ברכות נ״ה

שלושה דברים שמקצרים ימיו של אדם

1. מימרא: מקצרי ימיםרב יהודה מונה שלושה דברים שמקצרים את ימיו ושנותיו של אדם: מי שמזמינים אותו לקרוא בספר תורה ואינו קורא; מי שנותנים לו כוס של ברכה כדי לברך ואינו מברך; והמנהיג עצמו ברבנות, כלומר נוטל לעצמו שררה.רב יהודה: מקצרי ימים הם סירוב לקרוא, לברך והנהגה ברבנות
2. מקור: ספר תורהמי שמסרב לקרוא בספר תורה: הפסוק נאמר על התורה, ״כי הוא חייך וארך ימיך״. מי שמסרב לקרוא בה מוותר על החיים ועל אורך הימים שהיא נותנת.המסרב לקרוא בתורה מוותר על חייו וארך ימיו
3. מקור: כוס של ברכהמי שמסרב לברך על הכוס: ״ואברכה מברכיך״ — המברך מתברך, ומי שאינו מברך אינו זוכה לברכה. רש״י: המברך ברכת המזון מברך את בעל הבית.המסרב לברך על הכוס אינו זוכה לברכה, והמברך מתברך
4. מקור: רבנותרבי חמא ברבי חנינא שואל מפני מה מת יוסף לפני אחיו, ועונה: מפני שהנהיג עצמו ברבנות. כך רואים בסדר הדברים בפסוק ״וימת יוסף וכל אחיו״: יוסף נזכר ראשון, ואחיו, שלא שימשו בהנהגה, האריכו ימים אחריו.יוסף מת לפני אחיו, כי הנהיג עצמו ברבנות

שלושה דברים הצריכים רחמים

1. מימרא: צריכים רחמיםרב יהודה בשם רב: שלושה דברים צריכים בקשת רחמים: מלך טוב, שנה טובה וחלום טוב. הם נתונים בידי ה׳, ואין להם רשות לבוא אלא ברשותו (רש״י), ולכן יש להתפלל שיבואו לטובה.רב: מלך, שנה וחלום טובים תלויים בה׳, ולכן מבקשים רחמים
2. מקור: מלך טוב״פלגי מים לב מלך ביד ה׳״ — לב המלך בידי ה׳, והוא מטה אותו לכל אשר יחפוץ; לכן מבקשים שיטה אותו לטובה.לב המלך בידי ה׳, ולכן מבקשים שיהיה מלך טוב
3. מקור: שנה טובה״תמיד עיני ה׳ אלהיך בה״ — השנה כולה, מראשיתה ועד אחריתה, בהשגחת ה׳, ולכן מבקשים שתהיה טובה.השנה כולה בהשגחת ה׳, ולכן מבקשים שתהיה טובה
4. מקור: חלום טוב״ותחלימני ותחייני״ — ״תחלימני״ מתפרש מלשון חלום, ומכאן שגם חלום טוב בא מה׳ ומחייה.חלום טוב בא מה׳, ותחלימני נדרש מלשון חלום

שלושה שהקב״ה מכריז עליהם, ופרנס בהסכמת הציבור

1. מימרא: מכריז בעצמורבי יוחנן: שלושה דברים מכריז עליהם הקב״ה בעצמו: רעב, שובע ופרנס טוב.רבי יוחנן: הקב״ה מכריז בעצמו על רעב, שובע ופרנס טוב
2. מקור: רעב״כי קרא ה׳ לרעב״ — הפסוק מספר שה׳ קרא לרעב, ושבע שנים בא על הארץ.ה׳ קרא לרעב והוא בא על הארץ שבע שנים
3. מקור: שובעביחזקאל ה׳ אומר ״וקראתי אל הדגן״ ומרבה אותו, ולא נותן על ישראל רעב; כך בא השובע בהכרזתו של ה׳.ה׳ מכריז על הדגן ומרבה אותו, וכך בא השובע
4. מקור: פרנס טוב״ראה קראתי בשם בצלאל״ — ה׳ עצמו נוקב בשמו של בצלאל ומכריז על מינויו.ה׳ עצמו מכריז על מינוי בצלאל
5. מימרא: נמלכים בציבוררבי יצחק: אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור, כלומר מקבלים את הסכמתו. הוא לומד זאת מהפסוק ״ראו קרא ה׳ בשם בצלאל״, כפי שמתבאר בשיחה שבין הקב״ה למשה.רבי יצחק: ממנים פרנס רק אחרי שמקבלים את הסכמת הציבור
6. מעשה בבצלאלהקב״ה שאל את משה: ״הגון עליך בצלאל״ — האם אתה סבור שהוא ראוי? משה ענה: אם הוא הגון לפניך, לפני כל שכן. הקב״ה אמר: אף על פי כן, לך ושאל את ישראל.הקב״ה שאל את משה אם בצלאל הגון, והורה לו לשאול את ישראל
7. הסכמת ישראלמשה שאל את ישראל, והם ענו: אם הוא הגון לפני הקב״ה ולפניך, לפנינו כל שכן. כך נתקבלה הסכמת הציבור, ומכאן שגם מינוי מן השמים טעון היוועצות בציבור.ישראל הסכימו למינוי, ומכאן שנמלכים בציבור

חכמתו של בצלאל

1. שם ומשמעותורבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן: בצלאל נקרא בשם זה על שם חכמתו.בצלאל נקרא כך על שם חכמתו
2. ציווי והיפוכוהקב״ה אמר למשה לומר לבצלאל ״עשה לי משכן ארון וכלים״. משה הפך את הסדר ואמר לו: עשה ארון וכלים ואחר כך משכן.משה הפך את סדר הציווי: ארון וכלים לפני המשכן
3. קושיית בצלאלבצלאל הקשה: מנהגו של עולם שאדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים. אם אעשה את הכלים קודם, להיכן אכניסם? ״שמא כך אמר לך הקב״ה״ — שמא הסדר ההפוך: משכן, ארון וכלים?קושיה: מנהג העולם לבנות בית לפני הכלים, אולי הסדר הפוך
4. תשובת משהמשה ענה: ״שמא בצל אל היית״ — שמא היית בצל אל, ויודע בדיוק מה אמר ה׳. כך נתברר ששמו של בצלאל מעיד על חכמתו, שהוא מכוון לדברים כמו שנאמרו מפי ה׳.משה: אולי היית בצל אל וידעת בדיוק מה נאמר
5. מימרא: אותיות הבריאהרב יהודה בשם רב: בצלאל ידע לצרף את האותיות שבהן נבראו שמים וארץ (רש״י: בצירופן).רב: בצלאל ידע לצרף את אותיות הבריאה
6. הלימודהלימוד מהשוואת פסוקים: על בצלאל נאמר שה׳ מלא אותו ״בחכמה ובתבונה ובדעת״, ועל בריאת העולם נאמר ״ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה״ ו״בדעתו תהומות נבקעו״. אותם דברים שבהם נבראו השמים והארץ היו בבצלאל.חכמה, תבונה ודעת בבצלאל הן אלה שבהן נברא העולם
7. מימרא: חכמה לחכמיםרבי יוחנן: אין הקב״ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה כבר, שנאמר ״יהב חכמתא לחכימין״ — נותן חכמה לחכמים ודעת ליודעי בינה.רבי יוחנן: ה׳ נותן חכמה רק למי שכבר חכם
8. רב תחליפא לפני רבי אבהורב תחליפא בר מערבא (בן ארץ ישראל) שמע את דברי רבי יוחנן ואמרם לפני רבי אבהו.רב תחליפא בר מערבא מסר את הדברים לרבי אבהו
9. מקור אחררבי אבהו: אתם לומדים זאת משם, ואנו לומדים מכאן, מהפסוק על בוני המשכן ״ובלב כל חכם לב נתתי חכמה״ — ה׳ נותן חכמה בלב החכמים.רבי אבהו לומד זאת מבוני המשכן: בלב כל חכם נתן ה׳ חכמה

למי מראים חלום טוב ולמי חלום רע

1. מימרא: רב הונארב הונא: לאדם טוב אין מראים חלום טוב, ולאדם רע אין מראים חלום רע. הטוב נענש על מקצת חטאותיו בחלומות רעים, והרע מקבל שכר על זכויותיו בחלומות טובים. רש״י: לטוב מראים חלום רע כדי שידאג ולא יחטא ושעצבונו יכפר, ולרע חלום טוב כדי לשמחו שיאכל את עולמו.רב הונא: לטוב אין מראים חלום טוב, לרע אין מראים חלום רע
2. תניא נמי הכיברייתא מסייעת: כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע.ברייתא: דוד לא ראה חלום טוב, אחיתופל לא ראה רע
3. קושיה: והכתיב״והכתיב לא תאנה אליך רעה״. רב חסדא בשם רבי ירמיה בר אבא פירש את הפסוק: ״לא תאנה אליך רעה״ — שלא יבהילוך חלומות רעים ולא הרהורים רעים; ״ונגע לא יקרב באהלך״ — שלא תמצא את אשתך ספק נדה כשאתה בא מן הדרך. ואם הובטח לבוטח בה׳ שלא יבהילוהו חלומות רעים, אי אפשר שכל ימי הצדיק יהיו חלומות רעים.קושיה: לצדיק הובטח שלא יבהילוהו חלומות רעים
4. אחרים חזו ליהאלא הוא עצמו לא חזה חלום רע, אבל ״אחריני חזו ליה״ — אחרים חלמו עליו חלומות רעים.תירוץ: הוא לא ראה בעצמו, אחרים חלמו עליו
5. קושיה: מעליותא הוא?וכי אם הוא עצמו לא חזה, ״מעליותא הוא״ — מעלה היא? לפי התירוץ דוד לא ראה חלום רע, וחלום טוב ודאי לא ראה, כדברי הברייתא — נמצא שלא ראה חלום כלל (רש״י). והרי רבי זעירא אמר: הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע, שאפילו בדרך עקיפין אין הקב״ה מתגלה אליו. הוא דורש את המילה שבע בפסוק ושבע ילין בל יפקד רע: אל תקרא שָׂבֵעַ אלא שֶׁבַע.קושיה: מי שלא חולם שבעה ימים נקרא רע, אין זו מעלה
6. חזא ולא ידעאלא כך הכוונה: ״דחזא ולא ידע מאי חזא״ — דוד חלם, אך לא ידע מה ראה. רש״י: לאדם טוב מראים חלום טוב, ועד שלא יקיץ הוא נשכח ממנו כדי שלא ישמח.תירוץ: דוד חלם ולא ידע מה ראה

הטבת חלום בפני שלושה

1. מימרא: רבי יוחנןרב הונא בר אמי בשם רבי פדת בשם רבי יוחנן: מי שרואה חלום ונפשו עגומה ממנו, ילך ויפתרנו בפני שלושה.רבי יוחנן: מי שנפשו עגומה מחלומו יילך אל שלושה
2. קושיה: יפתרנו?!״יפתרנו״?! והרי רב חסדא אמר שחלום שלא נפתר הוא כאיגרת שלא נקראה — ואם הוא חושש מהחלום, מדוע יקרב את התגשמותו על ידי פתרון?קושיה: פתרון מקרב את התגשמות החלום, ומדוע לפתור?
3. אימא יטיבנואלא ״אימא יטיבנו״ — לא יפתור אותו אלא יטיב אותו בפני שלושה.תירוץ: לא יפתור אלא יטיב את החלום בפני שלושה
4. הנוסחמביא שלושה ואומר להם: ״חלמא טבא חזאי״ — חלום טוב ראיתי. הם עונים ״טבא הוא וטבא ליהוי״, הקב״ה יעשה אותו לטוב, ושבע פעמים יגזרו עליו מן השמים שיהיה טוב. אחר כך אומרים שלוש הפוכות, שלוש פדויות ושלוש שלומות.אומר שראה חלום טוב, והם מברכים ואומרים תשעה פסוקים
5. שלוש הפוכותשלושה פסוקים על הפיכה מרע לטוב: ״הפכת מספדי למחול לי״ בתהלים; בירמיהו ״והפכתי אבלם לששון״, שבו האבלים נהפכים לשמחה; ובדברים, שבו ה׳ הפך את קללת בלעם לברכה.הפוכות: האבל נהפך לשמחה וקללת בלעם לברכה
6. שלוש פדויותשלושה פסוקים על פדיון: ״פדה בשלום נפשי מקרב לי״ בתהלים; ופדויי ה׳ ישבון בישעיהו; ובשמואל, שבו העם פדה את יונתן ולא מת.פדויות: נפש נפדית מקרב ויונתן נפדה מהמוות
7. שלוש שלומותשלושה פסוקים על שלום: ״שלום שלום לרחוק ולקרוב״ בישעיהו; בדברי הימים נאמר לדוד שלום לו ולעוזרו; ובשמואל מברכים אדם בשלום לו, לביתו ולכל אשר לו.שלומות: שלום לרחוק ולקרוב, לדוד, ולאדם ולביתו

בחלום אדבר בו או חלומות השוא

1. שמואל: חלום רעשמואל, כשראה חלום רע, אמר: ״וחלמות השוא ידברו״ — החלומות מדברים שוא, ואין לחשוש מהם.שמואל על חלום רע: החלומות מדברים שוא
2. שמואל: חלום טובוכשראה חלום טוב אמר: וכי החלומות השוא ידברו? והכתיב ״בחלום אדבר בו״ — ה׳ מדבר בחלום.שמואל על חלום טוב: והכתיב שה׳ מדבר בחלום
3. קושיית רבארבא מעמיד זה מול זה את הפסוקים: כתיב ״בחלום אדבר בו״, שמשמע ממנו שיש ממש בחלומות, וכתיב ״וחלמות השוא ידברו״, שמשמע ממנו שאין בהם ולא כלום.קושיה: שני פסוקים סותרים, יש ממש בחלום או שוא
4. מלאך או שדאין כאן סתירה: ״כאן על ידי מלאך, כאן על ידי שד״ — הפסוק על דיבור בחלום מדבר בחלום הבא על ידי מלאך, ופסוק החלומות השוא בחלום הבא על ידי שד.תירוץ: חלום מלאך יש בו ממש, חלום שד שוא

חלומות שמתקיימים

1. נבואה קטנהרבי יוחנן: מי שהשכים ונפל לו פסוק לתוך פיו, הרי זו נבואה קטנה — רמז שיתקיים תוכן הפסוק.פסוק שנופל בפי המשכים הוא נבואה קטנה
2. שלושה חלומותרבי יוחנן: שלושה חלומות מתקיימים: חלום של שחרית, חלום שחלם עליו חבירו, וחלום שנפתר בתוך החלום.מתקיימים חלום שחרית, חלום חבירו וחלום שנפתר בחלום
3. ויש אומר: חלום שנשנהויש אומר: אף חלום שנשנה, שנאמר ״ועל השנות החלום״ — חלום פרעה שחזר פעמיים, כי נכון הדבר מעם האלהים.ויש אומר: גם חלום שחוזר מתקיים, כמו חלום פרעה

החלום בא מהרהורי הלב

1. מימרא: הרהורי לבורבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן: אין מראים לאדם בחלום אלא מהרהורי לבו, כלומר ממה שהרהר ביום (רש״י).אין מראים לאדם בחלום אלא מהרהורי לבו
2. מקור: דניאלהוכחה מדברי דניאל לנבוכדנצר: ״רעיונך על משכבך סלקו״ — מחשבותיך עלו על משכבך. ״רעיון״ במקרא הוא מחשבה (רש״י).דניאל לנבוכדנצר: מחשבותיך עלו על משכבך
3. ואיבעית אימאואם תרצה, אפשר ללמוד מפסוק אחר באותו ענין: ״ורעיוני לבבך תנדע״ — מחשבות לבך תדע, ואיך? בכך שיתגלו לך בחלום.פסוק נוסף: מחשבות לבך יתגלו לך בחלום
4. ראיית רבארבא: תדע שכך הוא, שהרי ״לא מחוו ליה לאינש״ בחלום דקל של זהב או פיל הנכנס בקוף המחט — דברים שלא הורגל לראות ולא הרהר בהם (רש״י).רבא: לא חולמים על דקל זהב או פיל בקוף המחט
5. מעשה בקיסרדף נוהקיסר אמר לרבי יהושע ברבי חנניא: אתם אומרים שאתם חכמים, אמור לי מה אראה בחלומי. אמר לו: ״משחרי לך פרסאי״ — הפרסים ישבו אותך וישעבדו אותך, ויעבידו אותך לרעות שקצים במקל של זהב. הקיסר הרהר בכך כל היום, ובלילה ראה את החלום (רש״י: לקיסר היה תגר עם הפרסים).הקיסר הרהר כל היום בדברי רבי יהושע, ובלילה חלם אותם
6. מעשה בשבור מלכאדף נומעשה דומה: שבור מלכא אמר לשמואל: אמור לי מה אראה בחלומי. אמר לו שמואל: ״אתו רומאי ושבו לך״ — הרומאים יבואו וישבו אותך, ויכריחו אותך לטחון גרעיני תמרים ברחיים של זהב. גם הוא הרהר כל היום, ובלילה ראה את החלום.שבור מלכא הרהר כל היום בדברי שמואל, ובלילה חלם
7. הלקח מהמעשיםדף נובשני המעשים הגמרא אומרת ״הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא״ — ההרהור במשך היום הוא שהביא את החלום בלילה. המעשים מובאים כדוגמה לדברי רבי יונתן: אין מראים לאדם אלא מהרהורי לבו.ההרהור ביום הוא שהביא את החלום בלילה

הסוגיה ממשיכה בדף נ״ו

שאלות הבנה

מקורות באתר דף יומי

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• הגמרא בספריא