ברכות מ״ב

מדוע היין אינו נפטר בברכת הפת? (סיום)

1. רקע מדף מא׳בדף הקודם בן זומא אומר שדברים הבאים מחמת הסעודה נפטרים בברכת הפת. הקשו מהיין: מדוע הוא אינו נפטר בברכת הפת כמו שאר המאכלים? התשובה (״שאני יין״) מסתיימת כאן.רקע: מדוע יין אינו נפטר בברכת הפת כשאר מאכלי סעודה?
2. שאני יין״דגורם ברכה לעצמו״ — ליין חשיבות מיוחדת: הוא חשוב כל כך שמצרפים אליו ברכות אחרות, כמו בקידוש ובהבדלה, ומברכים עליו בכמה מקומות גם כשאין צורך בשתייתו (רש״י). לכן אינו טפל ללחם ואינו נפטר בברכתו.תשובה: היין חשוב ויש לו ברכות משלו, ולכן אינו נפטר בפת

פת הבאה בכסנין: מתי מברכים עליה כעל לחם?

1. מעשה ברב הונארב הונא אכל ״תליסר ריפתי״ — שלושה עשר כיכרות מפת הבאה בכסנין (שלושה לקב) — ולא בירך אחריהם ברכת המזון, כי לדעתו אין זה לחם ממש.רב הונא אכל שלושה עשר כיכרות עוגה ולא בירך ברכת המזון
2. עדי כפנארב נחמן מקשה: ״עדי כפנא״ — אכילה כזו נאכלת לרעבון (רש״י), לא כקינוח. אדם אינו אוכל כרגיל כמות כזו של עוגות בסוף סעודה, ולכן אי אפשר לפטור אותה בלי ברכה.קושיה: כמות כזו היא לשובע, לא קינוח, ולכן חייבת ברכה
3. כללרב נחמן מסיים בכלל: ״כל שאחרים קובעים עליו סעודה״ — מאכל שבכמות גדולה עד שאנשים קובעים עליו סעודה — צריך לברך עליו ברכת המזון, גם אם אינו לחם רגיל.כלל: מה שאחרים קובעים עליו סעודה טעון ברכת המזון
4. מעשה ברב יהודהרב יהודה עסק בהכנות לחתונת בנו בבית רב יהודה בר חביבא. הביאו פת הבאה בכסנין, וכשהגיע שמע אותם מברכים ״המוציא״ על העוגות.רב יהודה שמע את בני הבית מברכים המוציא על עוגות
5. מאי ציצירב יהודה תמה: ״מאי ציצי״ דקא שמענא — מהו הקול ״צי צי״ ששמעתי? אולי אתם מברכים ״המוציא לחם מן הארץ״? הוא חושד שטעו, כי פת הבאה בכסנין אינה לחם רגיל.רב יהודה תמה: האם אתם מברכים המוציא על עוגות?
6. ראיה מברייתאהם משיבים: כן. ויש מקור: ברייתא שבה רבי מונא אמר בשם רבי יהודה שעל פת הבאה בכסנין מברכים ״המוציא״, ושמואל פסק ״הלכה כרבי מונא״.תשובה: ברייתא של רבי מונא ופסק שמואל — מברכים המוציא
7. דחייהרב יהודה דוחה: ״אין הלכה כרבי מונא אתמר״ — בשם שמואל נאמר בדיוק ההפך, שאין הלכה כרבי מונא. כלומר טעיתם בנוסח הפסק.רב יהודה: שמואל אמר שאין הלכה כרבי מונא, וטעיתם
8. והאהם מקשים: ״והא מר הוא דאמר משמיה דשמואל״ — הרי אתה עצמך אמרת בשם שמואל שבלחמניות (עוגות, רש״י: אובליא״ש) מערבים עירוב ומברכים עליהן ״המוציא״. אם כן יש מקרים שבהם עוגות דינן כלחם.קושיה: הרי אמרת בשם שמואל שעל לחמניות מברכים המוציא
9. שאני התםרב יהודה מחלק: ״שאני התם דקבע סעודתיה עלייהו״ — שם האדם קבע את סעודתו על הלחמניות, ולכן הן כלחם. אבל במקום שלא קבע סעודתו עליהן — אין מברכים ״המוציא״. זה דומה לכלל של רב נחמן: הכל תלוי בקביעת סעודה.תירוץ: ברכת המוציא על עוגות רק למי שקבע עליהן סעודה

משנה: איזו ברכה פוטרת איזה מאכל, ומי מברך לכולם

1. יין לפני ואחרימי ש״ברך על היין שלפני המזון״ — פטר בכך את היין שלאחר המזון (לפני ברכת המזון). הרקע (רש״י): נהגו להביא כוס יין לפני האכילה, ואחרי הסעודה ישבו ושתו ואכלו עוד פרפראות. הברכה הראשונה מכסה אפוא גם את השתייה שאחרי.ברכה על יין שלפני הסעודה פוטרת את היין שאחריה
2. פרפרתכך גם הפרפרת — מאכלים קלים שמביאים כדי להמשיך את האכילה (רש״י: כגון פרגיות ודגים לפני הסעודה, וכיסנין ולחמניות אחריה): ברכה עליה לפני הסעודה פוטרת את הפרפרת שבאה אחרי הסעודה.ברכה על פרפרת שלפני הסעודה פוטרת את הפרפרת שאחריה
3. פת פוטרת פרפרת״ברך על הפת — פטר את הפרפרת״: ברכת הפת פוטרת את הפרפרת, כי הפרפרת טפלה לפת. אבל הדין אינו הפוך: ״על הפרפרת — לא פטר את הפת״, כי הפת עיקר ואינה נפטרת בברכת הטפל.ברכת הפת פוטרת פרפרת, אבל ברכת פרפרת אינה פוטרת פת
4. בית שמאי״בית שמאי אומרים: אף לא מעשה קדרה״ — לדעתם הברכה האמורה אינה פוטרת אפילו מעשה קדרה, תבשילים הנאכלים בתוך הסעודה (רש״י: כגון חלקא, טרגיס וטיסני). לאיזה חלק במשנה הם מתכוונים — זו שאלה שתידון בהמשך הדף.בית שמאי: הברכה אינה פוטרת אף תבשיל שבתוך הסעודה
5. יושבין והסבו״היו יושבין״ — ישבו לאכול בלי הסבה (שכיבה על צד שמאל על מיטות): ״כל אחד מברך לעצמו״, כי בלי הסבה אין קביעות סעודה (רש״י). אבל הסבו — הסעודה נחשבת משותפת ו״אחד מברך לכולן״.בלי הסבה כל אחד מברך לעצמו; בהסבה אחד מברך לכולם
6. יין בתוך המזון״בא להם יין בתוך המזון״ — כל אחד מברך עליו לעצמו (טעם הדבר מפורש בגמרא בדף מג, רש״י). אבל אם בא היין ״אחר המזון״ — אחד מברך לכולם.יין בתוך הסעודה: כל אחד מברך; יין אחריה: אחד לכולם
7. מוגמר״והוא אומר על המוגמר״ — המברך על היין אחרי הסעודה מברך גם על המוגמר, אבקת בשמים על גחלים שהביאו אחרי האכילה, ברכתו ״בורא עצי בשמים״ (רש״י). וזאת ״אף על פי שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה״: כבר התחיל בברכות אחרונות ולכן גומר אותן (רש״י).מי שבירך על היין אחרי הסעודה מברך גם על המוגמר

יין שלפני הסעודה פוטר את היין שאחריה: מתי?

1. רבי יוחנןרבה בר בר חנה אמר בשם רבי יוחנן: ״לא שנו אלא בשבתות וימים טובים״ — דין המשנה, שברכה על היין שלפני המזון פוטרת את היין שלאחר המזון, נאמר רק בהם, ״הואיל ואדם קובע סעודתו על היין״: דעתו לשבת אחרי הסעודה ולהמשיך בשתייה, ובברכה הראשונה כיוון גם לכך (רש״י). אבל בשאר ימות השנה מברך ״על כל כוס וכוס״.רבי יוחנן: רק בשבת ויום טוב קובעים סעודה על היין
2. ריב״ל מוסיףגם רבי יהושע בן לוי אומר כך (דרך רבה בר מרי), ומוסיף מקרים: ״בשעה שאדם יוצא מבית המרחץ״ (עייף, רוצה לאכול ולנוח) ו״בשעת הקזת דם״, שאז רגילים בשתיית יין רב. בשאר ימות השנה מברך על כל כוס, כי בכל כוס הוא נמלך ומתחיל שתייה חדשה (רש״י).רבי יהושע בן לוי מוסיף יציאה ממרחץ והקזת דם
3. מעשה בחולרבה בר מרי הזדמן לבית רבא ביום חול וראה שברך על היין לפני המזון וחזר וברך אחרי המזון. רבה בר מרי אמר לו ״יישר״ — יפה עשית (רש״י), ״וכן אמר רבי יהושע בן לוי״ לעשות: ביום חול אין קובעים סעודה על היין, ולכן היין שלפני המזון אינו פוטר את שאחריו וצריך לברך שוב. המעשה מאשר את דברי ריב״ל שהביא רבה בר מרי עצמו.ביום חול ברכו על היין פעמיים, ורבה בר מרי אמר יישר
4. מעשה ביום טוברב יצחק בר יוסף הזדמן לבית אביי ביום טוב, וראה שאביי מברך על כל כוס וכוס של יין.ביום טוב אביי ברך על כל כוס וכוס
5. קושיהרב יצחק מקשה: ״לא סבר לה מר להא דרבי יהושע בן לוי״ — הרי ביום טוב ברכה אחת מספיקה, כי אינו נחשב נמלך (רש״י)!קושיה: ביום טוב די בברכה אחת לפי רבי יהושע בן לוי
6. נמלך אנאאביי משיב: ״נמלך אנא״ — אני אינני רגיל לקבוע סעודה על היין (רש״י) ואיני מתכוון להאריך בשתייה; על כל כוס אני מחליט מחדש. לכן גם לפי ריב״ל מברכים על כל כוס. ההכרעה תלויה בכוונה, לא רק ביום.תירוץ: אביי לא קבע סעודה על היין ונמלך בכל כוס

יין שבא בתוך הסעודה: האם פוטר את היין שאחריה?

1. איבעיאהמשנה פטרה את היין שאחרי הסעודה בברכת היין שלפניה. כאן שואלים מקרה אחר: ״בא להם יין בתוך המזון״ (וקודם הסעודה לא בא להם, רש״י) — האם ברכתו פוטרת את היין שלאחר המזון?שאלה: האם יין שבא בתוך הסעודה פוטר את היין שאחריה?
2. צד אחד: אינו פוטרייתכן שהמשנה אינה ראיה: שם ״זה לשתות וזה לשתות״ — שתי שתיות של הנאה. אבל כאן אחד ״לשתות״ והשני לשרות, כלומר לסייע לאכילה שבמעיים (רש״י), ולכן אינו פוטר.יין שבתוך הסעודה נועד לשרות האוכל, לא לשתייה, ולכן אינו פוטר
3. צד שני: פוטר״או דילמא לא שנא״ — ייתכן שאין הבדל: כל שתיית יין אחת היא, ולכן הוא פוטר.או שאין הבדל, ושתיית יין אחת היא, ולכן פוטר
4. מחלוקת אמוראיםהאמוראים נחלקו: רב ורב נחמן אומרים שפוטר; רב כהנא ורב ששת אומרים שאינו פוטר; ורב הונא ורב יהודה וכל תלמידי רב אומרים אף הם שאינו פוטר. הגמרא אינה מפרשת את טעמם, אך מסתבר שהאומרים שאינו פוטר הולכים בצד הראשון של הבעיה: היין שבאמצע נועד לשרות.רב ורב נחמן: פוטר; רב כהנא, רב ששת ותלמידי רב: אינו פוטר
5. איתיביהרבא מקשה על רב נחמן מהמשנה: ״בא להם יין בתוך המזון״ — כל אחד מברך לעצמו, ו״לאחר המזון״ — אחד מברך לכולם. משמע שגם מי שברך על יין שבתוך הסעודה חוזר ומברך אחריה, ואם כן אינו פוטר.קושיה לרב נחמן: במשנה גם אחרי יין שבתוך הסעודה מברכים שוב
6. הכי קאמררב נחמן משיב: ״הכי קאמר״ — כך כוונת המשנה: אלה שני מקרים נפרדים. המקרה השני הוא כשהיין ״לא בא להם בתוך המזון אלא לאחר המזון״; אז אחד מברך לכולם. (רש״י: ההבנה הראשונה הייתה שמדובר ביין שני שבא אחרי היין שבתוך הסעודה.)תירוץ: המשנה מדברת בשני מקרים נפרדים ולא ברצף אחד

בית שמאי ״אף לא מעשה קדרה״: על איזה חלק חולקים?

1. המשנההגמרא חוזרת על המשנה: ״ברך על הפת פטר את הפרפרת״ — אף שהפרפרת אינה באה למלא את הכרס אלא לגמר אכילה (רש״י), ״על הפרפרת לא פטר את הפת״, ו״בית שמאי אומרים אף לא מעשה קדרה״.המשנה: הפת פוטרת פרפרת, ובית שמאי מוסיפים אף לא מעשה קדרה
2. איבעיאשאלו: ״בית שמאי ארישא פליגי״ או ״אסיפא פליגי״ — האם הם חולקים על חלקה הראשון של המשנה (ברכת הפת) או על האחרון (ברכת הפרפרת)?שאלה: בית שמאי חולקים על הרישא או על הסיפא?
3. אם על הרישאאם על הרישא — התנא קמא אומר שברכת הפת פוטרת פרפרת, ״וכל שכן מעשה קדרה״ (שהוא אוכל ממש שבא לזון, רש״י). ובית שמאי מחדשים: ״לא מיבעיא פרפרת״ שאינה נפטרת בברכת הפת, אלא אפילו מעשה קדרה אינה נפטרת.אם על הרישא: ברכת הפת לא פוטרת אף מעשה קדרה
4. אם על הסיפאואם על הסיפא — התנא קמא אומר שברכה על הפרפרת אינה פוטרת את הפת, אבל ״מעשה קדרה״ היא כן פוטרת; ובית שמאי אומרים שאפילו מעשה קדרה אינה נפטרת בברכת הפרפרת.אם על הסיפא: ברכת הפרפרת לא פוטרת אף מעשה קדרה
5. תיקותיקו — השאלה לא נפתרה והיא עומדת במקומה.מסקנה: תיקו, ולא נפתר על איזה חלק חולקים

שאלות הבנה

מקורות באתר דף יומי

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• הגמרא בספריא