ברכות ל״ב
הטחת דברים של משה אחרי העגל, סדר שבח ותפילה, מעלת התפילה וההתחזקות בה, שהייה לפני התפילה ואחריה, והאיסור להפסיק בה.
״לשון הגמרא״ביאורחכםמושג— הקש על מילה מסומנת או על ציטוט להסבר
הקדמה — הסיפור של הדף
הדף ממשיך מהטחת הדברים של משה: ה׳ ברא יצר הרע והשפע גרם לעגל, ותפילת משה הפכה את גזר הדין עד ש״סלחתי כדבריך״.
ממשה לומדים לסדר שבח לפני בקשה ושהתפילה גדולה ממעשים וקרבנות; אחרי החורבן שערי התפילה נעולים אך שערי הדמעה פתוחים, ויש להתחזק בתפילה ולחזור עליה.
שיחת כנסת ישראל עם ה׳ מסיימת את הדרשות, ואז עוברים למשנה: חסידים הראשונים שהו שעה לפני התפילה, והמתפלל אינו מפסיק אפילו למלך, אך מקצר או פוסק בסכנה.
עמוד א · המשך מדף ל״א
ה׳ ברא יצר הרע, והשפע גרם לעגל
→ תחילת הסוגיה בדף ל״אבקצרה — על מה הסוגיה
הגמרא מוכיחה בפסוקים שה׳ ברא את היצר הרע, ומביאה את הטחת הדברים של משה: השפע שה׳ נתן הוא שגרם לחטא העגל.
היא מוסיפה משלים ופסוקים על שובע שמביא לבעיטה, ומסיימת בכך שה׳ הודה למשה.
- רקעבדף הקודם למדנו שחנה, אליהו ומשה הטיחו דברים כלפי מעלה, ושה׳ הודה לאליהו. כעת הגמרא מביאה את הפסוקים שמהם עולה שה׳ ברא את היצר הרע, ואת דרשת הטחת הדברים של משה.רקע: ממשיכים בטענה שה׳ אחראי גם ליצר הרע ולחטא
- פסוק ראשוןסוף התשובה מהדף הקודם: מנין שה׳ חזר והודה לאליהו, שטען שה׳ הסב את לב ישראל אחורנית? שנאמר ״ואשר הרעתי״ (מיכה ד) — ה׳ עצמו אומר שהוא גרם להרע. רש״י: אני גרמתי להם, שבראתי יצר הרע. פסוק זה הוא גם הראשון בשלושת המקראות שבהמשך.ה׳ הודה לאליהו: ואשר הרעתי — ה׳ גרם, כי ברא יצר הרע
- שלושה מקראותרבי חמא ברבי חנינא: ״אלמלא שלש מקראות הללו״ נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל (כינוי נקי לישראל) במשפט. רש״י: בזכותם יש לנו פתחון פה, שהרי ה׳ ברא יצר הרע ויכול להסיר אותו.ר׳ חמא: בלי שלושה פסוקים אלו ישראל לא היו עומדים בדין
- שלושת הפסוקיםהפסוקים: ״ואשר הרעתי״; ״כחמר ביד היוצר״ — ישראל ביד ה׳ כחומר ביד יוצר; ו״והסרתי את לב האבן״ — ה׳ מבטיח להסיר לב אבן ולתת לב בשר. מכולם עולה שה׳ משפיע על בחירת האדם, ולכן האחריות אינה כולה עליו.הפסוקים: הרעתי, חמר ביד היוצר, והסרתי לב האבן
- ראיה מפורשתרב פפא מביא פסוק ברור יותר מאותו פרק ביחזקאל: ״ואת רוחי אתן בקרבכם״ ״ועשיתי את אשר בחקי תלכו״ — ה׳ נותן את הרוח והוא העושה שישראל ילכו בחוקיו.רב פפא: ה׳ נותן רוח והוא העושה אותם הולכים בחוקיו
- הטחת דבריםרבי אלעזר: גם משה הטיח דברים כלפי מעלה. הפסוק ״ויתפלל משה אל ה׳״ נדרש ״אל תקרי אל ה׳ אלא על ה׳״, ו״על״ הוא לשון טענה. רש״י: ״הטיח״ הוא לשון זריקה, כמו כמטחוי קשת.ר׳ אלעזר: משה הטיח דברים, כי נדרש על ה׳ ולא אל ה׳
- מה הבסיס להחלפה?הדרשה נשענת על כך ש״דבי רבי אליעזר בן יעקב״ היו קוראים לאלפין עיינין ולעיינין אלפין — לכן מותר להחליף ״אל״ ב״על״.בית ר׳ אליעזר בן יעקב החליפו אל״ף ועי״ן, ולכן אל נדרש על
- דרשה אחרתבית רבי ינאי מביאים ראיה אחרת להטחת דברים של משה מפתיחת ספר דברים: ״ודי זהב״. מקום בשם זה אינו ידוע, ולכן הכתוב רומז לדבר אחר.בית ר׳ ינאי: ודי זהב רומז להטחה אחרת
- מאי ״ודי זהב״?מה פירוש ״ודי זהב״, ואין מקום בשם זה?קושיה: מה פירוש ודי זהב?
- תשובת בית ר׳ ינאימשה אמר לה׳ אחרי העגל: בשביל הכסף והזהב שהשפעת להם ביציאת מצרים ובים סוף, ״עד שאמרו די״, העושר הוא שגרם להם לעשות את העגל. כך משה מטיל את האחריות על ה׳.משה: השפע שה׳ נתן עד די גרם לעגל
- מוסר השפעבית רבי ינאי: ״אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן״ אלא מתוך קופה של בשר — רק מי ששבע נוהם ומשתולל (רש״י). כלומר, שובע הוא שמביא להתפרצות.בית ר׳ ינאי: רק שבע נוהם, והשפע מביא להתפרצות
- משל הפרהרבי אושעיא: אדם האכיל פרה כחושה כרשינין, והיא החלה לבעוט בו. אמר לה: מי גרם לך לבעוט — הכרשינין שהאכלתיך. כך גם בישראל: הגורם לחטא הוא רוב הטובה.ר׳ אושעיא: משל הפרה שבעטה אחרי שהואכלה כרשינין
- משל הבןרבי יוחנן: אדם רחץ את בנו, האכילו והשקהו, תלה על צווארו כיס כסף, והושיבו על פתח בית זונות. ״מה יעשה אותו הבן שלא יחטא״? גם כאן, השפע והמקום שהוצבו בו הם שהובילו לחטא.ר׳ יוחנן: משל הבן שהושב מוכן לחטא — מה יעשה?
- שובע וחטארב ששת מצטט פתגם: ״מלי כרסיה זני בישי״, מילוי הכרס הוא ממיני החטא (רש״י). ומקורו בהושע: ״כמרעיתם וישבעו… ירם לבם על כן שכחוני״.רב ששת: שובע מביא לחטא, כמו בהושע
- פסוקים נוספיםרב נחמן מביא פסוק אחר: ״ורם לבבך ושכחת את ה׳״. וחכמים אומרים שמקורו ב״ואכל ושבע ודשן ופנה״ — מי שאכל ושבע פונה לאלהים אחרים.רב נחמן וחכמים: פסוקים אחרים על שובע שמביא לשכחת ה׳
- ואיבעית אימאאפשר ללמוד זאת גם מ״וישמן ישורון ויבעט״ — ישראל השמינו ובעטו, כמו הפרה במשל.ואיבעית אימא מוישמן ישורון ויבעט: שמנו ואז בעטו
- ה׳ הודה למשהרבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן: מנין שה׳ חזר והודה למשה שהשפע גרם לעגל? מהפסוק ״וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל״ — ה׳ מודה שהוא הרבה להם כסף.ה׳ הודה למשה: וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל
חשבו לפני שממשיכים
מה המשותף למשל הפרה ולמשל הבן, ומה הם באים להוכיח על אחריותו של ה׳?
בשני המשלים השפע והנסיבות שהאדם נתן הם שהביאו את הפרה או הבן לחטוא. כך ה׳ גרם לשפע עד שישראל אמרו ״די״, ולכן הוא שותף לגרימת החטא.
עמוד א · גמרא
תפילת משה אחרי העגל: לך רד, הניחה לי וויחל
🔑 מפתח לסוגיה
אחרי חטא העגל ה׳ אמר למשה לרדת מההר ואמר שישמיד את העם ויעשה את משה לגוי גדול. הסוגיה בוחנת איך משה הפך את המצב בתפילה, ואילו משמעויות יש למילה הנדירה ״ויחל״.
בקצרה — על מה הסוגיה
הגמרא מפרשת את שיחת ה׳ ומשה אחרי העגל: משה נחלש, הבין שהדבר תלוי בו, אחז בה׳ בתפילה ודחה את הצעת ״גוי גדול״. אחר כך נאמרות שש דרשות על ״ויחל״.
- מאי ״לך רד״?בעקבות העגל נאמר למשה ״לך רד״ — מה הפירוש?קושיה: מה פירוש לך רד למשה?
- רד מגדולתךרבי אלעזר: ה׳ אמר למשה: ״רד מגדולתך״. הגדולה ניתנה לו רק בשביל ישראל, ועכשיו שחטאו — למה הוא נחוץ? מיד תש כוחו של משה ולא היה לו כוח לדבר.ר׳ אלעזר: ה׳ הוריד את משה מגדולתו, וכוחו תש
- דבר זה תלוי ביאחר כך ה׳ אמר ״הרף ממני ואשמידם״. משה הבין שהדבר תלוי בו (רש״י: ה׳ הראה לו שיש בידו כוח למחול בתפילה), ומיד עמד והתחזק בתפילה.משה הבין מהרף ממני שהדבר תלוי בו, והתחזק בתפילה
- משל המלך ואוהבומשל: מלך כעס על בנו והיה מכהו, ואוהבו שישב לפניו חשש לומר דבר. המלך אמר: ״אלמלא אוהבי זה שיושב לפני״ הרגתיך. האוהב הבין שהדבר תלוי בו, קם והציל את הבן — כך משה.משל: האוהב הבין מרמז המלך שעליו להציל את הבן
- ״הניחה לי״רבי אבהו: ״הניחה לי״ מלמד שמשה תפס את ה׳ כאדם התופס את חברו בבגדו (רש״י: משמע שהיה אוחז בו), ואמר: אין אני מניחך עד שתמחול. ״אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו״.ר׳ אבהו: משה תפס את ה׳ ואמר, לא אניחך עד שתמחול
- כסא של רגל אחתה׳ הציע ״ואעשה אותך לגוי גדול״. רבי אלעזר: משה השיב — כסא של שלש רגלים, זכות האבות (רש״י: אברהם יצחק ויעקב), אינו עומד בכעסך, ועל אחת כמה וכמה כסא של רגל אחת, זכותי לבדי.ר׳ אלעזר: זכות האבות לא תעמוד, וקל וחומר זכות משה לבדו
- בושת מהאבותמשה הוסיף: יש לי בושת פנים מהאבות, כי יאמרו: ״ראו פרנס שהעמיד עליהם״, ביקש גדולה לעצמו ולא ביקש עליהם רחמים.משה: אתבייש מהאבות שיאמרו שביקשתי גדולה לעצמי
- ויחל: עד שהחלהו״ויחל משה את פני ה׳״. רבי אלעזר: משה עמד בתפילה ״עד שהחלהו״ — לשון חולי. רש״י: הפציר בה׳ (בלעז אנויי״ר, הטריד והלאה), כלומר כביכול החלה את ה׳ בהפצרותיו; שטיינזלץ מפרש שמשה עצמו חלה מרוב המאמץ.ר׳ אלעזר: ויחל מלשון חולי — משה הפציר בה׳ עד שהחלהו
- ויחל: הפרת נדררבא: התפלל עד ״שהפר לו נדרו״. הלימוד מ״ויחל״ כאן ו״לא יחל דברו״ שם, ו״אמר מר״ שהנודר אינו מיחל אך אחרים מחלין לו. רש״י: נדרו הוא דיבורו ״ואכלם״.רבא: ויחל כמו לא יחל דברו — משה הפר נדרו של ה׳
- ויחל: מסר עצמושמואל: ״ויחל״ הוא לשון חלל — משה ״מסר עצמו למיתה״ בשבילם, כפי שאמר ״ואם אין מחני נא מספרך״.שמואל: ויחל מלשון חלל — משה מסר עצמו למיתה
- ויחל: מדת רחמיםרבא בשם רב יצחק: ״ויחל״ הוא לשון הנחה (רש״י: כמו יחולו על ראש יואב) — משה גרם ש״החלה עליהם מדת רחמים״.רבא בשם רב יצחק: משה הוריד עליהם מדת רחמים
- ויחל: חוליןחכמים: ״ויחל״ הוא לשון חולין — משה אמר: ״חולין הוא לך מעשות כדבר הזה״, שהשמדת ישראל תחלל את שמך.חכמים: ויחל מלשון חולין — השמדה כזו חילול שם
- ברייתא: אחילוברייתא: רבי אליעזר הגדול אומר שמשה עמד בתפילה ״עד שאחזתו אחילו״ (בגרסת רש״י).ר׳ אליעזר הגדול: משה התפלל עד שאחזתו אחילו
- מאי אחילו?מה פירוש המילה אחילו, שנשכח פירושה?קושיה: מה פירוש אחילו?
- אש של עצמותרבי אלעזר: ״אש של עצמות״ — ביטוי שמובן בארץ ישראל.ר׳ אלעזר: אחילו היא אש של עצמות
- מאי אש של עצמות?מה פירוש אש של עצמות, שלא מובן בבבל?קושיה: מה זו אש של עצמות?
- אשתא דגרמיאביי: זו המחלה הקרויה בבבל ״אשתא דגרמי״, קדחת (רש״י: מוליי״ר בלעז).אביי: אש של עצמות היא קדחת
עמוד א · גמרא
טענות משה: בך, אשר אמרתי ויכלת
בקצרה — על מה הסוגיה
הגמרא דורשת את לשון הפסוקים בתפילת משה: ״בך״, ״אשר אמרתי״ ו״יכלת״ בלשון נקבה. טענתו שהאומות יאמרו שה׳ חלש התקבלה, ושה׳ אמר ״סלחתי כדבריך״.
- מאי ״בך״?בתפילת משה נאמר ״אשר נשבעת להם בך״ — מה בא הלשון הזה ללמד?קושיה: מה פירוש נשבעת להם בך?
- שבועה בשם הגדולרבי אלעזר: אלמלא נשבעת בשמים וארץ, הייתי אומר שהשבועה בטלה כמותם. עכשיו שנשבעת ״בשמך הגדול״ שחי וקיים לעולם, שבועתך קיימת לעולם. רש״י: בי נשבעתי בעקדת יצחק.ר׳ אלעזר: השבועה בשם ה׳ קיימת כמוהו לעולם
- ״אשר אמרתי״הפסוק אומר ״וכל הארץ הזאת אשר אמרתי״. הרי משה מדבר על הבטחת ה׳ לאבות, ו״אשר אמרת״ מיבעי ליה — צריך היה לומר בלשון נוכח!קושיה: למה כתוב אשר אמרתי ולא אשר אמרת?
- דברי תלמיד ודברי הרברבי אלעזר: ״עד כאן דברי תלמיד״, כלומר משה, ומ״וכל הארץ״ ואילך דברי הרב, כלומר ה׳. רש״י: עד ״ככוכבי השמים״ משה, ובהמשך ה׳ אמר לו אעשה כדבריך.ר׳ אלעזר: תחילת הפסוק דברי משה והמשכו דברי ה׳
- דברי תלמיד כולםרבי שמואל בר נחמני: ״אלו ואלו דברי תלמיד״. משה אמר: הדברים שאמרת לי בסנה בשמך אמרתי לישראל, ועכשיו מה אומר להם? רש״י: ה׳ הבטיח בסנה אעלה אתכם אל ארץ טובה.ר׳ שמואל בר נחמני: הכול דברי משה, ומה יאמר לישראל עכשיו
- ״יכלת״ בנקבהבתפילת משה אחרי חטא המרגלים (במדבר יד) נאמר ״מבלתי יכלת ה׳״ — ״יכול ה׳״ מיבעי ליה, בלשון זכר ולא בנקבה!קושיה: למה נאמר יכלת בנקבה ולא יכול?
- כנקבהרבי אלעזר: משה אמר שאומות העולם יאמרו ש״תשש כחו כנקבה״ ואינו יכול להציל את ישראל.ר׳ אלעזר: האומות יאמרו שכוחו תש כנקבה
- נסי היםה׳ השיב למשה: ״והלא כבר ראו נסים וגבורות״ שעשיתי להם על הים.קושיה מה׳: הרי ראו נסים בים
- שלושים ואחד מלכיםמשה השיב: עדיין יש להם לומר שה׳ יכול לעמוד נגד ״מלך אחד״ (פרעה), אך לא נגד שלושים ואחד מלכי כנען.משה: אולי יכול נגד מלך אחד, לא נגד שלושים ואחד
- סלחתי כדבריךרבי יוחנן: מנין שה׳ חזר והודה למשה? מהפסוק ״ויאמר ה׳ סלחתי כדבריך״.ר׳ יוחנן: סלחתי כדבריך — ה׳ הודה למשה
- כדבריך כן הואבית רבי ישמעאל שנו: כדבריך — באמת עתידים אומות העולם לומר כן.בית ר׳ ישמעאל: כדבריך — האומות אכן היו אומרות כך
- אשרי תלמידמסכמים: ״אשרי תלמיד שרבו מודה לו״, כמו שה׳ הודה לטענת משה.אשרי תלמיד שרבו מודה לו — כמו ה׳ למשה
- החייתני בדבריךרבא בשם רב יצחק: ״ואולם חי אני״ — ה׳ אמר למשה: החייתני בדבריך (רש״י: בפני האומות), כלומר שמח שנימוקיו מאפשרים לסלוח.רבא: ה׳ אמר למשה, החייתני בדבריך
עמוד א–ב
סדר שבח ותפילה, וגדולת התפילה
בקצרה — על מה הסוגיה
מתפילות משה למדים לסדר שבח לפני בקשה, ורבי אלעזר מדרג את התפילה: גדולה ממעשים טובים ומקרבנות, ותענית גדולה מצדקה. אגב כך נאמר שכהן שהרג אינו נושא כפיו.
- סדר שבח לפני תפילהרבי שמלאי דרש: ״לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא״ ואחר כך יתפלל ויבקש את צרכיו.ר׳ שמלאי: לסדר שבח ה׳ ורק אחר כך להתפלל
- מנלן?מנין שכך יש לנהוג?קושיה: מנין שמסדרים שבח לפני בקשה?
- ממשהממשה: ״ואתחנן אל ה׳ בעת ההיא״, ומיד ״ה׳ אלהים אתה החלת להראות את עבדך את גדלך״ — שבח. רק אחריו ״אעברה נא ואראה את הארץ״ — הבקשה.משה פתח בשבח ה׳ ורק אחריו ביקש לראות את הארץ
- סימןסימן לשבע הדרשות הבאות: ״מעשים, צדקה, קרבן, כהן, תענית, מנעל, ברזל״ — תפילה גדולה ממעשים טובים, תענית גדולה מצדקה, תפילה גדולה מקרבנות, כהן שהרג לא ישא כפיו, רבא שלא גזר תענית ביום מעונן, ננעלו שערי תפילה וחומת ברזל. כולן של רבי אלעזר, חוץ מ״כהן״ (רבי יוחנן) ו״תענית״ (מעשה ברבא).סימן לשבע הדרשות: מעשים, צדקה, קרבן, כהן, תענית, מנעל, ברזל
- תפילה ומעשים טוביםרבי אלעזר: ״גדולה תפלה יותר ממעשים טובים״. אין גדול במעשים טובים ממשה, ובכל זאת לא נענה אלא בתפילה: ״אל תוסף דבר אלי״ וסמוך לו ״עלה ראש הפסגה״. רש״י: בזכות התפילה נתרציתי להראותך.ר׳ אלעזר: תפילה גדולה ממעשים טובים, כמו אצל משה
- תענית וצדקהרבי אלעזר: ״גדולה תענית יותר מן הצדקה״.ר׳ אלעזר: תענית גדולה מצדקה
- מאי טעמא?מה הטעם שהתענית גדולה?קושיה: מה הטעם שתענית גדולה מצדקה?
- בגופו וממונו״זה בגופו וזה בממונו״: התענית מצוה שנעשית בגוף האדם, והצדקה רק בממונו.תענית בגוף האדם וצדקה רק בממונו
- תפילה וקרבנותרבי אלעזר: ״גדולה תפלה יותר מן הקרבנות״. בפסוק ״למה לי רב זבחיכם״ ה׳ דוחה קרבנות, ואחר כך ״ובפרשכם כפיכם״ — גם תפילה אינה מתקבלת. רש״י: אילו לא הייתה התפילה גדולה, לא היה צורך להוסיף ״ובפרשכם״ אחרי שכבר נדחו הזבחים.ר׳ אלעזר: תפילה גדולה מקרבנות, מהפסוק בישעיה
- כהן שהרגאגב הפסוק, רבי יוחנן: כהן שהרג את הנפש ״לא ישא את כפיו״, שנאמר ״ידיכם דמים מלאו״.ר׳ יוחנן: כהן שהרג לא ישא כפיו בברכת כהנים
עמוד ב · גמרא
שערי תפילה ננעלו, שערי דמעה לא
בקצרה — על מה הסוגיה
מהחורבן שערי התפילה נעולים וחומת ברזל מפרידה בין ישראל לה׳, אבל שערי הדמעה פתוחים.
- ננעלו שערי תפילהרבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש ״ננעלו שערי תפלה״, כמו שנאמר בקינה ״גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי״.ר׳ אלעזר: מהחורבן שערי התפילה נעולים
- שערי דמעהאף על פי כן ״שערי דמעה לא ננעלו״: ״שמעה תפלתי… אל דמעתי אל תחרש״. רש״י: לא נאמר את דמעתי תראה, אלא שהיא נראית לפניו ורק צריך שתתקבל.גם אחרי החורבן שערי הדמעה פתוחים
- מעשה ברבאאגב נעילת שערי התפילה: רבא לא גזר תענית ביום מעונן, כי נאמר ״סכתה בענן לך מעבור תפלה״ — הענן סימן להסתרת פנים.רבא לא גזר תענית ביום מעונן — הענן חוסם תפילה
- חומת ברזלרבי אלעזר: מיום החורבן ״נפסקה חומת ברזל״ בין ישראל לאביהם שבשמים, כמו שיחזקאל קיבל מחבת ברזל כ״קיר ברזל בינך ובין העיר״ (רש״י: סימן למחיצת ברזל).ר׳ אלעזר: מהחורבן חומת ברזל מפרידה בין ישראל לה׳
עמוד ב · גמרא
המאריך בתפילה והצורך בחיזוק
בקצרה — על מה הסוגיה
רבי חנין אומר שהמאריך בתפילה אינה חוזרת ריקם; מקשים מר׳ יוחנן שסופו כאב לב, ומתרצים: מעיין לעומת לא מעיין.
אגב כך נאמר שמי שלא נענה יחזור ויתפלל, לכל ארבעת הדברים הצריכים חזוק יש מקור.
- המאריך בתפילתורבי חנין בשם רבי חנינא: ״כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם״. ומקורו במשה: ״ואתפלל אל ה׳״, וכתוב אחריו ״וישמע ה׳ אלי גם בפעם ההיא״ — שם משה מתאר שעמד בהר ארבעים יום וארבעים לילה (דברים ט–י), ותפילתו הארוכה נענתה.ר׳ חנין: המאריך בתפילה לא חוזר ריקם, כמו משה
- איני?! והאוהרי רבי יוחנן אמר שכל המאריך בתפילתו ״ומעיין בה״ סופו כאב לב, כמו שנאמר ״תוחלת ממשכה מחלה לב״; והתקנה — לעסוק בתורה, ״עץ חיים תאוה באה״ ו״עץ חיים היא למחזיקים בה״.קושיה: ר׳ יוחנן אומר שהמאריך ומעיין סופו כאב לב
- מאריך ומעיין״לא קשיא״: כאב לב נאמר במי שמאריך ״ומעיין בה״, כלומר מצפה שבקשתו תתקבל בגלל ההארכה (רש״י). דברי רבי חנין הם במי שמאריך ולא מעיין.תירוץ: כאב לב רק למי שמצפה, ר׳ חנין במי שלא
- יחזור ויתפללרבי חמא ברבי חנינא: מי שהתפלל ולא נענה ״יחזור ויתפלל״, שנאמר ״קוה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה׳״ (רש״י: אל תמשוך ידך).ר׳ חמא: מי שלא נענה יחזור ויתפלל
- ארבעה צריכין חזוקברייתא: ארבעה דברים צריכים חזוק, שאדם יתחזק בהם תמיד בכל כוחו (רש״י): ״תורה, ומעשים טובים, תפלה, ודרך ארץ״. דרך ארץ — אומנות או סחורה או מלחמה, כל אחד לפי עיסוקו.ברייתא: תורה, מעשים טובים, תפילה ודרך ארץ צריכים חזוק
- תורה ומעשים מנין?מנין שתורה ומעשים טובים צריכים חזוק?קושיה: מנין שתורה ומעשים טובים צריכים חזוק?
- חזק ואמץמיהושע: ״רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות״ — ״חזק״ בתורה, ״ואמץ״ במעשים טובים.מיהושע: חזק בתורה ואמץ במעשים טובים
- תפילה מנין?ותפילה, מנין שצריכה חזוק?קושיה: מנין שתפילה צריכה חזוק?
- קוה אל ה׳מ״קוה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך״ — אותו פסוק שהובא על מי שלא נענה.מקוה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך — אותו פסוק של יחזור ויתפלל
- דרך ארץ מנין?ודרך ארץ, מנין?קושיה: מנין שדרך ארץ צריכה חזוק?
- חזק ונתחזקמ״חזק ונתחזק בעד עמנו״ — בכל עבודתו של אדם יש להתחזק.מחזק ונתחזק בעד עמנו — חיזוק בעבודה היום-יומית
עמוד ב · גמרא
״ותאמר ציון עזבני״: העגל יישכח וסיני לא
בקצרה — על מה הסוגיה
שיחה בין כנסת ישראל לה׳ על הפסוק בישעיה: כנסת ישראל טוענת שה׳ עזב ושכח, וה׳ משיב שלא שכח. בסוף נקבע שמעשה העגל יישכח ומעשה סיני לא.
- עזובה ושכוחהבפסוק ״ותאמר ציון עזבני ה׳ וה׳ שכחני״ — ״היינו עזובה היינו שכוחה״? למה שתי לשונות?קושיה: למה שתי לשונות, עזבני ושכחני?
- אשה שנייהריש לקיש: כנסת ישראל אמרה: אדם שנושא אשה על אשתו הראשונה עדיין זוכר את הראשונה. ״אתה עזבתני ושכחתני״ — שניהם.ריש לקיש: אדם זוכר את הראשונה, ואתה עזבת וגם שכחת
- מזלות וכוכביםה׳ השיב: ברא שנים עשר מזלות, ולכל אחד שלושים חיל, ולכל חיל שלושים לגיון וכן הלאה, ועל כל גסטרא תלה 365 אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה. ״וכולן לא בראתי אלא בשבילך״.ה׳: כל הכוכבים נבראו בשבילך, איך אמרת עזבתני
- עולות איליםה׳ המשיך בפסוק ״התשכח אשה עולה״: ״כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים״ שהקרבת לפני במדבר?ה׳: לא אשכח את הקרבנות שהקרבת במדבר
- ומעשה העגל?כנסת ישראל שאלה: הואיל ו״אין שכחה לפני כסא כבודך״, שמא לא תשכח לי מעשה העגל?קושיה: אם אין שכחה לפניך, אולי העגל לא יישכח?
- גם אלה תשכחנהה׳ ענה: ״גם אלה תשכחנה״. רש״י: ״אלה״ הוא מעשה העגל שאמרו בו אלה אלהיך ישראל.ה׳: גם אלה תשכחנה — העגל יישכח
- ומעשה סיני?כנסת ישראל שאלה: הואיל ו״יש שכחה״ לפניך, שמא תשכח לי מעשה סיני?קושיה: אם יש שכחה, אולי גם סיני יישכח?
- ואנכי לא אשכחךה׳ ענה: ״ואנכי לא אשכחך״ — מתן תורה לא יישכח.ה׳: ואנכי לא אשכחך — סיני לא יישכח
- כך דרש רב אושעיאוכך דרש רבי אלעזר בשם רב אושעיא: ״גם אלה תשכחנה״ — מעשה העגל, ״ואנכי לא אשכחך״ — מעשה סיני (רש״י: בו נאמר אנכי ה׳ אלהיך).ר׳ אלעזר בשם רב אושעיא: אלה העגל ואנכי סיני
חשבו לפני שממשיכים
מה ההבדל בין ״עזבני״ ל״שכחני״ לפי ריש לקיש, ולמה צריכים שני מונחים?
אדם שנושא אשה שנייה עוזב את הראשונה אך עדיין זוכר אותה. כנסת ישראל טוענת שה׳ עשה יותר: הוא עזב אותה וגם שכח אותה.
עמוד ב · משנה וגמרא
חסידים הראשונים היו שוהין שעה
בקצרה — על מה הסוגיה
הגמרא מוצאת מקור בפסוקים לשהייה שעה לפני התפילה ושעה אחריה, ומקשה על ברייתא שהחסידים שהו תשע שעות ביום; מתרצים שבזכות חסידותם תורתם ומלאכתם נשמרו.
- המשנה: שוהין שעההמשנה אומרת ״חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת״ לפני התפילה, וממנה עוברים לברר את מקורה.המשנה: חסידים הראשונים שהו שעה לפני תפילה
- מנא הני מילי?״מנא הני מילי״ שצריך לשהות שעה לפני התפילה?קושיה: מנין שצריך לשהות שעה לפני תפילה?
- אשרי יושבי ביתךרבי יהושע בן לוי: ״אשרי יושבי ביתך״ ואחר כך עוד יהללוך סלה (רש״י: קודם יושבים, ואחר כך מהללים).ריב״ל: אשרי יושבי ביתך — קודם יושבים ואז מהללים
- שהייה אחרי התפילהריב״ל הוסיף: המתפלל צריך לשהות שעה גם ״אחר תפלתו״, כמו שנאמר ״אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך״ (רש״י: קודם יודו ואחר כך ישבו).ריב״ל: צריך לשהות שעה גם אחרי התפילה
- תניא נמי הכיברייתא תומכת: המתפלל שוהה שעה לפני ושעה אחרי. לפני — ״אשרי יושבי ביתך״, ואחרי — ״אך צדיקים יודו לשמך״.ברייתא: שעה לפני ושעה אחרי, באותם פסוקים
- חסידים: תשע שעותברייתא: חסידים הראשונים ״שוהין שעה אחת, ומתפללין שעה אחת, וחוזרין ושוהין שעה אחת״. שלוש שעות לכל אחת משלוש תפילות היום (רש״י: תשע שעות).ברייתא: החסידים שהו שעה, התפללו שעה, ושהו שעה
- תורה ומלאכהאם הם שוהים תשע שעות ביום בתפילה, ״תורתן היאך משתמרת ומלאכתם היאך נעשית״?קושיה: איך תורתם נשמרת ומלאכתם נעשית?
- מתוך שחסידים״מתוך שחסידים הם״ תורתם משתמרת ומלאכתם מתברכת (רש״י: תלמודם אינו משתכח).תירוץ: בזכות חסידותם תורתם נשמרת ומלאכתם מתברכת
עמוד ב · משנה וגמרא
אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו
בקצרה — על מה הסוגיה
רב יוסף מגביל את המשנה למלכי ישראל, ומקשים מברייתא על אנס וקרון; מתרצים שמקצרים אם אפשר.
מעשה בחסיד והגמון מראה שבקל וחומר, אם מלך בשר ודם נוהגים בו כך, אין להפסיק לפני מלך מלכי המלכים.
- אפילו המלךהמשנה: המתפלל, ״אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו״. אסור להפסיק בתפילה כדי להשיב שלום.המשנה: אין להפסיק בתפילה אפילו למלך
- הגבלה: מלכי אומותרב יוסף: לא שנו אלא למלכי ישראל, שיבינו שהוא מתפלל. אבל ״למלכי אומות העולם — פוסק״, שלא יהרגנו (רש״י).רב יוסף: למלך גוי פוסק מחשש סכנה
- מיתיבי: אנס וקרוןהקשו: ברייתא אומרת שהמתפלל שראה אנס או קרון בא כנגדו ״לא יהא מפסיק, אלא מקצר ועולה״! הרי אינו פוסק אפילו מול סכנה.קושיה: בברייתא רואה אנס או קרון לא מפסיק אלא מקצר
- לא קשיא״לא קשיא״: מי שיכול לקצר — יקצר (רש״י: כגון שסמוך לגמור). אם אינו יכול לקצר — פוסק.תירוץ: אם אפשר לקצר יקצר, ואם לא — פוסק
- מעשה בחסיד והגמוןברייתא, שמובאת כחיזוק למשנה ״לא ישיבנו״ — בלי ״מיתיבי״ ובלי תירוץ, והגמרא אינה מקשה ממנה על רב יוסף: חסיד התפלל בדרך, ״בא הגמון אחד ונתן לו שלום״ והוא לא החזיר. ההגמון המתין עד שסיים ואמר: ריקא! הרי כתוב בתורתכם ״רק השמר לך״ ו״ונשמרתם מאד לנפשתיכם״, ואם הייתי חותך את ראשך מי היה תובע את דמך?מעשה: חסיד לא החזיר שלום להגמון, וההגמון גער בו על הסכנה
- אפייסך בדבריםהחסיד ביקש: המתן לי עד שאפייסך. שאל אותו: אילו היית ״עומד לפני מלך בשר ודם״ ובא חברך ונתן לך שלום — האם היית מחזיר לו?החסיד שאל את ההגמון: ולפני מלך בשר ודם, היית מחזיר?
- קל וחומרדף ל״גההגמון השיב: לא; ואם היה מחזיר היו חותכים את ראשו. החסיד אמר: ״קל וחומר״ — אם אתה מפחד ממלך שהיום כאן ומחר בקבר, אני העומד לפני מלך מלכי המלכים החי וקיים לעולם על אחת כמה וכמה.החסיד: אם כך לפני מלך בשר ודם, קל וחומר לפני ה׳
- נתפייסדף ל״גמיד ״נתפייס אותו הגמון״ והחסיד נפטר לביתו לשלום.ההגמון התפייס והחסיד נפטר לשלום
חשבו לפני שממשיכים
מהו הקל וחומר שהחסיד אמר להגמון?
אם ההגמון עצמו לא היה מחזיר שלום לחברו לפני מלך בשר ודם, מחשש שיחתכו את ראשו, ואותו מלך הוא היום כאן ומחר בקבר — על אחת כמה וכמה שאין להפסיק לפני מלך מלכי המלכים החי וקיים לעולם.
בסוף הדף
שאלות הבנה
להעמקה
מקורות באתר דף יומי
מקורות
- ספריא — לשון הגמרא (נוסח וילנא), ביאור שטיינזלץ, פסוקים ומקורות הלכה
- הדף היומי — daf-yomi.com — לוח הדף היומי וחומרי ״ללמוד ולהבין״
- כולל עיון הדף — dafyomi.co.il — סיכומי נקודות וטבלאות עזר
- ישיבה — yeshiva.org.il — ביאור ״פרשני״
- אתר סיני — שיעורי הדף היומי של הרב אורי בריליאנט — שיעורים, סיכומים, תרשימים וחוברות ״דף מאיר״ — לבדיקת מהלך הסוגיות וההסברים
- Daf Spoiler — הכנה לדף היומי, הרב נפתלי רמתי — סיכום והכנה לכל דף בשאלות ותשובות — לבדיקת הרקע והמקרה של כל סוגיה (ברשות הכותב)
- דיקטה — הנקדן — ניקוד אוטומטי של הטקסט לפני ההקראה בקול
הדפים נבנים ונבדקים על ידי סוכן AI מתוך המקורות האלה; ניסוח ההסברים מקורי. לשון הגמרא מובאת מספריא.