ברכות מו

עד היכן ברכת הזימון

1. השאלה״עד היכן ברכת הזימון״ — איזה חלק מברכת המזון שייך לזימון, כלומר נאמר רק כששלושה אכלו יחד, וכששניים אכלו אינם אומרים אותו כלל (רש״י).השאלה: היכן נגמרת ברכת הזימון
2. מחלוקת אמוראיםרב נחמן: הזימון הוא עד נברך — קריאת הזימון עצמה. רב ששת: הזימון עד הזן — כולל את הברכה הראשונה של ברכת המזון.רב נחמן: הזימון עד נברך. רב ששת: עד הזן
3. נימא כתנאיהגמרא שואלת: ״נימא כתנאי״ — האם מחלוקתם כמחלוקת שתי ברייתות? אחת שונה ״ברכת המזון שנים ושלשה״, והאחרת ״שלשה וארבעה״. ההנחה: לדעת כולם ״הטוב והמטיב לאו דאורייתא״, ולכן ההבדל תלוי רק בגבול הזימון.קושיה: האם זו מחלוקת תנאים בשתי ברייתות על מספר הברכות?
4. הסבר ההצעההתנא של ״שנים ושלשה״ סובר שהזימון עד ״הזן״: כשאין זימון גם ״הזן״ אינה נאמרת, ונשארות שתי ברכות — הארץ ובונה ירושלים (רש״י); כשמזמנים, ״נברך״ ו״הזן״ יחד מביאות לשלוש. התנא של ״שלשה וארבעה״ סובר שהזימון עד ״נברך״ בלבד: בלי זימון שלוש ברכות — הזן, הארץ ובונה ירושלים — וכשמזמנים מוסיפים ״נברך״ (״עד ובטובו חיינו״, רש״י) ומגיעים לארבע.שנים ושלשה הוא כרב ששת; שלשה וארבעה הוא כרב נחמן
5. לא, מתרצים לטעמיהשניהם דוחים: לא, אין צורך לתלות את ההבדל במחלוקת על גבול הזימון. כל אחד ״מתרץ לטעמיה״ — מיישב את שתי הברייתות לפי שיטתו, ומוצא הסבר אחר להבדל ביניהן.דחייה: כל אמורא מיישב את שתי הברייתות לשיטתו
6. רב נחמן מתרץלפי רב נחמן ״דכולי עלמא עד נברך״. הברייתא של ״שלש וארבע״ מתאימה לשיטתו כפשוטה.רב נחמן: לכולם הזימון עד נברך, ושלש וארבע פשוט
7. הכא בברכת פועליםוהברייתא של ״שתים ושלש״? ״הכא בברכת פועלים עסקינן״: פועל בעבודתו מקצר — ״פותח בהזן וכולל בונה ירושלים בברכת הארץ״ (כדאמר מר, ברכות טז). לכן אצלם שתי ברכות בלי זימון, ושלוש כשמוסיפים ״נברך״ (רש״י).שנים ושלשה עוסקת בפועלים שמקצרים וכוללים שתי ברכות באחת
8. רב ששת מתרץלפי רב ששת ״דכולי עלמא עד הזן״. הברייתא של ״שתים ושלש״ מתאימה לשיטתו כפשוטה.רב ששת: לכולם הזימון עד הזן, ושנים ושלשה פשוט
9. הטוב והמטיב דאורייתאוהברייתא של ״שלש וארבע״? התנא שלה ״קסבר הטוב והמטיב דאורייתא״, ולכן היא נמנית עם ברכות המזון. כך גם לשיטת רב ששת המניין מסתדר: בלי זימון — הארץ, בונה ירושלים והטוב והמטיב, שלוש (״הזן״ שייכת לזימון); כשמזמנים נוספת ״הזן״ עם ״נברך״ — ארבע. ההבדל בין הברייתות אינו בגבול הזימון אלא במעמדה של ״הטוב והמטיב״, וזה בדיוק מה שהגמרא ״סברוה״ בתחילה שאין עליו מחלוקת.שלשה וארבעה סובר שהטוב והמטיב מן התורה ולכן נמנית

להיכן חוזר

1. השאלה״להיכן הוא חוזר״ — כשגמר את סעודתו ובא לברך, מאיזה מקום הוא מתחיל?שאלה: מאיזה מקום מתחיל לברך מי שהצטרף לזימון
2. חוזר לראשרב זביד משם אביי: ״חוזר לראש״ — מתחיל מתחילת ״הזן״, כי כבר נתחייב בזימון שנקבע בשלושה (רש״י).אביי: חוזר לראש, כי נתחייב בזימון עם שלושה
3. למקום שפסקרבנן: ״למקום שפסק״ — מברכת הארץ, כמו יחיד רגיל (רש״י), כי ״הזן״ כבר נאמרה בזימון.רבנן: מברך מברכת הארץ, כיחיד, כי הזן נאמרה בזימון
4. הלכה״והלכתא למקום שפסק״ — ההלכה כרבנן.הלכה כרבנן: חוזר למקום שפסק

אין מכבדין בדרכים, בגשרים ובידיים מזוהמות

1. ברייתאתנו רבנן: ״אין מכבדין לא בדרכים ולא בגשרים״ — לא אומרים לאדם חשוב ״לך לפני״ (רש״י) כשהולכים בדרך או על גשר.ברייתא: אין מכבדים בקדימה בדרכים ובגשרים
2. ולא בידים מזוהמותדף מזהברייתא ממשיכה: ״ולא בידים מזוהמות״ — לא מכבדים אדם להיות ראשון בנטילת מים אחרונים (רש״י).אין מכבדים להיות ראשון בנטילה אחרונה
3. מעשה רבין ואביידף מזרבין ואביי הלכו בדרך, וחמורו של רבין הקדים את אביי ולא אמר לו ״ניזיל מר״. אביי חשב שרבין, שעלה מארץ ישראל, גס דעתו. בפתח בית הכנסת רבין אמר לאביי: ״ניעל מר״.רבין לא כיבד את אביי בדרך, ובפתח בית הכנסת כן
4. קושיית אביידף מזאביי: ״ועד השתא לאו מר אנא״? — למה התחלת לכבדני רק עכשיו ולא בדרך?אביי: למה לא כיבדת אותי בדרך אלא רק בפתח?
5. הכי אמר רבי יוחנןדף מזרבין: ״אין מכבדין אלא בפתח שיש בה מזוזה״ — כך אמר ר׳ יוחנן; רק בכניסה מכבדים, לא בדרך.רבין: לפי ר׳ יוחנן מכבדים רק בפתח שיש בו מזוזה
6. קושיה: בית כנסתדף מז״דאית בה מזוזה אין, דלית בה לא״? בית הכנסת ובית המדרש ״דלית בהו מזוזה״ — האם שם אין מכבדין?קושיה: בבית כנסת ובית מדרש אין מזוזה, ושם מכבדים
7. בפתח הראוי למזוזהדף מז״אלא אימא: בפתח הראוי למזוזה״ — כל פתח כניסה חשוב, בניגוד לדרכים ופרצות (רש״י).תירוץ: הכלל הוא פתח הראוי למזוזה, לא רק שיש בו

שאלות הבנה

מקורות באתר דף יומי

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• הגמרא בספריא