ברכות ס״ב
דיני צניעות והתפנות בבית הכסא: כיוון, מרחק, שמירה מן המזיקים, וכבוד המקדש בדרשות על דוד ובדין קפנדריא ורקיקה.
״לשון הגמרא״ביאורחכםמושג— הקש על מילה מסומנת או על ציטוט להסבר
הקדמה — הסיפור של הדף
הדף ממשיך מדיני כבוד המקדש אל דיני בית הכסא. הוא נפתח בסיפורי ״תורה היא וללמוד אני צריך״, עובר לטעם הקינוח בשמאל, לשמירה מן המזיקים ולמרחק הראוי, ולשאלה מיהו צנוע.
אחר כך באות עצות והנהגות, מעשים ברב ספרא וברבי אלעזר, ודרשות על דוד ושאול שמתחילות בצניעות והולכות לעוון המניין.
הדף מסתיים בדין קפנדריא ורקיקה בהר הבית ובבית הכנסת, שנמשך לדף ס״ג.
עמוד א · גמרא
תורה היא וללמוד אני צריך
בקצרה — על מה הסוגיה
שלוש עדויות על תלמיד שנכנס אחר רבו לבית הכסא כדי ללמוד מהנהגתו. בכל פעם מישהו תמה על החוצפה, והתלמיד משיב שגם זו תורה.
- ברייתאברייתא: ״נכנסתי אחר רבי יהושע״ לבית הכסא, מספר רבי עקיבא, ולמדתי שלושה דינים מהנהגתו של רבו. נפנים לצפון ודרום ולא למזרח ומערב; פורעים את הבגד רק מישיבה ולא מעמידה, מתוך צניעות; ומקנחים ביד שמאל ולא בימין.רבי עקיבא למד שלושה דינים מרבו רבי יהושע בבית הכסא
- תמיהת בן עזאיבן עזאי, תלמידו של רבי עקיבא, תמה: ״עד כאן העזת פניך״ ברבך? כלומר, כל כך התבוננת ברבך, ובמקום כזה. לדעתו זו חוצפה.בן עזאי: זו חוצפה להתבונן כך ברב
- תורה היארבי עקיבא משיב: ״תורה היא״. הנהגת הרב בבית הכסא היא עצמה תורה, ולכן אני צריך ללמוד אותה, ואין בכך עזות פנים.רבי עקיבא: גם זו תורה, ואני צריך ללמוד
- ברייתא נוספתברייתא דומה, והפעם בן עזאי הוא התלמיד: נכנס אחר רבי עקיבא ולמד ממנו אותם שלושה דברים עצמם: צפון ודרום, ישיבה, וקינוח בשמאל.בן עזאי למד מרבי עקיבא אותם שלושה דברים
- תמיהת רבי יהודהרבי יהודה תמה על בן עזאי באותן מילים: ״עד כאן העזת פניך״ ברבך?רבי יהודה תמה על בן עזאי כמו שבן עזאי תמה
- תורה היאבן עזאי משיב כפי שהשיב רבי עקיבא: ״תורה היא״, וללמוד אני צריך.בן עזאי: תורה היא, וללמוד אני צריך
- מעשה ברב כהנארב כהנא נכנס ושכב מתחת למיטתו של רב. הוא שמע את רב שח ושוחק עם אשתו ועושה צרכיו, כלומר משמש מיטתו. אמר לו רב כהנא: פיו של אבא נראה ״כדלא שריף תבשילא״, כמי שלא טעם תבשיל מעולם. לפי רש״י, רב נוהג בקלות ראש בתאוותו כאדם רעב, כמי שלא שימש מיטתו מעולם.רב כהנא שמע מתחת למיטה את רב ואמר שנוהג בקלות ראש
- גערת רברב גער בו: כהנא, ״הכא את״, כאן אתה? צא, כי אין זה דרך ארץ. רב גער ברב כהנא: אין זה דרך ארץ
- תורה היארב כהנא משיב באותה לשון: ״תורה היא״, וללמוד אני צריך.רב כהנא: תורה היא, וללמוד אני צריך
עמוד א · גמרא
מפני מה אין מקנחין בימין
בקצרה — על מה הסוגיה
הגמרא שואלת לשם מה מקנחים בשמאל דווקא. ארבעה אמוראים נותנים טעמים, ומעירים שהדברים כמחלוקת תנאים בענין דומה.
- מאי טעמאמפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל? זה הדין השלישי שלמד רבי עקיבא, והגמרא מבקשת את טעמו.מדוע מקנחים בשמאל ולא בימין?
- טעם רבארבא: מפני שהתורה ניתנה בימין, שנאמר ״מימינו אש דת למו״. היד שקיבלה את התורה אינה משמשת לדבר מגונה.רבא: התורה ניתנה בימין
- טעם רבה בר בר חנהרבה בר בר חנה: הימין קרובה לפה, כי רגילים להושיט אותה לאכילה (רש״י). לכן לא ראוי לקנח בה.רבה בר בר חנה: הימין קרובה לפה
- טעם ריש לקישרבי שמעון בן לקיש: ״מפני שקושר בה תפילין״. ביד ימין קושרים את התפילין על זרוע שמאל (רש״י), ויד שנעשית בה מצווה זו אין ראוי לקנח בה.רבי שמעון בן לקיש: קושר בה תפילין
- טעם רב נחמן בר יצחקרב נחמן בר יצחק: מפני שמראה בה ״טעמי תורה״. בשעת הקריאה בתורה מחווים ביד לפי נעימת הטעמים.רב נחמן בר יצחק: מראה בה טעמי תורה
- כתנאיהגמרא מעירה שהדברים כתנאי, כמחלוקת תנאים בענין דומה. רבי אליעזר: מפני שאוכל בה. רבי יהושע: מפני שכותב בה. רבי עקיבא: מפני שמראה בה טעמי תורה.הטעמים האלה כמחלוקת רבי אליעזר, רבי יהושע ורבי עקיבא
עמוד א · גמרא
שמירה מן המזיקין בבית הכסא
בקצרה — על מה הסוגיה
הצניעות והשתיקה בבית הכסא מגינות מפני מזיקים. הגמרא מביאה מעשים של חכמים שהוסיפו שמירה, כגון לוויה של בהמה או רעש.
- הבטחת רבי תנחוםרבי תנחום בר חנילאי: כל הצנוע בבית הכסא ניצול משלושה דברים: מנחשים, מעקרבים ומהמזיקים. יש אומרים שגם חלומותיו מיושבים עליו. רש״י: מתוך צניעותו הוא נוהג בנחת ובשתיקה, ולכן הנחשים אינם מרגישים בו והמזיקים אינם מבהילים אותו.רבי תנחום: הצנוע בבית הכסא ניצול מנחשים, עקרבים ומזיקים
- מעשה בטבריאבבית הכסא אחד בטבריא, כשנכנסו שניים יחד, ניזוקו אפילו ביום. רבי אמי ורבי אסי נכנסו כל אחד לבדו, ולא ניזוקו.בבית כסא בטבריא שניים ניזוקו ורבי אמי ורבי אסי לבדם לא
- אין אתם מפחדים?החכמים שאלו אותם: ״לא מסתפיתו״, אינכם מפחדים?החכמים שאלו את רבי אמי ורבי אסי: אינכם מפחדים?
- קבלה בידינורבי אמי ורבי אסי: ״אנן קבלה גמירינן״, למדנו קבלה, מסורת ומנהג מרבותינו (רש״י). קבלה של בית הכסא היא צניעות ושתיקה, ולכן אין המזיקים פוגעים בהם. וקבלה של יסורים היא שתיקה ובקשת רחמים. רש״י: שלא יבעט ביסורים הבאים עליו.רבי אמי ורבי אסי: מסורת, צניעות ושתיקה
- האמרא של אבייאומנתו של אביי גידלה לו טלה שילווה אותו לבית הכסא, כדי שלא יהיה שם לבדו מפני המזיקים.אומנת אביי גידלה לו טלה שילווה אותו לבית הכסא
- ולמה לא גדי?הגמרא שואלת: ״ולרבי ליה גדיא״, שתגדל לו גדי! למה דווקא טלה ולא גדי?למה לא גידלה לו גדי?
- שעיר בשעיר״שעיר בשעיר מיחלף״. גם הגדי וגם השד נקראים שעיר (רש״י: שד בית הכסא דומה לשעיר), ולכן חששו שיתחלפו זה בזה.גדי ושד נקראים שעיר, והחשש שיתחלפו
- רבא ובת רב חסדארבא, לפני שנעשה ראש ישיבה, אשתו בת רב חסדא הייתה מקשקשת אגוז בספל. אחרי שנעשה ראש ישיבה עשתה לו חלון מול מקומו והניחה יד על ראשו. רש״י: ראש ישיבה צריך שמירה יתרה, כי השדים מתקנאים בתלמידי חכמים יותר.אשת רבא הוסיפה שמירה כשנעשה ראש ישיבה: חלון ויד על ראשו
חשבו לפני שממשיכים
שניים שנכנסו יחד לבית הכסא בטבריא ניזוקו, ורבי אמי ורבי אסי שנכנסו כל אחד לבדו לא ניזוקו. מה עמד להם, ולאיזה תחום נוסף נמסרה להם מסורת דומה?
״אנן קבלה גמירינן״: מסורת מרבותיהם (רש״י) שקבלה של בית הכסא היא צניעות ושתיקה, ולכן לא נזקקו ללוויה. ומסורת מקבילה ליסורים: שתיקה ובקשת רחמים, שלא יבעט ביסורים הבאים עליו.
עמוד א · גמרא
כמה מתרחקים כדי להתפנות
בקצרה — על מה הסוגיה
עולא ואיסי בר נתן נחלקו כמה צריך להתרחק מאחורי גדר ובשדה פתוח. שתי קושיות ממשנה בטהרות על איסי בר נתן נדחות, ורב אשי מפרש את דבריו.
- שיטת עולאעולא: אחורי הגדר נפנה מיד, ואינו צריך להתרחק. ובבקעה, בשדה פתוח, מתרחק כל זמן שמתעטש (קול הפחה) ואין חברו שומע.עולא: אחורי גדר מיד, ובשדה עד שאין חברו שומע
- שיטת איסי בר נתןאיסי בר נתן שנה אחרת: אחורי הגדר צריך להתרחק כל זמן שאין חברו שומע, ובבקעה כל זמן שאין חברו רואהו.איסי בר נתן: אחורי גדר עד שאין שומע, ובשדה עד שאין רואה
- מיתיבי מהטהרותמיתיבי: במשנה בטהרות, פועלי בית הבד יוצאים מפתח הבית ונפנים אחורי הגדר, ״והן טהורין״. לפי רש״י אין חוששים שמא נכנס עם הארץ ונגע בטהרות בינתיים. אם כן אפשר להתפנות מיד אחורי הגדר, בניגוד לאיסי בר נתן.קושיה: פועלי בית הבד נפנים מיד אחורי הגדר
- בטהרות הקלו״בטהרות הקלו״: כדי לשמור את הטהרות הקלו בדיני בית הכסא ולא הצריכו להתרחק.תשובה: כדי לשמור טהרות הקלו בדין בית הכסא
- תא שמע: שיעור ראיהתא שמע: כמה ירחקו הפועלים ויהיו הטהרות טהורות? ״כדי שיהא רואהו״. רש״י: אם אינו יכול להתרחק יותר, יפנה, וזו תיובתא לאיסי בר נתן שדורש שלא יראה.תא שמע: שומרי טהרות מתרחקים רק כדי שיראו את הטהרות
- שאני אוכלי טהרותתשובה: ״שאני אוכלי טהרות״, שהקלו בהם חכמים. הפועלים הם מקרה מיוחד ואין להוכיח מהם.תשובה: אוכלי טהרות שונים, כי חכמים הקלו בהם
- פירוש רב אשירב אשי מפרש את איסי בר נתן באופן אחר: ״כל זמן שאין חברו רואה״ פירושו שאין חברו רואה את פרועו, את עירומו. אבל הוא עצמו רואה את חברו, ולכן אין סתירה למשנה.רב אשי: איסי בר נתן מתכוון שאין חברו רואה את פרועו
עזרים — טבלת שיטות
השיעור לפי כל מסורת
| עולא | איסי בר נתן | |
|---|---|---|
| אחורי הגדר | מיד, בלי להתרחק | עד שאין חברו שומע |
| בשדה פתוח | עד שאין חברו שומע | עד שאין חברו רואהו |
עמוד א · גמרא
מיהו צנוע: ספדן ולילה
בקצרה — על מה הסוגיה
רב נחמן מעיר לספדן ששיבח מת בצניעות, כי צנוע נקרא רק מי שצנוע בבית הכסא. מכאן לברייתא ״איזהו צנוע״, ולשאלה מה נדרש בלילה.
- הספדן והצנועספדן שהספיד לפני רב נחמן אמר על המת: ״האי צנוע באורחותיו הוה״.ספדן אמר על המת שהיה צנוע באורחותיו
- מנין ידעת?רב נחמן: האם נכנסת עמו לבית הכסא וידעת אם צנוע? שכן שנינו בברייתא: ״אין קורין צנוע״ אלא למי שצנוע בבית הכסא, גם כשאין שם אדם אחר.רב נחמן: צנוע נקרא רק מי שצנוע בבית הכסא
- מאי נפקא ליהורב נחמן, מה נפקא ליה מיניה? מה אכפת לו שהוא מדייק כך?מה אכפת לרב נחמן שהספדן מתבטא בדיוק?
- נפרעין מהספדניןברייתא: כשם שנפרעין מן המתים על עוונותיהם, כך נפרעין מן הספדנים, שמייחסים למתים מעלות שלא היו בהם, ומן העונים אחריהם, המסכימים לדבריהם.נפרעים מספדנים ומעונים אחריהם שמשבחים מעלות שאינן
- איזהו צנועתנו רבנן: ״איזהו צנוע״? מי שנפנה בלילה במקום שנפנה ביום. כלומר, מתרחק בלילה כמו ביום (רש״י).ברייתא: הצנוע נפנה בלילה במקום שנפנה ביום
- איני?מקשים: ״איני״? והרי רב יהודה אמר רב: לעולם ינהיג אדם את עצמו להתפנות שחרית וערבית, כלומר לפני אור היום ומשחשכה (רש״י), ״כדי שלא יהא צריך להתרחק״. הטעם שבוחרים דווקא בשעות החושך הוא שאז אין מתרחקים, ומכאן שבלילה אין חובת התרחקות. ועוד: רבא ביום היה הולך עד מיל מחוץ לעיר, ובלילה אמר לשמשו לפנות לו מקום ברחוב העיר; ורבי זירא ביקש משמשו לבדוק מי נמצא אחורי בית המדרש, כי רצה להתפנות שם. נמצא שאף אחד מהם לא נפנה בלילה במקום שנפנה ביום, שלא כברייתא.קושיה: רב יהודה, רבא ורבי זירא לא התרחקו בלילה
- כדרך שנפנה ביוםתירוץ: אל תקרא ״במקום״, אלא ״כדרך שנפנה ביום״. כלומר, מקפיד בלילה על אותה מידת צניעות: בפריעת טפח וטפחיים ובישיבה (רש״י).תירוץ: גורסים כדרך שנפנה ביום ולא במקום
- רב אשי: קרן זויתרב אשי: אפילו אם נשאיר את הגרסה ״במקום״, הברייתא נצרכה רק ל״קרן זוית״. אם יש קרן זוית סמוכה, צריך ללכת לשם בלילה כמו ביום ולא להתפנות בגלוי (רש״י).רב אשי: גם בגרסת במקום, הכוונה רק לקרן זוית
עמוד א–ב
הנהגות ועצות בבית הכסא ובבריאות
בקצרה — על מה הסוגיה
הגמרא חוזרת לדברי רב יהודה אמר רב ומביאה ברייתא וסדרת עצות על מועד התפנות, דרך הישיבה וצניעות בדרך.
- גופא: שחרית וערביתגופא: הגמרא חוזרת לגוף דברי רב יהודה אמר רב, שהובאו למעלה רק דרך אגב בקושיה, כדי לדון בהם לעצמם. לעולם ינהיג אדם את עצמו להתפנות ״שחרית וערבית״, מוקדם בבוקר ומאוחר בערב, כדי שלא יצטרך להתרחק מבני אדם.רב יהודה אמר רב: להתפנות בבוקר ובערב כדי לא להתרחק
- תניא נמי הכיברייתא תומכת: בן עזאי אומר ״השכם וצא, הערב וצא״, כדי שלא תתרחק.בן עזאי: השכם וצא והערב וצא, כדי שלא תתרחק
- משמש ושבבן עזאי ממשיך: ״משמש ושב, ואל תשב ותמשמש״. רש״י מביא שני פירושים: לפי הראשון, ממשמש תחילה בפי הטבעת בצרור או בקיסם כדי לפתוח את הנקבים, ורק אחר כך יושב; לפי השני, בודק את מקום המושב שלא יהא מלוכלך. רש״י מכריע כפירוש הראשון: אילו היה מדובר בניקיון המושב, לא היה צורך לתלות זאת בכשפים, שהרי משישב כבר התלכלכו בגדיו ומה יועיל המשמוש. והטעם לאזהרה: כל היושב וממשמש, אפילו עושים עליו כשפים במקום רחוק כאספמיא, הכשפים באים עליו.בן עזאי: משמש ואחר כך שב, אחרת באים עליו כשפים
- אם שכח?ואי אנשי ויתיב ואחר כך משמש, מאי תקנתיה? מה יעשה מי ששכח והתיישב ואחר כך משמש?מה תקנה למי שישב ואחר כך משמש?
- לחש ״לא לי״כשהוא עומד אומר: ״לא לי לא לי, לא תחים ולא תחתים״. רש״י: אלה שמות כשפים. לא כולם ולא מקצתם, ולא כשפי מכשף ולא כשפי מכשפה.יעמוד ויאמר לחש לא לי נגד הכשפים
- מושב ומשכבברייתא: בן עזאי אומר: על כל משכב שכב חוץ מן הקרקע, ועל כל מושב שב חוץ מן הקורה. רש״י: שמא תפול ממנה.בן עזאי: לא לשכב על הקרקע ולא לשבת על קורה
- שמואל: עמוד השחרשמואל: שינה בעמוד השחר ויציאה לצרכים בעמוד השחר מועילות ״כאסטמא לפרזלא״, כחישול לברזל, כך מועיל לגוף.שמואל: שינה ויציאה בעמוד השחר מחשלות את הגוף
- בר קפראבר קפרא ״הוה מזבן מילי בדינרי״, מכר אמרות קצרות בדינרים. ״עד דכפנת אכול״: אכול בעודך רעב, שאם תדחה את האכילה תעבור התאווה והמזון לא יועיל (רש״י); וכן שתה בעודך צמא. ״עד דרתחא קדרך שפוך״, שפוך בעוד הקדרה רותחת, הוא משל לנקבים: כשאתה נצרך אל תשהה אותם. ועוד: כשנשמעת קרן ברומי, סימן שבאו קונים לתאנים, ובן מוכר התאנים ימכור מיד את תאני אביו אף שהאב אינו בבית, כדי שלא לאבד את ההזדמנות.בר קפרא: אל תדחה אכילה, שתיה והתפנות, וגם מכירת סחורה
- עצת אבייאביי לחכמים: כשנכנסים בשבילי מחוזא לצאת לשדה, אל תסתכלו לצדדים, ״דלמא יתבי נשי״, ואין זה דרך ארץ להסתכל בהן.אביי: בשבילי מחוזא אל תסתכלו לצדדים, שמא נשים יושבות
עמוד ב · גמרא
רב ספרא ורבי אבא
בקצרה — על מה הסוגיה
רבי אבא מוכיח את רב ספרא על שאמר ״ליעול מר״ בעודו בבית הכסא, והגמרא מסבירה שרב ספרא חשש לסכנה.
- מעשהרב ספרא נכנס לבית הכסא. בא רבי אבא ו״נחר ליה אבבא״, השתעל ליד הדלת כדי לברר אם יש שם אדם. אמר לו רב ספרא: ״ליעול מר״, יכנס אדוני.רבי אבא השתעל ליד הדלת, ורב ספרא אמר לו להיכנס
- תוכחת רבי אבאאחרי שיצא אמר לו רבי אבא: ״עד השתא לא עיילת לשעיר״, עדיין לא נכנסת לשעיר, ארצם של בני אדום שאינם צנועים בבית הכסא, וכבר למדת את מנהגי שעיר?! והלא שנינו במשנה במסכת תמיד (רש״י) על בית המקדש: מדורה הייתה שם, ובית הכסא של כבוד, וזה היה כבודו: מצאו נעול, בידוע שיש שם אדם; מצאו פתוח, בידוע שאין שם אדם. כלומר, ידעו אם יש אדם בפנים מן הדלת ולא מקריאה, ״אלמא לאו אורח ארעא״ לדבר בבית הכסא, ואתה אמרת ״ליעול מר״ (רש״י).רבי אבא: אין דרך ארץ לדבר בבית הכסא, כנלמד מהמשנה
- מסוכן הואהגמרא מלמדת זכות על רב ספרא: ״והוא סבר מסוכן הוא״. הוא מיהר לענות כי חשב שאם רבי אבא ימתין ולא ידע שיכול להיכנס, יחזור לאחוריו ויעצור את צרכיו, ויבוא לידי סכנה של עמוד החוזר (רש״י).רב ספרא סבר שהמתנה מסוכנת לרבי אבא
- עמוד החוזרראיה לכך מברייתא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: ״עמוד החוזר״, צואה שלא יצאה, מביא לידי הדרוקן. וסילון שתן חוזר מביא לידי ירקון.רבן שמעון בן גמליאל: עיכוב עמוד או סילון מביא למחלות
חשבו לפני שממשיכים
רבי אבא הביא ראיה מבית הכסא של כבוד שבמקדש, ששם ידעו אם יש אדם בפנים לפי הדלת הנעולה. כיצד מוכיח מנהג של נעילה שאין לדבר בבית הכסא, ומה הגמרא אומרת לזכות רב ספרא?
סמכו על הדלת בלבד, ולא על שאלה ותשובה בין הנכנס ליושב, ומכאן שאין מדברים שם: רש״י, אלמא אין מספרים בבית הכסא, ואת אמרת ליעול מר. רב ספרא, שענה בדיבור, נהג כבני שעיר, והגמרא מלמדת עליו זכות: סבר שההמתנה מסוכנת, כדברי רבן שמעון בן גמליאל על עמוד החוזר.
עמוד ב · גמרא
רבי אלעזר והרומאי
בקצרה — על מה הסוגיה
סיפור על רבי אלעזר שדחק אותו רומאי מבית הכסא, והדרשה ״אל תקרי אדם אלא אדום״.
- מעשהרבי אלעזר נכנס לבית הכסא, ורומאי אחד דחק אותו. רבי אלעזר קם ויצא. אחר כך בא נחש ושמט את מעיו של הרומאי.רומאי דחק את רבי אלעזר, ואחר כך נחש הרג אותו
- אל תקרירבי אלעזר קרא על כך את הפסוק ״ואתן אדם תחתיך״, ודרש: אל תקרי ״אדם״ אלא ״אדום״, כלומר רומאי. לפי לשון הפסוק, האדומי, הרומאי, ניתן ״תחתיך״, תחת רבי אלעזר: הוא שנפגע במקומו של החכם שפינה לו את המקום.רבי אלעזר דרש: אל תקרי אדם אלא אדום, הרומאי
עמוד ב · גמרא
צניעות שחסה על שאול
🔑 מפתח לסוגיה
דוד מצא את שאול במערה, חס עליו וכרת רק את כנף מעילו, ואחר כך אמר לו את הפסוק שהגמרא דורשת. לפי רש״י שאול נכנס למערה כדי להתפנות, ולכן הסוגיה קשורה לצניעות בבית הכסא.
בקצרה — על מה הסוגיה
הגמרא מדייקת בלשון הפסוק שדוד אמר לשאול ומוצאת בו שצניעותו של שאול בבית הכסא היא שהצילה אותו.
- הפסוקדוד אמר לשאול: ״ואמר להרגך ותחס עליך״.פסוק: דוד אמר לשאול ואמר להרגך ותחס עליך
- קושיית הלשוןדוד מדבר על עצמו, ובכל זאת כתוב ״ואמר״ ו״ותחס״ בלשון נסתר. היה צריך לכתוב ״ואמרתי״ ו״וחסתי״ בגוף ראשון.קושיה: למה ואמר ותחס בלשון נסתר ולא בגוף ראשון?
- צניעות חסה עליךרבי אלעזר: דוד אמר לשאול: מן התורה בן הריגה אתה, כי רודף אתה, והתורה אמרה ״בא להרגך השכם להרגו״. אלא שהצניעות שהייתה בך היא שחסה עליך.רבי אלעזר: שאול חייב מיתה כרודף, וצניעותו הצילה אותו
- ומאי היא?ומאי היא הצניעות? איזו צניעות הייתה בשאול?איזו צניעות הייתה בשאול?
- סכך עצמו כסוכהכתוב: ״ויבא אל גדרות הצאן על הדרך״ ושם מערה, ״ויבא שאול להסך את רגליו״. תנא: גדר לפנים מן גדר ומערה לפנים ממערה, כלומר שאול נכנס פנימה, עד הגדר הפנימית והמערה הפנימית, כדי להתפנות בצנעה. ורבי אלעזר מוסיף: ״מלמד שסיכך עצמו כסוכה״, אף שם כיסה את עצמו בבגדיו (רש״י). זו הצניעות בבית הכסא שבזכותה חס עליו דוד.גדר לפנים מגדר ומערה לפנים ממערה, וסיכך עצמו כסוכה
עמוד ב · גמרא
דרשות על דוד: בגדים, מניין ומגפה
בקצרה — על מה הסוגיה
עוד דרשות על פרשת דוד ושאול: עונשו על ביזוי בגד, על שקרא ל־ה׳ מסית, זמן ״עת מועד״, ומה ראה ה׳ כשחדל מהמגפה.
- ביזוי בגדיםעל ״ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול״: רבי יוסי ברבי חנינא: כל המבזה את הבגדים, כדוד שקרע בגד לחינם, סופו שאינו נהנה מהם. ראיה: כשדוד הזקין, ״ויכסהו בבגדים ולא יחם לו״.רבי יוסי ברבי חנינא: המבזה בגדים סוף שאינו נהנה מהם
- מסיתעל ״אם ה׳ הסיתך בי״: רבי אלעזר: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: ״מסית״ קראת לי? הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, שכתוב בתורה: כשנושאים את ראש בני ישראל נותן כל איש כופר נפשו, כדי שלא יהיה בהם נגף. מיד ״ויעמד שטן על ישראל״, וכתוב ״ויסת את דוד״ למנות את ישראל: מידה כנגד מידה, דוד שקרא לה׳ מסית הוסת בעצמו.רבי אלעזר: על מסית הוכשל דוד במניין ישראל
- בלי כופרוכיון שדוד מנה ולא נטל מהם כופר, נענשו: ״ויתן ה׳ דבר בישראל״ מהבוקר עד עת מועד.מנה בלי לקחת כופר, ובאה מגפה בישראל
- עת מועדמאי ״עת מועד״? מה אורך הזמן שהמגפה נמשכה?מה פירוש עת מועד במגפה?
- שיטת רבי חנינאשמואל סבא משם רבי חנינא: משעת שחיטת התמיד עד שעת זריקתו.רבי חנינא: משחיטת התמיד עד זריקתו
- שיטת רבי יוחנןרבי יוחנן אמר: עד חצות ממש.רבי יוחנן: עד חצות היום ממש
- רב שבהםעל ״למלאך המשחית בעם רב״: רבי אלעזר דורש ״רב״ כגדול: אמר הקדוש ברוך הוא למלאך: ״טול לי רב שבהם״, שיש במיתתו כדי לכפר על כמה עוונות של העם (רש״י). באותה שעה מת אבישי בן צרויה, ששקול כרובה של סנהדרין, והייתה מיתתו כפרה על כולם.רבי אלעזר: מת אבישי בן צרויה, ששקול כרוב הסנהדרין
- מאי ראה?״ובהשחית ראה ה׳ וינחם״, מאי ראה? מה ראה ה׳ שגרם לו לחדול?מה ראה ה׳ כשהשחית וניחם?
- יעקב ואפר יצחקרב: ראה את יעקב אבינו, שכתוב בו ראיה: ״כאשר ראם״. שמואל: ראה את אפרו של יצחק, שכתוב בפרשת העקידה ״אלהים יראה לו השה״.רב: ראה את יעקב. שמואל: אפר יצחק
- כסף כפורים ובית המקדשרבי יצחק נפחא: ראה את ״כסף הכפורים״, שנתנו ישראל במניין הראשון. רבי יוחנן: ראה את בית המקדש, כי כתוב ״בהר ה׳ יראה״.רבי יצחק נפחא: כסף כפורים. רבי יוחנן: בית המקדש
- מחלוקת נוספתגם רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני נחלקו: אחד אומר כסף הכפורים ראה, ואחד אומר בית המקדש.רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני נחלקו באותו ענין
- מסתברא כבית המקדש״ומסתברא כמאן דאמר״ בית המקדש ראה, שנאמר ״אשר יאמר היום בהר ה׳ יראה״. כלומר, בדורות הבאים יזכירו את ההתגלות הראשונה בהר המוריה.מסקנה: מסתבר שראה את בית המקדש, לפי הפסוק
עמוד ב · גמרא
קפנדריא בהר הבית ובבית הכנסת
🔑 מפתח לסוגיה
המשנה אוסרת, משום כבוד הבית, להיכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ושלא לעשותו קפנדריא, ורקיקה בו אסורה מקל וחומר. המשנה מדברת בהר הבית בלבד; הדין בבית הכנסת אינו במשנה אלא בדברי האמוראים.
בקצרה — על מה הסוגיה
הגמרא מפרשת מהי קפנדריא ואם מותר לעשות בית הכנסת קפנדריא, ומביאה כמה מקרים שבהם מותר.
- מאי קפנדריאהמשנה אומרת: ולא יעשנה קפנדריא. מאי קפנדריא? מה פירוש המילה?מה פירוש המילה קפנדריא?
- כשמהרבא: ״קפנדריא כשמה״, כלומר קיצור דרך.רבא: קפנדריא פירושה קיצור דרך
- נוטריקוןרב חנא בר אדא משם רב סמא בריה דרב מרי: כאדם האומר ״אדמקיפנא אדרי איעול בהא״, עד שאקיף את השורות אכנס כאן. זה נוטריקון (ראשי תיבות) של המילה.רב חנא בר אדא: נוטריקון של אדם המקצר דרכו בין השורות
- בית הכנסתרב נחמן אמר רבה בר אבוה: גם בבית הכנסת נוהג דין זה, אבל הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשותו קפנדריא מותר לו לעשותו קפנדריא, אם אחר כך נמלך.רב נחמן: נכנס בלי כוונת קפנדריא רשאי אחר כך לעבור
- שביל מעיקרורבי אבהו: אם היה שביל מעיקרו, מותר. כי אין לשלול מהרבים זכות מעבר שהייתה להם לפני שנבנה בית הכנסת.רבי אבהו: אם היה שם שביל לפני כן, מותר לעבור
- הנכנס להתפללרבי חלבו אמר רב הונא: הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר לעשותו קפנדריא. ראיה מן הכתוב: ״ובבא עם הארץ לפני ה׳ במועדים״, הבא דרך שער צפון להשתחוות יוצא דרך שער נגב, כלומר בבואו לעבודה הוא יוצא בפתח אחר.רבי חלבו אמר רב הונא: הנכנס להתפלל מותר לעשותו קפנדריא
עמוד ב · גמרא
רקיקה בהר הבית ובבית הכנסת
בקצרה — על מה הסוגיה
רבא מתיר רקיקה בבית הכנסת כמו מנעל. מקשים מקפנדריא, וההתדיינות נמשכת לדף ס״ג עד שרבא נותן הסבר חדש.
- רקיקה בהר הביתרב ביבי אמר רבי יהושע בן לוי: הרוקק בהר הבית אפילו בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו, שנאמר ״והיו עיני ולבי שם כל הימים״.רבי יהושע בן לוי: הרוקק בהר הבית כרוקק בבת עינו
- רבא מתיר בבית הכנסתרבא: רקיקה בבית הכנסת שריא, כדין מנעל. מה מנעל, אסור בהר הבית ומותר בבית הכנסת, אף רקיקה אסורה בהר הבית ומותרת בבית הכנסת.רבא: רקיקה בבית הכנסת מותרת כמו מנעל
- נילף מקפנדריארב פפא, ויש אומרים רבינא או רב אדא בר מתנא, אמר לרבא: ״אדיליף ממנעל נילף מקפנדריא״. במקום ללמוד ממנעל, נלמד מקפנדריא, שאסורה בבית הכנסת (רש״י), וכך גם הרקיקה תהיה אסורה.קושיה: ללמוד רקיקה מקפנדריא, שאסורה בבית הכנסת
- התנא למד ממנעלרבא: התנא לומד רקיקה ממנעל, ואתה אומר מקפנדריא? כי נאמר בברייתא: לא יכנס אדם להר הבית במקלו, במנעלו, ובמעות, ולא יעשנה קפנדריא.רבא: התנא לומד רקיקה ממנעל ולא מקפנדריא
- קל וחומר ממנעלובברייתא: ורקיקה מקל וחומר ממנעל. מה מנעל, שאין בו דרך בזיון, אמרה תורה ״של נעליך מעל רגליך״, רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן.הברייתא לומדת רקיקה בקל וחומר ממנעל
- רבי יוסי בר יהודהרבי יוסי בר יהודה: אינו צריך. כתוב ״כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק״. ומה שק, שאינו מאוס, כך לפני בשר ודם, רקיקה שהיא מאוסה לפני מלך מלכי המלכים לא כל שכן.רבי יוסי בר יהודה: קל וחומר משק, שאסור לבוא בו לשער המלך
- נימא הכא לחומראהמקשה מחדד את כוונתו: ״אנא הכי קאמינא״, כך התכוונתי: לא לבטל את הלימוד ממנעל, אלא לומר ״נימא הכא לחומרא והכא לחומרא״, נלך להחמיר בשני המקומות, בהר הבית ובבית הכנסת. המשפט נקטע בסוף הדף וממשיך בראש דף ס״ג.המקשה: נלמד להחמיר גם בהר הבית וגם בבית הכנסת
- ואימאדף ס״גבהמשך: ואימא, הר הבית שאסור במנעל, נלמד ממנו רקיקה. אבל בית הכנסת שמותר בו מנעל, איך נלמד ממנעל להיתר? נלמד מקפנדריא ונאסור. רש״י: רקיקה מאוסה, ולכן אין לומדים להתיר.קושיה: בבית הכנסת, שבו מנעל מותר, נלמד מקפנדריא לאיסור
- כי ביתודף ס״ג״אלא אמר רבא״: רבא חוזר בו מן ההשוואה למנעל ונותן נימוק חדש: בית הכנסת דינו ״כי ביתו״. מה ביתו של אדם, על קפנדריא הוא מקפיד שלא יעשו בו קיצור דרך, ועל רקיקה ומנעל אינו מקפיד, אף בית הכנסת: קפנדריא אסורה, ורקיקה ומנעל מותרים. נמצא שהיתר הרקיקה בבית הכנסת אינו מן הלימוד ממנעל אלא מדין ביתו.רבא: בית הכנסת כבית אדם, קפנדריא אסורה ורקיקה ומנעל מותרים
בסוף הדף
שאלות הבנה
להעמקה
מקורות באתר דף יומי
מקורות
- ספריא — לשון הגמרא (נוסח וילנא), ביאור שטיינזלץ, פסוקים ומקורות הלכה
- הדף היומי — daf-yomi.com — לוח הדף היומי וחומרי ״ללמוד ולהבין״
- כולל עיון הדף — dafyomi.co.il — סיכומי נקודות וטבלאות עזר
- ישיבה — yeshiva.org.il — ביאור ״פרשני״
- אתר סיני — שיעורי הדף היומי של הרב אורי בריליאנט — שיעורים, סיכומים, תרשימים וחוברות ״דף מאיר״ — לבדיקת מהלך הסוגיות וההסברים
- Daf Spoiler — הכנה לדף היומי, הרב נפתלי רמתי — סיכום והכנה לכל דף בשאלות ותשובות — לבדיקת הרקע והמקרה של כל סוגיה (ברשות הכותב)
- דיקטה — הנקדן — ניקוד אוטומטי של הטקסט לפני ההקראה בקול
הדפים נבנים ונבדקים על ידי סוכן AI מתוך המקורות האלה; ניסוח ההסברים מקורי. לשון הגמרא מובאת מספריא.