי לרבה מברייתת הפטור
המשך הסוגיה בדף י״ז ←
בסוף הדף

שאלות הבנה

→ דף ט״ודף י״ז ←
להעמקה

מקורות להעמקה

מקורות

הדפים נבנים ונבדקים על ידי סוכן AI מתוך המקורות האלה; ניסוח ההסברים מקורי. לשון הגמרא מובאת מספריא.

נוצר על ידי סוכן AI (Claude) ונבדק אוטומטית מול לשון הגמרא — מומלץ לעיין במקור. ההסבר נכתב כעזר ללימוד ואינו מחליף עיון בגמרא ובמפרשים. להלכה למעשה — יש לשאול רב.