ברכות נ״ד
ברכות על מראות ונסים, חובת הברכה על הרעה, מקומות הניסים, ארבעה שצריכים להודות, וההארכה בתפילה, בסעודה ובבית הכסא
״לשון הגמרא״ביאורחכםמושג— הקש על מילה מסומנת או על ציטוט להסבר
הקדמה — הסיפור של הדף
הפרק ״הרואה״ נפתח במשנה שמרכזת ברכות ותקנות: ברכות על נסים ועל תופעות טבע, תפילת שוא, כניסה לכרך, חובה לברך על הרעה, כבוד המקדש וחתימת הברכות.
הגמרא שואלת מנין מברכים על נס ומראה שגם יחיד מברך על נס שנעשה לו, ואחר כך מפרטת את המקומות שנעשו בהם ניסים — ארנון, אבני אלגביש, עוג, אשת לוט ויריחו.
משם עוברים לארבעה שצריכים להודות — יורדי הים, הולכי מדברות, חולה וחבוש — ולברכה, עשרה אנשים ושני חכמים.
הדף מסתיים בדברי רב יהודה על שימור ועל ההארכה בתפילה, בסעודה ובבית הכסא, והסוגיה נמשכת לדף נ״ה.
עמוד א · משנה
משנת הפתיחה: ברכות הראייה, תפילה, ברכה על הרעה, כבוד המקדש ותקנות
בקצרה — על מה הסוגיה
פתיחת הפרק: משנה שמרכזת ברכות והלכות שאין להן זמן קבוע — ברכות על נסים, על תופעות טבע ועל בשורות; תפילת שוא והנכנס לכרך; חובה לברך על הרעה;
כבוד הר הבית; ותקנות בחתימת הברכות ובשאילת שלום בשם. הגמרא בדף זה דנה רק ברישא — הברכה על הנס; שאר הדינים יתבררו בהמשך הפרק.
- משנהמקום נסמי שרואה מקום שבו נעשו נסים לישראל מברך ״שעשה נסים לאבותינו במקום הזה״. רש״י: הכוונה למקומות שהברייתא תפרט בהמשך, כמו מעברות הים, הירדן ונחלי ארנון.הרואה מקום נס לישראל מברך: שעשה נסים לאבותינו במקום הזה
- משנהעבודה זרהמי שרואה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה מברך ״שעקר עבודה זרה מארצנו״. משנה זו, כמו שמסביר שטיינזלץ, פותחת פרק שמרכז ברכות והלכות שאין להן זמן קבוע.הרואה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה מברך: שעקר עבודה זרה מארצנו
- משנהתופעות עוצמהעל זיקין, זועות, רעמים, רוחות וברקים מברכים ״שכחו וגבורתו מלא עולם״. אלה תופעות טבע בולטות שמגלות את כוחו של הבורא, ולפי רש״י הן נראות או נשמעות למרחוק. מהם זיקין וזועות — הגמרא תפרש.על זיקין, רעמים וברקים: שכחו וגבורתו מלא עולם
- משנההרים וימיםעל הרים, גבעות, ימים, נהרות ומדברות מברכים ״עושה בראשית״ — מראות היוצאים מגדר הרגיל (שטיינזלץ בשם הרמב״ם). רש״י: בדף נ״ט הגמרא תקשה — וכי הזיקין והרעמים שלפני כן אינם מעשה בראשית?על הרים, ימים ומדברות: עושה בראשית
- רבי יהודההים הגדולרבי יהודה סבור שלכל מין ברכה משלו, ולכן הרואה את הים הגדול מברך ״שעשה את הים הגדול״ — אבל רק ״בזמן שרואהו לפרקים״, לא בקביעות. לפי רש״י הים חשוב וגדול מכולם ולכן קבע לו ברכה לעצמו.רבי יהודה: על הים הגדול ברכה מיוחדת, כשרואהו לפרקים
- משנהטובה ורעהעל גשמים ועל בשורות טובות מברכים ״הטוב והמטיב״; על בשורות רעות מברכים ״דיין האמת״.בשורה טובה: הטוב והמטיב; בשורה רעה: דיין האמת
- משנהשהחיינומי שבנה בית חדש או קנה כלים חדשים מברך ״שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״.בית חדש וכלים חדשים: שהחיינו
- משנההכלל״מברך על הרעה מעין על הטובה״ וגם להפך. שטיינזלץ: על רעה שיש בה צד טוב לעתיד מברכים לפי המצב הקיים. רש״י: על הרעה ״דיין האמת״ ועל הטובה ״הטוב והמטיב״, והגמרא תפרש באילו מקרים.מברכים על הרעה מעין הטובה ועל הטובה מעין הרעה
- משנהתפילת שוא״הצועק לשעבר״ — מי שמתפלל על דבר שכבר היה ומנסה לתקן אותו בתפילה — תפילתו תפילת שוא.הצועק על העבר: תפילת שוא
- דוגמהאשה מעוברתמי שאשתו מעוברת ואומר ״יהי רצון שתלד אשתי זכר״ — תפילת שוא, כי הדבר כבר אירע.מתפלל שאשתו המעוברת תלד זכר: תפילת שוא
- דוגמהקול צוחהמי שבא בדרך ושמע קול צעקה בעיר ואומר ״שלא תהא בתוך ביתי״ — תפילת שוא, שהרי המאורע כבר אירע.מי שמתפלל שהצעקה בעיר לא תהיה בביתו: תפילת שוא
- משנההנכנס לכרךמי שנכנס לכרך מתפלל שתי תפילות: אחת בכניסה, שיכנס בשלום, ואחת ביציאה, שיצא בשלום. רש״י: מדובר במי שעובר בדרך דרך כרך שיש בו מושלים רעים המחפשים עלילות; שטיינזלץ: זה מקום שיש סכנה בכניסה אליו.הנכנס לכרך מתפלל שתים: בכניסה ובעת היציאה
- בן עזאיארבעבן עזאי אומר ארבע: שתיים בכניסה ושתיים ביציאה, כי ״נותן הודאה על שעבר וצועק על העתיד״ — בכל פעם מודה על מה שעבר ומבקש על מה שיבוא (רש״י).בן עזאי: ארבע תפילות, הודאה על העבר ובקשה על העתיד
- הכללחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. המקור מהפסוק ״ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך״ וגו׳.חייבים לברך על הרעה כמו על הטובה
- בכל לבבך״בכל לבבך״ — בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע. שטיינזלץ: צריך לשעבד את שניהם לאהבת ה׳.בכל לבבך: אהבת ה׳ בשני היצרים
- בכל נפשך״בכל נפשך״ — אפילו אם הוא נוטל את נפשך.בכל נפשך: גם אם נוטל את נפשך
- בכל מאדך״בכל מאדך״ — בכל ממונך. שטיינזלץ: במקרא הכסף נקרא מאד.בכל מאדך: בכל ממונך
- דבר אחרדרשה אחרת על ״בכל מאדך״: בכל מדה ומדה שהוא מודד לך — מדה טובה או מדת פורענות (רש״י) — הוי מודה לו.דבר אחר: מודים לה׳ על כל מידה, גם על פורענות
- שער המזרח״לא יקל אדם את ראשו״ — לא ינהג קלות ראש כנגד שער המזרח של הר הבית. רש״י: כל השערים עומדים בקו אחד — שער המזרח, עזרת נשים, עזרת ישראל, פתח האולם, ההיכל וקדשי הקדשים — ולכן שער המזרח מכוון כנגד קדשי הקדשים.לא לנהוג קלות ראש מול שער המזרח, שמכוון לקדשי הקדשים
- הר הביתאסור להיכנס להר הבית ״במקלו ובמנעלו ובפונדתו״ ובאבק שעל רגליו, משום כבוד המקדש. פונדה היא חגורה חלולה שבה שמים מעות.אסור להיכנס להר הבית במקל, מנעל, פונדה ובאבק על הרגליים
- קפנדריא״ולא יעשנו קפנדריא״ — לא יעבור בהר הבית כדי לקצר את הדרך.אסור לעבור בהר הבית כדי לקצר דרך
- רקיקה״ורקיקה מקל וחומר״ — יריקה אסורה בהר הבית. רש״י: הגמרא תפרש את הקל וחומר.יריקה בהר הבית אסורה בקל וחומר
- חתימות במקדשבמקדש לא ענו אמן אחרי ברכה; המברך חתם כל ברכה בנוסח ברוך ה׳ אלהי ישראל… (רש״י, לפי מסכת תענית). המשנה מלמדת שבמקדש ראשון חתמו ב״עד העולם״ בלבד — עולם אחד.במקדש ראשון חתמו כל ברכה בלשון עד העולם
- תקנה נגד המיניםמשקלקלו המינין — הצדוקים — ואמרו ״אין עולם אלא אחד״, התקינו לומר ״מן העולם ועד העולם״. רש״י: עזרא וסיעתו, כדי להוציא מלב הכופרים בתחיית המתים שיש שני עולמות.אחרי שהצדוקים כפרו בעולם הבא, תיקנו מן העולם ועד העולם
- שאילת שלום בשםהתקינו שאדם ״שואל את שלום חברו בשם״, כלומר מזכיר שם ה׳ בברכתו. רש״י: אין בכך זלזול בכבוד המקום, כי זה בשביל כבוד הבריות.תקנה: לשאול שלום חברו בהזכרת שם ה׳
- ראיהבעז והמלאךהראיה: בעז אמר לקוצרים ״ה׳ עמכם״ והם ענו ״יברכך ה׳״; ואומר המקרא ״ה׳ עמך גבור החיל״ — רש״י: המלאך אמר זאת לגדעון.בעז והמלאך שאלו שלום בשם ה׳
- ואומראל תבוז״אל תבוז כי זקנה אמך״ — שטיינזלץ: אין לזלזל במנהגים עתיקים. רש״י: ללמוד ממה שעשו זקני האומה.אל תבוז כי זקנה אמך: אין לזלזל במנהג ותיק
- ואומרעת לעשותמי שחושש שהזכרת השם אסורה — ״עת לעשות לה׳ הפרו תורתך״: לפעמים כדי לקיים רצון ה׳ מבטלים דברי תורה, ושאילת שלום היא רצונו (רש״י, בעקבות ״בקש שלום ורדפהו״).עת לעשות לה׳: מפירים תורה כדי לקיים רצון ה׳
- רבי נתןרבי נתן הופך את הקריאה: ״הפרו תורתך משום עת לעשות לה׳״ — בזמנים מסוימים מבטלים תורה כדי לעשות בכך להחזיק אותה (שטיינזלץ).רבי נתן: מפירים תורה כדי לעשות לה׳ ולחזק אותה
עמוד א · גמרא
ברכה על נס: רבים ויחיד
בקצרה — על מה הסוגיה
הגמרא שואלת מנין שמברכים על נס. הראיה מיתרו היא על נס של רבים, ולכן מקשים על נס של יחיד;
שלושה מעשים מראים שגם יחיד מברך, וכך מסתיים: על נס רבים כולם חייבים, על נס יחיד — רק היחיד.
- מנא הני מיליהגמרא שואלת על משנת הפתיחה: ״מנא הני מילי״ — מנין שחייבים לברך על נס?מנין שמברכים על נס?
- רבי יוחנןיתרורבי יוחנן: מהפסוק ״ויאמר יתרו ברוך ה׳ אשר הציל״. יתרו בירך על ההצלה מיד מצרים, והרי שמברכים על נס.רבי יוחנן: יתרו בירך על ההצלה, ולכן מברכים על נס
- אניסא דיחידיתרו בירך על הצלת כל ישראל — נס של רבים. הגמרא תמהה: ״אניסא דרבים מברכינן, אניסא דיחיד לא מברכינן״?! וכי רק על נס של רבים מברכים, ולא על נס שנעשה לאדם יחיד? והרי מעשים מוכיחים אחרת —הראיה מיתרו עוסקת בנס רבים; האם על נס יחיד לא מברכים?
- והאנס האריהוהא — ראיה שמברכים גם על נס של יחיד: אדם הלך בעבר ימינא (רש״י: מדינה בדרום הפרת), נפל עליו אריה, נעשה לו נס וניצל. הוא בא לפני רבא, ורבא אמר לו: בכל פעם שתגיע לשם ברך ״שעשה לי נס במקום הזה״.רבא: מי שניצל מאריה מברך בכל פעם שמגיע למקום
- מר בריה דרבינאמים במדברועוד ראיה: מר בריה דרבינא הלך בבקעת ערבות וצמא למים. נעשה לו נס — נברא לו מעיין מים — ושתה.מר בריה דרבינא: נברא לו מעין מים בבקעה
- ותוהגמל הפרועועוד: פעם הלך בשוק של מחוזא ונפל עליו גמל משוגע; נבקעה חומה (רש״י: נפלה חומת בית סמוך) והוא נכנס פנימה וניצל. מאז, כשהגיע לערבות ברך ״שעשה לי נס בערבות ובגמל״, וכשהגיע לשוק מחוזא — בסדר הפוך. הרי שברך על נס של יחיד.מר בריה דרבינא ברך על נס שנעשה לו בערבות ובגמל
- אמרימסקנהמסקנה: ״אניסא דרבים — כולי עלמא מיחייבי״ לברך, ועל נס של יחיד ״איהו חייב לברוכי״. לכן מברכים גם על נס של יחיד, אבל החובה היא על מי שנעשה לו.על נס רבים כולם מברכים; על נס יחיד — רק היחיד
חשבו לפני שממשיכים
מה ההבדל בין מי שחייב לברך על נס של רבים לבין מי שחייב לברך על נס של יחיד?
הגמרא מסכמת: ״אניסא דרבים — כולי עלמא מיחייבי לברוכי, אניסא דיחיד — איהו חייב לברוכי״. על נס של רבים כולם חייבים, ועל נס של יחיד — רק מי שנעשה לו הנס.
עמוד א–ב
מקומות הניסים שמברכים עליהם
בקצרה — על מה הסוגיה
הברייתא מונה מקומות שנעשו בהם נסים. הגמרא מבררת את המקור של מה שלא כתוב במפורש (נחלי ארנון, אבני אלגביש, האבן של עוג), ושואלת על אשת לוט ועל חומת יריחו, שאינן נס פשוט.
- ברייתארשימת המקומותהברייתא מונה מקומות שנעשה בהם נס: מעברות הים והירדן ונחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, האבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל, האבן שישב עליה משה בשעת המלחמה בעמלק, אשת לוט וחומת יריחו שנבלעה. על כולן צריך להודות ולשבח.ברייתא: על שמונה מקומות של ניסים צריך הודאה ושבח
- בשלמאים וירדןבשלמא הים והירדן — הנס מפורש בתורה: ״ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה״ ו״הכהנים נשאי הארון״ עמדו בחרבה בירדן ועם ישראל עבר.הים והירדן: הנס כתוב במפורש בפסוקים
- אלאארנון״אלא מעברות נחלי ארנון מנלן״ — בים ובירדן הנס כתוב בפירוש, אבל על נחלי ארנון התורה לא סיפרה בגלוי על נס; מנין שאירע שם נס שמברכים עליו?מנין שנעשה נס בנחלי ארנון?
- את והב בסופהמהפסוק ״על כן יאמר בספר מלחמת ה׳ את והב בסופה״. תנא: ״את״ ו״הב״ הם שמות שני מצורעים (שטיינזלץ), שהלכו ״בסופה״ — בסוף מחנה ישראל; וכשעברו ישראל באו האמוריים.הפסוק את והב בסופה מספר על שני מצורעים בסוף המחנה
- האמוריים והארוןרש״י מתאר את המקום: עמק עמוק בין שני הרים גבוהים, שישראל היו צריכים לעבור בו. האמוריים עשו מערות בצדי ההרים והתחבאו בהן כדי להרוג את ישראל כשיעברו, ולא ידעו שהארון הולך לפני ישראל ומשפיל את ההרים לפניהם. כשהגיע הארון נדבקו ההרים זה לזה, האמוריים נהרגו, ודמם ירד לנחלי ארנון.הארון הצמיד את ההרים והרג את האמוריים המסתתרים
- המצורעים ושירההמצורעים, את והב, ראו דם יוצא מבין ההרים וסיפרו לישראל, וישראל אמרו שירה. זהו ״ואשד הנחלים״ — שפך הנחלים, כפי שמבאר שטיינזלץ.המצורעים ראו את הדם, סיפרו, וישראל אמרו שירה
- אבני אלגבישהברייתא מנתה ״אבני אלגביש״ במורד בית חורון — מהן אותן אבנים, ואיזה נס היה בהן?מהן אבני אלגביש?
- תנאעל גב אישתנא: ״אבנים שעמדו על גב איש וירדו על גב איש״ — אבני ברד שנעצרו באוויר (רש״י) בגלל אדם אחד, וירדו לארץ בגלל אדם אחר. שני האנשים נקראים בכתוב ״איש״, וזהו המפתח לדרשה (שטיינזלץ).אבנים שעמדו בשל איש אחד וירדו בשל איש אחר
- עמדומשה״עמדו על גב איש״ — זה משה, שנקרא בכתוב ״והאיש משה ענו מאד״: כשפרש כפיו במכת ברד ״ומטר לא נתך ארצה״ — אבני הברד שכבר היו באוויר נעצרו ולא הגיעו לארץ (רש״י).עמדו בשל משה, שנקרא איש, ואבני הברד לא הגיעו לארץ
- ירדויהושע״ירדו על גב איש״ — זה יהושע, שנקרא ״איש אשר רוח בו״: כשברחו מלכי האמורי מפני ישראל במורד בית חורון, ה׳ ״השליך עליהם אבנים גדלות״ מן השמים, ומתו באבני הברד יותר משהרגו ישראל בחרב (שטיינזלץ).ירדו בשל יהושע, שנקרא איש, על האמוריים בבית חורון
- אבן עוגהאבן שבקש עוג לזרוק — ״גמרא גמירי לה״, מסורת ולא מקרא. עוג חישב שמחנה ישראל שלוש פרסאות (רש״י, לפי הפסוק על המסעות), ואמר: אעקור הר בן שלוש פרסאות ואשליך עליהם. הוא עקר אותו והעמידו על ראשו.מסורת: עוג עקר הר בן שלוש פרסאות כדי להשליכו על ישראל
- הקמציםהקדוש ברוך הוא הביא על ההר ״קמצי״ — חגבים לפי שטיינזלץ, נמלים לפי רש״י — והם ניקבו אותו, וההר ירד על צווארו של עוג.חגבים או נמלים ניקבו את ההר והוא נפל על צוואר עוג
- שני רשעים שברתעוג רצה לשלוף את ההר ושיניו נמשכו לצדדים ולא הצליח. זהו ״שני רשעים שברת״, כדרשת רבי שמעון בן לקיש: אל תקרא ״שברת״ אלא ״שרבבת״ (רש״י: ירדו וגדלו למטה).שיני עוג נמשכו ולא יכול לשלוף את ההר
- משה הורג את עוגמשה היה גבוה עשר אמות (רש״י: כקומת המשכן); לקח גרזן בן עשר אמות, קפץ עשר אמות והכה את עוג בקרסוליו והרגו.משה, בגובה עשר אמות, הרג את עוג בקרסולו
- האבן של משההאבן שישב עליה משה: ״וידי משה כבדים ויקחו אבן״ ושמו אותה תחתיו וישב עליה.האבן שישב עליה משה כשידיו כבדו
- אשת לוטאשת לוט — הברייתא נסמכת על הכתוב ״ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח״: ההפיכה לנציב מלח היא המאורע שרואים במקום. בהמשך הגמרא תשאל איך נותנים על כך הודאה ושבח.אשת לוט הפכה לנציב מלח
- חומת יריחוחומת יריחו: ״ותפל החומה תחתיה״ — רש״י: משמע במקומה, וזה אפשרי רק בבליעה.חומת יריחו נבלעה במקומה
- בשלמאאשת לוטבשלמא כל השאר נס, אלא אשת לוט היא ״פורענותא״ ולא נס! מדוע מברכים עליה הודאה?אשת לוט היא פורענות; איך מברכים עליה הודאה?
- דיין האמתהתשובה: הרואה אומר עליה ״ברוך דיין האמת״ (רש״י: זה התירוץ).על אשת לוט מברכים דיין האמת
- והא הודאה ושבחאבל הברייתא שנתה ״הודאה ושבח״ על כולן, ו״דיין האמת״ אינה הודאה ושבח.הברייתא אמרה הודאה ושבח, ודיין האמת אינה כזו
- תנישתיםהתשובה: יש לשנות את הברייתא — על לוט ועל אשתו מברכים שתים: על אשתו ״דיין האמת״ ועל לוט ״זוכר את הצדיקים״.מברכים שתים: דיין האמת על אשתו, זוכר הצדיקים על לוט
- רבי יוחנןזוכר צדיקיםרבי יוחנן: אפילו בשעת כעסו הקדוש ברוך הוא זוכר צדיקים, שנאמר ״ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט״ — רש״י: זכר את אברהם.רבי יוחנן: גם בשעת כעס ה׳ זוכר את הצדיקים
- יריחונפלההברייתא אמרה ״חומת יריחו שנבלעה״ — וכי נבלעה? הרי הכתוב מספר שהיא נפלה: ״ותפל החומה תחתיה״! לשון נפילה, לא בליעה.המקרא אומר שחומת יריחו נפלה, לא שנבלעה
- פותיה ורומההתשובה: ״פותיה ורומה כי הדדי״ — רוחבה וגובהה שווים, ולכן נפילה סתם לא הייתה ניכרת בה (רש״י); לפיכך נבלעה, וזה דרך נפילה של חומה כזו.רוחבה כגובהה, ולכן נפילתה היא בליעה במקומה
עזרים — טבלת שיטות
שמונת המקומות שבברייתא
| המקום | המקור | מה אירע |
|---|---|---|
| מעברות הים | ״ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה״ | קריעת ים סוף |
| מעברות הירדן | ״ויעמדו הכהנים… בחרבה בתוך הירדן״ | ישראל עברו בחרבה |
| נחלי ארנון | ״את והב בסופה״, ״ואשד הנחלים״ | ההרים נדבקו והרגו את האמוריים |
| אבני אלגביש | ״לא נתך ארצה״; ״השליך עליהם אבנים גדלות״ | עמדו בשל משה, ירדו בשל יהושע |
| אבן עוג | גמרא גמירי לה — מסורת | ההר נפל על צווארו ומשה הרגו |
| אבן משה | ״ויקחו אבן וישימו תחתיו״ | ישב עליה במלחמת עמלק |
| אשת לוט | ״ותהי נציב מלח״ | פורענות: דיין האמת; על לוט — זוכר הצדיקים |
| חומת יריחו | ״ותפל החומה תחתיה״ | נבלעה במקומה, כי רוחבה כגובהה |
חשבו לפני שממשיכים
הכתוב אומר על חומת יריחו ״ותפל החומה תחתיה״ — נפלה. מדוע הברייתא אומרת ״נבלעה״, ומה הנס בכך?
הגמרא: ״כיון דפותיה ורומה כי הדדי נינהו, משום הכי אבלעה בלועי״ — רוחב החומה היה כגובהה, ולכן נפילה רגילה לא הייתה ניכרת בה (רש״י). ״תחתיה״ פירושו במקומה, וזה אפשרי רק בבליעה — וזהו הנס.
עמוד ב · גמרא
ארבעה צריכים להודות והברכה עליהם
בקצרה — על מה הסוגיה
רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכים להודות, וכל אחד נלמד ממזמור קז.
אחר כך: מה מברכים, בפני כמה אנשים (עשרה ושני חכמים), ואיך יצא רב יהודה ידי חובה כשלא ברך בעצמו.
- ארבעה צריכין להודותרב יהודה אמר רב: ארבעה צריכים להודות — יורדי הים, הולכי מדברות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. רש״י: כשיוצאים מן הסכנה. שטיינזלץ: להודות לה׳ בקרבן תודה ובברכה מיוחדת, וארבעתם רמוזים במזמור קז בתהלים.ארבעה צריכים להודות אחרי שניצלו מסכנה
- יורדי היםמנלן״יורדי הים מנלן״ — מנין שהם צריכים להודות?מנין שיורדי הים צריכים להודות?
- יורדי היםהפסוקיםממזמור קז בתהלים: ״יורדי הים באניות״ שראו סערה, ״ויצעקו אל ה׳״, ״יקם סערה לדממה״ — ובסוף ״יודו לה׳ חסדו״. הדפוס: סכנה, צעקה, הצלה, הודאה.המזמור מתאר סערה, צעקה והצלה, ואז: יודו לה׳
- הולכי מדברותמנלן״הולכי מדברות מנלן״ — מנין שגם מי שחצה מדבר והגיע ליישוב צריך להודות?מנין שהולכי מדברות צריכים להודות?
- הולכי מדברותהפסוקיםמאותו מזמור: ״תעו במדבר בישימון דרך״ ולא מצאו עיר מושב — זו הסכנה; ״ויצעקו אל ה׳״ — הצעקה; ״וידריכם בדרך ישרה״ — ההצלה; ואחריה ״יודו לה׳ חסדו״ — ההודאה.התועים במדבר צעקו, הודרכו, ואז מודים
- חולה שנתרפאמי שחלה ונתרפא — מאותו מזמור: ״אוילים מדרך פשעם״ שנגעו עד שערי מוות, ״ויזעקו אל ה׳״, ״ישלח דברו וירפאם״ — ואחר כך ״יודו לה׳ חסדו״.החולים צעקו, נרפאו בדברו, ומודים לה׳
- חבוש בבית האסוריםמנלן״מי שהיה חבוש בבית האסורין מנלן״ — מנין שהאסיר שיצא לחופשי צריך להודות?מנין שהחבוש שיצא צריך להודות?
- חבושהפסוקים״ישבי חשך וצלמות״ אסירי עוני וברזל — שנאסרו ״כי המרו אמרי אל״; ״ויזעקו אל ה׳״ — הצעקה; ״יוציאם מחשך וצלמות״ וינתק את מוסרותיהם — ההצלה; ואחריה ״יודו לה׳ חסדו״.האסירים צעקו, הוצאו מהחושך, ומודים לה׳
- מאי מברך״מאי מברך״ — איזו ברכה מברכים אלה?איזו ברכה מברך מי שניצל?
- רב יהודהגומלרב יהודה: נוסח הברכה הוא ״ברוך גומל חסדים טובים״ — הודאה על החסד שנעשה עמו ביציאתו מן הסכנה.רב יהודה: מברכים גומל חסדים טובים
- אבייעשרהאביי: ״וצריך לאודויי קמי עשרה״, דכתיב ״וירוממוהו בקהל עם״ — שטיינזלץ: קהל מיעוטו עשרה.אביי: ההודאה צריכה להיות בפני עשרה, מקהל עם
- מר זוטראשני חכמיםמר זוטרא מוסיף: ״ותרין מינייהו רבנן״ — שנים מהם חכמים, שנאמר ״ובמושב זקנים יהללוהו״. שטיינזלץ: זקנים הם חכמים, ומיעוט רבים שנים.מר זוטרא: ומתוך העשרה שני חכמים, מהפסוק על זקנים
- רב אשיכולהו רבנןרב אשי מקשה על מר זוטרא: ״ואימא כולהו רבנן״ — אם לומדים מ״ובמושב זקנים יהללוהו״, אולי נדרוש שכל העשרה יהיו חכמים, ולא רק שניים?רב אשי: אולי כל העשרה צריכים להיות חכמים?
- מי כתיבהדחייה: ״מי כתיב בקהל זקנים״? נאמר ״בקהל עם״, ובו גם הזקנים — כלומר לא כולם חכמים.נאמר בקהל עם ולא בקהל זקנים
- ואימאעשרה ועוד שנייםועדיין מקשים: ״ואימא בי עשרה שאר עמא ותרי רבנן״ — אולי הכוונה לעשרה מן העם ובנוסף להם שני חכמים, שנים עשר בסך הכל, ולא שניים מתוך העשרה?ועדיין: אולי עשרה מהעם ועוד שני חכמים — שנים עשר?
- קשיאאין תשובה לשאלה האחרונה: ״קשיא״. שטיינזלץ: הקושיה נשארה, אך ההלכה לא נדחתה.קשיא: הקושיה על עשרה ועוד שניים נשארה
- רב יהודהמעשהרב יהודה היה חולה והבריא. נכנסו לבקרו רב חנא בגדתאה (רש״י: מבגדד) וחכמים, ואמרו לו ״בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא״ — ברוך ה׳ שנתן אותך לנו ולא לעפר. אמר להם ״פטרתון יתי מלאודויי״ — בברכתכם יצאתי ידי חובת ההודאה.ברכת רב חנא והחכמים פטרה את רב יהודה מלהודות בעצמו
- והא אמר אביימקשים על המעשה: ״והא אמר אביי בעי אודויי באפי עשרה״ — ההודאה צריכה עשרה, ואיך יצא רב יהודה ידי חובה בברכת המבקרים?אביי דורש עשרה; האם היו עשרה אצל רב יהודה?
- דהוו בי עשרההתשובה: היו שם עשרה.היו אצלו עשרה אנשים
- והא איהו לא מודהאבל ״איהו לא קא מודה״ — רב יהודה עצמו לא הודה, ורק האחרים.רב יהודה עצמו לא ברך, רק האחרים
- עני אמןהתשובה: ״לא צריך״, כי הוא ״עני בתרייהו אמן״, והעונה אמן אחרי ברכה כאילו בירך בעצמו.הוא ענה אמן אחריהם, וזה כמו שבירך בעצמו
חשבו לפני שממשיכים
בפני כמה אנשים מודים לפי אביי ולפי מר זוטרא, ומה המקור לכל אחד?
אביי: בפני עשרה, מ״וירוממוהו בקהל עם״. מר זוטרא: ומתוכם שני חכמים, מ״ובמושב זקנים יהללוהו״.
עמוד ב · גמרא
מי שצריך שימור
בקצרה — על מה הסוגיה
בעקבות דברי רב יהודה מובאים דברים דומים: אילו אנשים צריכים שמירה מן המזיקים.
- רב יהודהשלושהרב יהודה: שלושה צריכים שימור — חולה, חתן וכלה. רש״י: שימור מן המזיקין.רב יהודה: חולה, חתן וכלה צריכים שימור מהמזיקים
- מתניתאיותרבברייתא: חולה, חיה (יולדת), חתן וכלה. ויש אומרים אף אבל, ויש אומרים אף תלמידי חכמים בלילה.ברייתא מוסיפה חיה, ויש אומרים אבל ותלמידי חכמים בלילה
- טעם השימוררש״י: בחולה, חיה ואבל — מזלו הורע והשד מתגרה בו; בחתן, כלה ותלמידי חכמים — השד מתגרה בהם מקנאה.חולה וחיה ואבל — מזלם הורע; חתן וכלה ותלמידי חכמים — קנאה
עמוד ב · ממשיך לדף נ״ה
המאריך בתפילה, בסעודה ובבית הכסא
בקצרה — על מה הסוגיה
רב יהודה: המאריך בשלושה דברים מאריך ימים. מקשים על הארכה בתפילה ובבית הכסא, ומתרצים: הארכה בתפילה טובה בלי עיון, והארכה בבית הכסא טובה בלי תלייה. הסוגיה מסתיימת בדף נ״ה.
- רב יהודהשלושה דבריםרב יהודה: שלושה דברים המאריך בהם — מאריכין ימיו ושנותיו: המאריך בתפילתו, המאריך על שולחנו, והמאריך בבית הכסא.רב יהודה: הארכה בתפילה, בסעודה ובבית הכסא מאריכה ימים
- מעליותא היא״והמאריך בתפלתו מעליותא היא״? הרי רבי חייא בר אבא אמר בשם רבי יוחנן דברים שסותרים זאת (המשך בדף נ״ה).האם באמת מעלה להאריך בתפילה? יש דברי רבי יוחנן שסותרים
- רבי יוחנןכאב לב · דף נ״ה״המאריך בתפלתו ומעיין בה״ סופו לכאב לב, ״תוחלת ממשכה מחלה לב״. רש״י: מעיין — מצפה שתיעשה בקשתו, כי התפלל בכוונה; כאב לב — שאין בקשתו נעשית.רבי יוחנן: מאריך בתפילה ומעיין בה סופו כאב לב
- רבי יצחקעיון תפילה · דף נ״הרבי יצחק: שלושה דברים מזכירים עוונותיו של אדם — ״קיר נטוי״, ״עיון תפלה״ ו״מוסר דין על חבירו לשמים״. שטיינזלץ: מי שמצפה שתתקבל בקשתו, בודקים אם ראוי לה בדינו. מכאן שהארכה בתפילה פגם.רבי יצחק: עיון בתפילה מזכיר עוונות, והארכה פגם
- לא קשיאדף נ״ההתשובה: ״הא דמעיין בה, הא דלא מעיין בה״ — ההארכה המזיקה היא כשמעיין בה, ודברי רב יהודה כשאינו מעיין.אין סתירה: מזיק רק מעיין בתפילה, ורב יהודה על שאינו מעיין
- והיכי עבידדף נ״ה״והיכי עביד״ — כיצד מאריך בלי לעיין?איך מאריכים בתפילה בלי עיון?
- מפיש ברחמידף נ״ה״דמפיש ברחמי״ — מרבה בתחנונים (שטיינזלץ).מרבה בתחנונים
- המאריך על שולחנודף נ״ההמאריך על שולחנו — ״דלמא אתי עניא ויהיב ליה״: שמא יבוא עני ויקבל. רש״י: כך עניים באים ומתפרנסים.הארכה על השולחן — שמא יבוא עני וייתן לו
- מזבח ושולחןדף נ״ההפסוק ״המזבח עץ שלוש אמות גבה״ מסתיים ב״זה השלחן אשר לפני ה׳״: פתח במזבח וסיים בשולחן. רבי יוחנן ורבי אלעזר: כל זמן שבית המקדש קיים — מזבח מכפר; עכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו.מזבח כיפר בזמן המקדש; עכשיו שולחן האדם מכפר
- המאריך בבית הכסאדף נ״ה״והמאריך בבית הכסא מעליותא הוא״? והרי שנינו עשרה דברים שמביאים לידי תחתוניות (טחורים), כמו עלי גפנים, שדרו של דג, דג מליח שלא בושל כל צורכו ושמרי יין. ויש אומרים: אף התולה עצמו יותר מדאי — רש״י: יושב על ברכיו, ונקביו נפתחים.האם בית הכסא טוב? ברייתא: עשרה דברים גורמים לתחתוניות
- מאריך ותלידף נ״ה״הא דמאריך ותלי, הא דמאריך ולא תלי״ — הנזק הוא כשתולה עצמו; המאריך בלי תלייה — טוב.נזק רק כשתולה עצמו; בלי תלייה טוב
- מטרוניתארבי יהודה ברבי אלעאי · דף נ״הראיה לתועלת: מטרוניתא אמרה לרבי יהודה ברבי אלעאי: פניך דומים למגדלי חזירים ולמלוי ברבית — רש״י: שכרם מרובה ופניהם צהובים. הוא ענה: לי שניהם אסורים, אלא יש עשרים וארבעה בתי כסא מבית המלון עד בית המדרש, ובכולם אני בודק את עצמי.רבי יהודה ברבי אלעאי: פני טובים כי בודק בבתי הכסא
בסוף הדף
שאלות הבנה
להעמקה
מקורות באתר דף יומי
מקורות
- ספריא — לשון הגמרא (נוסח וילנא), ביאור שטיינזלץ, פסוקים ומקורות הלכה
- הדף היומי — daf-yomi.com — לוח הדף היומי וחומרי ״ללמוד ולהבין״
- כולל עיון הדף — dafyomi.co.il — סיכומי נקודות וטבלאות עזר
- ישיבה — yeshiva.org.il — ביאור ״פרשני״
- אתר סיני — שיעורי הדף היומי של הרב אורי בריליאנט — שיעורים, סיכומים, תרשימים וחוברות ״דף מאיר״ — לבדיקת מהלך הסוגיות וההסברים
- Daf Spoiler — הכנה לדף היומי, הרב נפתלי רמתי — סיכום והכנה לכל דף בשאלות ותשובות — לבדיקת הרקע והמקרה של כל סוגיה (ברשות הכותב)
- דיקטה — הנקדן — ניקוד אוטומטי של הטקסט לפני ההקראה בקול
הדפים נבנים ונבדקים על ידי סוכן AI מתוך המקורות האלה; ניסוח ההסברים מקורי. לשון הגמרא מובאת מספריא.