ברכות ס׳

ברכה על רעה שיש בה טובה ועל טובה שיש בה רעה

1. משנההמשנה קובעת: מי שנתקל באירוע שהוא רע כעת אך יש בו צד טוב לעתיד, מברך לפי המצב הקיים — כלומר על הרעה. ״מברך על הרעה״ פירושו שמברכים על מה שיש עכשיו, ולא על מה שיתברר אחר כך.משנה: באירוע מעורב מברכים לפי המצב הקיים עכשיו
2. היכי דמי?הגמרא שואלת ״היכי דמי״ — מהו בדיוק מקרה של רעה שיש בה צד של טובה?שאלה: איך נראה מקרה של רעה שיש בה טובה?
3. דוגמה: סכר שנפרץכגון שנפרץ הסכר בשדהו והמים הציפו אותה. לעתיד זו טובה לו, כי ״דמסקא ארעא שירטון ושבחא״ — האדמה מעלה סחף ומשתבחת; רש״י: הסחף נעשה לה זבל. אבל ״השתא מיהא רעה היא״ — עכשיו היא מחבלת את תבואת השנה, ולכן מברך ברוך דיין האמת (רש״י).סכר נפרץ בשדה: רע לתבואת השנה, לכן ברכת דיין האמת
4. משנההחלק השני של המשנה הוא ״ועל הטובה״ שיש בה צד רע: מברך על הטוב — לפי רש״י, ״הטוב והמטיב״.משנה: על טובה שיש בה צד רע מברכים הטוב והמטיב
5. היכי דמי?שוב שואלת הגמרא ״היכי דמי״ — איך נראית טובה שיש בה רעה?שאלה: איך נראית טובה שיש בה צד רע?
6. דוגמה: מציאהכגון שמצא מציאה. לעתיד זו רעה, כי ״דאי שמע בה מלכא שקיל לה מיניה״. לפי החוק אז אבדות שייכות לאוצר המלך, ומי שלא מסרן נענש (S). אבל ״השתא מיהא טובה היא״ — עכשיו היא טובה, ועליה מברכים.מציאה שהמלך עלול לקחת: כעת טובה, ולכן מברכים עליה

תפילת שווא על עובר בבטן

1. משנההמשנה: אדם שאשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד בן זכר — ״הרי זו תפלת שוא״. תפילה כזו אינה מועילה.משנה: תפילה שהעובר יהיה זכר היא תפילת שווא
2. מתיב רב יוסףהגמרא שואלת ״ולא מהני רחמי״ — האם בקשת רחמים באמת אינה מועילה לכך? רב יוסף מקשה מהכתוב ״ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה״, ושואל ״מאי ואחר״ — מה מלמדת ההדגשה שדינה נולדה אחר לידת זבולון? הדרשה שבצעד הבא מראה שבקשת לאה שינתה את מין העובר — ומכאן שתפילה על כך מועילה.קושיה: רב יוסף מדינה, כאילו תפילה כן מועילה
3. דרשת רברב מסביר: לאחר שלאה ״דנה דין בעצמה״ — מיעקב עתידים לצאת שנים עשר שבטים, ממנה כבר יצאו שישה ומהשפחות ארבעה, הרי עשרה. אם העובר זכר, רחל אחותה לא תהיה אפילו כמו אחת השפחות. מיד העובר נהפך לבת, ועל שם הדין נקראה דינה.רב: לאה דנה, ומיד העובר נהפך לבת
4. אין מזכירין נסיםדוחים: ״אין מזכירין מעשה נסים״. מעשה שהיה בדרך נס אין לומר ממנו הלכה כללית, ולכן אין ראיה.דחייה: מעשה נס אינו בסיס להלכה כללית
5. ואיבעית אימאתשובה אחרת: ״מעשה דלאה בתוך ארבעים יום הוה״ — לאה התפללה בתוך ארבעים יום ליצירת העובר, ובתקופה זו עדיין אפשר לשנות את מינו.או: לאה התפללה בתוך ארבעים יום, שאז עוד אפשר
6. תניא: מה מבקשים מתיהברייתא מפרטת: שלושה ימים ראשונים מבקשים שהזרע לא יסריח אלא יקלוט; משלושה ימים עד ארבעים — שיהיה זכר; עד שלושה חדשים — שלא יהיה סנדל (עובר שצורתו כדג הסנדל); עד ששה חדשים — שלא יהיה נפל; עד תשעה — שיצא בשלום.ברייתא: עד ארבעים יום מבקשים זכר, ואחר כך דברים אחרים
7. ומי מהני רחמי?מקשים: ״ומי מהני רחמי״ לזכר גם בתוך ארבעים יום? הרי אמר רב יצחק בריה דרב אמי: אם האיש מזריע תחילה — יולדת נקבה, ואם האשה — יולדת זכר, ״אשה כי תזריע וילדה זכר״. המין נקבע בעת ההזרעה.קושיה: המין נקבע בהזרעה, אז מה יועילו רחמים
8. הכא במאי עסקינןמתרצים: ״הכא במאי עסקינן״ — כאן עוסקים כשהזריעו שניהם בבת אחת. אז המין לא נקבע עדיין, ויש מקום לתפילה (רש״י).תירוץ: כשהזריעו שניהם יחד המין עוד לא נקבע

קול צווחה בעיר ופחד תמידי

1. משנההמשנה: מי שהיה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, והתפלל שלא תהיה בתוך ביתו — ״הרי זו תפלת שוא״. הצווחה כבר אירעה, ותפילה אינה משנה את מה שכבר היה.משנה: להתפלל שהצווחה לא תהיה בביתו היא תפילת שווא
2. מעשה בהללשנו חכמים: הלל הזקן היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואמר שהוא בטוח שהצווחה אינה בתוך ביתו (״מובטח אני״). על אדם כזה אומר הכתוב: משמועה רעה לא יירא, נכון לבו בטוח בה׳.הלל הזקן שמע צווחה ובטח שהיא לא בביתו
3. דרשת רבארבא: הפסוק נדרש בשני הכיוונים. מראשו לסופו: אינו ירא משמועה רעה, ומה הטעם — כי לבו ״נכון״ ובוטח בה׳. מסופו לראשו: מי שלבו נכון ובוטח בה׳ — משמועה רעה אינו ירא.רבא: הפסוק נדרש מראשו לסופו וגם מסופו לראשו
4. מעשה: תלמיד ורבי ישמעאלתלמיד אחד הלך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק של ציון. רבי ישמעאל ברבי יוסי ראה שהתלמיד מפחד ואמר לו: ״חטאה את״ — חוטא אתה, שהרי נאמר ״פחדו בציון חטאים״: הפחד הוא סימנם של החוטאים.רבי ישמעאל ברבי יוסי לתלמיד המפחד: חוטא אתה
5. והכתיבהתלמיד מקשה: ״והכתיב אשרי אדם״ מפחד תמיד — הרי הפסוק מברך דווקא את מי שמפחד, ואם כן אין זה חטא.קושיה: הרי כתוב אשרי אדם מפחד תמיד
6. בדברי תורהרבי ישמעאל ברבי יוסי עונה: ״ההוא בדברי תורה כתיב״ — הפסוק מדבר על פחד בדברי תורה. לפי רש״י, הפחד שמא תשתכח ממנו התורה מביא אותו לחזור על לימודו תמיד; בשאר הדברים עליו לבטוח בה׳.תירוץ: אשרי המפחד נאמר על פחד שמא ישכח תורה
7. מעשה: רב המנונאיהודה בר נתן הלך אחרי רב המנונא ונאנח. אמר לו רב המנונא: האם אותו אדם רוצה להביא על עצמו יסורים? הרי נאמר ״ואשר יגרתי יבא לי״.רב המנונא לנאנח: אתה מביא יסורים על עצמך
8. והא כתיבמקשים: ״והא כתיב אשרי״ אדם מפחד תמיד — הרי הפסוק מברך את המפחד, ואם כן אין סיבה להוכיחו.קושיה: גם כאן, הרי אשרי אדם מפחד תמיד
9. בדברי תורהרב המנונא משיב כמו קודם: ״ההוא בדברי תורה כתיב״ — הברכה ״אשרי אדם מפחד תמיד״ היא למי שמפחד שמא ישכח את תלמודו, ולא למי שמפחד מצרות.תירוץ: הפסוק על פחד בדברי תורה

תפילת הנכנס לכרך והיוצא ממנו

1. משנההמשנה: מי שנכנס לכרך (עיר גדולה) מברך שתי ברכות, ולדעת בן עזאי ארבע.משנה: בכרך שתי ברכות, ולבן עזאי ארבע
2. ברייתא: שיטת בן עזאיהברייתא מפרטת (רש״י: את דברי בן עזאי): לפני הכניסה — בקשה ״שתכניסני לכרך זה לשלום״; אחרי שנכנס — הודאה על כך. כשרוצה לצאת — בקשה שיצא לשלום; כשיצא — הודאה, ועוד בקשה שה׳ ימשיך להוליכו, לסמוך אותו ולהצעידו לשלום ולהצילו מאויב ואורב בדרך.בן עזאי: בקשה והודאה בכניסה, ובקשה והודאה ביציאה
3. רב מתנארב מתנא מגביל: ״לא שנו אלא בכרך״ שאין דנים והורגים בו — שם עלול אדם להיהרג בלי משפט. אבל בכרך שדנים והורגים בו אין חשש ואין צורך בתפילה, כי מי שחף מפשע לא ייפגע. רש״י: יזהר בעצמו שלא יפשע.רב מתנא: רק בכרך שבו הורגים בלי דין
4. איכא דאמרילשון אחרת: אפילו בכרך שדנים והורגים בו צריך לבקש רחמים, כי ״זימנין דלא מתרמי ליה אינש דיליף ליה זכותא״ — לפעמים לא מזדמן לו מי שילמד עליו זכות.לשון אחרת: גם שם צריך, שמא לא יימצא מי שילמד זכות

ברכות ותפילות משכיבה ועד הקימה

1. לפני השינההנכנס לישון על מיטתו אומר קריאת שמע מ״שמע ישראל״ עד ״והיה אם שמוע״, ואז ברכת ״המפיל חבלי שינה״ ותפילה: להשכיבו לשלום, לתת חלקו בתורה, להרגילו למצווה ולהרחיקו מחטא, שיצר טוב ישלוט בו, שיינצל מפגע רע וחלומות רעים. ״ותהא מטתי שלמה״ — רש״י: שלא יהיה בזרעו פסול. ״והאר עיני פן אישן המות״ — שיתעורר מהשינה.לפני השינה: קריאת שמע, המפיל ותפילה להשכבה בשלום
2. בהתעוררותכשמתעורר אומר אלהי, נשמה שנתת בי טהורה: ה׳ יצר אותה, נפח אותה ומשמר אותה בקרבו, ועתיד ליטלה ולהחזירה לעתיד לבוא. חותם המחזיר נשמות לפגרים מתים.בהתעוררות: אלהי נשמה, והחתימה המחזיר נשמות לפגרים
3. ברכות השחר א״כי שמע קול תרנגולא״ — כששומע קול תרנגול מברך על השכוי (רש״י: תרנגול) שנתן לו בינה להבחין בין יום ללילה. כשפותח עיניו — פוקח עורים; כשמתיישב — מתיר אסורים; כשמתלבש — מלביש ערומים (שנהגו לישון בלי לבוש); כשמזדקף — זוקף כפופים.שמיעת תרנגול, פקיחת עיניים, ישיבה, לבישה וזקיפה: ברכה לכל אחד
4. ברכות השחר בכשיורד לארץ — רוקע הארץ על המים, על שיש קרקע יציבה; כשהולך — המכין מצעדי גבר; כשנועל נעליים — שעשה לי כל צרכי; כשחוגר חגורה — אוזר ישראל בגבורה; כשפורש סודר על ראשו — עוטר ישראל בתפארה.ירידה מהמיטה, הליכה, נעילה, חגירה וכיסוי ראש: ברכה לכל אחד
5. מצוות הבוקרכשמתעטף בציצית מברך להתעטף בציצית; כשמניח תפילין על הזרוע להניח תפילין ועל הראש על מצות תפילין; ברחיצת ידיו על נטילת ידים.ציצית, תפילין על הזרוע ועל הראש, נטילת ידיים: כל אחד בברכה
6. רחיצת הפניםכשרוחץ פניו אומר ״המעביר חבלי שינה מעיני״ ותפילה: שירגילו בתורה וידבקו במצוות, ללא חטא ועוון, שיכוף יצרו לעבודת ה׳, שירחיקו מאדם רע וחבר רע וידבקו ביצר טוב, שיתן לו חן וחסד ורחמים. חותם ״גומל חסדים טובים לעמו ישראל״.ברחיצת פנים: המעביר שינה, ותפילה על תורה, יצר טוב וחן

שאלות הבנה

מקורות באתר דף יומי

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• הגמרא בספריא