כריתות ט״ו

שחיטת בת בתה: סומכוס ורבי יוחנן בן נורי

1. רקעמדף י״דבדף הקודם הושוו שתי שיטות: רבי יוחנן בן נורי, המחייב בחמותו על כל שם בנפרד (חמותו, אם חמותו ואם חמיו), וסומכוס, המחייב על שני איסורים הבאים מכתוב אחד — כאילו לשניהם שיטה אחת: מעשה אחד שיש בו כמה איסורים חייב על כל אחד. כאן רבא ורב נחמן בר יצחק דוחים את ההשוואה, כל אחד מכיוון אחר.רקע: ההשוואה בין רבי יוחנן בן נורי לסומכוס שהוצעה בדף הקודם
2. הדין שנדוןמי ש״שחטה ואת בת בתה״ — שחט בהמה ואת בת בתה — ו״אחר כך שחט את בתה״, האמצעית, עבר על שני איסורים של אותו ואת בנו: ביחס לראשונה היא בנה, וביחס לשנייה היא אמה (רש״י). התנא הראשון: ״סופג את הארבעים״, מלקות פעם אחת. סומכוס משום רבי מאיר: ״סופג שמונים״ — גם במעשה אחד מחייב על כל איסור.שחט אם, בת בתה ואז את הבת: התנא הראשון ארבעים, סומכוס שמונים
3. רבא: ההשוואה אינה הכרחיתרבא דוחה את ההשוואה: ״דלמא לא היא״ — שמא אין ללמוד מסומכוס על רבי יוחנן בן נורי. רבי יוחנן בן נורי מחייב בחמותו על כל איסור רק ״משום שמות מוחלקין״: אותה אשה נקראת בתורה חמותו, אם חמותו ואם חמיו, ולכל שם איסור משלו.רבא: חיובו בחמותו רק כי יש לה שלושה שמות שונים
4. בשחיטה אין שמות שוניםאבל ב״אותו ואת בנו״ כל הבהמות ״מיקריין״ באותו שם, בין שנשחטה האם ואחר כך הבת ובין להפך, ואין שמות מוחלקין. לכן ייתכן שרבי יוחנן בן נורי עצמו לא היה מחייב שם פעמיים, ואין הוכחה שהוא וסומכוס שיטה אחת.בשחיטה כולן באותו שם, ולכן אין הוכחה מרבי יוחנן בן נורי
5. רב נחמן בר יצחק: מהצד השנירב נחמן בר יצחק דוחה את ההשוואה מהכיוון ההפוך: ״דלמא עד כאן לא קאמר סומכוס״ שמחייב פעמיים אלא ״גבי אותו ואת בנו״, משום ש״גופין מוחלקין״ — שלוש בהמות נפרדות, ושתי הראשונות הן שהביאו את שני האיסורים על השלישית (רש״י).רב נחמן בר יצחק: סומכוס חייב כפול רק כשיש גופים נפרדים
6. אולי כרבי אבהובחמותו, לעומת זאת, ״אין גופין מוחלקין״ — מדובר באשה אחת. לכן אפשר שסומכוס סובר כרבי אבהו בשם רבי יוחנן: מן הפסוק ״שארה הנה זמה היא״ נלמד ש״הכתוב עשאן לכולן זמה אחת״, ולכן חטאת אחת. כך אין ראיה מסומכוס שיחייב בחמותו על כל שם.סומכוס יכול לסבור כרבי אבהו: כל האיסורים בחמותו זמה אחת

הבא על אחותו, אחות אביו ואחות אמו

1. משנהשאלת רבי עקיבארבי עקיבא שאל את רבן גמליאל ואת רבי יהושע בשוק של העיר עימאום, כשהלכו לקנות בהמה לחתונת בנו של רבן גמליאל: מי ש״בא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו״ בשוגג ובהעלם אחד (בלי שנודע לו האיסור בין המעשים) — האם ״חייב אחת על כולן״, חטאת אחת, או ״על כל אחת ואחת״?רבי עקיבא שאל: על אחותו ואחות אביו ואמו — חטאת אחת או כמה?
2. משנהתשובתםהם השיבו: ״לא שמענו״ דין זה במפורש, אבל שמענו שהבא על ״חמש נשיו נדות בהעלם אחד״ חייב על כל אחת ואחת. מכאן הם למדו קל וחומר: אם בחמש נשים באיסור אחד חייבים על כל אחת, קל וחומר באחותו, אחות אביו ואחות אמו, שהם שלושה איסורים שונים.לא שמענו, אבל בחמש נדות חייב על כל אחת — ולמדים קל וחומר
3. היכי דמי?הגמרא תמהה על עצם השאלה: ״היכי דמי״? אם מדובר בשלוש נשים נפרדות כלשון המשנה, ״מאי תיבעי ליה״? הרי יש כאן ״שמות מוחלקין״ — שלושה לאוין — וגם ״גופין מוחלקין״, ופשוט שחייב על כל אחת.קושיה: בשלוש נשים נפרדות הרי פשוט שחייב על כל אחת
4. אלא: אשה אחתאלא מדובר באשה אחת, ״אחות אביו שהיא אחות אמו״, שהיא גם אחותו. נשאלת השאלה אם מחייבים על כל איסור — ״הרי שמות מוחלקין״ — או שכיוון שיש רק גוף אחד, ״אין גופין מוחלקין״, חטאת אחת.אלא: אשה אחת שהיא אחותו, אחות אביו ואחות אמו — שמות או גוף?
5. הנוסח כפי שהגמרא מבארתלפי הבנה זו מתברר מה אמרו החכמים: ״הבא על חמש נשיו נדות בבת אחת״ — כולן ״שם אחד״, איסור נדה — ובכל זאת ״חייב על כל אחת ואחת״.בחמש נדות, שם אחד, חייב על כל אחת
6. קל וחומר״ומה הבא על חמש נשיו נדות״, שהוא שם אחד, חייב על כל אחת — הבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו, ״שהן שלשה שמות״, ״אינו דין״ שיהיה חייב על כל אחת?קל וחומר: אם בשם אחד חייב על כל אחת, בשלושה שמות מכל שכן
7. פירכאהגמרא פורכת את הקל וחומר: ״מה לחמש נדות״ — ״שכן גופין מוחלקין״: חמש נשים שונות. אבל כאן הוא בא על אשה אחת, ואין מכאן ראיה לחיוב.פירכא: בנדות יש חמישה גופים נפרדים, וכאן אשה אחת
8. מקור מהפסוקהחיוב נלמד מהפסוק ולא מהקל וחומר: ״ערות אחותו גלה״ — תוספת שבאה לחייב כריתות וחטאות נפרדות על אחותו שהיא גם אחות אביו וגם אחות אמו (הגמרא בפרק הראשון של המסכת מבארת שהביטוי מיותר ולכן נדרש לכך, כפי שמציין רש״י).הפסוק ערות אחותו גלה מחייב על כל שם בנפרד
9. איך זה קורהכיצד ייתכן שאשה אחת היא אחותו, אחות אביו ואחות אמו? רב אדא בר אהבה: ״משכחת לה ברשיעא בר רשיעא״. אדם בא על אמו והוליד שתי בנות; חזר ובא על אחת מהן והוליד בן; והבן בא על הבת השנייה — שהיא אחות אמו (אחות הבת שילדה אותו), אחותו (בת אביו) ואחות אביו (בת אמו של אביו). האב הרשיע בבואו על אמו והבן בבואו על אחותו.מקרה: רשע בן רשע בא על אשה שהיא אחותו, אחות אביו ואמו

ביאות חוזרות: רבי אליעזר וחכמים

1. ברייתארבי אליעזר וחכמים״בא עליה״ — על אשה האסורה לו באיסור כרת — ״וחזר ובא עליה״ שוב ושוב, והכול בהעלם אחד. רבי אליעזר: ״חייב על כל אחת ואחת״, חטאת על כל ביאה. חכמים: ״אינו חייב אלא אחת״.רבי אליעזר: חטאת על כל ביאה חוזרת; חכמים: חטאת אחת
2. הודאת חכמים בנדותאף ״חכמים מודים״ לרבי אליעזר בבא על חמש נשיו נדות בבת אחת — חייב על כל אחת. הנימוק: ״הואיל והוא גרם להן״, כלומר הוא גרם לכל אחת מהן להביא חטאת על שגגתה (רש״י).חכמים מודים בחמש נדות: חייב על כל אחת, הואיל והוא גרם להן
3. רבא: האומנם גרם?רבא שואל את רב נחמן: ״מי אמרינן הואיל והוא גרם להן״? והרי שנויה ברייתא: ״הוא בהעלם אחד והיא בחמשה העלמות״ — בכל פעם נודע לה האיסור ושכחה — הוא אינו חייב אלא אחת והיא חייבת על כל ביאה. הרי גם שם הוא גרם לה חמש חטאות, ובכל זאת אינו חייב יותר מאחת (רש״י).רבא: בברייתא הוא גרם לה חמש חטאות ואינו חייב אלא אחת
4. הטעם האמיתי״אלא אימא״: הטעם לחיוב על כל אחת מחמש הנדות הוא ״הואיל וגופין מוחלקין״ — אלו חמש נשים נפרדות — ולא משום שהוא גרם להן.אלא הטעם: גופין מוחלקין — חמש נשים נפרדות

קצר וחזר וקצר: טעמו של רבי אליעזר

1. איבעיא: קצר וקצרבעקבות דברי רבי אליעזר נשאלה בעיה: מי ש״קצר״ בשבת כגרוגרת — תאנה יבשה, השיעור המחייב חטאת — ״וחזר וקצר״ בהעלם אחד, ״מה לי אמר רבי אליעזר״? האם גם כאן יחייב חטאת על כל קצירה?בעיה: קצר כגרוגרת וחזר וקצר בהעלם אחד — האם חייב שתים?
2. צד א: עשה שתיםייתכן ש״טעמא דרבי אליעזר״ בביאות הוא ״משום דהוא דעבד תרתין״ — הוא עצמו עשה שתי עבירות. אם כך, ״והכא נמי״ בקצירה השנייה עשה עבירה נוספת, ויהיה חייב על כל אחת.אולי טעמו שעשה שתי עבירות — ואז גם בקצירה חייב שתים
3. צד ב: אי אפשר לערבןאו שמא הטעם הוא ״משום דאי אפשר לו לערבן״: אי אפשר לערב שתי ביאות לביאה אחת, ולכן הן נחשבות נפרדות. אבל בקצירה ״אפשר לו לערב״ — לקצור שתי גרוגרות בבת אחת — ולכן ייתכן שאינו חייב אלא אחת (רש״י).או שטעמו שאי אפשר לערבן — ואז בקצירה חייב אחת
4. רבה ורב יוסףשני הצדדים נקבעו כמחלוקת אמוראים. רבה: טעם רבי אליעזר ״משום דעבד תרתי״, ולכן ״הכא נמי הא עבד תרתי״ — גם בקצירה חייב שתים. רב יוסף: הטעם ש״אי אפשר לו לערבן״, אבל כשאפשר לערבן ״אינו חייב אלא אחת״.רבה: חייב שתים בקצירה. רב יוסף: חייב אחת
5. איתיביה אבייאביי מקשה על רבה מברייתא: ״רבי אליעזר מחייב על ולדי מלאכות במקום אבות מלאכות״ — מי שעשה בהעלם אחד אב מלאכה וגם תולדה שלה, כגון זרע והשקה, חייב שתי חטאות.אביי: רבי אליעזר מחייב שתים על אב ותולדה בהעלם אחד
6. מהברייתא נדייקמכאן אפשר לדייק: ״הא אב ואב בבת אחת פטור״ — מי שעשה את אותו אב מלאכה פעמיים בהעלם אחד, כמו קצר וקצר, אינו חייב שתים. ״ואי אמרת״ שטעם רבי אליעזר הוא שעשה שתים, ״אמאי פטור״? הרי עשה שתי פעולות איסור! זה מתאים לרב יוסף ולא לרבה.ואם הטעם שעשה שתים — למה אב ואב בהעלם אחד חייב רק אחת?
7. תירוץ מר בריה דרבנןמר בריה דרבנן מספר ש״אנא ורב נחומי בר זכריה תרגימנא״: הוא ורב נחומי בר זכריה העמידו את הברייתא במקרה מיוחד (״הכא במאי עסקינן״), ולכן אין ממנה קושיה על רבה.מר בריה דרבנן: מעמידים את הברייתא במקרה מיוחד
8. העמדה: גפן על תאנהמדובר ב״דלית המודלית על גבי תאינה״: גפן המטפסת על עץ תאנה, ואדם קצץ ״בבת אחת״ את פירות התאנה (קצירה, אב מלאכה) ואת ענפי הגפן לעצים (זמירה, תולדה של קצירה). רבי אליעזר מחייב שתים, ״הואיל ושמות מוחלקין וגופין מוחלקין״: אב ותולדה, ושני אילנות (רש״י). הברייתא אינה עוסקת באותו אב פעמיים.גפן על תאנה שנקצצו יחד: אב ותולדה בשני אילנות — חייב שתים
9. ולכן קצר וקצרובדומה לכך (״דכוותה״), מתי ״קצר וקצר״ פטור? רק כשהוא ״קצר שתי גרוגרות בבת אחת״ — מעשה אחד. אבל ״קצר כגרוגרת וחזר וקצר כגרוגרת — חייב״, כי עשה שני מעשים. כך הברייתא אינה סותרת את רבה.פטור רק בשתי גרוגרות בבת אחת; קצירה אחר קצירה — חייב שתים

משנה: חמישה זבחים — שחיטה בחוץ או אכילת נותר?

1. משנהשחיטה בחוץרבי עקיבא שאל עוד: מי ש״שוחט חמשה זבחים בחוץ״ — מחוץ למקדש — בשוגג ו״בהעלם אחד״, האם הוא ״חייב על כל אחת ואחת, או אחת על כולן״? רבן גמליאל ורבי יהושע השיבו: ״לא שמענו״.שאלה: השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד — חטאת אחת או חמש?
2. רבי יהושעמעילה״אמר רבי יהושע״: שמעתי באוכל ״מזבח אחד מחמשה תמחויין״ — כלים שונים — בהעלם אחד, שהוא ״חייב על כל אחת ואחת משום מעילה״, אשם על כל כלי אם אכל לפני זריקת הדם (רש״י). ״ורואה אני שהדברים קל וחומר״; הגמרא תבאר להלן את הקל וחומר.רבי יהושע: האוכל מזבח אחד מחמישה תמחויין חייב מעילה על כל אחד
3. רבי שמעון: לא כך שאלו״אמר רבי שמעון״: לא כך שאל רבי עקיבא על שחיטה, אלא ״באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחד״ — בשר קרבן שנותר מעבר לזמנו. מהו, חייב אחת על כולן או על כל אחת? גם על זה אמרו לו: ״לא שמענו״.רבי שמעון: השאלה הייתה על אכילת נותר מחמשה זבחים, לא על שחיטה
4. רבי יהושע חוזר על דבריובגרסת רבי שמעון אמר רבי יהושע שוב: מי שאוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין חייב מעילה על כל אחד, ו״רואה אני שהדברים קל וחומר״.רבי יהושע חוזר: מזבח אחד בחמישה תמחויין חייב מעילה על כל אחד
5. הלכה או דין״אמר לו רבי עקיבא״: ״אם הלכה נקבל״ — אם קיבלת מרבך שהאוכל נותר חייב על כל זבח. אבל ״אם לדין״, כלומר למדת בקל וחומר ממעילה, ״יש תשובה״. אמר לו רבי יהושע: ״השב״.רבי עקיבא: אם זו הלכה נקבל, ואם קל וחומר — יש תשובה
6. תשובת רבי עקיבא: מאכיל ומהנהרבי עקיבא משיב: ״ולא אם אמרת במעילה״ — אי אפשר ללמוד ממעילה, כי יש בה חומרות שאין בנותר: ״עשה בה את המאכיל כאוכל״ — הנותן לחברו אוכל הקדש חייב כאילו אכל בעצמו, ״ואת המהנה כנהנה״ — המהנה את חברו בדבר שאינו נאכל חייב כאילו נהנה בעצמו (רש״י).תשובה: במעילה המאכיל כאוכל והמהנה כנהנה, ובנותר לא
7. ועוד: צירוף לזמן מרובהועוד: ״צירף את המעילה לזמן מרובה״ — מי שנהנה היום בחצי פרוטה ולמחר בחצי פרוטה, הצירוף מחייבו בקרבן מעילה (רש״י: עד שלוש שנים). ״תאמר בנותר שאין בו אחת מאלו״?תשובה: מעילה מצטרפת לזמן מרובה, ונותר אינו כך

שאלות הבנה

מקורות להעמקה

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• טבלאות עזר
• סיכום נקודות (אנגלית)
• הגמרא עם ביאור שטיינזלץ בספריא