ברכות י״א

בית שמאי ובית הלל — טעם בית שמאי ופטור החתן

1. רקעבדף י׳ נחלקו בית שמאי ובית הלל בקריאת שמע: לבית שמאי בערב קוראים בשכיבה ובבוקר בעמידה, ולבית הלל כל אחד קורא כדרכו. בית הלל כבר הסבירו את שני הפסוקים (״בשכבך ובקומך״ הוא זמן, ו״ובלכתך בדרך״ מראה שקוראים גם בהליכה), והגמרא פונה לטעם בית שמאי.רקע: בית הלל הסבירו את הפסוקים, ועתה יבואר טעם בית שמאי
2. בשלמא…אלא״בשלמא בית הלל״ מובן — הם מבארים גם את טעמם וגם את טעם בית שמאי. ״אלא בית שמאי מאי טעמא״ — מה הם עונים, ולמה אינם מקבלים את דברי בית הלל?שאלה: מה טעם בית שמאי, ולמה אינם כבית הלל?
3. טעם בית שמאיבית שמאי: אם ״בשכבך ובקומך״ רק קובע זמן, ״נימא קרא בבקר ובערב״. הלשון הכפולה מלמדת שבשעת שכיבה קוראים ״שכיבה ממש״, ובשעת קימה — בקימה ממש.בית שמאי: אילו זה רק זמן, היה כתוב בבקר ובערב
4. מה עושים ב״בלכתך״?מקשים על בית שמאי: בית הלל למדו מ״ובלכתך בדרך״ שכל אדם קורא כדרכו. ״האי ובלכתך בדרך מאי עביד להו״ — לשיטתכם, למה נצרך הפסוק?קושיה: לבית שמאי, למה נכתב ובלכתך בדרך?
5. ברייתאהפסוק נצרך להם לדרשה אחרת, לפי הברייתא: ״בשבתך בביתך — פרט לעוסק במצוה״, ו״ובלכתך בדרך — פרט לחתן״. מכאן הדין: הכונס בתולה פטור מקריאת שמע בליל חופתו, והכונס אלמנה חייב. רש״י: העוסק במצוה נלמד ממיעוט, וחתן נלמד בנפרד כי טרדתו רק מחשבה על בעילת מצוה.תשובה: הפסוק פוטר עוסק במצוה וחתן, לא כונס אלמנה
6. מאי משמע?על הדרשה ״בשבתך בביתך — פרט לעוסק במצוה״ שואלים: ״מאי משמע״ — איך משתמע מן הפסוק שהעוסק במצוה פטור? (רש״י: השאלה נסבה על פטור העוסק במצוה.)שאלה: איך משמע מהכתוב פטור לעוסק במצוה?
7. רב פפארב פפא: ״כי דרך״ — ״בשבתך ובלכתך״ הוקשו לדרך. כשם שדרך היא ״דרך רשות״, כך כל המחויבים בקריאה עוסקים בענייני רשות; העוסק במצוה פטור.רב פפא: הושוו לדרך רשות, ולכן עוסק במצוה פטור
8. מי לא עסקינןמקשים: הכתוב אומר סתם ״דרך״, ויש בו גם הולך לדבר מצוה, ובכל זאת התורה אמרה לקרוא! רש״י: מנין שהכתוב מדבר רק בדרך רשות? ״מי לא עסקינן דקא אזיל לדבר מצוה״.קושיה: הכתוב כולל גם דרך מצוה, אז מנין הפטור?
9. שבתך דידךאם היתה הכוונה לכל אדם, היה כתוב ״בשבת ובלכת״. התוספת ״ך״ באה לומר: ״בשבת דידך ובלכת דידך״ אתה מחויב, אבל כשאתה עוסק במצוה — פטור.תשובה: הלשון בשבתך ובלכתך מגביל לעניינים שלך
10. אפילו אלמנה?אם כל העוסק במצוה פטור, אז ״אפילו כונס את האלמנה נמי״ יהיה פטור, שהרי הוא עוסק במצוה — וזה נגד הברייתא.קושיה: לפי זה גם כונס אלמנה היה פטור
11. טרדהיש הבדל: ״האי טריד והאי לא טריד״. החתן שנושא בתולה טרוד שמא לא ימצאנה בתולה; כונס אלמנה אינו טרוד. החתן פטור בגלל טרדת מחשבתו.תשובה: חתן בתולה טרוד במחשבתו, כונס אלמנה אינו
12. טבעה ספינתו״אי משום טרדא״ — אם החתן פטור רק משום שהוא טרוד, גם מי ש״טבעה ספינתו בים״ וטרוד בהפסדו יהיה פטור! ואם תאמר שבאמת כך — הרי ר׳ אבא בר זבדא אמר בשם רב: ״אבל חייב בכל המצות״ חוץ מתפילין, שנאמר בהן ״פאר״ (״פארך חבוש עליך״), ורש״י מסביר שאבל המתגולל בצערו אינו במצב של פאר. אם האבל, שטרדתו גדולה מכולם, חייב בשאר המצוות — טרדה לבדה אינה פוטרת.קושיה: לפי טרדה, גם מי שטבעה ספינתו יהיה פטור
13. טרדא דמצוה״התם טריד טרדא דמצוה, הכא טריד טרדא דרשות״ — החתן טרוד במחשבה הקשורה למצוה שהוא עושה, ומי שטבעה ספינתו טרוד בענייני רשות. רש״י: כיון שפטור החתן נלמד ממיעוט בעלמא, די שנמעט ממנו רק טרדה של מצוה, ולא כל טרדה.תשובה: רק טרדה של מצוה פוטרת, לא טרדת רשות
14. ובית שמאי?חוזרים לשאלה שנשארה: ״ובית שמאי?״ — אם הברייתא למדה פטור חתן מ״ובלכתך בדרך״, מה הם דורשים מהפסוק לעצמם?שאלה חוזרת: בית שמאי, מה עושים ב״בלכתך״?
15. פרט לשלוחי מצוהבית שמאי: הפסוק נצרך ״פרט לשלוחי מצוה״ — הולכים בשליחות מצוה פטורים מקריאת שמע.בית שמאי: הפסוק פוטר את שלוחי המצוה
16. שמע מינהבית הלל: גם אנחנו מסכימים ששלוחי מצוה פטורים, אבל ״ממילא שמע מינה״ מהלשון ״בלכתך״ (בלכת דידך) שאם אינו בשליחות מצוה — ״אפילו בדרך נמי קרי״. כך נשמרת דעת בית הלל.מסקנה: לבית הלל מהפטור משמע שבדרך רגילה קוראים

האם יוצא מי שנהג כבית שמאי?

1. ברייתאבית הלל אומרים: מותר לקרוא קריאת שמע בכל מצב — ״עומדין, יושבין, מטין, הולכין בדרך ועושין במלאכתן״ (רש״י: ״עושין במלאכתן״ יוסבר בפרק שני).ברייתא: לבית הלל קוראים בכל מצב, גם בהליכה ובמלאכה
2. מעשהמעשה בר׳ ישמעאל ור׳ אלעזר בן עזריה, תלמידי בית הלל, שהיו מסובים: ר׳ ישמעאל היה מוטה ור׳ אלעזר זקוף. כשהגיע זמן קריאת שמע של ערבית ״הטה ר׳ אלעזר״ (כבית שמאי) וזקף ר׳ ישמעאל.מעשה: ר׳ אלעזר הטה לקרוא, ור׳ ישמעאל דווקא זקף
3. משל הזקןר׳ אלעזר מתרעם במשל: אדם שאומרים לו ״זקנך מגודל״ כמחמאה ועונה ״יהיה כנגד המשחיתים״ — יתן אותו למספרים. כלומר: כל זמן שאני זקוף אתה מוטה, ועכשיו שהטיתי וכביכול שיבחתי את מנהגך — אתה זקפת, כאילו להפגין ההפך.ר׳ אלעזר: כשהטיתי כמוך, אתה דווקא זקפת
4. תשובת ר׳ ישמעאלר׳ ישמעאל: ״אני עשיתי כדברי בית הלל״ (שמותר בכל מצב), ״ואתה עשית כדברי בית שמאי״. ועוד: ״שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות״, ולכן הדגשתי שאין חובה.ר׳ ישמעאל: נהגתי כהלכה, ופחדתי שתלמידים יקבעו כבית שמאי
5. מאי ולא עוד?״מאי ולא עוד״ — לכאורה די היה לומר שנהג כבית הלל, ולמה הוסיף נימוק שני?שאלה: למה לא הספיק לומר שנהג כבית הלל?
6. הטייה בהתחלהגם בית הלל מתירים הטיה — אבל זה כשהיה ״מטה ואתא מעיקרא״. כאן, כיון שר׳ אלעזר היה זקוף ועתה הוטה, יאמרו התלמידים ״שמע מינה כבית שמאי סבירא להו״, ולכן היה צריך לזקוף.תשובה: שינוי מזקיפה להטיה נראה כפסיקה כבית שמאי
7. רב יחזקאל״תני רב יחזקאל״: מי שעשה כבית שמאי — עשה, ומי שעשה כבית הלל — עשה. לשיטה זו מי שנהג כדעה החולקת יצא ידי חובה, ואפילו לבית הלל.רב יחזקאל: הנוהג כבית שמאי יצא ידי חובה
8. רב יוסףרב יוסף אמר: עשה כדברי בית שמאי — לא עשה ולא כלום, וצריך לחזור ולקרוא כבית הלל.רב יוסף: הנוהג כבית שמאי לא עשה כלום
9. משנת סוכהראיה מהמשנה בסוכה: מי ש״ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית״ — בית שמאי פוסלים (הוא נמשך אחרי שולחנו), בית הלל מכשירים (כי רובו בסוכה).משנה: ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בבית — ב״ש פוסלים, ב״ה מכשירים
10. מעשה זקני ב״ש וב״הבית הלל מביאים ראיה לבית שמאי: זקני שתי הבתים באו לבקר את רבי יוחנן בן החורנית, מצאוהו כך (ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בבית) ״ולא אמרו לו כלום״ — הרי שגם בית שמאי לא פסלו.בית הלל: זקני בית שמאי שתקו לר׳ יוחנן בן החורנית
11. דחיית הראיהבית שמאי: ״ומשם ראיה?!״ לא שתקנו — אמרנו לו: ״אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך״.דחייה: בית שמאי אמרו לו שלא קיים מצות סוכה
12. הסבר הראיהכאן עיקר הראיה של רב יוסף: בית שמאי לא רק פסלו, אלא אמרו שהנוהג כבית הלל ״לא קיימת מצות סוכה מימיך״ — מעשהו בטל לגמרי. רש״י: כשם שלבית שמאי מי שעשה כבית הלל לא עשה כלום, כך לבית הלל מי שעשה כבית שמאי לא עשה כלום; ולכן בקריאת שמע, שהלכה בה כבית הלל, הנוהג כבית שמאי לא יצא לדעת רב יוסף.הראיה: כל צד מבטל לגמרי את מעשה הצד השני
13. רב נחמן בר יצחקרב נחמן בר יצחק אמר: עשה כדברי בית שמאי — חייב מיתה, דעה חמורה עוד יותר.רב נחמן בר יצחק: הנוהג כב״ש חייב מיתה
14. ר׳ טרפוןראיה ממשנתנו (י ע״ב): ר׳ טרפון סיפר שבדרך ״והטתי לקרות כדברי בית שמאי״ וסיכן את עצמו מפני הלסטים. אמרו לו: ״כדאי היית לחוב בעצמך״ — ראוי היה שתאבד את חייך, משום שעברת על דברי בית הלל. מכאן לומד רב נחמן בר יצחק שהנוהג כבית שמאי נחשב כמי שעבר על דברי בית הלל, עד כדי חיוב מיתה.ראיה: לר׳ טרפון שהטה אמרו שראוי היה שיאבד חייו

משנה: ברכות קריאת שמע — מנין ואורך

1. משנה — המניןבקריאת שמע של שחר מברך שתי ברכות לפניה (על המאורות ועל אהבת ה׳ בתורה) ואחת לאחריה (״אמת ויציב״). בקריאת שמע של ערב מברך שתיים לפניה ושתיים לאחריה (גאולה, ״אמת ואמונה״, ו״השכיבנו״).משנה: בשחר שתיים לפניה ואחת אחריה, בערב שתיים ושתיים
2. אחת ארוכה״אחת ארוכה ואחת קצרה״ — רש״י: נאמר על שתי הברכות שלאחריה בערבית (בנוסח אחר: ״אמת ואמונה״ ארוכה ו״השכיבנו״ קצרה).משנה: בערב אחת מהברכות שלאחריה ארוכה ואחת קצרה
3. אורך הברכה״מקום שאמרו להאריך — אינו רשאי לקצר״, ו״לקצר — אינו רשאי להאריך״: את אורך הברכה שקבעו חכמים אין לשנות, לא להאריך ברכה קצרה ולא לקצר ברכה ארוכה.משנה: אין לשנות את אורך הברכה שתיקנו חכמים
4. חתימה״לחתום — אינו רשאי שלא לחתום״, ו״שלא לחתום — אינו רשאי לחתום״. רש״י: חתימה היא סיום ב״ברוך״; ברכות הפירות והמצוות אינן חותמות.משנה: ברכה שיש בה חתימה — לחתום, ובלי חתימה — לא לחתום

ברכת יוצר אור — מדוע ״בורא חשך״

1. מאי מברך?הגמרא מבררת את נוסח שתי הברכות שלפני קריאת שמע בשחר: ״מאי מברך״?שאלה: מהו נוסח הברכות שלפני קריאת שמע
2. ר׳ יעקב בשם ר׳ אושעיא״אמר רבי יעקב אמר רבי אושעיא״: הברכה הראשונה היא ״יוצר אור ובורא חשך״, כלשון הפסוק בישעיה (המשפט מתחיל בסוף עמוד א ונגמר בראש עמוד ב).ר׳ יעקב בשם ר׳ אושעיא: הברכה היא יוצר אור ובורא חשך
3. יוצר אורמקור הנוסח בישעיה (מה, ז): ״יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע״. רש״י: ״ישתבח״ אינה נמנית בשתי הברכות שלפני קריאת שמע, כי היא חותמת את פסוקי דזמרה כמו ברכת ההלל; את הברכה השנייה הגמרא תפרש בהמשך.המקור בישעיה; ישתבח אינה מן השתיים (רש״י)
4. לישנא מעליא״לימא יוצר אור ובורא נוגה״ — אפשר לומר ״נוגה״ (אור) כדי לא להזכיר ״חושך״, שיש בו גנאי.קושיה: למה לא לומר בורא נוגה, לשון נקייה?
5. כדכתיב״כדכתיב קאמרינן״ — אנו אומרים כלשון הפסוק ואיננו משנים מנוסח המקרא.תשובה: אומרים כלשון הפסוק
6. אלא מעתה״אלא מעתה״ — ״עושה שלום ובורא רע״ הרי אינו נאמר כדכתיב! אנו אומרים ״הכל״ בלשון נקייה, ואם כן גם כאן ״לימא נוגה״.דחייה: ברע שינו ל״הכל״, אז גם חשך יתוקן
7. רבא״אלא אמר רבא״: התשובה ״כדכתיב״ נדחתה, ורבא נותן טעם אחר לכך שאומרים דווקא ״חשך״: ״כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום״. בברכת הבוקר צריך להזכיר גם את הלילה, ו״נוגה״ לא היה מזכיר אותו; לכן כאן אי אפשר להחליף ללשון נקייה.רבא: מזכירים חשך ביום וכן אור בלילה כדי לצרף יום ולילה
8. בשלמא…אלאבשלמא מדת לילה ביום מוזכרת ב״בורא חשך״. אלא ״מדת יום בלילה״ — ״היכי משכחת לה״, והרי בברכת הערב אין מזכירים ״יוצר אור״?קושיה: איפה מוזכרת מדת היום בברכת הלילה?
9. אביי״אמר אביי״: בערב אומרים ״גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור״, ובכך מוזכרת מדת היום.אביי: בערב אומרים גולל אור מפני חשך

הברכה השנייה: אהבה רבה או אהבת עולם

1. ואידך מאי?״ואידך מאי היא״ — מהו נוסח הברכה השנייה לפני קריאת שמע?שאלה: מהי הברכה השנייה לפני קריאת שמע?
2. אהבה רבהרב יהודה אמר שמואל: ״אהבה רבה״. וכן הורה ר׳ אלעזר לבנו ר׳ פדת.רב יהודה בשם שמואל: אהבה רבה
3. תניא נמי הכיברייתא מסייעת: ״אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה״.ברייתא: אומרים אהבה רבה ולא אהבת עולם
4. רבנן״ורבנן אמרי אהבת עולם״, ומקורם בפסוק בירמיהו (לא, ג): ״ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד״.רבנן: אומרים אהבת עולם, לפי הפסוק בירמיהו

ברכות התורה — על מה מברכים ומהו הנוסח

1. נפטר באהבה רבהרב יהודה אמר שמואל: מי שהשכים ללמוד תורה לפני קריאת שמע — צריך לברך ברכת התורה; אחרי שקרא קריאת שמע — אינו צריך, ״שכבר נפטר באהבה רבה״ (רש״י: כי יש בה ״ותן בלבנו ללמוד וללמד…״ כעין ברכת התורה). מכאן עוברים לשאלה על איזה לימוד מברכים.שמואל: אחרי קריאת שמע אין צריך ברכת התורה, כי אהבה רבה פוטרת
2. רב הונארב הונא: ״למקרא צריך לברך, ולמדרש אינו צריך״. רש״י: מדרש הוא כמו מכילתא, ספרא וספרי, מדרשי מקראות.רב הונא: מברכים על מקרא בלבד
3. ר׳ אלעזרר׳ אלעזר: ״למקרא ולמדרש צריך לברך, למשנה אינו צריך״ — כי המשנה היא פסקי הלכה שיסדו החכמים.ר׳ אלעזר: מברכים על מקרא ומדרש, לא על משנה
4. ר׳ יוחנןר׳ יוחנן: ״אף למשנה צריך לברך״, אבל לתלמוד (העיון במשנה ובטעמיה) אינו צריך.ר׳ יוחנן: מברכים גם על משנה, לא על תלמוד
5. רבארבא: ״אף לתלמוד צריך לברך״. רש״י: כי הגמרא היא עיקר התורה שממנה יוצאת ההוראה.רבא: מברכים אף על תלמוד
6. רב לפני הספראראיה לרבא: רב חייא בר אשי סיפר שפעמים רבות, לפני שרב לימד פרק ב״ספרא דבי רב״ (תורת כהנים), היה ״מקדים וקא משי ידיה ובריך״ — רוחץ ידיו, מברך, ורק אחר כך שונה. לימוד הספרא עם ביאוריו דומה ללימוד גמרא (שטיינזלץ), ואם רב בירך עליו — יש לברך אף על תלמוד.ראיה לרבא: רב ברך לפני ללמד ספרא
7. מאי מברך?״מאי מברך״ — מהו נוסח ברכת התורה?שאלה: מהו נוסח ברכת התורה?
8. שמואלרב יהודה אמר שמואל: ״ברוך… אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה״ — כברכת מצוה רגילה.שמואל: ברכת מצוה רגילה, וצונו לעסוק בדברי תורה
9. ר׳ יוחנן — הערב נאר׳ יוחנן מסיים עוד: ״הערב נא ה׳ אלהינו את דברי תורתך… ברוך אתה ה׳ המלמד תורה לעמו ישראל״. רש״י: צריך פתיחה ב״ברוך״ וחתימה ב״ברוך״, והערב נא — שיערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה.ר׳ יוחנן: מוסיף הערב נא וחותם המלמד תורה לעמו ישראל
10. רב המנונארב המנונא: ״אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה ה׳ נותן התורה״.רב המנונא: אשר בחר בנו… נותן התורה
11. מעולה שבברכותרב המנונא: ״זו מעולה שבברכות״. רש״י: יש בה הודאה לה׳ וקילוס לתורה ולישראל.רב המנונא: זו המעולה — הודאה לה׳ ושבח לתורה ולישראל
12. לימרינהו לכולהו״הלכך לימרינהו לכולהו״ — מכיון שלכל נוסח יש מעלה, אומרים את כולם.מסקנה: אומרים את שלושת הנוסחים

״ברכו ברכה אחת״ — איזו ברכה בתמיד

1. משנה בתמידמשנה במסכת תמיד: בבוקר אמר הממונה (סגן הכהנים) לאנשי המשמר: ״ברכו ברכה אחת״, והם ברכו. אחר כך קראו עשרת הדברות, שמע, והיה אם שמוע ויאמר.תמיד: הממונה אמר ברכו ברכה אחת, ואחר כך קראו
2. שלוש ברכותאחר כך ״ברכו את העם שלוש ברכות״: ״אמת ויציב״, עבודה (רצה, על קבלת הקרבן ברצון), ו״ברכת כהנים״. ״בשבת מוסיפין ברכה״ אחת למשמר היוצא, כי המשמרות מתחלפות בשבת.תמיד: שלוש ברכות לעם, ובשבת ברכה נוספת למשמר היוצא
3. מאי ברכה אחת?״מאי ברכה אחת״ — איזו ברכה מהברכות שלפני קריאת שמע אמר הממונה לברך?שאלה: איזו ברכה היא ברכה אחת?
4. רב יהודה בשם שמואלר׳ אבא ור׳ יוסי בר אבא נשאלו במקום אחד ״מאי ברכה אחת״ ולא ידעו; שאלו את רב מתנה ולא ידע; שאלו את רב יהודה, והשיב: ״הכי אמר שמואל, אהבה רבה״.רב יהודה בשם שמואל: ברכה אחת היא אהבה רבה
5. ריש לקיש — יוצר אורתשובה אחרת: ר׳ זריקא אמר ר׳ אמי אמר ר׳ שמעון בן לקיש: ״יוצר אור״.ריש לקיש: ברכה אחת היא יוצר אור
6. מכללא אתמררב יצחק בר יוסף מתקן: דברי ריש לקיש ״לאו בפירוש אתמר אלא מכללא״. ריש לקיש לא אמר מהי הברכה, אלא למד מהמשנה בתמיד (״זאת אומרת״) ש״ברכות אין מעכבות זו את זו״ — מי שבירך רק אחת יצא בה. ר׳ זריקא הסיק מכך שלדעת ריש לקיש הברכה האחת היא ״יוצר אור״ (רש״י).רב יצחק בר יוסף: ריש לקיש לא אמר בפירוש אלא הסיק
7. בשלמא יוצר אורכך הוסק: אם אמרו ״יוצר אור״ בלבד — מובן ש״ברכות אין מעכבות זו את זו״, כי ״לא קא אמרי אהבה רבה״ ובכל זאת יצאו. רש״י: זמנה של ״אהבה רבה״ ודאי הגיע, שהרי אפשר לאומרה אפילו בלילה, ואף על פי כן דילגו עליה — סימן שברכה אחת אינה מעכבת את חברתה.אם אמרו יוצר אור לבד, מובן שברכות אינן מעכבות
8. אי אמרת אהבה רבהדף יב״אלא אי אמרת אהבה רבה״ הוו אמרי — מה ראיה ש״אין מעכבות״? דלמא לא אמרו יוצר אור כי ״לא מטא זמנו״ (אנשי המשמר מקדימים, והשמש עוד לא זרחה), וכשהגיע זמנו אמרוהו.קושיה: אולי יוצר אור לא נאמר כי עוד לא הגיע זמנו
9. ואי מכללא מאי?דף יב״ואי מכללא מאי״ — אם ר׳ זריקא הסיק זאת מכללא, מה הפגם? הרי אין להבין אחרת את דברי ריש לקיש.שאלה: ואם הסיקו מכללא, מה הבעיה בכך?
10. סדר ברכותדף יב״דאי מכללא, לעולם אהבה רבה הוו אמרי״ וכשהגיע זמן יוצר אור אמרוהו, ו״ברכות אין מעכבות — סדר ברכות״ (רש״י: אם הקדים המאוחרות). כלומר, ריש לקיש התכוון רק שסדר הברכות אינו מעכב.תשובה: ״אין מעכבות״ נאמר על הסדר, לא על דילוג
11. תוצאהדף יבאם דברי ריש לקיש נאמרו רק מכללא, אין בהם ראיה ש״ברכה אחת״ היא ״יוצר אור״: ״אין מעכבות״ יכול להתפרש על סדר הברכות בלבד (שטיינזלץ).תוצאה: מדברי ריש לקיש אין ראיה ליוצר אור

בחן את עצמך

מקורות באתר דף יומי

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• הגמרא בספריא