ברכות כ״ט

כנגד מה הברכות בשבת, בראש השנה ובתענית

1. שבע של שבת״הני שבע דשבתא כנגד מי״ — שבע הברכות של תפילת שבת תוקנו כנגד מה?שאלה: שבע ברכות שבת כנגד מה?
2. שבעה קולותר׳ חלפתא בן שאול: כנגד ״שבעה קולות שאמר דוד על המים״ — שבע פעמים שנאמר ״קול ה׳״ במזמור כט בתהלים (רש״י: במזמור ״קול ה׳ על המים״).ר׳ חלפתא: כנגד שבעה ״קול ה׳״ במזמור כט
3. תשע של ראש השנה״הני תשע דראש השנה כנגד מי״ — תשע הברכות של מוסף ראש השנה כנגד מה?שאלה: תשע ברכות ראש השנה כנגד מה?
4. תשעה אזכרות של חנהר׳ יצחק דמן קרטיגנין: כנגד ״תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה״ — תשע פעמים שמוזכר שם ה׳ בתפילתה (שמואל א ב). הקשר ברור, כי ״בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה״.ר׳ יצחק: כנגד תשע אזכרות בתפילת חנה, שנפקדה בראש השנה
5. עשרים וארבע של תענית״הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי״ — עשרים וארבע הברכות של תפילת תענית כנגד מה?שאלה: עשרים וארבע ברכות תענית כנגד מה?
6. עשרים וארבע רננותר׳ חלבו: כנגד ״עשרים וארבע רננות״ שאמר שלמה כשהכניס את הארון לקודש הקודשים (רש״י: רנה, תפילה ותחנה שבפרשת ״ויעמוד שלמה״ במלכים א ח).ר׳ חלבו: כנגד עשרים וארבע רננות בתפילת שלמה
7. אי הכי, כל יומא״אי הכי, כל יומא נמי נמרינהו״ — אם זה המקור, נאמר עשרים וארבע ברכות בכל יום.קושיה: אם זה המקור, מדוע לא כל יום?
8. ביומא דרחמי״אימת אמרינהו שלמה — ביומא דרחמי״: שלמה אמר אותן ביום של בקשת רחמים (רש״י: השערים נדבקו ולא נתנו להכניס את הארון). גם אנחנו אומרים אותן רק ב״יומא דרחמי״, בתענית.תשובה: שלמה אמר ביום בקשת רחמים, וכך אנחנו בתענית

מעין שמונה עשרה — ומהי ״הביננו״

1. משנה: מעין שמונה עשרהבמשנה אומר ר׳ יהושע שבכל יום אדם מתפלל ״מעין שמנה עשרה״, ולא את שמונה עשרה הברכות המלאות.ר׳ יהושע במשנה: בכל יום מתפללים מעין שמונה עשרה
2. מאי מעין?״מאי מעין שמונה עשרה״ — מה פירוש ״מעין״, בכמה דרכים אפשר לקצר?שאלה: מהו מעין שמונה עשרה?
3. רב: מעין כל ברכהרב: ״מעין כל ברכה וברכה״ — אומר כל ברכה בקיצור ומברך על כל אחת ואחת (רש״י).רב: מקצר כל ברכה בנפרד וחותם בכל אחת
4. שמואל: הביננושמואל: מתפלל נוסח אחד, ״הביננו ה׳ אלהינו לדעת דרכיך״ וכולו עד ״שומע תפלה״. כל משפט בו כנגד ברכה אמצעית (רש״י: ״הביננו״ כנגד ״אתה חונן״, ״ומול את לבבנו״ כנגד ״השיבנו״, וכן הלאה), והוא חותם רק ב״שומע תפלה״.שמואל: ברכה אחת, הביננו, כוללת את כל הברכות האמצעיות
5. אביי מקלל״לייט עלה אביי״: אביי קילל את מי שמתפלל ״הביננו״, כי הוא מדלג על שלוש עשרה ברכות וכולל אותן בברכה אחת (רש״י). יש מפרשים שאביי התנגד רק למי שעושה זאת שלא בשעת הדחק.אביי מקלל את מי שמתפלל הביננו, כי מדלג על ברכות

שכח הזכרת גשמים או שאלת גשמים — מחזירין או לא

1. גופא: דברי ר׳ תנחוםר׳ תנחום אמר רב אסי: מי ש״טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים״ — מחזירין אותו. מי ששכח ״שאלה בברכת השנים״ — אין מחזירין, כי ״יכול לאומרה בשומע תפלה״. ומי ששכח הבדלה ב״חונן הדעת״ — אין מחזירין, כי יכול לאומרה על הכוס.ר׳ תנחום: שכח הזכרת גשמים חוזר, שכח שאלה או הבדלה לא חוזר
2. מיתיבימיתיבי: בברייתא נאמר שמי ששכח גבורות גשמים — מחזירין, מי ששכח ״שאלה בברכת השנים — מחזירין אותו״, ושכח הבדלה — אין מחזירין. זה סותר את ר׳ תנחום לגבי שאלת הגשמים.קושיה: ברייתא אומרת שבשאלת גשמים מחזירין, וזה סותר
3. יחיד וציבור״לא קשיא, הא ביחיד, הא בצבור״: מחזירין אותו כשהוא מתפלל ביחיד, ואין מחזירין כשהוא מתפלל עם הציבור (רש״י).תירוץ: מחזירין ביחיד, ובציבור לא
4. בצבור מאי טעמא?״בצבור מאי טעמא לא״ — אם הטעם שאין מחזירין בציבור הוא ששמע את השליח ציבור, אז היה צריך לומר ״מפני ששומע משליח ציבור״, ולא ״מפני שיכול לאומרה בשומע תפילה״. הלשון מוכיחה שהטעם אחר.קושיה: הלשון מוכיחה שהטעם אינו שמיעה מהשליח ציבור
5. שניהם ביחיד, נזכר לפני שומע תפלה״אלא אידי ואידי ביחיד״: שתי ההלכות ביחיד. ״הא דאדכר קודם שומע תפלה״ — נזכר בטעותו לפני הברכה, ויכול להוסיף את השאלה בתוכה, ולכן אין מחזירין (רש״י).תירוץ: אין מחזירין כשנזכר לפני שומע תפלה
6. נזכר אחרי שומע תפלה״הא דאדכר בתר שומע תפלה״: הברייתא שאומרת ״מחזירין״ מדברת במי שנזכר רק אחרי שסיים את ״שומע תפלה״. המקום שבו יכול היה להשלים כבר עבר, ולכן מחזירין אותו. הגמרא אינה אומרת לאן הוא חוזר. הפוסקים (שולחן ערוך או״ח קיז) מבארים שאם עדיין לא סיים את תפילתו הוא חוזר לברכת השנים, ואם סיים חוזר לראש.תירוץ: נזכר אחרי שומע תפלה — מחזירין אותו

שכח ״יעלה ויבוא״ בראש חודש

1. אגב: שכח של ראש חודשר׳ תנחום אמר רב אסי אמר ריב״ל: מי ש״טעה ולא הזכיר של ראש חדש בעבודה״ — חוזר ל״עבודה״. אם נזכר ב״הודאה״ או ב״שים שלום״ — חוזר ל״עבודה״. ״ואם סיים — חוזר לראש״ התפילה.שכח יעלה ויבוא: חוזר לעבודה, ואם סיים חוזר לראש
2. רב פפא: עקר רגליורב פפא: מה שאמרנו ״סיים — חוזר לראש״ הוא רק אם ״עקר רגליו״. אם עדיין לא עקר רגליו מהמקום — חוזר לעבודה ואומר שם את ההוספה.רב פפא: חוזר לראש רק אם כבר עקר רגליו
3. מנא לך הא?״מנא לך הא״ — מניין לך את ההגבלה הזאת?שאלה: מנין לרב פפא ההגבלה?
4. מאבא מרי״מאבא מרי שמיע לי, ואבא מרי מרב״ — מסורת מאבי מורי, שקיבל מרב.תשובה: מסורת מאבי מורי, שקיבל מרב
5. רב נחמן: אם רגיל בתחנוניםרב נחמן בר יצחק: מה שאמרנו שאם עקר רגליו חוזר לראש הוא רק ״שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו״ (רש״י: למשל ״אלהי נצור״). מי ש״רגיל לומר תחנונים״ אחר התפילה — חוזר לעבודה.רב נחמן: עקר רגליו וחוזר לראש רק אם אינו רגיל בתחנונים
6. איכא דאמרי: להפך״איכא דאמרי״ שרב נחמן אמר להפך: מי שעדיין לא עקר רגליו חוזר לעבודה רק אם ״רגיל לומר תחנונים״. מי שאינו רגיל — תפילתו נחשבת שהסתיימה (רש״י: סיום תפילתו הוא כעקירה), וחוזר לראש.לישנא אחרינא: לא עקר רגליו חוזר לעבודה רק אם רגיל בתחנונים

תפילה קצרה במקום סכנה

1. משנה: מקום סכנהר׳ יהושע אומר במשנה: ״המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה״, ונוסחה: ״בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך״.ר׳ יהושע: במקום סכנה מתפללים תפילה קצרה
2. מאי פרשת העבור?״מאי פרשת העבור״ — מה פירוש המשפט?שאלה: מה פירוש פרשת העבור?
3. עברה כאשה עוברהרב חסדא אמר מר עוקבא דורש את המילה ״עבור״ מלשון עֶבְרָה, כלומר כעס: ״אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה״. גם כשהכעס עליהם ממלא אותך, כמו עובר שממלא את בטן אמו, יהיו צרכיהם גלויים לפניך כדי לרחם עליהם (רש״י).רב חסדא: גם כשאתה כועס עליהם, צרכיהם לפניך
4. איכא דאמרי״איכא דאמרי״: ״אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה״ — גם כשהם עוברים עבירה, יהיו צרכיהם לפניך (רש״י: הם פורשים לעבירה).לישנא אחרינא: גם כשהם עוברים על התורה, צרכיהם לפניך
5. ברייתא: ר׳ אליעזרבברייתא: ״המהלך במקום גדודי חיה ולסטים״ מתפלל תפילה קצרה. ר׳ אליעזר אומר: ״עשה רצונך בשמים ממעל, ותן נחת רוח ליראיך מתחת, והטוב בעיניך עשה״. רש״י מסביר: בשמים אין חטא, ושם רצונך הוא רק לטוב. כלפי בני האדם שלמטה, ותר על מידת הדין ותן ליראיך שקט, שלא יתבלבלו מפחד חיות ולסטים, ועשה עמם מה שטוב בעיניך.ר׳ אליעזר: עשה רצונך בשמים, ותן נחת רוח ליראיך
6. ר׳ יהושער׳ יהושע: ״שמע שועת עמך ישראל, ועשה מהרה בקשתם״ (רש״י: שועה היא גניחה יותר מתפילה).ר׳ יהושע: שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם
7. ר׳ אלעזר בר׳ צדוקר׳ אלעזר ברבי צדוק אומר נוסח כמעט זהה לנוסח של ר׳ יהושע. ההבדל היחיד: במקום ״שועת״ הוא אומר ״צעקת עמך ישראל״, כלומר זעקה גלויה של מי שנמצא בצרה. גם כאן מבקשים שה׳ ימהר למלא את בקשתם, וחותמים ב״שומע תפלה״.ר׳ אלעזר: שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם
8. אחרים״אחרים״: ״צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה״ — אינם יודעים לפרש את צרכיהם (רש״י) — ולכן יהי רצון שתתן ״לכל אחד ואחד כדי פרנסתו, ולכל גויה וגויה די מחסורה״.אחרים: צרכי עמך מרובים ודעתם קצרה, תן לכל די מחסורו
9. הלכה כאחריםרב הונא: ״הלכה כאחרים״ — כך מתפללים בסכנה.רב הונא: ההלכה כנוסח של אחרים

שאלות הבנה

מקורות באתר דף יומי

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• הגמרא בספריא