ברכות י׳

״אשרי״ ו״למה רגשו״ — פרק אחד

1. רקעמדף ט׳בדף ט׳ הוסבר ש״יהיו לרצון אמרי פי״ נאמר בסוף התפילה כי דוד אמרו אחרי שמונה עשר מזמורים. בספירה יצאו תשעה עשר, ולכן הגמרא טוענת ש״אשרי האיש״ ו״למה רגשו גוים״ נחשבים מזמור אחד. נותר להביא את הראיה לכך.רקע: צריך להוכיח שאשרי האיש ולמה רגשו הם מזמור אחד
2. ראיה: פותח וחותם באשרידוד נהג שפרשה שהיתה חביבה עליו פתח בה ב״אשרי״ וסיים בה ב״אשרי״. כאן ״פתח באשרי וסיים באשרי״: מזמור א נפתח ב״אשרי האיש״, ומזמור ב מסתיים ב״אשרי כל חוסי בו״. לפי רש״י, כך רואים ששניהם יחידה אחת, ו״אשרי כל חוסי בו״ הוא סוף ״למה רגשו גוים״.ראיה: ההתחלה והסיום באשרי מראים ששני המזמורים פרק אחד

ברוריא ובריוני השכונה — ״חטאים״ ולא חוטאים

1. מעשהבריונים (פריצים, לפי רש״י) שהיו שכנים לר׳ מאיר צערו אותו מאוד, והוא ביקש רחמים שימותו.ר׳ מאיר ביקש שבריוני שכנו ימותו
2. מאי דעתך?ברוריא אשתו שואלת על מה הוא סומך בבקשתו. מניח שהוא מסתמך על הפסוק ״יתמו חטאים מן הארץ״, וכאן נכנסת טענתה.ברוריא: על מה אתה סומך בבקשה שימותו?
3. מי כתיב חוטאים?ברוריא משיבה: ״מי כתיב חוטאים״ — הפסוק לא אומר ״חוטאים״ (האנשים שחוטאים) אלא ״חטאים״. לכן אין כאן בקשה שימותו בני אדם, אלא שיכלו החטאים עצמם; רש״י: שיכלה יצר הרע. כשאין יצר הרע — אין חוטאים, בלי שימותו.ברוריא: הפסוק מדבר על כליון החטא ולא החוטאים
4. ועוד: שפיל לסיפיהטענה שנייה של ברוריא: ״שפיל לסיפיה דקרא״ — רד לסוף הפסוק (רש״י: ״שפיל״ הוא סופו של דבר). שם נאמר ״ורשעים עוד אינם״ — כלומר אנשים שעדיין קיימים אבל אינם עוד רשעים. אם ״יתמו״ פירושו שהחוטאים ימותו, אין מקום לומר עליהם שהם ״אינם עוד רשעים״; הסיפא מתאימה רק למי שנשאר בחיים וחדל מרשעתו.ברוריא: סוף הפסוק, ורשעים עוד אינם, מתאים רק אם ישובו
5. מסקנה: לבקש תשובהברוריא מסיקה: ״בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה״ — יש לבקש שיחזרו בתשובה, ואז יתקיים ״ורשעים עוד אינם״.מסקנה: לבקש רחמים שיחזרו בתשובה ולא שימותו
6. התוצאהר׳ מאיר קיבל את דבריה, ביקש רחמים עליהם, והם חזרו בתשובה.ר׳ מאיר התפלל כך והבריונים חזרו בתשובה

״רני עקרה״ — שפיל לסיפיה

1. קושיית המיןהמין שואל על הפסוק ״רני עקרה לא ילדה״: וכי משום שלא ילדה היא צריכה לרנן? כאילו הפסוק מצווה לשמוח על העקרות עצמה.המין: למה לצוות על עקרה לשמוח משום שלא ילדה?
2. שפיל לסיפיהברוריא קוראת לו שוטה ומפנה אותו לסוף הפסוק: ״כי רבים בני שוממה מבני בעולה״. סיבת השמחה היא שיהיו לה בנים רבים, ולא עצם העקרות.ברוריא: בסוף הפסוק, סיבת השמחה היא שיהיו לה בנים רבים
3. פירוש הפסוקברוריא מוסיפה את פירוש הפסוק: ״עקרה לא ילדה״ היא כנסת ישראל, שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כמוכם.ברוריא: העקרה היא כנסת ישראל שלא ילדה בנים לגיהנם

סדר המזמורים — דרשת סמוכין

1. קושיית המיןהמין מקשה לר׳ אבהו: מזמור ״בברחו מפני אבשלום״ (ג) קודם לכתוב ״בברחו מפני שאול במערה״ (נז). ״הי מעשה הוה ברישא״ — מעשה שאול קדם, ולכן היה ראוי לכתוב אותו קודם.המין: מעשה שאול קדם, אז למה מזמור אבשלום קודם?
2. לא קשיא, אתון קשיא לכור׳ אבהו עונה: ״אתון דלא דרשיתון סמוכין קשיא לכו״. אנו דורשים סמוכים — מלמדים הלכות ולקחים מעצם הסמיכות של מקראות — ולכן אצלנו אין קושיה: יש סיבה לסדר.ר׳ אבהו: מי שדורש סמוכים אין לו קושיה, לסדר יש טעם
3. סמוכין מן התורה מנין?ר׳ יוחנן שואל: מנין לנו שדורשים סמוכים, כלומר שהתורה עצמה מרמזת על כך?ר׳ יוחנן: מנין שמותר לדרוש סמוכים?
4. הפסוקהמקור: ״סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר״ (תהלים קיא). לפי רש״י, אחרי ״נאמנים כל פקודיו״ בא ״סמוכים״ — סמיכתם של פקודי ה׳ נעשית באמת וראויה לדרשה.הוכחה: סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר
5. הטעם לסמיכות כאןכאן הטעם לסדר: מזמור ב (״למה רגשו גוים… על ה׳ ועל משיחו״) הוא פרשת גוג ומגוג, ומזמור אבשלום (ג) הוצב מיד אחריו ולא לפי סדר הזמנים. הסמיכות באה לענות למי שיאמר: האם יש עבד שמורד באדונו? — כלומר אין לחשוש שבני אדם יקומו נגד ה׳, ובא להכחיש את דברי הנביא (רש״י). תאמר לו: האם יש בן שמורד באביו? והנה היה — אבשלום. ״הכא נמי הוה״ — גם המרד של גוג ומגוג סופו להיות (רש״י).מסקנה: אבשלום מראה שמרד אפשרי, כך גם במלחמת גוג ומגוג

חמשת ה״ברכי נפשי״ — חמישה עולמות של דוד

1. פתיחהר׳ יוחנן משום רשב״י דורש את ״פיה פתחה בחכמה״: כנגד מי אמר שלמה פסוק זה? כנגד דוד אביו, שדר בחמשה עולמות ואמר שירה בכל אחד (רש״י: כשהשרתה עליו רוח הקודש).רשב״י: דוד אמר שירה בחמישה עולמות שבהם דר
2. עולם ראשון: במעי אמודוד אמר שירה כשהיה במעי אמו: ״וכל קרבי את שם קדשו״. לפי רש״י, ״קרבי״ הם קרבי אמו שדר בתוכם.עולם 1: במעי אמו, וכל קרבי את שם קדשו
3. עולם שני: אוויר העולםמשיצא לאוויר העולם נסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה: ״ברכו ה׳ מלאכיו״ ועד ״כל צבאיו״, כי ראה את גדלם והבין שאינם אלא משרתיו.עולם 2: יצא לאוויר העולם וראה כוכבים ומזלות
4. עולם שלישי: יניקהכשינק משדי אמו ונסתכל בהן אמר שירה: ״ואל תשכחי כל גמוליו״. המילה ״גמוליו״ מזכירה את ״גמולי מחלב״.עולם 3: ינק משדי אמו ואמר ואל תשכחי כל גמוליו
5. מאי כל גמוליו?מהו השבח המיוחד שנכלל ב״כל גמוליו״, מלבד המזון לתינוק?מה הגמול המיוחד שבכל גמוליו?
6. דדים במקום בינהר׳ אבהו: ה׳ עשה לאשה דדים ״במקום בינה״ — ליד הלב, ולא כרוב בעלי החיים.ר׳ אבהו: ה׳ שם לאשה דדים ליד הלב, במקום הבינה
7. טעמא מאי?ומה הטעם שה׳ עשה כך דווקא?מה הטעם לשים את הדדים במקום בינה?
8. שני טעמיםרב יהודה: ״שלא יסתכל במקום ערוה״. רב מתנא: ״שלא יינק ממקום הטנופת״. בשני הטעמים מדובר בשמירה על כבוד היונק ועל ניקיון המקום שממנו הוא יונק.רב יהודה: שלא יביט במקום ערווה; רב מתנא: שלא יינק מטנופת
9. עולם רביעי: מפלת רשעיםכשראה את מפלת הרשעים אמר שירה: ״יתמו חטאים מן הארץ״ … ״ברכי נפשי את ה׳ הללויה״. זו הנקודה שאליה חזרה הדרשה על ברוריא למעלה.עולם 4: ראה מפלת רשעים ואמר יתמו חטאים
10. עולם חמישי: יום המיתהבעולם החמישי נסתכל ביום המיתה ואמר שירה: ״ה׳ אלהי גדלת מאד״ — גם מול המוות שיבח דוד את ה׳.עולם 5: ראה יום המיתה ואמר ה׳ אלהי גדלת מאד
11. מאי משמע?מנין שהפסוק הזה נאמר על יום המיתה? אין בו אזכור מפורש.מנין שהפסוק האחרון נאמר על יום המיתה?
12. מסיפא דעניינארבה בר רב שילא: מסוף הענין, הפסוקים האחרונים באותו פרק: ״תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון״ — שם מדובר על הגסיסה והמוות.רבה בר רב שילא: סוף הפרק מדבר על גסיסה ועל מוות

צורה בתוך צורה — והנשמה כנגד הקב״ה

1. שאלה על וכל קרבירב שימי בר עוקבא (ויש אומרים מר עוקבא) היה לומד לפני ר׳ שמעון בן פזי, שסידר אגדה לפני ר׳ יהושע בן לוי, ושאל אותו: מאי ״וכל קרבי את שם קדשו״? (רש״י: הוא הבין שהשאלה היא מדוע נבחרו דווקא ״קרבים״.)רב שימי: מה פירוש וכל קרבי את שם קדשו?
2. צורה בתוך צורההתשובה: אין מדת בשר ודם כמדת הקב״ה. בשר ודם צר צורה על הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה, קרבים ובני מעיים. הקב״ה ״צר צורה בתוך צורה״ ומטיל בה רוח ונשמה, קרבים ובני מעיים. וזהו שאמרה חנה ״אין קדוש כה׳״.ר׳ שמעון בן פזי: הקב״ה יוצר הולד ברחם ומטיל בו נשמה וקרבים
3. אין צור — אין ציירהפסוק של חנה נדרש: מאי ״אין צור כאלהינו״ — ״אין צייר כאלהינו״, כלומר אין מי שיוצר כמו הקב״ה.אין צור כאלהינו נדרש כאין צייר כאלהינו
4. מאי כי אין בלתך?ומה פירוש המשך הפסוק של חנה: ״כי אין בלתך״?מה פירוש כי אין בלתך?
5. אל תקרי: אין לבלותךר׳ יהודה בר מנסיא: אל תקרא ״בלתך״ אלא ״אין לבלותך״. בשר ודם — מעשה ידיו מבלים אותו (מאריכים ימים אחריו). הקב״ה, לעומת זאת, מבלה את מעשיו.ר׳ יהודה בר מנסיא: מעשי האדם מבלים אותו, והקב״ה מבלה מעשיו
6. לא זו שאלתירב שימי: לא זו כוונתי בשאלה. שאלתי כנגד מי אמר דוד את חמשת ה״ברכי נפשי״ (רש״י: אלה שנמנו למעלה), ולא על הפסוק עצמו.רב שימי: שאלתי על חמשת ברכי נפשי, כנגד מה הם
7. כנגד הקב״ה והנשמההתשובה: לא אמרן דוד אלא ״כנגד הקדוש ברוך הוא וכנגד נשמה״. חמשת הפעמים מקבילים לחמישה דמיונות בין נשמת האדם לבין ה׳.ר׳ שמעון בן פזי: חמשת ברכי נפשי כנגד הקב״ה והנשמה
8. חמישה דמיונותמה הקב״ה מלא את כל העולם — אף נשמה מלאה את הגוף; הקב״ה רואה ואינו נראה — אף הנשמה; הקב״ה זן את כל העולם — הנשמה זנה את הגוף; הקב״ה טהור — הנשמה טהורה; הקב״ה יושב בחדרי חדרים — הנשמה יושבת בסתר. לכן יבוא מי שיש בו חמישה דברים אלה וישבח את מי שיש בו חמישה דברים אלה.חמישה דמיונות בין הנשמה לקב״ה, ולכן הנשמה משבחת אותו

חזקיהו וישעיהו — מי ילך למי

1. דרשת רב המנונארב המנונא דורש את ״מי כהחכם ומי יודע פשר דבר״: מי כהקב״ה, שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים — חזקיהו וישעיהו. רש״י: הדרשה הובאה כאן כי בסוף הפרשה מוזכרת סמיכת גאולה לתפילה.רב המנונא: הקב״ה עשה פשרה בין חזקיהו לישעיהו
2. טענת חזקיהוחזקיהו אמר: ליבוא ישעיהו אצלי, כי כך מצאנו באליהו שהלך אל אחאב (״וילך אליהו להראות אל אחאב״) — הנביא הולך למלך.חזקיהו: הנביא צריך לבוא אליי, כמו אליהו אצל אחאב
3. טענת ישעיהוישעיהו אמר: יבוא חזקיהו אצלי, כי כך מצאנו ביהורם בן אחאב שהלך אל אלישע (רש״י: כשיצא עם יהושפט למלחמה במואב) — המלך הולך לנביא. רש״י: מתוך שלא הלכו זה אל זה, לא הוכיח ישעיהו את חזקיהו על שלא נשא אשה.ישעיהו: המלך צריך לבוא אליי, כמו יהורם אצל אלישע
4. הפשרהמה עשה הקב״ה: הביא יסורים על חזקיהו ואמר לישעיהו ללכת ולבקר את החולה. כך ישעיהו הלך אליו (״ויבא אליו ישעיהו״).הקב״ה הביא יסורים על חזקיהו, וישעיהו בא לבקרו
5. מאי כי מת אתה ולא תחיה?ישעיהו אמר לו ״כי מת אתה ולא תחיה״: מה משמעות הכפילות?מה פירוש הכפילות כי מת אתה ולא תחיה?
6. עולם הזה ועולם הבא״מת אתה״ — בעולם הזה, ״ולא תחיה״ — לעולם הבא.מת בעולם הזה ולא יחיה בעולם הבא
7. מאי כולי האי?חזקיהו שואל: ״מאי כולי האי״ — על מה עונש חמור כל כך, מיתה בעולם הזה וגם בעולם הבא?חזקיהו: על מה עונש חמור כל כך?
8. משום דלא עסקת בפריה ורביהישעיהו משיב: ״משום דלא עסקת בפריה ורביה״ — חזקיהו לא נשא אשה ולא קיים את מצוות פריה ורביה, ועל כך נגזר עליו העונש.ישעיהו: כי לא קיימת את מצוות פריה ורביה
9. הצדקת חזקיהוחזקיהו מצדיק את עצמו: ״חזאי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו״ — ראה ברוח הקודש שייצאו ממנו בנים שאינם הגונים, ולכן חשב שמוטב שלא יהיו לו בנים כלל.חזקיהו: ראיתי ברוח הקודש שיוצאו ממני בנים לא טובים
10. בהדי כבשי דרחמנאישעיהו דוחה: ״בהדי כבשי דרחמנא למה לך״ — מה לך להתערב בסתרי הקב״ה (רש״י)? עליך לעשות מה שנצטווית, ומה שנוח לפני הקב״ה — הוא יעשה.ישעיהו: אל תתערב בסתרי ה׳, עשה את מה שנצטווית
11. הצעת שידוךחזקיהו מציע: תן לי את בתך לאשה. אולי זכותי וזכותך יביאו לבנים טובים.חזקיהו: תן לי את בתך, אולי יצאו בנים טובים
12. כבר נגזרהישעיהו דוחה: ״כבר נגזרה עליך גזירה״ (רש״י: שתמות) — מאוחר מדי לתקן, וגזר הדין לא ישתנה.ישעיהו: כבר נגזרה עליך גזירה, ואין לשנותה
13. כלה נבואתך וצא — מקובלניחזקיהו משיב: ״בן אמוץ, כלה נבואתך וצא״ — את שליחות ה׳ סיימת, אבל לקביעה שאין עוד תקווה איני חייב לשמוע. כך קיבל מבית אבי אבא, דוד: ״אפילו חרב חדה מונחת על צוארו״ של אדם — אל ימנע עצמו מן הרחמים (רש״י: דוד ראה את המלאך וחרבו שלופה בידו, ובכל זאת ביקש רחמים).חזקיהו: סיים נבואתך; גם חרב על הצוואר, לא מפסיקים לבקש רחמים
14. אתמר נמיסיוע: ר׳ יוחנן ור׳ אליעזר אמרו שניהם כן, מהפסוק ״הן יקטלני לו איחל״ — גם כשהוא עומד להרגני, אני מייחל לרחמיו.ר׳ יוחנן ור׳ אליעזר: הן יקטלני לו איחל — מייחלים גם בסכנה
15. אפילו בעל החלומותר׳ חנן: אפילו בעל החלומות אומר לאדם שמחר ימות — אל ימנע עצמו מן הרחמים, ״כי ברב חלמות והבלים״. אפשר לראות גם חלום כזה כהבל ולבטוח בה׳.ר׳ חנן: גם חלום שמבשר מות אינו סיבה להימנע מרחמים

תפילת חזקיהו — ״קיר״ ו״הטוב בעיניך״

1. התפילהמיד אחרי הנבואה: ״ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל״.חזקיהו הסב פניו אל הקיר והתפלל
2. מאי קיר?מה פירוש ״קיר״ — מדוע הסב פניו דווקא אל הקיר?מה פירוש הקיר שאליו הסב פניו?
3. מקירות לבור״ל: ביטוי סמלי, שהתפלל ״מקירות לבו״ — כמו ״מעי מעי אוחילה קירות לבי״ (ירמיה ד).ריש לקיש: התפלל מקירות ליבו
4. על עסקי הקירר׳ לוי: התפלל ״על עסקי הקיר״. אמר לפני ה׳: השונמית, שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה (לאלישע) — החיית את בנה; ״אבי אבא״ (רש״י: שלמה) שחיפה את כל ההיכל בכסף ובזהב — על אחת כמה וכמה שראוי להחיות את בן בנו. ועל כך הוסיף: ״זכר נא את אשר התהלכתי לפניך״.ר׳ לוי: קל וחומר מהשונמית ומשלמה שבנה את ההיכל
5. מאי והטוב בעיניך עשיתי?מה המעשה ש״הטוב בעיניך עשיתי״ מתייחס אליו?מהו הטוב בעיניך שעשה חזקיהו?
6. שסמך גאולה לתפילהרב יהודה אמר רב: ״שסמך גאולה לתפלה״ — התפלל שמונה עשרה מיד אחרי ברכת הגאולה שאחרי קריאת שמע, בלי הפסק.רב: סמך גאולה לתפילה
7. שגנז ספר רפואותר׳ לוי: ״שגנז ספר רפואות״, כדי שיבקשו רחמים (רש״י), כי הכל סמכו עליו.ר׳ לוי: גנז ספר רפואות כדי שיבקשו רחמים

ששה מעשים של חזקיהו

1. הברייתאתנו רבנן: ששה דברים עשה חזקיהו, על שלושה הודו לו ועל שלושה לא.ששה מעשים של חזקיהו: על שלושה הודו ועל שלושה לא
2. שהודו לו״גנז ספר רפואות״, כיתת את נחש הנחושת (שעבדו לו כעבודה זרה), וגירר את עצמות אביו אחז על מיטה של חבלים — רש״י: אחז היה רשע, ולכן ביזהו ולא נשא אותו בכבוד במיטות זהב וכסף.שהודו לו: גנז רפואות, כיתת נחש, גירר עצמות אחז
3. שלא הודו לו״סתם מי גיחון״ (מי השילוח, כדי שמלכי אשור לא ימצאו מים, רש״י), קצץ דלתות ההיכל ושיגרם למלך אשור, ו״עבר ניסן בניסן״ — החליט על עיבור בתוך ניסן עצמו.שלא הודו לו: סתם גיחון, שלח דלתות, עבר ניסן בניסן
4. ומי לית ליה?על עיבור ניסן: האם לא היה חזקיהו מכיר את הפסוק ״החדש הזה לכם ראש חדשים״ — זה ניסן ואין אחר ניסן? איך יעשה ניסן נוסף?הקושיה: הפסוק קובע שניסן הוא ראש החדשים, אז איך עיבר ניסן?
5. טעה בדשמואלחזקיהו לא התכוון להוסיף ניסן אלא ״טעה בדשמואל״: שמואל אמר שאין מעברים את השנה ביום שלושים של אדר, הואיל וראוי לקובעו ניסן (רש״י: אף שעדיין לא נתקדש). חזקיהו סבר ש״הואיל וראוי״ לא אומרים, ולכן עיבר ביום ההוא.חזקיהו טעה: לא קיבל את הכלל הואיל וראוי של שמואל

תולה בזכות עצמו — תולים לו בזכות אחרים

1. הכללכל התולה בזכות עצמו — תולים לו בזכות אחרים; וכל התולה בזכות אחרים — תולים לו בזכות עצמו. רש״י: חזקיהו אמר ״זכר נא את אשר התהלכתי לפניך״.התולה בזכות עצמו, תולים לו בזכות אחרים, ולהפך
2. משהמשה תלה בזכות אחרים (״זכר לאברהם ליצחק ולישראל״) ותלו לו בזכות עצמו (״לולי משה בחירו עמד בפרץ״).משה תלה בזכות האבות, ותלו לו בזכות עצמו
3. חזקיהוחזקיהו תלה בזכות עצמו (״זכר נא את אשר התהלכתי״) ותלו לו בזכות אחרים (״למעני ולמען דוד עבדי״).חזקיהו תלה בזכות עצמו, ותלו לו בזכות דוד
4. והיינו דר׳ יהושע בן לויזה פירוש ״הנה לשלום מר לי מר״ לפי ר׳ יהושע בן לוי: אפילו בשעה שהקב״ה שלח לו שלום, מר היה לו — כי לא נתחשבו בזכותו.ריב״ל: גם כשנבשר שלום מר לו, כי תלו בזכות אחרים

״עלית קיר קטנה״ — עליה או אכסדרה

1. הפסוקהשונמית אמרה לבעלה: ״נעשה נא עלית קיר קטנה״ ונשים לשם מיטה, שולחן, כסא ומנורה.השונמית הציעה לבנות לאלישע עלית קיר קטנה
2. מחלוקת רב ושמואלאחד אמר: עלייה פרועה (מגולה בלא תקרה, רש״י) היתה וקירוה. אחד אמר: אכסדרה גדולה היתה וחילקוה לשניים.רב ושמואל: עליה שקירוה או אכסדרה שחילקוה
3. בשלמא אכסדרה… אלא עלייהקושיה לדעת העליה: ״בשלמא למאן דאמר אכסדרה״ זה מובן, כי נבנה קיר. אלא למאן דאמר עלייה — מאי ״קיר״?קושיה לעליה: איפה הקיר שבפסוק?
4. שקירוהתשובה: ״קיר״ מלשון קירוי, כלומר שקירו את העליה בתקרה.תשובה: קיר מלשון קירוי של העליה
5. בשלמא עלייה… אלא אכסדרהקושיה הפוכה לדעת האכסדרה: ״בשלמא למאן דאמר עלייה״ מובן ״עלית״. אלא למאן דאמר אכסדרה — מאי ״עלית״?קושיה לאכסדרה: איפה העליה שבפסוק?
6. מעולה שבבתיםתשובה: ״עלית״ מלשון ״מעולה שבבתים״, ולא דווקא מקום גבוה.תשובה: עלית פירושו המעולה שבבתים, לא מקום גבוה

השונמית והאורח — דרשות על אירוח ועל גדולי הנביאים

1. מטה, שולחן, כסא ומנורהאגב הפסוק ״ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה״ מובאות הדרשות על דרך ההתנהגות של אלישע.הפסוק על מטה ושולחן מוביל לדרשות על השונמית
2. הנאה מאחריםאביי (ויש אומרים ר׳ יצחק): הרוצה ליהנות — יהנה, כאלישע (רש״י: אין בכך איסור); ושאינו רוצה — אל יהנה, כשמואל הרמתי: ״ותשובתו הרמתה כי שם ביתו״ — ר׳ יוחנן: בכל מקום שהלך, ביתו עמו (רש״י: כלי תשמישו, שלא ליהנות).אפשר ליהנות כאלישע או שלא ליהנות כשמואל
3. אשה מכרת באורחיןר׳ יוסי ברבי חנינא: ״ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא״ — השונמית אמרה זאת לבעלה, ומכאן שהאשה מכרת באורחים יותר מהאיש.ר׳ יוסי בר׳ חנינא: האשה מכירה באורחים יותר מהאיש
4. מנא ידעה?מניין ידעה שהוא קדוש?מנין ידעה השונמית שאלישע קדוש?
5. רב ושמואלרב ושמואל נחלקו: אחד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו; אחד אמר שהציעה על מיטתו סדין פשתן ולא מצאה עליו קרי.רב ושמואל: לא עבר זבוב על שולחנו, או לא נמצא קרי בסדינו
6. הוא קדוש, ומשרתו לאר׳ יוסי בר׳ חנינא: ״קדוש הוא״ — הוא קדוש, ומשרתו אינו קדוש. ראיה: ״ויגש גיחזי להדפה״ — ר׳ יוסי בר׳ חנינא דורש שגיחזי אחז אותה ״בהוד יפיה״ (רש״י: בדדיה).רמז: הוא קדוש ומשרתו גיחזי אינו קדוש
7. עובר עלינו תמידר׳ יוסי בר׳ חנינא בשם ר׳ אליעזר בן יעקב דורש את ״עובר עלינו תמיד״: המילה ״תמיד״ רומזת לקרבן התמיד — המארח תלמיד חכם בביתו ומהנהו מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין.המארח תלמיד חכם כאילו מקריב תמידין

דיני תפילה — ר׳ יוסי בר׳ חנינא משום ר׳ אליעזר בן יעקב

1. מקום נמוךר׳ יוסי בר׳ חנינא משום ר׳ אליעזר בן יעקב: אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל, אלא במקום נמוך — כמו שנאמר ״ממעמקים קראתיך ה׳״: התפילה עולה מן המקום הנמוך.להתפלל במקום נמוך, ממעמקים קראתיך
2. תניא נמי הכיברייתא מסייעת: אל יעמוד על כסא, שרפרף או מקום גבוה, ״לפי שאין גבהות לפני המקום״. גם הפסוק ״תפלה לעני כי יעטף״ — דרך עניות.ברייתא: אין גבהות לפני המקום, ותפילה היא כעני
3. יכוון רגליוהמתפלל יכוון את רגליו זו אצל זו, כמו המלאכים: ״ורגליהם רגל ישרה״ (רש״י: נראות כרגל אחת).המתפלל מצמיד רגליו, כמו המלאכים
4. על הדםדרשה נוספת בשמו: ״לא תאכלו על הדם״ נקרא כ״על דמכם״ — לא תאכלו קודם שתתפללו על חייכם (״דמכם״). מכאן שאין לאכול בבוקר לפני התפילה.לא לאכול לפני שמתפללים על דמכם
5. איכא דאמרילשון אחרת (איכא דאמרי), חריפה יותר: כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל — עליו אומר הכתוב ״ואתי השלכת אחרי גוך״. ״גוך״ נדרש כ״גאיך״ (גאוותך): הקב״ה אומר — רק אחרי שזה דאג לעצמו ונתגאה, קיבל עליו מלכות שמים. מי שמקדים את צרכי גופו לתפילה כאילו משליך את ה׳ אחריו.איכא דאמרי: האוכל לפני התפילה מתגאה, ורק אחר כך מקבל מלכות שמים

הקורא אחרי זמן קריאת שמע — האם מברך?

1. הלכה כר׳ יהושעבמשנה: ר׳ יהושע אומר שזמן קריאת שמע של שחרית ״עד שלש שעות״. רב יהודה אמר שמואל: ״הלכה כרבי יהושע״.הלכה כר׳ יהושע: עד שלש שעות
2. הקורא מכאן ואילךהמשנה: הקורא אחרי הזמן ״לא הפסיד״ — אמנם לא קיים מצוות קריאת שמע בזמנה, אבל קריאתו נחשבת כקריאה בתורה, שהרי קריאת שמע היא פרשה מן התורה.הקורא אחר הזמן לא הפסיד, כקורא בתורה
3. רב חסדארב חסדא אמר מר עוקבא: ״ובלבד שלא יאמר יוצר אור״ — הברכות שייכות למצוות קריאת שמע בזמנה; מי שקורא אחרי הזמן רק כקורא בתורה, ולכן לא יברך את ברכות קריאת שמע.רב חסדא: אחר הזמן קורא בלי ברכות יוצר אור
4. מיתיבימקשים מברייתא: הקורא מכאן ואילך ״מברך שתים לפניה ואחת לאחריה״, וזה הפוך מדברי רב חסדא.הקשו מברייתא שאומרת שמברך שתים לפניה ואחת לאחריה
5. תיובתא״תיובתא דרב חסדא״ — דבריו נדחים מפני הברייתא.תיובתא: דברי רב חסדא נדחו
6. איכא דאמרילשון אחרת: רב חסדא אמר מר עוקבא ״לא הפסיד״ — ״שלא הפסיד ברכות״, כלומר מותר לו לברך גם אחרי הזמן.לשון אחרת: לא הפסיד פירושו שלא הפסיד את הברכות
7. תניא נמי הכיברייתא שנויה כך: הקורא מכאן ואילך מברך שתים לפניה ואחת לאחריה — היא מסייעת ללשון זו.הברייתא תומכת בלשון השנייה של רב חסדא
8. ר׳ מניר׳ מני: גדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר מהעוסק בתורה. מדקתני ״כאדם הקורא בתורה״, ״מכלל דקורא בעונתה עדיף״.ר׳ מני: קריאה בזמנה עדיפה מעיסוק בתורה

בית שמאי ובית הלל — איך קוראים קריאת שמע

1. בית שמאיבערב כל אדם יטה (על צדו, רש״י) ויקרא, ובבוקר יעמוד, כי נאמר ״ובשכבך ובקומך״.בית שמאי: בערב בשכיבה ובבוקר בעמידה
2. בית הללבית הלל: כל אדם קורא כדרכו (רש״י: בעמידה, בשכיבה, בישיבה או בהליכה), כי נאמר גם ״ובלכתך בדרך״ — ובהליכה אדם אינו לא מוטה ולא עומד.בית הלל: כל אדם קורא כדרכו
3. אם כן למה נאמר?אם הדין כך, למה נאמר ״בשכבך ובקומך״?לבית הלל: למה נאמר בשכבך ובקומך?
4. זמן בלבדבית הלל משיבים: הפסוק מציין את הזמן — בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שהם עומדים, ולא את תנוחת הקריאה.בית הלל: הפסוק מציין זמן ולא תנוחה
5. מעשה ר׳ טרפוןר׳ טרפון: הייתי בא בדרך והטיתי לקרוא כדברי בית שמאי, וסיכנתי עצמי מפני הלסטים.ר׳ טרפון הטה בדרך כבית שמאי ונקלע לסכנה
6. כדי היית לחוב בעצמךאמרו לו: ״כדי היית לחוב בעצמך״, כי עברת על דברי בית הלל.חכמים: ראוי היה לך להיענש, שעברת על דברי בית הלל
7. לאן זה הולך — דף יאהגמרא בדף יא פותחת כאן: בית הלל מסבירים גם את טעמם וגם את פסוקם של בית שמאי (״בשכבך ובקומך״ — זמן), אבל מה עונים בית שמאי לבית הלל? תשובתם: אילו היה זה זמן בלבד, היה הפסוק אומר ״בבקר ובערב״. אחר כך תשאל הגמרא מה עושים בית שמאי ב״ובלכתך בדרך״ — ותדרוש ממנו פטור לעוסק במצוה ולחתן.הגמרא תשאל בדף יא למה בית שמאי לא כבית הלל

בחן את עצמך

מקורות באתר דף יומי

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• הגמרא בספריא