ברכות נ״ט
ברכות על תופעות טבע: זועות, רעמים, רוחות וברקים; הרים, רקיע ונהרות; ברכת הגשמים ושהחיינו על כלים חדשים.
״לשון הגמרא״ביאורחכםמושג— הקש על מילה מסומנת או על ציטוט להסבר
הקדמה — הסיפור של הדף
הדף ממשיך את ברכות הראייה: מהי רעידת אדמה ומה גורם לה, מהם הרעמים, הרוחות והברקים, ולמה ענני בוקר אינם מדאיגים.
אחר כך הקשת וברכתה, ההבדל בין ההרים לשאר התופעות, ושאר דברים שמברכים עליהם עושה בראשית — רקיע, חמה בתקופתה, הים הגדול והנהרות.
בעמוד ב נדונה ברכת הגשמים והקושיות על הטוב והמטיב ביחס לשותפים, ומשם עוברים לשהחיינו על כלים חדשים, שנמשכת בדף הבא.
עמוד א · גמרא
זועות — רעידות אדמה
🔑 מפתח לסוגיה
המשנה מונה דברים שרואים או שומעים ומברכים עליהם ״שכוחו וגבורתו מלא עולם״ — זועות, רעמים, רוחות וברקים; ועל הרים וגבעות מברכים ״עושה מעשה בראשית״. הסוגיות שבעמוד מבררות מהו כל אחד מהם.
בקצרה — על מה הסוגיה
המשנה קובעת שעל זועות מברכים ״שכוחו וגבורתו מלא עולם״, והגמרא שואלת מה הן. רב קטינא: רעידת אדמה, ומספר מעשה בבעל אוב שנתן סיבה — שתי דמעות. אחר כך נמנות ארבע דעות בסיבת הרעידה.
- מאי זועות?המשנה קבעה שעל הזועות מברכים ״שכוחו וגבורתו מלא עולם״, והגמרא שואלת: ״מאי זועות״ — מה הן בדיוק?קושיה: מהן הזועות שעליהן מברכים?
- רב קטינארב קטינא: הזועות הן גוהא — בלשונם, רעידת אדמה (רש״י).רב קטינא: זועות הן רעידת אדמה
- מעשה בבעל אוברב קטינא הלך בדרך, וכשהגיע ״לפתח בית אובא טמיא״ — בעל אוב שעושה כישוף בעצמות מת — נשמעה רעידת אדמה. הוא שאל: האם בעל האוב הזה יודע מה פשר הרעש?רעידה ליד בעל אוב; רב קטינא שואל אם הוא יודע סיבתה
- בעל האוב עונהבעל האוב הרים את קולו: ״קטינא קטינא, אמאי לא ידענא״ — מדוע לא אדע? הסיבה: כשהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו השרויים בצער בין אומות העולם, הוא מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו — וזו הגוהא.בעל האוב: הקדוש ברוך הוא מוריד שתי דמעות על צער בניו
- כדיב הוארב קטינא דוחה את ההסבר: ״אובא טמיא כדיב הוא״ — בעל האוב כוזב, וגם דבריו כוזבים.רב קטינא דוחה: בעל האוב כוזב ודבריו כוזבים
- אי הכיאם הסיבה היא שתי דמעות — ״גוהא גוהא מיבעי ליה״: היו צריכות להיות שתי רעידות, אחת כנגד כל דמעה (רש״י).קושיה: לשתי דמעות היו צריכות להיות שתי רעידות
- ולא היא״ולא היא״ — אכן נעשות שתי רעידות. ומה שרב קטינא לא הודה לבעל האוב — ״כי היכי דלא ליטעי כולי עלמא״: כדי שלא יטעו הכל ללכת אחריו.אכן שתי רעידות; לא הודה לו כדי שלא יטעו אחריו
- סופק כפיובהסבר משלו אמר רב קטינא: הקדוש ברוך הוא ״סופק כפיו״ — מכה כף אל כף מצער, שנאמר ״אכה כפי אל כפי״. מאותו קול מזדעזעת הארץ (רש״י).רב קטינא: הקדוש ברוך הוא מכה כף אל כף
- אנחהרבי נתן: הקדוש ברוך הוא ״אנחה מתאנח״ על צרת ישראל, שנאמר ״והניחותי חמתי בם והנחמתי״ — כאדם שמתאנח ונוח דעתו (רש״י).רבי נתן: הרעידה באה מאנחתו של הקדוש ברוך הוא
- בועט ברקיעהרבנן: הקדוש ברוך הוא ״בועט ברקיע״, שנאמר ״הידד כדרכים יענה״ — דורך ובועט ברקיע (רש״י).חכמים: הקדוש ברוך הוא בועט ברקיע
- דוחק רגליורב אחא בר יעקב: הקדוש ברוך הוא ״דוחק את רגליו״ תחת כסא הכבוד, והעולם מזדעזע מכך, שנאמר ״והארץ הדם רגלי״ — הדחיפה מגיעה עד הארץ, הדום רגליו (רש״י).רב אחא בר יעקב: דוחק רגליו תחת כסא הכבוד
עמוד א · גמרא
רעמים
בקצרה — על מה הסוגיה
מהם הרעמים? ארבע דעות על מקור הקול, והגמרא מכריעה כרב אחא בר יעקב — כי רואים ברק, ואחריו נהימת עננים וגשם.
- מאי רעמים?הגמרא שואלת על הברכה שבמשנה: ״מאי רעמים״ — כיצד נוצר הקול?קושיה: מהם הרעמים, כיצד נוצר הקול?
- שמואלשמואל: ״ענני בגלגלא״ — עננים שמתחככים בגלגל הרקיע, והקול הוא הרעם. ראיה: ״קול רעמך בגלגל״.שמואל: עננים מתחככים בגלגל הרקיע
- רבנןחכמים סוברים שהרעם הוא קול עננים ששופכים מים זה על זה — ״ענני דשפכי מיא להדדי״. ראיה מהפסוק ״המון מים בשמים״ — הרעם הוא קול המים שנשפכים בשמים.חכמים: עננים שופכים מים זה על זה
- רב אחא בר יעקברב אחא בר יעקב: ״ברקא תקיפא דבריק בעננא״ — ברק חזק מבריק בענן ומנפץ חתיכות של ברד (רש״י), וקול הניפוץ הוא הרעם.רב אחא בר יעקב: ברק חזק מנפץ ברד בענן
- רב אשירב אשי: ״ענני חלחולי מחלחלי״ — העננים חלולים, ורוח נושבת על פיהם, והקול דומה לרוח על פי כדים.רב אשי: רוח נושבת על פי העננים החלולים
- מסקנההגמרא מכריעה: ״מסתברא כרב אחא בר יעקב״, כי הסדר שרואים הוא שהברק מבריק, העננים נוהמים ובא הגשם.מסקנה: הדעת נוטה כרב אחא בר יעקב, כי הברק קודם לגשם
חשבו לפני שממשיכים
מה ההוכחה שהגמרא רואה לכך שהסבר רב אחא בר יעקב מסתבר?
רואים שקודם מבריק הברק, אחר כך נוהמים העננים, ואחר כך בא הגשם.
עמוד א · גמרא
רוחות — זעפא
בקצרה — על מה הסוגיה
מהן הרוחות שבמשנה? אביי: רוח סערה, ומוסר שני כללים — אינה בלילה ואינה נמשכת שעתיים. על כל אחד מקשים ממה שרואים, והגמרא מצמצמת את הכלל.
- מאי רוחות?הגמרא שואלת: ״מאי רוחות״ — אילו רוחות מברכים עליהן?קושיה: אילו רוחות מברכים עליהן?
- אבייאביי: הרוחות הן זעפא — רוח סערה.אביי: הרוחות הן רוח סערה
- לא בלילהאביי מוסיף מסורת: ״זעפא בליליא לא הוי״ — רוח סערה אינה בלילה.אביי: מסורת שרוח סערה אינה בלילה
- והא קא חזינןאך ״והא קא חזינן דהוי״ — הרי אנו רואים בפועל שיש רוח סערה גם בלילה, ולכאורה הכלל אינו נכון.קושיה: הרי רואים רוח סערה בלילה
- שהתחילה ביוםמדובר ברוח ״דאתחיל ביממא״ — שהתחילה ביום ונמשכה; רוח שמתחילה בלילה אינה.הכלל רק על רוח שהתחילה בלילה; זו התחילה ביום
- לא שתי שעותאביי מוסיף מסורת שנייה: רוח סערה אינה נמשכת שתי שעות רצופות — ״תרתי שעי לא קאי״ — כדי לקיים את הפסוק ״לא תקום פעמים צרה״.אביי: רוח סערה אינה נמשכת שתי שעות
- והא קא חזינןהקושיה: ״והא קא חזינן דקאי״ — הרי רואים שהרוח עומדת יותר משעתיים, ולכאורה המסורת אינה נכונה!קושיה: הרי רואים שהיא נמשכת יותר משעתיים
- מפסיק ביני ביניאכן אינה נמשכת רצוף: היא ״מפסיק ביני ביני״ — נפסקת לזמן קצר בינתיים.היא נפסקת בינתיים, ולכן אינה רצופה שעתיים
עמוד א · גמרא
ברקים וענני בוקר
בקצרה — על מה הסוגיה
מהם הברקים? רבא מונה סוגי ברק ועננים ״קשים״, ושואלים מה התועלת בידיעה — לבקש רחמים בלילה.
מכאן עוברים לענני בוקר, ורב פפא מקשה עליהם מפתגם, ומיושב בהבחנה בין עב עבה לענן קל.
- מאי ברקים?על הברקים אומרים ״שכוחו וגבורתו מלא עולם״, והגמרא שואלת: ״מאי ברקים״?קושיה: מהם הברקים?
- רבארבא: ברק הוא אור בוהק.רבא: ברק הוא אור בוהק
- סימנים קשיםרבא מוסיף: ברק יחיד, ברק לבן, ברק ירוק, עננים שעולים ממערב ובאים מדרום, ושני עננים שעולים זה מול זה — ״כולהו קשיין״: כולם סימן רע, שאינם מבשרים ברכה (רש״י).רבא: חמישה סימני ברק ועננים שהם סימן רע
- למאי נפקא מינה?״למאי נפקא מינה״ — מה יוצא מכך שיודעים שהם קשים?קושיה: מה התועלת בידיעה שהסימנים קשים?
- למבעי רחמי״למבעי רחמי״ — לבקש רחמים שלא יזיקו.לבקש רחמים שלא יזיקו
- רק בלילההדברים אמורים בלילה בלבד; בבוקר ״לית בהו מששא״ — אין בהם ממש.הבקשה רק בלילה; בבוקר אין בהם ממש
- ענני בוקררבי שמואל בר יצחק: ענני הבוקר ״לית בהו מששא״ ונעלמים מהר, שנאמר ״וחסדכם כענן בקר״ — ענן שאינו קבוע (רש״י).רבי שמואל בר יצחק: ענני בוקר חולפים מיד
- רב פפארב פפא אמר לאביי: הרי אומרים — ״כד מפתח בבי מיטרא״ — כשיורד גשם בבוקר בשעת פתיחת הדלתות, החמר יקפל את שקו וישכב לישון: הגשם יימשך והתבואה תוזל, ואין לו טעם לנדוד ולהביא תבואה (רש״י). הרי שגשם של בוקר נמשך, וענני בוקר אינם חולפים מיד!קושיה: לפי הפתגם, גשם בבוקר נמשך זמן רב
- לא קשיא״לא קשיא״: ״הא דקטר בעיבא״ — הפתגם מדבר כשהשמים נקשרו בעב עבה, ואז אכן ירד גשם רב; ״הא דקטר בענני״ — רבי שמואל בר יצחק מדבר בענן קלוש, הוא ענן הבוקר שאין בו ממש (רש״י).הפתגם על עב עבה; ענני הבוקר הם ענן קלוש
עמוד א · גמרא
תכלית הרעמים ודין הקשת
בקצרה — על מה הסוגיה
רבי אלכסנדרי בשם רבי יהושע בן לוי: תכלית הרעמים, ודין הרואה קשת.
במערבא קיללו את הנופל על פניו, והכל מודים שמברכים — ונחלקו בנוסח, ורב פפא אומר את שניהם.
- תכלית הרעמיםרבי אלכסנדרי בשם רבי יהושע בן לוי: הרעמים לא נבראו אלא ״לפשוט עקמומית שבלב״ — ליישר את העקמומיות שבלב, שנאמר ״האלהים עשה שיראו מלפניו״ (הרעם מפיל אימה).רבי יהושע בן לוי: הרעמים נבראו כדי ליישר עקמומית שבלב
- הרואה קשתעוד בשמו: הרואה את הקשת בענן ״צריך שיפול על פניו״, כי הקשת היא מראה כבוד ה׳ (רש״י), שנאמר ״ואראה ואפל על פני״ — ראיה לכך שנופלים על הפנים למראה כבוד ה׳.רבי יהושע בן לוי: הרואה קשת נופל על פניו
- לייטי עלה במערבאבמערבא — בארץ ישראל — היו מקללים את מי שעושה זאת, כי ״מחזי כמאן דסגיד לקשתא״ — נראה כמי שמשתחווה לקשת.בארץ ישראל קיללו, כי נראה כמשתחווה לקשת
- מאי מברך?אבל לברך הכל מודים שמברכים. הגמרא שואלת: ״מאי מברך״ — איזו ברכה?קושיה: איזו ברכה מברכים על הקשת?
- זוכר הבריתהברכה היא ״זוכר הברית״ — ברית נח, שהקשת היא אותה.הברכה: זוכר הברית
- במתניתא תנאבברייתא מובא נוסח אחר, מרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא: ״נאמן בבריתו וקיים במאמרו״ — גם הוא ברכה על הקשת.ברייתא: נאמן בבריתו וקיים במאמרו
- רב פפארב פפא פוסק: ״הלכך נימרינהו לתרוייהו״ — לכן אומרים את שני הנוסחים יחד, כברכה אחת משולבת.רב פפא: אומרים את שני הנוסחים יחד
עמוד א · גמרא
הרים וגבעות — שתי ברכות?
בקצרה — על מה הסוגיה
על הרים וגבעות מברכים ״עושה מעשה בראשית״. הגמרא שואלת: הרי גם הברקים ושאר הדברים הם מעשה בראשית — אביי: כורכים שתי ברכות לכולם; רבא: בהרים רק ״עושה מעשה בראשית״.
- הרים וגבעותהמשנה: על ההרים ועל הגבעות מברכים ״עושה מעשה בראשית״.המשנה: על הרים וגבעות מברכים עושה מעשה בראשית
- אטו כל הניהגמרא תמהה: ״לאו מעשה בראשית נינהו״ — וכי הברקים וכל מה שנמנה עד כאן אינם מעשה בראשית? והרי בין שבחי הבריאה נאמר ״ברקים למטר עשה״. אם כן, מדוע המשנה מייחדת ״עושה מעשה בראשית״ להרים ולגבעות ואינה מצריכה אותה גם על הברקים?קושיה: גם ברקים הם מעשה בראשית, אז למה להבדיל?
- אבייאביי: ״כרוך ותני״ — כורכים את שתי הברכות ושונים אותן בכל המקרים שבמשנה.אביי: בכל המקרים מברכים את שתי הברכות
- רבארבא: ״התם מברך תרתי״ — על ברקים ורעמים מברך שתיים, ״שכוחו מלא עולם״ וגם ״עושה מעשה בראשית״; ״הכא שכחו מלא עולם ליכא״ — על ההרים יש רק ״עושה מעשה בראשית״, כי אי אפשר לומר עליהם ״מלא עולם״: אינם במקום אחד אלא כל הר במקומו (רש״י), ואין במראם התגלות של כוח ה׳.רבא: בהרים רק עושה מעשה בראשית, בלי שכוחו מלא עולם
עמוד א–ב
רקיע בטהרתה וחמה בתקופתה
בקצרה — על מה הסוגיה
עוד דברים שמברכים עליהם ״עושה בראשית״: רקיע בטהרתו — אביי אומר מתי רואים אותו, ורב חסדא חולק: מאז החורבן אינו נראה.
ואחר כך ברייתא: חמה בתקופתה ועוד, ואביי מבאר שזה אחת לעשרים ושמונה שנה.
- רקיע בטהרתהרבי יהושע בן לוי: הרואה ״רקיע בטהרתה״ אומר ״עושה בראשית״ — כך נבראה, ואחר כך כיסוה עננים (רש״י).רבי יהושע בן לוי: על רקיע טהור מברכים עושה בראשית
- אימתי?הגמרא שואלת מתי רואים רקיע בטהרתו.קושיה: מתי רואים רקיע בטהרתו?
- אבייאביי: זה קורה ״כי אתי מטרא כולי ליליא״ — כשירד גשם כל הלילה — ובבוקר באה רוח צפונית ומגלה את השמים.אביי: אחרי גשם כל הלילה ורוח צפונית בבוקר
- ופליגאהגמרא מעירה שדברים אלה — של רבי יהושע בן לוי ושל אביי שנתן זמן שבו רואים רקיע כזה — חולקים על רפרם בר פפא בשם רב חסדא: מיום שחרב בית המקדש ״לא נראית רקיע בטהרתה״, שנאמר ״אלביש שמים קדרות״. המחלוקת נשארת ללא הכרעה.רפרם בר פפא בשם רב חסדא: מאז החורבן אין רקיע טהור — מחלוקת
- ברייתאברייתא: הרואה ״חמה בתקופתה״, לבנה בגבורתה, כוכבים במסילותם ומזלות כסדרן — אומר ״עושה בראשית״. חמה בתקופתה היא כשחוזרת למקום שבו התחילה להקיף בבריאת העולם (רש״י).ברייתא: על חמה בתקופתה ועוד מברכים עושה בראשית
- ואימת הוי?״ואימת הוי״ — מתי החמה בתקופתה?קושיה: מתי החמה בתקופתה?
- אבייאביי: ״כל עשרין ותמניא שנין״ — כשחוזר מחזור החמה הגדול ותקופת ניסן נופלת ״בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע״: בשעת שבתאי, היא השעה הראשונה של ליל רביעי (מוצאי יום שלישי), השעה שבה נתלו המאורות — ואז החמה חוזרת לנקודת תחילת הקפתה (רש״י).אביי: כל עשרים ושמונה שנה, בתחילת ליל רביעי
עמוד ב · גמרא
הים הגדול, פרת ודגלת
בקצרה — על מה הסוגיה
כמה זמן הוא ״לפרקים״? שלושים יום. אחר כך על אילו חלקים מהנהרות פרת ודגלת מברכים ״עושה בראשית״, ובדרך אגב פירוש השמות וסגולות מי החדקל.
- משנה: לפרקיםרבי יהודה: הרואה את הים הגדול מברך, אך רק כשרואה אותו לפרקים.רבי יהודה: על הים הגדול מברכים רק כשרואים לפרקים
- עד כמה?״עד כמה״ — כמה זמן נחשב ״לפרקים״?קושיה: עד כמה נחשב לפרקים?
- שלושים יוםרמי בר אבא בשם רב יצחק: הזמן הוא ״עד שלשים יום״ — עד שלושים יום נחשב לפרקים.רמי בר אבא: עד שלושים יום
- פרתרמי בר אבא בשם רב יצחק: הרואה את פרת ״אגשרא דבבל״ — ליד גשר בבל — אומר ״עושה בראשית״: מן הגשר ולמעלה ידוע שבני אדם לא שינו את מהלך הנהר, והוא זורם כבריאתו; מן הגשר ולמטה הסיבוהו בני אדם לדרך אחרת (רש״י).הרואה את פרת ליד גשר בבל מברך עושה בראשית
- שניוה פרסאיהגמרא מוסיפה: ״האידנא דשניוה פרסאי״ — היום, שהפרסים שינו את מהלך הנהר, מברכים רק מבית שבור ולמעלה; במורד הנהר הוא כבר אינו זורם כבראשית.היום שינו הפרסים; מברכים רק מבית שבור ולמעלה
- רב יוסףרב יוסף: ״מאיהי דקירא ולעיל״ — רק ממחוז איהי דקירא ולמעלה (רש״י).רב יוסף: רק מאיהי דקירא ולמעלה
- דגלתרמי בר אבא: הרואה את דגלת ״אגשרא דשביסתנא״ — ליד הגשר של שביסתנא — אומר ״עושה בראשית״.הרואה את דגלת ליד גשר שביסתנא מברך עושה בראשית
- מאי חדקל?בדרך אגב: ״מאי חדקל״ — מה פירוש השם?קושיה: מה פירוש השם חדקל?
- חדין וקליןרב אשי: ״שמימיו חדין וקלין״ — חריפים וקלים, וטובים לשתייה (רש״י).רב אשי: מימיו חריפים וקלים
- מאי פרת?״מאי פרת״ — ומה פירוש השם פרת?קושיה: מה פירוש השם פרת?
- פרין ורביןמימי הנהר ״פרין ורבין״ — זה פירוש השם פרת: מימיו פרים ורבים, שמרובים בהם הדגים.מימיו פרים ורבים; הדגים מרובים בו
- בני מחוזא חריפיםרבא: בני העיר מחוזא חריפים ״משום דשתו מיא דדגלת״ — כי הם שותים ממי הנהר דגלת.רבא: בני מחוזא חריפים כי הם שותים ממי דגלת
- גיחורירבא: בני מחוזא אדומים (גיחורי) מפני ״דמשמשי ביממא״, שמשמשים מיטתם ביום; בניהם אדומים כאדמומית היום (רש״י).רבא: האדמומיות בגלל תשמיש ביום
- ניידי עינייהורבא: ועיניהם נעות תמיד מפני ״דדיירו בבית אפל״, שהם דרים בבית חשוך.רבא: עיניהם נעות כי הם דרים בבית חשוך
חשבו לפני שממשיכים
מדוע בפרת מברכים רק מבית שבור ולמעלה?
הפרסים שינו את מהלך הנהר, ובמורד הנהר הוא כבר אינו זורם כבראשית.
עמוד ב · גמרא
ברכת הגשמים: הטוב והמטיב
בקצרה — על מה הסוגיה
האם על גשמים אכן אומרים ״הטוב והמטיב״, והרי הברייתא מצווה נוסח אחר — ״מודים אנחנו״? מתרצים בכמה אופנים, האחרון: יש לו קרקע ויש בה שותפות.
מכאן מקשים ממקורות על ״הטוב והמטיב״ ללא שותף, וכולם מיושבים.
- משנה: הטוב והמטיבהמשנה: על הגשמים מברכים ״הטוב והמטיב״ — ברכה על דבר טוב שמיטיב לו ולאחרים.המשנה: על גשמים מברכים הטוב והמטיב
- ועל הגשמים?הגמרא מקשה על המשנה: ״הטוב והמטיב מברך״ על הגשמים? האם זו באמת הברכה, והרי יש מקור אחר שאומר אחרת.קושיה: האם על גשמים באמת מברכים הטוב והמטיב?
- רבי אבהוהגמרא מביאה את דברי רבי אבהו (ויש אומרים: ברייתא): ״מאימתי מברכין על הגשמים״ — ״משיצא חתן לקראת כלה״: כשהמים קבוצים על הארץ והטיפה היורדת פוגשת טיפה תחתונה הבולטת לקראתה (רש״י). דברים אלה מניחים ברכה מיוחדת לגשמים — ומיד יתברר שנוסחה אינו ״הטוב והמטיב״.רבי אבהו: מברכים על גשמים כשהטיפות העליונות והתחתונות נפגשות
- מאי מברכין?״מאי מברכין״ — איזו ברכה מברכים עליהם?קושיה: איזו ברכה מברכים כשיורד הגשם?
- רב יהודהרב יהודה: הנוסח הוא ״מודים אנחנו לך״ על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו. רבי יוחנן מסיים אותה בקטע מתפילת נשמת, מ׳אילו פינו מלא שירה כים׳ עד הברכה הסוגרת ׳רוב ההודאות׳.רב יהודה: מודים אנחנו על כל טיפה; רבי יוחנן מאריך
- רוב ההודאותבדרך אגב: נוסח הברכה מסתיים ב׳רוב ההודאות׳ — ״ולא כל ההודאות״? הרי לקדוש ברוך הוא שייכות כל ההודאות!קושיה: למה רוב ההודאות ולא כל ההודאות?
- האל ההודאותרבא: כדי לא לומר ׳רוב׳, יש לתקן ולומר ״האל ההודאות״ במקומו.רבא: אומרים האל ההודאות
- רב פפארב פפא: ״הלכך נימרינהו לתרוייהו״ — אומרים את שתי הנוסחאות: ״רוב ההודאות״ ו״האל ההודאות״.רב פפא: אומרים שני הנוסחים
- ואלא קשיא״ואלא קשיא״ — עדיין קשה: הרי הברכה בגשמים אינה ״הטוב והמטיב״ שבמשנה, אלא ״מודים אנחנו״.קושיה: המשנה אומרת הטוב והמטיב והברייתא מודים אנחנו
- שמע או חזא״הא דשמע משמע, הא דחזא מחזי״: ״הטוב והמטיב״ — כששמע (שבישרוהו שירד גשם בלילה, רש״י); ״מודים אנחנו״ — כשראה את הגשם יורד.הטוב והמטיב כששמע על הגשם, מודים כשראה
- בשורות טובותמי ששמע גשם ״היינו בשורות טובות״, ושנינו שעל בשורות טובות אומרים ״הטוב והמטיב״! אם כן אין צורך להזכיר גשם במיוחד.קושיה: ששמע גשם הוא בשורה טובה, וכבר שנינו זאת
- מעט או הרבהאלא אפשר לתרץ: ״אידי ואידי דחזא מחזי״ — בשני המקרים ראה את הגשם. ההבדל בכמות: אם ״דאתא פורתא״ (ירד מעט) — מודים אנחנו, ואם ״דאתא טובא״ (ירד הרבה) — הטוב והמטיב.שניהם ראה: מעט גשם — מודים; הרבה — הטוב והמטיב
- ואיבעית אימאתירוץ נוסף: ״הא והא דאתא טובא״ — בשני המקרים ירד הרבה, וההבדל הוא אם ״אית ליה ארעא״ (יש לו קרקע) — הטוב והמטיב, או אם ״לית ליה ארעא״ (אין לו קרקע) — מודים אנחנו.בשניהם ירד הרבה; ברכה לפי קרקע: יש הטוב והמטיב, אין מודים
- הא תנן״אית ליה ארעא הטוב והמטיב מברך״?! והרי שנינו שמי שבנה בית חדש או קנה כלים חדשים אומר ״שהחיינו״, ואם הם שלו ושל אחרים — ״הטוב והמטיב״. מי שיש לו קרקע — הגשם שלו, ויש לומר ״שהחיינו״!קושיה: למי שיש קרקע, הגשם שלו — שהחיינו ולא הטוב והמטיב
- שותפות״לא קשיא״: ״הא דאית ליה שותפות״ — בגשם יש שותפות, שכל בעל קרקע שותף עמו בטובה זו (רש״י): ״הטוב והמטיב״; ״הא דלית ליה שותפות״ — בבית חדש שכולו שלו אין שותפות: ״שהחיינו״.בגשם יש שותפות, בבית חדש אין — ולכן שהחיינו
- תניא נמי הכיגם ברייתא אומרת כך: ״קצרו של דבר״ — על דבר שלו בלבד אומר ׳שהחיינו וקיימנו׳, ועל שלו ושל חבירו — ׳הטוב והמטיב׳.ברייתא: על שלו שהחיינו, על שלו ושל חבירו הטוב והמטיב
- בלי שותףוכל מקום ״דלית לאחרינא בהדיה״ לא מברך ״הטוב והמטיב״? והרי נאמר לו שילדה אשתו בן זכר — אומר ״הטוב והמטיב״!קושיה: ילדה אשתו זכר — הטוב והמטיב גם בלי שותף
- אשתו בהדיההתשובה: ״דאיכא אשתו בהדיה״ — גם שם יש עם מי לחלוק, כי אשתו שמחה בזכר.גם שם יש שותפה: אשתו שמחה בזכר
- מת אביו״תא שמע״: מי שמת אביו והוא יורשו, בתחילה אומר ״דיין האמת״ ולבסוף ״הטוב והמטיב״ — על הירושה, גם בלי שותף!קושיה: ירש את אביו — הטוב והמטיב גם בלי שותף
- אחי יורשיםהתשובה: ״דאיכא אחי דקא ירתי בהדיה״ — גם בירושה יש שותפים, כי יש לו אחים שיורשים איתו.גם שם יש שותפים: אחים שיורשים איתו
- שינוי יין״תא שמע״: שינוי יין אינו צריך ברכה חדשה, ורבי יוסף בר אבא בשם רבי יוחנן אמר שאף על פי כן אומר ״הטוב והמטיב״ — גם בלי שותף!קושיה: שינוי יין — הטוב והמטיב גם בלי שותף
- בני חבורההתשובה: ״דאיכא בני חבורה דשתו בהדיה״ — גם שם יש שותפים: אנשי החבורה ששותים יחד איתו את היין.גם שם יש שותפים: בני חבורה ששותים איתו
עזרים — טבלת שיטות
מתי ״הטוב והמטיב״ ומתי ״מודים אנחנו״
| הטוב והמטיב | מודים אנחנו | מה עלה בו | |
|---|---|---|---|
| שמע / ראה | שמע שירד | ראה שירד | נדחה: שמיעה היא בשורה טובה |
| מעט / הרבה | ירד הרבה | ירד מעט | עומד |
| יש לו קרקע | יש לו קרקע — שותפות | אין לו קרקע | עומד; הברייתא מסייעת |
עמוד ב · גמרא
שהחיינו על כלים חדשים
בקצרה — על מה הסוגיה
האם מי שיש לו כבר כיוצא בהם מברך על כלי חדש? רב הונא ורבי יוחנן נחלקים, ויש לשון שנייה למחלוקתם.
מברייתא של רבי מאיר ורבי יהודה מקשים על רבי יוחנן שבלשון השנייה, ומיישבים: גם רבי יהודה מחייב בקנה וחזר וקנה, והברייתא נחלקה ביש לו וקנה להודיע כוחו של רבי מאיר.
- רב הונארב הונא מפרש את המשנה: ברכת שהחיינו על כלים חדשים נאמרת רק כשאין לו כיוצא בהן; אבל ״יש לו כיוצא בהן — אינו צריך לברך״, כי אין זה חדש לגמרי אצלו.רב הונא: אם יש לו כיוצא בהן, אינו מברך
- רבי יוחנןרבי יוחנן חולק: ״אפילו יש לו כיוצא בהן״, כגון בירושה, הוא מברך — כי לענין קנייה חדש הוא אצלו (רש״י).רבי יוחנן: גם אם יש לו כיוצא בהן, מברך
- דיוקדף ס׳מדבריהם נלמד ״מכלל דכי קנה וחזר וקנה״: כשקנה כלי, וחזר וקנה כלי כיוצא בו — לדברי הכל אין צריך לברך; שהרי רבי יוחנן חייב רק מפני שלענין קנייה הכלי חדש אצלו, וכאן כבר ברך על קנייה כזו (רש״י).דיוק: קנה וחזר וקנה — לדברי הכל אינו מברך
- איכא דאמרידף ס׳בלשון אחרת: רב הונא — אינו מברך רק כשקנה וחזר וקנה; רבי יוחנן — ״אפילו קנה חזר וקנה צריך״. ומכאן: כשיש לו כיוצא בהם וקנה — לדברי הכל מברך, שהרי רב הונא פטר רק בקנה וחזר וקנה, שאין בו חידוש כלל, אבל יש לו וקנה יש בו חידוש (רש״י).לשון שנייה: רב הונא לא מברך בקנה וחזר וקנה, רבי יוחנן מברך
- מיתיבידף ס׳מקשים מברייתא: בנה בית או קנה כלים ואין לו כמותם — צריך לברך; יש לו — אין צריך, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: ״בין כך ובין כך צריך״ (רש״י: כי את הראשונים לא קנה, ועכשיו קנה). הברייתא נחלקה רק ביש לו וקנה — והקושיה, כפי שיתברר, היא על רבי יוחנן שבלשון השנייה, המחייב אפילו בקנה וחזר וקנה.ברייתא: רבי מאיר, יש לו אינו מברך; רבי יהודה, מברך תמיד
- לישנא קמאבשלמא לפי הלשון הראשונה: רב הונא כרבי מאיר, ורבי יוחנן כרבי יהודה.לפי הלשון הראשונה: רב הונא כרבי מאיר, רבי יוחנן כרבי יהודה
- לישנא בתראאלא ״ללישנא בתרא״: רב הונא כרבי יהודה, אבל רבי יוחנן כמי? ״לא כרבי מאיר ולא כרבי יהודה״: אפילו רבי יהודה נחלק רק ביש לו וקנה, לא בקנה וחזר וקנה (רש״י).קושיה: בלשון שנייה, רבי יוחנן אינו כרבי מאיר ואינו כרבי יהודה
- אמר לך רבי יוחנןרבי יוחנן יכול לומר: ״הוא הדין דלרבי יהודה״ גם בקנה וחזר וקנה צריך לברך. ומה שנחלקו ביש לו וקנה — ״להודיעך כחו דרבי מאיר״: שאפילו כשיש לו, אינו מברך, ובוודאי כשקנה וחזר וקנה.רבי יוחנן: גם לרבי יהודה מברך, והמחלוקת מראה כוחו של רבי מאיר
- וליפלגו״וליפלגו בקנה וחזר וקנה״ — שיחלקו בקנה וחזר וקנה, ויראה כחו של רבי יהודה שמחייב אפילו שם!קושיה: למה לא נחלקו בקנה וחזר וקנה, להראות כוח רבי יהודה
- כח דהתירא״כח דהתירא עדיף ליה״ — עדיף להראות עד כמה רבי מאיר מתיר, ולכן ניסחו כך את המחלוקת.עדיף להראות כמה רבי מאיר מתיר
בסוף הדף
שאלות הבנה
להעמקה
מקורות באתר דף יומי
מקורות
- ספריא — לשון הגמרא (נוסח וילנא), ביאור שטיינזלץ, פסוקים ומקורות הלכה
- הדף היומי — daf-yomi.com — לוח הדף היומי וחומרי ״ללמוד ולהבין״
- כולל עיון הדף — dafyomi.co.il — סיכומי נקודות וטבלאות עזר
- ישיבה — yeshiva.org.il — ביאור ״פרשני״
- אתר סיני — שיעורי הדף היומי של הרב אורי בריליאנט — שיעורים, סיכומים, תרשימים וחוברות ״דף מאיר״ — לבדיקת מהלך הסוגיות וההסברים
- Daf Spoiler — הכנה לדף היומי, הרב נפתלי רמתי — סיכום והכנה לכל דף בשאלות ותשובות — לבדיקת הרקע והמקרה של כל סוגיה (ברשות הכותב)
- דיקטה — הנקדן — ניקוד אוטומטי של הטקסט לפני ההקראה בקול
הדפים נבנים ונבדקים על ידי סוכן AI מתוך המקורות האלה; ניסוח ההסברים מקורי. לשון הגמרא מובאת מספריא.