ברכות נ״ח
ברכות על מראות — אוכלוסי ישראל, חכמים ומלכים, בתים וקברים, בהקנים — והסברים על כוכבים: זיקין, כסיל, כימה ועש.
״לשון הגמרא״ביאורחכםמושג— הקש על מילה מסומנת או על ציטוט להסבר
הקדמה — הסיפור של הדף
הדף ממשיך את הדיון בברכות הראייה, מתוך חורבן בבל: קללת בבל פוגעת בשכנותיה, ומשם לברכה על אוכלוסי ישראל, בן זומא ושיעור אוכלוסא.
בהמשך ברכות על חכמים ומלכים, מעשה רב ששת העיוור ורבי שילא — שמהם הדרשה על ״לך ה׳ הגדלה״.
בעמוד ב עוברים לבתים וקברים (אנחת רב חסדא), לראיית חבר לאחר זמן, ולבהקנים וברכת משנה הבריות. הדף נחתם בהסברים על זיקין ועל כסיל, כימה ועש, שנמשכים לראש דף נ״ט.
עמוד א · גמרא
נתקללה בבל — נתקללו שכניה
בקצרה — על מה הסוגיה
אגב חורבן בבל: רבי ירמיה בן אלעזר קובע שקללת עיר פוגעת בשכנותיה, ואילו קללת שומרון מביאה ברכה לשכנותיה — ושני הכללים נלמדים מפסוקים.
- שני כלליםאגב ברכות החורבן של בבל (סוף דף נ״ז): רבי ירמיה בן אלעזר מחדש שני כללים הפוכים — כשבבל נקללה, ״נתקללו שכניה״ גם הן (רש״י: אוי לרשע ואוי לשכנו); וכשנקללה שומרון, ״נתברכו שכניה״.רבי ירמיה בן אלעזר: קללת בבל פוגעת בשכנותיה, קללת שומרון מברכת אותן
- מקור לבבלהכלל על בבל נלמד מהפסוק ״ושמתיה למורש קפד ואגמי מים״: לא רק שבבל תחרב, אלא שהמקום יהיה משכן לחיות ולעופות מזיקים (קפד — רש״י) שיזיקו לכל הסביבה.בבל נעשית משכן לחיות מזיקות שפוגעות בשכנים
- מקור לשומרוןהכלל על שומרון נלמד מהפסוק ״ושמתי שמרון לעי השדה״: היא תיהרס אך תשמש למטרה מועילה — עיי שדה ומטעי כרם, שהם הנאה לשכנים (רש״י).שומרון נהרסת אך נעשית שדה וכרם, ושכנותיה נהנות
עמוד א · גמרא
ברכה על אוכלוסי ישראל ואוכלוסי גויים
בקצרה — על מה הסוגיה
רב המנונא קובע ברכות על ראיית אוכלוסי ישראל וגויים;
ברייתא נותנת טעם, בן זומא מוסיף הכרת הטוב על עמלם של אחרים, ואגב כך נקבע שיעור אוכלוסא — ששים ריבוא.
- דיןרב המנונא: הרואה אוכלוסי ישראל מברך ״חכם הרזים״ (אוכלוסי — חיל גדול של ששים ריבוא; חכם הרזים — היודע מה בלב כולם, רש״י). הרואה אוכלוסי גויים אומר פסוק מירמיהו, ״בושה אמכם״ וגו׳.רב המנונא: על אוכלוסי ישראל חכם הרזים, על גויים בושה אמכם
- ברייתאהטעםברייתא מסכימה ונותנת טעם: על ישראל מברכים חכם הרזים ״שאין דעתם דומה זה לזה״ ואין פרצופיהם דומים. ההמון עצום וכל אחד שונה, והקדוש ברוך הוא יודע מה בלב כולם.ברייתא: הטעם — דעתם ופרצופיהם שונים, והשם יודע מה בלב כולם
- בן זומאבן זומא ראה המון על מדרגה בהר הבית, וברך חכם הרזים ועוד ״שברא כל אלו לשמשני״ — רש״י: הם חורשים וזורעים ואני מוצא הכל מוכן.בן זומא מוסיף ברכה: ברוך שברא כל אלו לשמשני
- פתבן זומא מסביר: אדם הראשון יגע הרבה עד שמצא פת — חרש, זרע, קצר, עמר, דש, זרה, ברר, טחן, הרקיד, לש ואפה — ״ואני משכים ומוצא״ הכל מתוקן לפניי. כל אחד נהנה מעבודתו של עולם שלם.בן זומא: אדם הראשון יגע לפת, ואני מוצא אותה מוכנה
- בגדכך גם בבגד: אדם הראשון גזז, לבן (כיבס), נפץ (סרק), טווה וארג עד שמצא בגד ללבוש, ובן זומא מוצא את כל אלה מתוקנים לפניו.אותו דבר בבגד: גיזה, כביסה, סריקה, טווייה ואריגה מוכנות
- אומות לפתחוועוד: ״כל אומות שוקדות ובאות לפתח ביתי״ — רש״י: עשיר היה והכל באים אליו לסחורה, והוא מוצא את כל אלה לפניו.עשיר שהכל באים אליו לסחורה, ומוצא הכל לפניו
- אורח טוב ואורח רעבן זומא ממשיך בדימוי נוסף: ״אורח טוב מהו אומר״ — כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי: בשר, יין וגלוסקאות, ולא טרח אלא בשבילי. אורח רע אומר: מה טרח בעל הבית? פת אחת, חתיכה אחת וכוס אחת, וכל טרחתו בשביל אשתו ובניו.אורח טוב מעריך את טרחת המארח, אורח רע מקטין אותה
- פסוקיםעל האורח הטוב נאמר ״זכר כי תשגיא פעלו״ — הוא משבח ומודה לאנשים שעזרו לו. על האורח הרע נאמר פסוק אחר: ״לכן יראוהו אנשים״.האורח הטוב משבח ומודה לעוזריו; על הרע נאמר פסוק אחר
- ישי באוכלוסאאגב אוכלוסא: על הפסוק ״והאיש בימי שאול זקן בא באנשים״ אמר רבא (ויש אומרים רב זביד, ויש אומרים רב אושעיא): זה ישי אבי דוד, שיצא באוכלוסא, נכנס באוכלוסא ודרש תורה באוכלוסא.ישי אבי דוד יצא, נכנס ודרש תמיד באוכלוסא
- אין אוכלוסא בבבלאגב האוכלוסא בפסוק, עולא מעיד על מסורת מוחזקת בידי החכמים בדבר זה: ״אין אוכלוסא בבבל״.עולא: מסורת בידינו שאין אוכלוסא בבבל
- שיעור אוכלוסאתנא שונה כלל על השיעור: ״אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא״ — זהו השיעור המינימלי, ואוכלוסא היא חיל גדול של ששים ריבוא ומעלה (רש״י).תנא: אוכלוסא אינה פחותה מששים ריבוא
חשבו לפני שממשיכים
מדוע על אוכלוסי ישראל דווקא מברכים חכם הרזים?
כי אין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהם דומים — והקדוש ברוך הוא, חכם הרזים, יודע מה בלב כולם.
עמוד א · גמרא
ברכות על חכמים ומלכים
בקצרה — על מה הסוגיה
ברייתא קובעת ברכות על חכמים ומלכים, ישראלים ונכריים, ורבי יוחנן מעודד לרוץ לקראת מלכים כדי שיוכל להבחין ביניהם.
- ברייתאהרואה חכמי ישראל מברך ״שחלק מחכמתו ליראיו״; חכמי אומות העולם — שנתן מחכמתו לבשר ודם. הרואה מלכי ישראל — שחלק מכבודו ליראיו; מלכי אומות העולם — שנתן מכבודו לבשר ודם. לישראל הלשון היא חלק ליראיו, ולאומות נתן לבשר ודם.ברייתא: בחכמי ומלכי ישראל — חלק ליראיו; באומות — נתן לבשר ודם
- רבי יוחנןרבי יוחנן: ״לעולם ישתדל אדם לרוץ״ לקראת מלכי ישראל, ואפילו לקראת מלכי אומות העולם — ״שאם יזכה יבחין״ בין מלכי ישראל למלכי האומות. רש״י: אם יזכה לעולם הבא ויראה את כבוד מלך המשיח, יבין כמה גדול כבוד נוטלי שכר המצוות לעומת כבוד האומות בעולם הזה.רבי יוחנן: רצו לקראת כל מלך כדי להבחין בעתיד בין כבודם
עמוד א · גמרא
רב ששת העיוור וקבלת פני המלך
בקצרה — על מה הסוגיה
רב ששת, העיוור, הולך לקבל פני המלך ונלעג; הוא מזהה את בוא המלך לפי השתיקה, מלמד שמלכות הארץ כעין מלכות שמים, ומברך אותו — ומי שלעג לו נענש.
- הלעגרב ששת היה עיוור, והלך עם כולם לקבל פני המלך. פגע בו אחד המינים ולעג: ״חצבי לנהרא, כגני לייא״ — הכדים השלמים הולכים לנהר, והשבורים להיכן הולכים? (רש״י: ואף אתה, שלא תראהו, להיכן תלך?)מין לועג: מה לעיוור ללכת לראות את המלך?
- בוא וראהרב ששת השיב: ״תא חזי דידענא טפי מינך״ — בוא וראה שאני יודע יותר ממך, והמבחן יתברר כשיעברו הגדודים לפני המלך.רב ששת: בוא וראה, אני יודע יותר ממך
- הניסיוןעבר הגדוד הראשון והיה רעש; המין אמר שהמלך בא, ורב ששת אמר ״לא קאתי״. כך גם בגדוד השני. כשעבר הגדוד השלישי ושררה שתיקה, אמר רב ששת: ודאי עכשיו בא המלך.הרעש בגדודים הראשונים לא סימן את המלך; השתיקה סימנה
- מנא לךהמין שאל: ״מנא לך הא״ — מנין לך שהמלך בא דווקא בשתיקה?המין: מנין לך שהמלך בא דווקא בשתיקה?
- כעין מלכות שמיםרב ששת: ״מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא״. בהתגלות ה׳ לאליהו הייתה רוח גדולה — ה׳ לא ברוח; רעש — לא ברעש; אש — לא באש; ואחר האש ״קול דממה דקה״. הגילוי בא דווקא בשתיקה, וכך גם המלך.רב ששת: מלכות הארץ כעין מלכות שמים, וה׳ נגלה אחרי הרעש בשתיקה
- הברכהכשהגיע המלך, ״פתח רב ששת וקא מברך ליה״ — רב ששת עצמו, שזיהה את בואו לפי השתיקה, ברך אותו אף שאינו יכול לראות אותו.כשבא המלך, רב ששת ברך אותו אף שאינו רואה
- לגלוגהמין לגלג בשאלה, אחרי שרב ששת פתח וברך: ״למאן דלא חזית ליה קא מברכת״ — למי שאינך רואה אתה מברך?המין: אתה מברך למי שאינך רואה?
- מה עלה בגורלובסוף הסיפור שואלת הגמרא: ״ומאי הוי עליה דההוא מינא״ — מה אירע לאותו מין שלעג, ויש בכך שתי גרסאות.הגמרא שואלת: מה קרה למין שלעג?
- איכא דאמרייש אומרים: חבריו ״כחלינהו לעיניה״ — נקרו את עיניו (רש״י).יש אומרים: חבריו נקרו את עיניו
- ואיכא דאמריויש אומרים: רב ששת ״נתן עיניו בו״, ונעשה האיש גל של עצמות.ויש אומרים: רב ששת נתן בו עיניו והוא נעשה גל עצמות
עמוד א · גמרא
רבי שילא ו״לך ה׳ הגדלה״
בקצרה — על מה הסוגיה
רבי שילא מלקה אדם, ומולשן ונחקר בפני השלטון; בעוד הם דנים בו הוא משבח את ה׳, מקבל רשות לדון, והורג את מי שעמד לספר עליו כרודף.
אגב הנס דורש רבי שילא את הפסוק ״לך ה׳ הגדלה״, ורבי עקיבא בברייתא דורש אותו אחרת.
- הלשנהרבי שילא ציווה להלקות אדם שבא על גויה. האיש הלשין למלך: יש יהודי שדן דינים ״בלא הרמנא דמלכא״ — בלי רשות המלך. המלך שלח שליח להביא את רבי שילא.רבי שילא הלקה אדם; האיש הלשין עליו לפני המלך
- מאי טעמאכשהגיע רבי שילא לפני השלטון נשאלו: ״מאי טעמא נגדתיה להאי״ — מה הטעם שהלקית את האיש הזה?מה הטעם שהלקית אותו?
- התשובהרבי שילא לא אמר להם שהאיש בא על גויה, אלא ״דבא על חמרתא״ — על אתון. לפי שטיינזלץ, גם לפי חוקי פרס היתה זו עבירה חמורה ביותר, ולכן ההלקאה מובנת להם. ההפרש בין מה שאירע לבין מה שאמר יתברר בהמשך המעשה.רבי שילא: בא על אתון — ולא גילה שהיתה זו גויה
- אית לך סהדיהמשיכו לחקור ושאלו: ״אית לך סהדי״ — יש לך עדים שיעידו על העבירה שבגללה הלקית אותו?יש לך עדים לכך?
- אליהו מעידרבי שילא השיב שיש. בא אליהו הנביא בדמות אדם, ״אדמי ליה כאיניש ואסהיד״ — והעיד לפניהם כדברי רבי שילא.כן — אליהו בא בדמות אדם והעיד
- בר קטלאאמרו לו: ״אי הכי בר קטלא הוא״ — אם כך הוא חייב מיתה, ומדוע לא המתת אותו?אם כך חייב מיתה — למה לא המתת אותו?
- אין רשות להרוגרבי שילא: ״אנן מיומא דגלינן״ מארצנו אין לנו רשות להרוג. אתם — מה שאתם רוצים עשו בו.רבי שילא: מאז הגלות אין לנו רשות להרוג; עשו בו כרצונכם
- שבח לה׳בעוד הם מעיינים בדינו פתח רבי שילא ואמר ״לך ה׳ הגדלה והגבורה״ — בשבח ה׳ שהציל אותו מהסכנה.רבי שילא אמר פסוק שבח לה׳ בזמן הדיון
- מאי קאמרתשאלו אותו: ״מאי קאמרת״ — מה אמרת?השלטון שואל: מה אמרת?
- ההסבררבי שילא: אמרתי ״בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא״ כעין מלכות שמים, ונתן לכם שלטון ואהבת משפט (רש״י: ורחמי דינא — אוהבים משפט).רבי שילא: ברוך ה׳ שנתן מלכות בארץ כעין מלכות שמים
- מקל לדוןהם אמרו ״חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי״ — כבוד המלכות חביב עליו כל כך! ונתנו לו מקל (קולפא — מקל לרדות, רש״י) ואמרו לו: דון דינא — כסמל שניתנה לו רשות לדון.הם התרשמו מכבוד המלכות שלו ונתנו לו מקל ורשות לדון
- נס לשקרניםכשיצא רבי שילא, אמר לו ״ההוא גברא״ — אותו האיש שהולקה והלשין, שידע שלא על אתון בא: ״עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי״ — כך עושה הקדוש ברוך הוא נס לשקרנים?האיש שהולקה: וכי עושה ה׳ נס לשקרנים?
- חמרי איקרורבי שילא: רשע, ״לאו חמרי איקרו״ — הרי הגויים נקראו חמורים בפסוק ״אשר בשר חמורים בשרם״; אם כן, כשאמר שבא על אתון לא שיקר, ולא נעשה כאן נס לשקרן.רבי שילא: הרי הגויים נקראו חמורים בפסוק
- רודףרבי שילא ראה שהאיש הולך לספר להם שקרא להם חמורים, ואמר ״האי רודף הוא״. והתורה אמרה ״אם בא להרגך השכם להרגו״ (רש״י: כדין הבא במחתרת). הכהו במקל והרגו.רבי שילא: זה רודף, והתורה אמרה השכם להרגו — והרגו
- הדרשההואיל ונעשה לו נס בפסוק זה, רבי שילא דורש אותו (״דרישנא ליה״), ביטוי אחר ביטוי — כל אחד כנגד נס או מלחמה.רבי שילא דורש את הפסוק ביטוי ביטוי, כנגד נסים ומלחמות
- הגדלה, הגבורה, התפארתהגדלה — מעשה בראשית, שעליו נאמר ״עשה גדלות עד אין חקר״. הגבורה — יציאת מצרים. התפארת — החמה והלבנה שעמדו ליהושע.הגדלה — בראשית; הגבורה — יציאת מצרים; התפארת — שמש ליהושע
- הנצח, ההוד, כי כלהנצח — מפלתה של רומי (הפסוק מתאר את מפלת אדום). ההוד — מלחמת נחלי ארנון. ״כי כל בשמים ובארץ״ — מלחמת סיסרא, שנאמר ״מן שמים נלחמו הכוכבים״.הנצח — רומי; ההוד — ארנון; כי כל בשמים ובארץ — סיסרא
- הממלכה והמתנשאלך ה׳ הממלכה — מלחמת עמלק, ״כי יד על כס יה״ (כס מלכות — רש״י). והמתנשא — מלחמת גוג ומגוג, ״הנני אליך גוג נשיא ראש״ (לשון נשיאות — רש״י).הממלכה — עמלק; המתנשא — גוג ומגוג
- לכל לראשלכל לראש — רב חנן בר רבא בשם רבי יוחנן: ״אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו ליה״. אפילו הממונה על חפירת בורות להשקאת שדות (רש״י) מתמנה מן השמים; כל שררה, אפילו הקטנה, בידי שמים.רב חנן בר רבא: אפילו הממונה על הבורות מתמנה מן השמים
- רבי עקיבאברייתא בשם רבי עקיבא דורשת את אותם ביטויים על אירועים אחרים: הגדלה — קריעת ים סוף, הגבורה — מכת בכורות, התפארת — מתן תורה, הנצח — ירושלים, ההוד — בית המקדש.ברייתא בשם רבי עקיבא: חמישה ביטויים כנגד אירועים אחרים
עזרים — טבלת שיטות
שתי דרשות על ביטויי הפסוק
| רבי שילא | רבי עקיבא | |
|---|---|---|
| הגדלה | מעשה בראשית | קריעת ים סוף |
| הגבורה | יציאת מצרים | מכת בכורות |
| התפארת | חמה ולבנה ליהושע | מתן תורה |
| הנצח | מפלת רומי | ירושלים |
| ההוד | מלחמת נחלי ארנון | בית המקדש |
עמוד ב · גמרא
בתי ישראל בישובם ובחורבנם — אנחת רב חסדא
בקצרה — על מה הסוגיה
ברייתא קובעת ברכות על בתי ישראל ובתי אומות, ומכאן סיפור: רב חסדא נאנח על בית שחרב, עולא מקשה על האנחה ומנחם אותו בדברי רבי יוחנן.
- ברייתאהרואה בתי ישראל בישובם מברך ״מציב גבול אלמנה״ (רש״י: כגון בישוב בית שני), ובחורבנם — ״דיין האמת״, כברכה על רעה שבאה לאחר מכן (רש״י משווה לקטע, שנקטע אחרי שנולד — כמבואר בהמשך העמוד). בבתי אומות העולם אומרים פסוקים: בישובם בית גאים יסח ה׳, ובחורבנם אל נקמות ה׳ הופיע.ברייתא: בתי ישראל בישובם מציב גבול אלמנה, בחורבנם דיין האמת
- אנחהעולא ורב חסדא הלכו בדרך. כשהגיעו לפתח בית רב חנא בר חנילאי, רב חסדא נאנח.רב חסדא נאנח ליד בית רב חנא בר חנילאי
- אמאי קא מתנחתעולא שאל את רב חסדא: ״אמאי קא מתנחת״ — מדוע אתה נאנח? בהמשך מתברר מה הקושי באנחה.עולא: מדוע אתה נאנח?
- אנחה שוברתעולא מקשה: והרי אמר רב ש״אנחה שוברת חצי גופו של אדם״. המקור בפסוק שבו נאמר לנביא להיאנח בשברון מתניים — האנחה שוברת את האדם עד מתניו.רב: אנחה שוברת חצי מגופו של אדם
- רבי יוחנןורבי יוחנן אומר: האנחה שוברת ״אף כל גופו של אדם״, שנאמר בפסוק שהאדם נשאל על מה הוא נאנח, ואז ״נמס כל לב״ ורפו כל ידים.רבי יוחנן: האנחה שוברת את כל גופו של אדם
- היכי לא אתנחרב חסדא: ״היכי לא אתנח״ — איך לא אאנח? בבית הזה אפו ששים אופים ביום וששים בלילה לכל הצריך; בעל הבית לא הוציא ידו מהכיס, שמא יבוא עני בן טובים ויתבייש; היו בו ארבע דלתות לארבע רוחות, ומי שנכנס רעב יצא שבע; ובשנות בצורת השליכו חיטה ושעורה בחוץ כדי שהמתבייש יקח בלילה. עכשיו הבית נפל לתל — ולא אאנח?רב חסדא: בית שהאכיל את כולם בכבוד חרב — איך לא אאנח?
- גזרה על בתי צדיקיםעולא מנחם: כך אמר רבי יוחנן — מיום שחרב בית המקדש נגזר על בתי הצדיקים שיחרבו, שנאמר ״אם לא בתים רבים לשמה״ וגו׳.עולא: מאז חורבן המקדש נגזר שבתי הצדיקים יחרבו
- יחזרו לישובםועוד אמר רבי יוחנן: הקדוש ברוך הוא עתיד להחזירם לישובם, שנאמר ״הבטחים בה׳ כהר ציון״ — כשם שהר ציון יוחזר לישובו, כך בתי הצדיקים.רבי יוחנן: בתי הצדיקים יחזרו לישובם כהר ציון
- דיו לעבדעולא ראה שדעתו של רב חסדא לא התיישבה, ואמר: ״דיו לעבד שיהא כרבו״ — רש״י: בית המקדש, ביתו של הקדוש ברוך הוא, חרב; כך גם בתי הצדיקים.עולא: דיו לעבד שיהיה כרבו, ובית המקדש חרב
חשבו לפני שממשיכים
מה הקשה עולא על אנחתו של רב חסדא, ובמה תלוי הקושי?
אנחה שוברת, לפי רב, חצי מגופו של אדם, ולפי רבי יוחנן — את כל גופו; לכן שאל עולא ״אמאי קא מתנחת״.
עמוד ב · גמרא
קברים, ראיית חבר לאחר זמן, ורב חנינא בר איקא
בקצרה — על מה הסוגיה
ברכות על קברי ישראל וגויים, ועל ראיית חבר לאחר שלושים יום או שנים עשר חודש (והטעם לכך), ומעשה בשני חכמים שברכו על רב חנינא וקיבלו ממנו אותו חשבון.
- קברי ישראלברייתא: הרואה קברי ישראל מברך ״אשר יצר אתכם בדין״ — שזן, כלכל ואסף אותם בדין, ועתיד להקימם בדין.ברייתא: על קברי ישראל מברכים אשר יצר אתכם בדין
- תוספת מר בריה דרבינאמר בריה דרבינא, בשם רב נחמן, מסיים בה ״ויודע מספר כולכם״ — עתיד להחיותכם ולקיימכם — ואת החתימה מחיה המתים.מר בריה דרבינא בשם רב נחמן: מוסיף והחתימה מחיה המתים
- קברי גוייםהרואה קברי גויים אומר פסוק מירמיהו, ״בושה אמכם״ וגו׳ — כמו בראיית אוכלוסי גויים.על קברי גויים אומרים בושה אמכם
- אחרי זמןרבי יהושע בן לוי: הרואה את חבירו לאחר שלושים יום מברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה; ולאחר שנים עשר חודש מברך ״מחיה המתים״.רבי יהושע בן לוי: אחרי שלושים יום שהחיינו, אחרי שנה מחיה המתים
- למה שנים עשר חודשרב: ״אין המת משתכח מן הלב״ אלא לאחר שנים עשר חודש, שנאמר ״נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד״ — הפסוק משווה את המת לכלי שאבד, וכלי אבוד בעליו מתייאשים ממנו לאחר שנים עשר חודש (רש״י, מדיני השבת אבידה). לכן חבר שלא נראה שנה הוא כמת שחזר, ומברכים עליו מחיה המתים.רב: רק אחרי שנים עשר חודש המת משתכח מן הלב
- רב פפא ורב הונארב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע פגשו את רב חנינא בריה דרב איקא ואמרו לו: ברכנו עליך שתיים — אשר חלק מחכמתו ליראיו (רש״י: שהוא חכם מהם) ושהחיינו (לא התראו יותר מחודש).רב פפא וחברו ברכו שתי ברכות על רב חנינא בריה דרב איקא
- שלוש ברכותרב חנינא בריה דרב איקא: גם אני, כשראיתי אתכם, ״חשבתינכו עלואי כשיתין רבוון״ — חשבתי אתכם כששים ריבוא מישראל, וברכתי עליכם שלוש: אותן שתיים ועוד חכם הרזים.רב חנינא: חשבתי אתכם כששים ריבוא וברכתי שלוש ברכות
- תגובהכששמעו זאת, הגיבו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע בקריאה: ״חכימת כולי האי״ — נעשית כל כך חכם!הם אמרו לו: וכי נעשית כל כך חכם?
- התוצאהבעקבות הדברים ״יהבי ביה עינייהו״ — השניים נתנו בו את עיניהם, ורב חנינא בריה דרב איקא מת.נתנו בו עיניהם, והוא מת
עמוד ב · גמרא
הרואה בהקנים — משנה הבריות או דיין האמת
בקצרה — על מה הסוגיה
רבי יהושע בן לוי אומר שעל בהקנים מברכים משנה הבריות, וברייתא מתקשה; ההכרעה תלויה במועד היווצרות המום — ובהמשך ברייתא על פיל וקוף ועל בריות טובות.
- רבי יהושע בן לוירבי יהושע בן לוי: הרואה את הבהקנים (אנשים שיש עליהם בהרות מבריקות) מברך ״משנה הבריות״.רבי יהושע בן לוי: על בהקנים מברכים משנה הבריות
- מיתיביהקשו מברייתא: הרואה כושי, גיחור (אדום מאוד), לווקן (לבן מאוד), קפח, ננס ודרניקוס מברך ״משנה את הבריות״; ואילו הרואה קטע, סומא, פתויי הראש, חגר, מוכה שחין ובהקנים מברך ״דיין אמת״. הבהקנים ברשימה השנייה!מיתיבי: ברייתא מונה בהקנים בין אלו שעליהם מברכים דיין אמת
- לא קשיאתירוץ: ״לא קשיא״ — דברי רבי יהושע בן לוי בבהקן ״ממעי אמו״ (מום מלידה), והברייתא במי שנעשה בהקן ״בתר דאיתיליד״, אחרי הלידה.אין קושיה: משנה הבריות במום מלידה, דיין האמת במום שאחרי הלידה
- דיקא נמיראיה לתירוץ: ״דיקא נמי״ — הלשון מדויקת, שהברייתא שנתה את הבהקנים ״דומיא דקטע״, שגם הוא מום שבא אחרי הלידה (רש״י).ראיה: הברייתא מונה בהקנים בדומה לקטע, שבא אחרי הלידה
- שמע מינהמסקנה: ״שמע מינה״ — אכן כך, והברכה נקבעת לפי מועד היווצרות המום.מסקנה: הברכה נקבעת לפי זמן היווצרות המום
- פיל, קוף ובריות טובותברייתא: הרואה פיל, קוף וקפוף מברך משנה את הבריות. הרואה בריות טובות ואילנות טובות מברך ״שככה לו בעולמו״.פיל וקוף — משנה הבריות; בריות ואילנות טובות — שככה לו בעולמו
עזרים — אם… אז…
איזו ברכה על הרואה בהקן?
אם נולד בהקן, ממעי אמו
- משנה הבריות
אם נעשה בהקן אחרי שנולד
- דיין האמת
עמוד ב · גמרא
זיקין — כוכב שביט וכסיל
🔑 מפתח לסוגיה
במשנה (דף נ״ד) נמנו הזיקין בין המראות שעליהם מברכים ״שכוחו וגבורתו מלא עולם״; הסוגיה כאן שואלת מהו ״זיקין״.
בקצרה — על מה הסוגיה
מהם זיקין? שמואל: כוכב שביט. מסורת אומרת שהוא אינו עובר את כסיל, ולכאורה רואים שעובר — ושלוש תשובות: זיוו בלבד עובר, וילון נקרע, או כוכב אחר שנבהל.
- מאי זיקיןשאלו: ״מאי זיקין״ — מה הם הזיקין?מה הם זיקין שעליהם מברכים?
- כוכב שביטשמואל: ״כוכבא דשביט״ — כוכב שביט (רש״י: כוכב היורד כחץ ברקיע וארוך כשבט).שמואל: זיקין הם כוכב שביט
- שמואלאינני יודעושמואל אמר: ״נהירין לי שבילי דשמיא״ כשבילי נהרדעא, חוץ מכוכב שביט, שאינו יודע מהו.שמואל: מסלולי השמים ברורים לי, חוץ מכוכב שביט
- מסורתלמדו במסורת ״דלא עבר כסלא״ — שהכוכב אינו עובר את כסיל, ואם יעבור יחרב העולם.מסורת: כוכב שביט אינו עובר את כסיל, ואם יעבור יחרב העולם
- והא קא חזינןהקשו על המסורת: ״והא קא חזינן דעבר״ — והרי אנו רואים בפועל שכוכב השביט עובר את כסיל!קושיה: והרי רואים שהכוכב עובר את כסיל
- זיוו עברתירוץ: ״זיויה הוא דעבר״ — רק זיוו עובר, והוא נראה כאילו עבר בעצמו.תירוץ: רק זיוו עובר, והוא נראה כעובר
- רב הונארב הונא בריה דרב יהושע: ״וילון הוא דמקרע״. לפי רש״י זו תשובה אחרת לשאלה ״מאי זיקין״: הזיקין אינם כוכב אלא קרע ברקיע הנקרא וילון, שדרכו נראה אור הרקיע כרומח. לפי שטיינזלץ זהו תירוץ נוסף לקושיה: מה שנראה עובר את כסיל אינו הכוכב אלא וילון שנקרע ומתגלגל, ואורו נראה ככוכב השביט.רב הונא בריה דרב יהושע: קרע בוילון הרקיע נראה כשביט
- רב אשירב אשי: כוכב אחר ״עקר מהאי גיסא דכסלא״, וחבירו מן הצד השני רואה אותו, נבהל, ונראה כאילו עבר.רב אשי: כוכב עוקר מצד אחד, חבירו נבהל, ונראה כעובר
עמוד ב · גמרא
כסיל וכימה ועש
🔑 מפתח לסוגיה
כסיל וכימה הם שני מזלות (קבוצות כוכבים) הנזכרים יחד בפסוק באיוב ובפסוק בעמוס.
בקצרה — על מה הסוגיה
מדוע הפסוקים מחליפים בין כסיל לכימה, ומהם כימה ועש?
הדיון נמשך לראש דף נ״ט: מדוע עיש הולכת אחרי כימה, ולמה לא הוחזרו לה כוכביה — עד שההחזרה נדחית לעתיד.
- שמואל רמישמואל מעמיד פסוק מול פסוק: ״עשה עש כסיל וכימה״ מקדים כסיל לכימה, ו״עשה כימה וכסיל״ מקדים כימה לכסיל. איך מיישבים?שמואל: פסוק אחד מקדים כסיל לכימה ופסוק אחר את ההפך
- הא כיצדתשובה: ״אלמלא חמה של כסיל״ לא היה העולם מתקיים מצינת כימה, ואלמלא צינת כימה לא היה מתקיים מחום כסיל. שניהם שווים, וכל אחד שולט בעונתו (רש״י).אלמלא חום כסיל לא היה העולם מתקיים מצינת כימה, ולהפך
- עוקץ העקרבמסורת נוספת: ״אי לאו עוקצא דעקרבא״ מונח בנהר דינור, מי שהעקרב עוקץ אותו לא היה חי (נהר דינור מתש את כוחו — רש״י).מסורת: אלמלא עוקץ העקרב שמונח בנהר דינור, מי שנעקץ לא היה חי
- התקשר מעדנותוזה מה שאמר ה׳ לאיוב ״התקשר מעדנות כימה״ וגו׳ — ה׳ מגביר בכל פעם את כוחו של מזל אחר כדי להוסיף או להמעיט בחום.ה׳ מגביר כל פעם כוח של מזל אחר, להוסיף או להמעיט חום
- מאי כימהשאלו: מהי כימה, ומדוע נקראת כך?מהי כימה ומדוע נקראת כך?
- כמאה ככבישמואל: ״כמאה ככבי״ — כמאה כוכבים יש בה.שמואל: כימה היא כמאה כוכבים
- מכונסיםיש אומרים שהכוכבים האלה מכונסים יחד (מכנפי).יש אומרים: כוכבי כימה מכונסים יחד
- מפוזריםויש אומרים שהם מפוזרים (מבדרן).ויש אומרים: כוכבי כימה מפוזרים
- מאי עששאלו: מהו עש?מהו עש בפסוק?
- יותארב יהודה: עש הוא יותא.רב יהודה: עש הוא יותא
- מאי יותאשאלו: ומהי יותא?ומהי יותא?
- זנב טלהיש אומרים: יותא היא כוכבים שבזנב מזל טלה.יש אומרים: יותא היא זנב טלה
- ראש עגלויש אומרים: ״רישא דעגלא״ — ראש מזל שור (רש״י: סמוך לזנב טלה).ויש אומרים: יותא היא ראש העגל
- ומסתבראמסקנה: ״ומסתברא כמאן דאמר זנב טלה״, שכן כתוב ״ועיש על בניה תנחם״ — עיש מתנחמת על בניה, כלומר חסר לה דבר (כוכביה, כמבואר בראש דף נ״ט); וזנב טלה אכן נראה חסר וקטוע (רש״י), ולכן הוא המתאים לעיש.מסתבר זנב טלה: עיש חסרה, וזנב טלה נראה קטוע
- כטרפא דטריףדף נ״טהמשך בדף הבא: חסרה ונראית ״כטרפא דטריף״ — כדבר שחסר ונסתם מגופו (רש״י).כטרפא דטריף: חסרה ונראית כדבר שנסתם מגופה
- הב לי בנידף נ״טועיש ״דאזלא בתרה״ — הולכת אחרי כימה כאומרת לה ״הב לי בני״: כשביקש הקדוש ברוך הוא להביא מבול נטל שני כוכבים מכימה והביא בהם את המבול, וכשביקש לסתום את החלל שנותר בכימה נטל שני כוכבים מעיש וסתם בהם את כימה. לכן עיש חסרה שני כוכבים, והם בכימה — ואותם היא תובעת ממנה.עיש הולכת אחרי כימה ומבקשת את שני כוכביה שנטלו במבול
- וליהדר להדף נ״טהקשו: ״וליהדר לה״ — שיחזיר הקדוש ברוך הוא לכימה את הכוכבים שנטל!קושיה: שיחזיר ה׳ את הכוכבים שנטל
- אין הבורדף נ״טתשובה: ״אין הבור מתמלא מחוליתו״ — חלק מן הבור אינו יכול לסתום את הבור שממנו נטלוהו.תשובה: חלק מהבור אינו יכול למלא את הבור
- אין קטיגורדף נ״טאו גם כן: ״אין קטיגור נעשה סניגור״ — כוכבים שגרמו למבול אינם ראויים להביא ברכה.או: כוכבים שגרמו למבול לא יביאו ברכה
- וליברידף נ״טהקשו שאלה נוספת: ״וליברי לה תרי ככבי אחריני״ — שיברא הקדוש ברוך הוא לכימה שני כוכבים אחרים, חדשים!קושיה: שיברא לכימה שני כוכבים חדשים
- אין כל חדשדף נ״טתשובה לקושיה השנייה: דבר כזה אינו אפשרי, שכן ״אין כל חדש תחת השמש״, ולא נבראים בעולם דברים חדשים.תשובה: אין כל חדש תחת השמש
- רב נחמןדף נ״טרב נחמן: לעתיד לבוא יחזיר הקדוש ברוך הוא לעיש את כוכביה, שנאמר ״ועיש על בניה תנחם״ — לשון תנחומים: עיש תתנחם כשיוחזרו לה בניה.רב נחמן: לעתיד יוחזרו לעיש כוכביה, ועיש תתנחם על בניה
חשבו לפני שממשיכים
מדוע שני פסוקים מחליפים בין כסיל לכימה?
אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים העולם מפני צינה של כימה, ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים העולם מפני חמה של כסיל.
בסוף הדף
שאלות הבנה
להעמקה
מקורות באתר דף יומי
מקורות
- ספריא — לשון הגמרא (נוסח וילנא), ביאור שטיינזלץ, פסוקים ומקורות הלכה
- הדף היומי — daf-yomi.com — לוח הדף היומי וחומרי ״ללמוד ולהבין״
- כולל עיון הדף — dafyomi.co.il — סיכומי נקודות וטבלאות עזר
- ישיבה — yeshiva.org.il — ביאור ״פרשני״
- אתר סיני — שיעורי הדף היומי של הרב אורי בריליאנט — שיעורים, סיכומים, תרשימים וחוברות ״דף מאיר״ — לבדיקת מהלך הסוגיות וההסברים
- Daf Spoiler — הכנה לדף היומי, הרב נפתלי רמתי — סיכום והכנה לכל דף בשאלות ותשובות — לבדיקת הרקע והמקרה של כל סוגיה (ברשות הכותב)
- דיקטה — הנקדן — ניקוד אוטומטי של הטקסט לפני ההקראה בקול
הדפים נבנים ונבדקים על ידי סוכן AI מתוך המקורות האלה; ניסוח ההסברים מקורי. לשון הגמרא מובאת מספריא.