ברכות נ״ז
המשך סימני החלומות — צמחים, בעלי חיים, מעשים, שמות וספרים — ולכל סימן הגבלה; ואגב כך שלשות על הגוף והחולה, והברכות בראיית עבודה זרה ובבל.
״לשון הגמרא״ביאורחכםמושג— הקש על מילה מסומנת או על ציטוט להסבר
הקדמה — הסיפור של הדף
הדף ממשיך את רשימת הסימנים של החלומות שהתחילה בדף הקודם. בעמוד א נפתח בשמות, בתפילה וביחסים, ואחר כך בצמחים ופירות, בעלי חיים ומעשים;
כמעט בכל סימן הגמרא מסייגת את תנאיו. אחר כך שני חלומות על אגם ויער, ושלוש ברייתות שנשנו לפני אמוראים — דם, נחש ויין.
בעמוד ב באה ברייתא של שלשות מלכים, ספרים וחכמים, ואחריה סימנים של כל מיני… חוץ מ…, שבהם שתי סתירות מיושבות.
אגב שלשות מובאות רשימות על הגוף והחולה, ובסוף הדף חוזרים לראייה: מת בבית, ברכות בראיית עבודה זרה ובברכות הרואה בבל.
עמוד א · גמרא
חלומות על שמות, תפילה ויחסים
בקצרה — על מה הסוגיה
ממשיכים ברשימת הסימנים: שמות שרומזים לנס, תפילה ומצוות, ויחסים אסורים בחלום — ולכל סימן הגמרא מוסיפה תנאי שבלעדיו הוא אינו תקף.
- שם הונאהרואה בחלום אדם ששמו הונא — ״נס נעשה לו״. האות נ׳ שבשם רומזת למילה נס; רש״י מוסיף שמדובר במי שראה את השם כתוב.שם הונא בחלום: סימן שנס נעשה לו
- שמות עם כמה נוניםהרואה אדם ששמו חנינא, חנניא או יוחנן — ״נסי נסים נעשו לו״. בשמות האלה יש שתי אותיות נ׳, כנגד נסים רבים (רש״י).חנינא, חנניא, יוחנן: נסי נסים נעשו לו
- הספד בחלוםהרואה הספד בחלום — ״מן השמים חסו עליו ופדאוהו״: רחמו עליו מן השמים ופדו אותו, ולא יצטרכו להספידו במציאות.הספד בחלום: מן השמים חסו עליו ופדו אותו
- הגבלה: רק בכתב״והני מילי בכתבא״ — לפי רש״י ההגבלה מוסבת על כל הסימנים האלה: הם נאמרו כשראה את השם או את המילה הספד כתובים.הסימנים האלה נאמרו רק כשראה את השם או ההספד בכתב
- יהא שמיה רבאהחולם שהוא עונה ״יהא שמיה רבא מברך״ — מובטח לו שהוא בן העולם הבא.עונה יהא שמיה רַבָּא בחלום: מובטח לו עולם הבא
- קריאת שמע בחלוםהקורא קריאת שמע בחלום — ראוי שתשרה עליו שכינה, ״אלא שאין דורו זכאי״ לכך. הוא ראוי, אך השכינה אינה שורה עליו בפועל בגלל הדור.קריאת שמע בחלום: ראוי לשכינה, אך דורו אינו זכאי
- תפילין בחלוםהמניח תפילין בחלום — יצפה לגדולה, שנאמר ״וראו כל עמי הארץ״ כי שם ה׳ נקרא עליך. הפסוק מבטיח שכל העמים יראו וייראו ממך.מניח תפילין בחלום: יצפה לגדולה, כמו בפסוק
- ברייתא: תפילין שבראשותניא, רבי אליעזר הגדול: ״אלו תפילין שבראש״ — הכתוב כי שם ה׳ נקרא עליך מתפרש על תפילין של ראש, שהן שם ה׳ המצוי על האדם.רבי אליעזר הגדול: שם ה׳ נקרא עליך הם תפילין של ראש
- תפילה בחלוםהמתפלל בחלום — ״סימן יפה לו״: זה סימן טוב לחולם עצמו, בכפוף להגבלה שבשלב הבא.המתפלל בחלום: סימן יפה לו
- הגבלה: אם לא סיים״והני מילי דלא סיים״ — הסימן נאמר רק כשראה שעדיין לא סיים את תפילתו. רש״י: הוא התעורר לפני שהסתיימה, וזה סימן שהוא קרוב להקדוש ברוך הוא. אם ראה שסיים — אין לו סימן.תפילה בחלום מבשרת טוב רק אם לא סיים
- בא על אמוהבא על אמו בחלום — יצפה לבינה, שנאמר ״כי אם לבינה תקרא״. המילה אם בפסוק נדרשת כרמז לאם.הבא על אמו בחלום: יצפה לבינה
- נערה מאורסההבא על נערה מאורסה — יצפה לתורה, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב; ודורשים ״אל תקרי מורשה אלא מאורשה״, כלומר מאורסה.הבא על נערה מאורסה: יצפה לתורה
- אחותוהבא על אחותו בחלום — יצפה לחכמה, שנאמר ״אמר לחכמה אחתי את״.הבא על אחותו בחלום: יצפה לחכמה
- אשת אישהבא על אשת איש בחלום — ״מובטח לו שהוא בן העולם הבא״. רש״י: הוא נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, מפני שהדבר דומה לאשת איש.הבא על אשת איש בחלום: מובטח לו עולם הבא
- הגבלה: לא הכיר ולא הרהר״דלא ידע לה ולא הרהר בה מאורתא״ — ההגבלה: הסימן נאמר רק אם לא הכיר אותה ולא חשב עליה מבערב, אלא ראה אותה בחלום באקראי.הסימן רק אם לא הכיר אותה ולא הרהר בה מבערב
עמוד א · גמרא
סימני צמחים ופירות
בקצרה — על מה הסוגיה
רשימת סימנים לפי הצמח או הפרי שנראה בחלום — חיטים, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר — לכל אחד פסוק או דרשה, ובכמה מהם הבחנה בין פרי לעץ.
- חיטיםרבי חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום — ״ראה שלום״, שנאמר השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך — בפסוק מופיעים השלום והחטים יחד.רבי חייא בר אבא: חטים בחלום הן סימן לשלום
- שעוריםהרואה שעורים בחלום — ״סרו עונותיו״, שנאמר וסר עונך וחטאתך תכפר; המילה שעורים נדרשת כרמז לצירוף סר עוון.שעורים בחלום: סרו עונותיו
- רבי זירארבי זירא העיד על עצמו שלא עלה מבבל לארץ ישראל ״עד דחזאי שערי בחלמא״ — עד שראה שעורים בחלום.רבי זירא עלה לארץ ישראל רק אחרי שראה שעורים
- גפן טעונההרואה גפן טעונה בחלום — ״אין אשתו מפלת נפלים״, שנאמר אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך: האשה נמשלת לגפן שנושאת פרי.גפן טעונה בחלום: אשתו לא תפיל נפלים
- שורקההרואה שורקה — ענף גפן נטוע — ״יצפה למשיח״, שנאמר אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו.שורקה בחלום: יצפה למשיח
- תאנההרואה תאנה בחלום — ״תורתו משתמרת בקרבו״, שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה.תאנה בחלום: תורתו משתמרת בקרבו
- רמונים קטניםהרואה רמונים זוטרי, קטנים — ״פרי עסקיה כרמונא״: עסקיו יפרחו וירבו כגרעיני הרימון.רימונים קטנים: עסקיו יפרו וירבו
- רמונים גדוליםואם ראה רמונים רברבי, גדולים — ״רבי עסקיה כרמונא״: עסקיו יגדלו כרימון.רימונים גדולים: עסקיו יגדלו
- פלגי: תלמיד חכםאם ראה פלגי — רמונים שנחלקו (רש״י) — ו״תלמיד חכם הוא״, יצפה לתורה, שנאמר אשקך מיין הרקח מעסיס רמני; רש״י: יין הרקח הוא התורה.פלחי רימון לתלמיד חכם: יצפה לתורה
- פלגי: עם הארץואם ״עם הארץ הוא״ — יצפה למצוות, שנאמר כפלח הרמון רקתך.פלחי רימון לעם הארץ: יצפה למצוות
- מאי רקתך״מאי רקתך״ — מה משמעות המילה רקתך בפסוק שדרשו אותו על מצוות?שאלה: מה משמעות המילה רקתך בפסוק?
- ריקנין״אפילו ריקנין שבך״ — גם הריקנים שבעם ישראל מלאים מצוות כרימון.גם הריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון
- זיתים קטניםהרואה זיתים בחלום, זוטרי — ״פרי ורבי וקאי עסקיה כזיתים״: עסקו יפרה, ירבה ויעמוד כזיתים.זיתים קטנים: עסקו יפרה וירבה ויעמוד
- הגבלה: פרי או אילן״והני מילי פרי״ — הסימן לעסק נאמר כשראה פרי זית. ״אבל אילני״ — אם ראה עצי זית, יהיו לו בנים מרובין, שנאמר בניך כשתלי זיתים.פרי זית: סימן לעסק; עצי זית: בנים מרובים
- איכא דאמרי: זיתאיכא דאמרי: הרואה זית בחלום — ״שם טוב יוצא לו״, שנאמר זית רענן יפה פרי תאר קרא ה׳ שמך.איכא דאמרי: זית בחלום מבשר שם טוב
- שמן זיתהרואה שמן זית בחלום — ״יצפה למאור תורה״, שנאמר ויקחו אליך שמן זית זך.שמן זית בחלום: יצפה למאור תורה
- תמריםהרואה תמרים בחלום — ״תמו עונותיו״, שנאמר תם עונך בת ציון; המילה תמרים נדרשת כרמז לתם עוון.תמרים בחלום: תמו עונותיו
עמוד א · גמרא
עז, ארבעת המינים ועופות
בקצרה — על מה הסוגיה
המשך הסימנים: עז והדס מפי רב יוסף ותנאי של עולא, אתרוג ולולב, אווז, ותרנגול ותרנגולת, ולבסוף ביצים וכל הנשברים — ששבירתם מעידה שהבקשה נעשתה.
- עזרב יוסף: הרואה עז בחלום — ״שנה מתברכת לו״; הרואה עזים — שנים מתברכות לו, שנאמר ודי חלב עזים ללחמך.רב יוסף: עז בחלום — שנה מתברכת, עזים — שנים
- הדסהרואה הדס בחלום — ״נכסיו מצליחין לו״; ואם אין לו נכסים — ירושה נופלת לו ממקום אחר. רש״י: ההדס משולש עלים, שעליו מחוברים זה על זה כקליעה.הדס בחלום: נכסיו מצליחים, ואם אין לו — ירושה
- תנאי: בכנייהואחרי דברי רב יוסף נאמר בשם עולא, ויש אומרים בברייתא: ״והוא דחזא בכנייהו״ — רק אם ראה אותם על כנם, מחוברים למקומם (רש״י).עולא: הסימן רק אם ראה אותם מחוברים למקומם
- אתרוגהרואה אתרוג בחלום — ״הדור הוא לפני קונו״, שנאמר פרי עץ הדר כפת תמרים; האתרוג הוא פרי עץ הדר.אתרוג בחלום: הדור הוא לפני קונו
- לולבהרואה לולב בחלום — ״אין לו אלא לב אחד״ לאביו שבשמים; המילה לולב נדרשת כלו לב.לולב בחלום: אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים
- אווזהרואה אווז בחלום — ״יצפה לחכמה״, שנאמר חכמות בחוץ תרנה; האווזים משמיעים קולם ברבים.אווז בחלום: יצפה לחכמה
- הבא על האווזה״והבא עליה הוי ראש ישיבה״ — מי שחלם שבא על האווזה יהיה ראש ישיבה; רש״י: מי שמכריז ומצווה לרבים.הבא על האווזה בחלום: יהיה ראש ישיבה
- רב אשירב אשי: ״אני ראיתיה ובאתי עליה״, ועליתי לגדולה. רש״י: לכן נעשה ראש ישיבה במתא מחסיא.רב אשי: ראה אווזה ובא עליה בחלום — ועלה לגדולה
- תרנגולהרואה תרנגול בחלום — ״יצפה לבן זכר״; תרנגולים — יצפה לבנים זכרים.תרנגול בחלום: יצפה לבן זכר
- תרנגולתהרואה תרנגולת — ״יצפה לתרביצה נאה וגילה״. תרביצה היא גינה, ולפי רש״י גם בית מדרש; והצירוף נדרש כנוטריקון של המילה תרנגולת.תרנגולת בחלום: יצפה לתרביצה נאה וגילה
- ביציםהרואה ביצים בחלום — ״תלויה בקשתו״. רש״י: בקשתו נשארת בספק, כי האוכל שבתוך הביצה סתום; והמילה ביצה קרובה בארמית למילה בקשה.ביצים בחלום: בקשתו תלויה בספק
- נשתברואם הביצים נשברו — ״נשתברו — נעשית בקשתו״: האוכל שבפנים נחשף (רש״י), והבקשה כבר התמלאה.ביצים שנשברו: נעשתה בקשתו
- וכן נשברים״וכן אגוזים, וכן קשואים״ — וכן כלי זכוכית וכל הנשברים כאלה: אם חלם שנשבר דבר מהם, נעשתה בקשתו.אגוזים, קשואים וכלי זכוכית שנשברו: אותו סימן
עמוד א · גמרא
מעשים בחלום: כרך, גג, ערום ושמירה
בקצרה — על מה הסוגיה
סימנים לפי מה שהחולם עושה או מה שקורה לו — נכנס לכרך, מתגלח, יושב בספינה, עולה לגג, עומד ערום, נתפס — ושוב, ברבים מהם, הגבלה שמצמצמת את הסימן.
- כרךהחולם שנכנס לכרך — ״נעשו לו חפציו״, שנאמר וינחם אל מחוז חפצם; רש״י: מחוז הוא כרך.נכנס לכרך בחלום: נעשו חפציו
- גילוח הראשהמגלח ראשו בחלום — ״סימן יפה לו״; רש״י: סימן גדולה ותפארת, כמו בפסוק ויגלח ויחלף (בראשית מא).מגלח ראשו בחלום: סימן יפה
- ראשו וזקנואם גילח בחלום גם את זקנו, הסימן היפה אינו רק לו אלא ״לו ולכל משפחתו״.מגלח ראשו וזקנו: סימן יפה לו ולמשפחתו
- עריבההיושב בעריבה, ספינה (רש״י), קטנה — ״שם טוב יוצא לו״; ואם ישב בעריבה גדולה — הסימן יפה לו ולכל משפחתו.ישב בספינה קטנה: שם טוב; גדולה: גם למשפחתו
- הגבלה: מדליה דלויי״והני מילי דמדליה דלויי״ — הסימן נאמר רק כשהספינה הולכת בגובה הים, מעל הגלים (רש״י).הסימן רק אם הספינה נישאת מעל הגלים
- הנפנההנפנה בחלום — ״סימן יפה לו״, שנאמר מהר צעה להפתח; רש״י: סרחונו וגנותו יוצאים מעליו.הנפנה בחלום: סימן יפה
- הגבלה: לא קנח״והני מילי דלא קנח״ — הסימן רק כשלא קינח; רש״י: כלומר שלא מיאס (לכלך) את ידיו, שאם קינח — חזר והתלכלך.הסימן רק אם לא קינח
- גגהעולה לגג בחלום — ״עולה לגדולה״; ירד — יורד מגדולתו.עלה לגג: עולה לגדולה; ירד: יורד מגדולתו
- אביי ורבאאביי ורבא אמרו שניהם: ״כיון שעלה — עלה״. מי שעלה כבר עלה, והירידה אחר כך אינה מבטלת את הסימן.אביי ורבא: מי שעלה כבר עלה, גם אם ירד
- קריעת בגדיםמי שקרע את בגדיו בחלום — קורעים לו בשמים את ״גזר דינו״ הרע שנגזר עליו.קורע בגדיו בחלום: קורעים לו גזר דינו
- ערום בבבלהעומד ערום בחלום, בבבל — ״עומד בלא חטא״. רש״י: בחוץ לארץ אין זכויות אלא עוון בעצם הישיבה שם, והעומד ערום מנוקה מאותם עוונות.ערום בחלום בבבל: עומד בלא חטא
- ערום בארץ ישראלבארץ ישראל — ״ערום בלא מצות״. רש״י: הרבה מצוות תלויות בארץ, והעומד ערום סימן שהוא ערום מהן.ערום בחלום בארץ ישראל: ערום בלא מצוות
- סרדיוטהנתפס לסרדיוט, חייל השומר עליו — ״שמירה נעשית לו״. רש״י: שומרים עליו שלא יברח, וזה סימן ששומרים עליו מנזק.נתפס לסרדיוט: שמירה נעשית לו
- קולראם ראה שנתנו בצווארו קולר, שרשרת — ״הוסיפו לו שמירה״ על שמירתו, כלומר יש לו שמירה יתירה.ניתן בקולר: הוסיפו לו שמירה על שמירתו
- הגבלה: קולר ולא חבל״והני מילי בקולר״ — הסימן רק כשצווארו נתון בקולר; אם ראה חבל בלבד — לא, ואין זה סימן לשמירה נוספת.הסימן רק בקולר, לא בחבל בלבד
עמוד א · גמרא
אגם ויער: ראש ישיבה וראש לבני כלה
בקצרה — על מה הסוגיה
שני חלומות דומים שנבדלים בתוצאה — אגם או יער — ומעשה בשני אמוראים שחלמו אותם; בלשון אחרת ההבדל הוא אם תלה טבלא.
- אגםהנכנס לאגם בחלום — ״נעשה ראש ישיבה״. רש״י: באגם יש קנים גדולים וקטנים הקרובים זה לזה, כתלמידים גדולים וקטנים שמתקבצים יחד לשמוע דרשה מפיו.נכנס לאגם בחלום: נעשה ראש ישיבה
- יערהנכנס ליער — ״נעשה ראש לבני כלה״. רש״י: ביער אילנות גדולים שאינם קרובים זה לזה — כתלמידים גדולים שכל אחד לעצמו — והוא מפרש להם את דברי הרב אחרי שהרב סיים.נכנס ליער בחלום: נעשה ראש לבני כלה
- רב פפאמעשה: רב פפא חלם ״דעייל לאגמא״ — ונעשה ראש ישיבה.רב פפא נכנס לאגם בחלום ונעשה ראש ישיבה
- רב הונא בריה דרב יהושעורב הונא בריה דרב יהושע חלם ״דעייל ליער״ — ונעשה ראש לבני כלה.רב הונא בריה דרב יהושע נכנס ליער ונעשה ראש לבני כלה
- איכא דאמרי: טבלאאיכא דאמרי: שניהם נכנסו לאגם, וההבדל ביניהם: רב פפא ״דתלי טבלא״ — נעשה ראש ישיבה, ורב הונא בריה דרב יהושע לא תלה — נעשה ראש לבני כלה. טבלא היא חפץ התלוי בצוואר ומשמיע קול (רש״י: זוג וענבל), סימן לראש ישיבה שמשמיע קולו לרבים.איכא דאמרי: שניהם באגם; רב פפא תלה טבלא, רב הונא לא
- רב אשירב אשי: ״אנא עיילית לאגמא ותלאי טבלא״ והקשתי בה בקול (רש״י: קשקשתי בה) — ואכן נעשיתי ראש ישיבה.רב אשי: נכנסתי לאגם ותליתי טבלא
חשבו לפני שממשיכים
מה ההבדל בין אגם ליער, ולמה הראשון מבשר ראש ישיבה והשני רק ראש לבני כלה?
לפי רש״י, באגם קנים גדולים וקטנים הקרובים זה לזה, כתלמידים רבים שמתקבצים ברבים לשמוע דרשה מפי ראש הישיבה. ביער יש אילנות גדולים שאינם קרובים זה לזה, כתלמידים גדולים שכל אחד לעצמו, והחולם מפרש להם את דברי הרב אחרי שהרב סיים — ולכן הוא ראש לבני כלה.
עמוד א · גמרא
ברייתות לפני אמוראים: דם, נחש ויין
בקצרה — על מה הסוגיה
שלוש ברייתות שחוזר המשניות שנה לפני רב נחמן בר יצחק, רב ששת ורבי יוחנן: הקזת דם (וסתירה שמיושבת), נחש (ורב ששת שחולק ונדחה), ויין (ותיקון של רבי יוחנן).
- הקזת דםתנא שחזר ברייתות לפני רב נחמן בר יצחק: ״המקיז דם בחלום״ — עונותיו מחולין לו. רש״י: העוונות נקראים אדומים כתולע, והקזת הדם מרמזת שהם פורשים ממנו.המקיז דם בחלום: עונותיו מחולין לו
- והתניא: סדורין״והתניא עונותיו סדורין לו״ — כלומר העוונות עומדים מסודרים אצלו, ולא נמחלו. הברייתא הזו סותרת את הראשונה!קושיה: ברייתא אחרת אומרת סדורין, לא מחולין
- סדורין לימחלמאי סדורין? ״סדורין לימחל״ — סדורין פירושו מוכנים להימחל, ולכן אין סתירה בין שתי הברייתות.תירוץ: סדורין פירושו מוכנים להימחל
- נחשתנא לפני רב ששת: הרואה נחש בחלום — ״פרנסתו מזומנת לו״. רש״י: כנחש שעפר לחמו ומצוי בכל מקום.נחש בחלום: פרנסתו מזומנת לו
- נשכואם נשכו הנחש — ״נכפלה לו״ הפרנסה.נחש שנשך בחלום: נכפלה פרנסתו
- הרגוואם הרג בחלום את הנחש שראה — ״אבדה פרנסתו״: הפרנסה שהייתה מזומנת לו אובדת.הרג את הנחש בחלום: אבדה פרנסתו
- רב ששת חולקאמר ליה רב ששת: ״כל שכן שנכפלה פרנסתו״ — להפך, אם הרגו הרי זה יפה לו. רש״י: כי התגבר על הנחש.רב ששת: הרג נחש הוא סימן לפרנסה כפולה
- ולא היא״ולא היא״ — אין לסמוך על רב ששת, ש״רב ששת הוא דחזא חויא״ בחלומו והרגו: הוא פירש לטובתו את חלומו שלו (רש״י).ולא היא: רב ששת פירש חלום שחלם בעצמו
- משקין וייןתנא לפני רבי יוחנן: ״כל מיני משקין יפין לחלום״ חוץ מן היין — יש שותהו וטוב לו, ויש שותהו ורע לו. רש״י: לכן אין לעמוד על פתרונו.כל המשקים יפים לחלום חוץ מיין, שיש בו שני צדדים
- ראיה לטובהראיה לכך שיש מי שהיין טוב לו: הפסוק ״ויין ישמח לבב אנוש״ מדבר על יין שמשמח את האדם.יין שטוב לו: ויין ישמח לבב אנוש
- ראיה לרעשיין רע לו, שנאמר ״תנו שכר לאובד״ ויין למרי נפש.יין שרע לו: תנו שכר לאובד ויין למרי נפש
- תלמיד חכםאמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני — ״תלמיד חכם לעולם טוב לו״, שנאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. כלומר חלום יין הוא תמיד סימן טוב לתלמיד חכם.רבי יוחנן: לתלמיד חכם היין תמיד טוב
עמוד ב · גמרא
שלשות: מלכים, ספרים וחכמים
בקצרה — על מה הסוגיה
אחרי דברי רבי יוחנן על פסוק שנופל לפה, ברייתא בשלשות: בכל קבוצה שני סימנים טובים ואחד של פורענות — מלכים, נביאים, כתובים, חכמים ותלמידי חכמים.
- פסוק בפיורבי יוחנן: מי שהשכים ו״נפל פסוק לתוך פיו״ — הרי זה נבואה קטנה. רש״י: כשקם ממיטתו נפל לו פסוק בפיו.רבי יוחנן: פסוק שנפל לפיו אחרי השכמה הוא נבואה קטנה
- שלשה מלכיםברייתא: ״שלשה מלכים הם״. הרואה דוד בחלום — יצפה לחסידות; שלמה — לחכמה; אחאב — ידאג מן הפורענות.שלשה מלכים: דוד חסידות, שלמה חכמה, אחאב פורענות
- שלשה נביאים״שלשה נביאים הם״: הרואה ספר מלכים — יצפה לגדולה; יחזקאל — לחכמה, שיש בספרו תבנית המרכבה; ישעיה — לנחמה; ירמיה — ידאג מן הפורענות, שהתנבא הרבה על פורענות.ספרי נביאים: מלכים גדולה, יחזקאל חכמה, ישעיה נחמה, ירמיה פורענות
- כתובים גדולים״שלשה כתובים גדולים הם״: הרואה ספר תהלים — יצפה לחסידות; משלי — לחכמה; איוב — ידאג מן הפורענות.כתובים גדולים: תהלים חסידות, משלי חכמה, איוב פורענות
- כתובים קטנים״שלשה כתובים קטנים הם״: שיר השירים — יצפה לחסידות (רש״י: כולו יראת שמים וחיבת המקום); קהלת — לחכמה; קינות — ידאג מן הפורענות.כתובים קטנים: שיר השירים חסידות, קהלת חכמה, קינות פורענות
- מגילת אסתרהרואה מגילת אסתר בחלום — ״נס נעשה לו״.מגילת אסתר בחלום: נס נעשה לו
- שלשה חכמים״שלשה חכמים הם״: הרואה רבי בחלום — יצפה לחכמה; רבי אלעזר בן עזריה — לעשירות, שהיה עשיר מופלג; רבי ישמעאל בן אלישע — ידאג מן הפורענות. רש״י: הוא מהרוגי מלכות, שהפשיטו את עור קרקפתו בחייו.חכמים: רבי חכמה, רבי אלעזר בן עזריה עשירות, רבי ישמעאל בן אלישע פורענות
- שלשה תלמידי חכמים״שלשה תלמידי חכמים הם״: בן עזאי — יצפה לחסידות; בן זומא — לחכמה; אחר — ידאג מן הפורענות, שיצא לתרבות רעה.תלמידי חכמים: בן עזאי חסידות, בן זומא חכמה, אחר פורענות
עמוד ב · גמרא
כל מיני… חוץ מ…
בקצרה — על מה הסוגיה
ברייתא בנוסח כל מיני X יפין לחלום, חוץ מ־Y: חיות, מתכות, פירות, ירקות, צבעים ועופות.
שתי סתירות מיושבות באותה דרך — הפיל ללא אוכף לעומת פיל עם אוכף, וראשי לפתות מחוברים לעומת תלושים.
- כל מיני חיות״כל מיני חיות יפות לחלום״ — חוץ מן הפיל, הקוף והקפוד. רש״י: הם משונים במראיהם, וקפוד דומה לקוף ויש לו זנב ארוך.כל החיות יפות לחלום חוץ מפיל, קוף וקפוד
- והאמר מר״והאמר מר״ — הרי נאמר שהרואה פיל בחלום פלא נעשה לו! כלומר הפיל סימן טוב, ואיך הוא יוצא מן הכלל?קושיה: נאמר שהרואה פיל, פלא נעשה לו
- הא דמסרג״הא דמסרג, הא דלא מסרג״ — אותו תירוץ שבראש הדף (סוף הסוגיה של דף נ״ו): פיל חבוש אוכף הוא סימן יפה, פיל בלי אוכף — לא.תירוץ: פיל עם אוכף יפה, בלי אוכף לא
- כלי מתכת״כל מיני מתכת יפין לחלום״ — חוץ ממר (מעדר), פסל (מפסלת) וקרדום, כלים העשויים לקלקול.כלי מתכת יפים חוץ ממעדר, מפסלת וקרדום
- הגבלה: בקתייהו״והני מילי דחזנהו בקתייהו״ — הפסול של שלושת הכלים נאמר רק כשראה אותם עם הקתות שלהם, כשהם ראויים למלאכתם לחבול ולהשחית (רש״י).הכלים פסולים רק אם ראה אותם עם הקתות
- פירות״כל מיני פירות״ יפין לחלום — חוץ מפגי תמרה, תמרים שלא בשלו כל צרכם (רש״י).פירות יפים חוץ מתמרים שלא בשלו
- ירקות״כל מיני ירקות״ יפין לחלום — חוץ מראשי לפתות, שהם היוצאים מן הכלל.ירקות יפים חוץ מראשי לפתות
- והאמר רב״והאמר רב״: לא התעשרתי עד שראיתי בחלום ראשי לפתות! — והרי זה סימן טוב.קושיה: רב התעשר אחרי שראה ראשי לפתות
- בכנייהו חזא״כי חזא — בכנייהו חזא״: כשרב ראה אותם, ראה אותם במקום גידולם, מחוברים לקרקע. בתלוש הסימן הוא למכות (רש״י).תירוץ: רב ראה אותם מחוברים; תלושים — סימן רע
- צבעונין״כל מיני צבעונין יפין לחלום״ — חוץ מן התכלת. רש״י: התכלת ירוקה, ומי שפניו ירוקים חולה הוא.צבעים יפים חוץ מתכלת
- עופות״כל מיני עופות יפין לחלום״ — חוץ מקריא, קפופא וקורפראי: עופות לילה בעלי דמות משונה ומפחידה. לקפופא יש לסתות כלחיי אדם, ולכן היא מגונה (רש״י).עופות יפים חוץ מקריא, קפופא וקורפראי
עמוד ב · גמרא
שלשות על הגוף והדעת
בקצרה — על מה הסוגיה
אגב שלשות, כמה רשימות שאינן חלומות — מה נכנס לגוף ומה לא, מה מעין העולם הבא, ומה משיב ומרחיב את הדעת; ובאמצע שאלה מה פירוש תשמיש.
- סימן״הגוף, הגוף, מעין, משיבין, ומרחיבין״ — מילות זיכרון לרשימות הבאות: דברים שנכנסים לגוף, דברים שאינם נכנסים, דברים שהם מעין העולם הבא, דברים שמשיבים את הדעת ודברים שמרחיבים אותה.סימן: הגוף, הגוף, מעין, משיבין, מרחיבין — חמש הרשימות הבאות
- נכנסים לגוף״שלשה נכנסין לגוף״ ואין הגוף נהנה מהן: גודגדניות, כפניות (תמרים רעים, רש״י) ופגי תמרה.נכנסים לגוף ואינו נהנה: גודגדניות, כפניות ופגי תמרה
- אינם נכנסיםולעומתם שלשה ש״אין נכנסין לגוף״ ובכל זאת הגוף נהנה מהם: רחיצה, סיכה ותשמיש.שלשה אינם נכנסים והגוף נהנה: רחיצה, סיכה, תשמיש
- מעין העולם הבאשלשה דברים שהם ״מעין העולם הבא״: שבת, שמש (חמה זורחת, רש״י) ותשמיש.שלשה מעין העולם הבא: שבת, שמש, תשמיש
- תשמיש דמאי״תשמיש דמאי״? — על ה־תשמיש שברשימת מעין העולם הבא שואלים: איזה תשמיש? אם הכוונה לתשמיש המיטה — ״הא מכחש כחיש״: הרי הוא מחליש ומכחיש את הגוף.קושיה: איזה תשמיש? תשמיש המיטה מחליש את הגוף
- תשמיש נקבים״אלא תשמיש נקבים״ — הכוונה היא להיפנות לצרכיו, ולא לתשמיש המיטה.תירוץ: הכוונה לתשמיש נקבים, כלומר להיפנות
- משיבין דעתו״שלשה משיבין דעתו של אדם״: קול, מראה וריח, כשהם נעימים. רש״י: קול — של זמר או קול ערב של אשה.שלשה משיבין דעתו: קול, מראה וריח
- מרחיבין דעתושלשה דברים ש״מרחיבין דעתו של אדם״: דירה נאה, אשה נאה וכלים נאים.שלשה מרחיבין דעתו: דירה, אשה וכלים נאים
עמוד ב · גמרא
חמשה, ששה ועשרה: חלום, חולה וקשואים
בקצרה — על מה הסוגיה
שלוש רשימות מספריות סביב החלום והחולי: חמשה שהם אחד משישים, ששה סימנים יפים לחולה, ששה מרפאים ועשרה שמחזירים את החולי;
ובסוף סתירה לגבי קשואים, שמיושבת בגדול וקטן.
- סימן״חמשה וששה ועשרה סימן״ — מילות זיכרון לשלוש הרשימות הבאות: חמישה, שישה ועשרה.סימן לרשימות של חמשה, ששה ועשרה
- חמשה אחד מששים״חמשה אחד מששים״: אש, דבש, שבת, שינה וחלום — כל אחד מהם הוא אחד משישים של דבר גדול ממנו.חמשה שהם אחד משישים: אש, דבש, שבת, שינה וחלום
- מהם?אש — אחד משישים לגיהנם; דבש — למן; שבת — לעולם הבא; שינה — למיתה; ״חלום — אחד מששים לנבואה״.אש לגיהנם, דבש למן, שבת לעולם הבא, שינה למיתה, חלום לנבואה
- ששה סימן יפה לחולהששה דברים שהם ״סימן יפה לחולה״: עיטוש, זיעה, שלשול, קרי, שינה וחלום.ששה סימנים יפים לחולה: עיטוש, זיעה, שלשול, קרי, שינה, חלום
- פסוקיםלכל אחד פסוק: עיטוש — ״עטישותיו תהל אור״; זיעה — בזעת אפיך תאכל לחם; שלשול — מהר צעה להפתח (רש״י: צועה, מי שמרוקן מעיו); קרי — יראה זרע יאריך ימים; שינה — ישנתי אז ינוח לי; חלום — ותחלימני והחיני, ותחלימני לשון חלום.לכל סימן יפה לחולה יש פסוק
- ששה מרפאין״ששה דברים מרפאין את החולה״ מחליו ורפואתו רפואה: כרוב, תרדין, סיסין יבשין, קיבה, הרת ויותרת הכבד (רש״י: הרת — הרחם שהשליל בתוכו; יותרת הכבד — של בהמה).ששה מרפאים: כרוב, תרדין, סיסין, קיבה, הרת, יותרת הכבד
- דגים קטנים״ויש אומרים: אף דגים קטנים״ — ולא עוד, אלא שדגים קטנים מפרים ומברים (רש״י: לשון בריאות) את כל גופו של אדם.יש אומרים: גם דגים קטנים מרפאים ומבריאים
- עשרה מחזירין״עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו״ וחליו קשה: בשר שור, בשר שמן, בשר צלי, בשר צפרים, ביצה צלויה, תגלחת, שחלים, חלב, גבינה ומרחץ.עשרה מחזירים לחולי: בשרים, ביצה צלויה, תגלחת, חלב, גבינה, מרחץ ועוד
- אף אגוזיםויש אומרים: ״אף אגוזים״ — לדעתם גם אגוזים מחזירים את החולה לחליו, בנוסף לעשרה.יש אומרים: גם אגוזים
- אף קשואיםויש אומרים: ״אף קשואים״ — לדעה אחרת גם קשואים מחזירים את החולה לחליו.ויש אומרים: גם קשואים
- למה קשואיםתנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן קשואים — ״מפני שהן קשין לגוף״ כחרבות.תנא דבי רבי ישמעאל: קשואים קשים לגוף כחרבות
- איני״איני והכתיב״? והרי מצאנו שהם מאכל מלכים: על הפסוק שני גוים בבטנך דרשו אל תקרי גוים אלא גיים, ואמר רב יהודה אמר רב: אלו אנטונינוס ורבי, ש״לא פסק משלחנם״ לא צנון ולא חזרת ולא קשואין, בקיץ ובחורף.קושיה: על שולחן אנטונינוס ורבי תמיד היו קשואים
- ברברבי ובזוטרי״הא ברברבי, הא בזוטרי״ — הקשים לגוף הם הגדולים, והקשואים שעל שולחנם של רבי ואנטונינוס היו הקטנים הטובים (רש״י: זוטרי — יפין).תירוץ: גדולים קשים לגוף, קטנים טובים
עמוד ב · גמרא
מת בבית
בקצרה — על מה הסוגיה
ברייתא על מת שנראה בבית: שלום, אכילה ושתייה — סימן יפה, ונטילת כלים — סימן רע; ורב פפא מצמצם את הרע למנעל וסנדל בלבד.
- מת בביתתנו רבנן: מי שראה ״מת בבית״ בחלום — הסימן הוא שלום בבית.מת בבית בחלום: שלום בבית
- אכל ושתהאם ראה את המת אוכל ושותה בבית — ״סימן יפה לבית״.המת אכל ושתה בבית: סימן יפה לבית
- נטל כליםאם המת ״נטל כלים מן הבית״ — סימן רע לבית; כאילו המת לוקח עמו מישהו מבני הבית.המת נטל כלים מן הבית: סימן רע לבית
- רב פפא מתרגםרב פפא תרגם את הברייתא: ״במסאנא וסנדלא״ — הכוונה למנעל וסנדל בלבד. רש״י: הם סימן ליוצאי חוץ, והמת מוציא אחרים מן הבית.רב פפא: הכוונה רק למנעל וסנדל
- כלל: כשהמת לוקחולכן ״כל דשקיל שכבא״ — כל מה שהמת לוקח הוא מעולה, חוץ ממנעל וסנדל.כל מה שהמת לוקח מעולה, חוץ ממנעל וסנדל
- כלל: כשהמת נותןוכל מה ״דיהיב שכבא״ — מעולה, ״בר מעפרא וחרדלא״: חוץ מעפר וחרדל. רש״י: עפר רומז לקבורה, וחרדל דומה בראייתו לעפר.כל מה שהמת נותן מעולה, חוץ מעפר וחרדל
חשבו לפני שממשיכים
המת נטל כלים מן הבית — מתי זה סימן רע, ולמה?
לפי רב פפא, הסימן הרע הוא רק כשהמת נטל מנעל וסנדל; כל דבר אחר שהמת לוקח הוא סימן מעולה. רש״י: מנעל וסנדל הם סימן ליוצאי חוץ, והמת מוציא אחרים מן הבית.
עמוד ב · גמרא
ברכת ראיית עבודה זרה
🔑 מפתח לסוגיה
במשנה (דף נ״ד) נקבע: הרואה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה מברך ברוך... שעקר עבודה זרה מארצנו. על משנה זו נסובה הסוגיה, ועל הבקשה שבסוף הברכה — והשב לב עובדיהם לעבדך — נחלקו אם נאמרת גם בחוץ לארץ.
בקצרה — על מה הסוגיה
ברייתא על נוסחי ברכות בראיית עבודה זרה — מרקוליס ומקום שנעקרה — ומחלוקת אם סיום הברכה נאמר גם בחוץ לארץ.
- פתיחההגמרא מזכירה את כותרת הדין שבמשנה, ״מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה״, ומביאה ברייתא שמפרטת מה אומרים בראיית עבודה זרה ובמקום שנעקרה ממנו.הגמרא מביאה ברייתא על ברכת ראיית עבודה זרה
- מרקוליסתנו רבנן: הרואה מרקוליס אומר ברוך... ״שנתן ארך אפים לעוברי רצונו״. מרקוליס הוא גל אבנים שנבנה לכבוד עבודה זרה, ועובדיו מוסיפים עליו אבנים בכל יום — ועל כך הברכה: הקדוש ברוך הוא מאריך אף לעוברי רצונו ואינו נפרע מהם מיד.הרואה מרקוליס מברך על ארך אפים לעוברי רצונו
- מקום שנעקרההרואה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר ברוך... שעקר עבודה זרה מארצנו, וכשם שנעקרה כאן כן תעקר מכל מקומות ישראל — ו״השב לב עובדיהם לעבדך״. רש״י: הוא מתפלל על פושעי ישראל.במקום שנעקרה עבודה זרה מברכים ומבקשים שתעקר מכל מקום
- בחוץ לארץובחוץ לארץ ״אין צריך לומר״ את הסיום והשב לב עובדיהם, מפני שרובה גויים: הבקשה היא על פושעי ישראל שיחזרו (רש״י), ובמקום שרוב העובדים אינם ישראל אין על מי לבקש.בחוץ לארץ אין אומרים והשב לב עובדיהם, כי רובה גויים
- רבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר אומר: ״אף בחוץ לארץ צריך לומר כן״, מפני שעתידים להתגייר, שנאמר אז אהפך אל עמים שפה ברורה.רבי שמעון בן אלעזר: גם בחוץ לארץ, כי הם עתידים להתגייר
חשבו לפני שממשיכים
הבקשה ״והשב לב עובדיהם לעבדך״ — על מי היא נאמרת, ולמה זה מכריע אם אומרים אותה בחוץ לארץ?
לפי רש״י המתפלל מבקש על פושעי ישראל שיחזרו. לכן לתנא הראשון בחוץ לארץ, שרובה גויים, אין על מי לבקש — ואין אומרים אותה. רבי שמעון בן אלעזר מרחיב את הבקשה גם לגויים, מפני שעתידים להתגייר, שנאמר אז אהפך אל עמים שפה ברורה — ולכן אומרים אותה גם שם.
עמוד ב · גמרא
חמש ברכות בבבל
בקצרה — על מה הסוגיה
רב המנונא מונה חמש ברכות לרואה את בבל ואת מקומותיה, ואחריו מעשים של רבא ומר בריה דרבינא בעפר ושל רב אשי שברך מדעתו.
- חמש ברכותדרש רב המנונא: ״הרואה בבל הרשעה״ צריך לברך חמש ברכות, לפי מה שרואה שם.רב המנונא: הרואה בבל מברך חמש ברכות
- ראה בבלראה את חורבות העיר בבל — מברך על שהחריבה: ברוך... ״שהחריב בבל הרשעה״.ראה את בבל: מברך שהחריב בבל הרשעה
- ביתו של נבוכדנצרראה את ביתו החרב של נבוכדנצר — מברך על חורבנו: ברוך... ״שהחריב ביתו של נבוכדנצר״ הרשע.ראה את ביתו של נבוכדנצר: מברך שהחריבו
- גוב אריות וכבשןראה גוב של האריות שהושלך אליו דניאל, או כבשן האש שהושלכו אליו חנניה מישאל ועזריה — אומר ברוך... שעשה ״נסים לאבותינו במקום הזה״.ראה גוב אריות או כבשן האש: מברך על הנסים
- מרקוליסראה מרקוליס — אומר את אותה ברכה שבברייתא הקודמת: ברוך... שנתן ״ארך אפים״ לעוברי רצונו.ראה מרקוליס: מברך על ארך אפים
- מקום שנוטלין עפרראה מקום שנוטלין ממנו עפר — אומר ברוך... ״אומר ועושה גוזר ומקיים״. רש״י: הוא סימן להשמדת בבל, והקדוש ברוך הוא גזר להשמידה וקיים.ראה מקום שנוטלין ממנו עפר: מברך אומר ועושה
- רבא והחמוריםרבא, כשראה חמורים שנושאים עפר מבבל, ״טריף להו ידא על גבייהו״ — טפח בידו על גבם ואמר להם: רוצו, צדיקים, לעשות את רצון אדוניכם — שבנשיאת העפר הם מקיימים את גזרת החורבן על בבל.רבא טפח על חמורים שנשאו עפר מבבל
- מר בריה דרבינאמר בריה דרבינא, כשהגיע לבבל, היה לוקח עפר בסודרו וזורק החוצה, כדי לקיים ״וטאטאתיה במטאטא השמד״.מר בריה דרבינא זרק עפר מבבל החוצה
- רב אשיאמר רב אשי: את דברי רב המנונא לא שמעתי, אלא ״מדעתאי בריכתינהו לכולהו״ — ברכתי את כל החמש מדעתי.רב אשי: לא שמעתי זאת, וברכתי את כולן מדעתי
בסוף הדף
שאלות הבנה
להעמקה
מקורות באתר דף יומי
מקורות
- ספריא — לשון הגמרא (נוסח וילנא), ביאור שטיינזלץ, פסוקים ומקורות הלכה
- הדף היומי — daf-yomi.com — לוח הדף היומי וחומרי ״ללמוד ולהבין״
- כולל עיון הדף — dafyomi.co.il — סיכומי נקודות וטבלאות עזר
- ישיבה — yeshiva.org.il — ביאור ״פרשני״
- אתר סיני — שיעורי הדף היומי של הרב אורי בריליאנט — שיעורים, סיכומים, תרשימים וחוברות ״דף מאיר״ — לבדיקת מהלך הסוגיות וההסברים
- Daf Spoiler — הכנה לדף היומי, הרב נפתלי רמתי — סיכום והכנה לכל דף בשאלות ותשובות — לבדיקת הרקע והמקרה של כל סוגיה (ברשות הכותב)
- דיקטה — הנקדן — ניקוד אוטומטי של הטקסט לפני ההקראה בקול
הדפים נבנים ונבדקים על ידי סוכן AI מתוך המקורות האלה; ניסוח ההסברים מקורי. לשון הגמרא מובאת מספריא.