בכורות נ׳
שיעורי ״כסף״ בתורה ובדברי חכמים: הכסף שנגנז בגלל ירושלים, וכלל רב אסי על כסף צורי וכסף מדינה
״לשון הגמרא״ביאורחכםמושג— הקש על מילה מסומנת או על ציטוט להסבר
הקדמה — הסיפור של הדף
הדף ממשיך את הדיון בשיעורי המטבעות. ר׳ חנינא מגדיר מה פירוש ״כסף״ סתם בתורה, בנביאים ובכתובים.
משם עוברים לדינר הישן שהזכיר ר׳ יוחנן: ר׳ אושעיא ואביי דנים בגניזת כסף ירושלים. בעמוד ב רב אסי קובע ש״כסף״ בתורה הוא כסף צורי ושל חכמים הוא כסף מדינה;
הגמרא מקשה מארבעה מקורות ומצמצמת את הכלל לכסף קצוב, ואז מראה מה חידש הכלל — בסלע של תוקע, ומעשה בחנן בישא.
עמוד א · גמרא
כסף סתם בכל חלקי המקרא
בקצרה — על מה הסוגיה
ר׳ חנינא קובע מה משמעות ״כסף״ שנאמר סתם בתורה, בנביאים ובכתובים, ומוציא מן הכלל את כספו של עפרון. הדברים באים בהמשך לדיון בשיעורי הסלע והדינר.
- כללר׳ חנינא מלמד איך לקרוא ״כסף״ שנאמר בלי פירוט, לפי החלק במקרא: ״כל כסף האמור בתורה סתם״ הוא סלע אחד; בנביאים הכוונה ל״ליטרין״ — מנין של עשרים וחמישה סלעים (רש״י); ובכתובים ל״קינטרין״ — מאה סלעים.ר׳ חנינא: כסף סתם הוא סלע בתורה, ליטרין בנביאים, קינטרין בכתובים
- היוצא מן הכלליש חריג אחד: כספו של עפרון. אף שהוא נזכר בתורה בלי פירוט, הוא קינטרין ולא סלעים, כפי שכתוב ״ארבע מאות שקל כסף עובר לסחר״.חריג: כספו של עפרון נאמר בתורה, ובכל זאת הוא קינטרין
- מקור לחריגהלשון ״עובר לסחר״ פירושה מטבע שהסוחרים מקבלים כ״שקל״ בכל מקום (רש״י). והגמרא מוסיפה: ״ואיכא דוכתא דקא קרו לקינטרא תיקלא״ — יש מקום שבו מה שקרוי ״שקל״ הוא קינטרא, מאה סלעים. אם השקל של עפרון מתקבל כשקל בכל מקום, הוא צריך להיות שקל גם באותו מקום — ולכן שיעורו קינטרא, ולא סלע.הטעם: עובר לסחר, ויש מקום שבו השקל הוא קינטרא
חשבו לפני שממשיכים
מדוע כספו של עפרון אינו סלעים כשאר ״כסף״ שבתורה?
כי נאמר עליו ״עובר לסחר״ — מטבע שמתקבל כשקל בכל מקום, ויש מקום שקוראים לקינטרא ״תיקלא״; לכן הוא קינטרין.
עמוד א · גמרא
ביקשו לגנוז את הכסף
🔑 מפתח לסוגיה
כספה וזהבה של ירושלים היו הקדש שהחזיקו בלשכה במקדש, ואסור לזרים ליהנות מהקדש. כשנטלו אותם הגויים הם ערבבו אותם בזהבים שלהם, ולכן נוצר חשש שכל כסף וזהב נתפסים באיסור.
בקצרה — על מה הסוגיה
ר׳ אושעיא מספר שביקשו לגנוז את כל הכסף והזהב בעולם בגלל כסף ירושלים, ומצאו היתר בפסוק.
הגמרא תמהה על היקף הגניזה, ואביי מצמצם אותה למטבעות מסוימים שרובם מירושלים.
- מימראבהמשך לדינר הישן של ר׳ יוחנן שבראש העמוד, ר׳ אושעיא מספר שביקשו לגנוז ״כל כסף וזהב שבעולם״ בגלל הכסף והזהב של ירושלים. עד שמצאו היתר בתורה: ״ובאו בה פריצים וחללוה״ — כיוון שפריצים באו ובזזו, הכסף התחלל ויצא לחולין (רש״י), ואין חוששים לקדושתו.ר׳ אושעיא: רצו לגנוז כל כסף וזהב, והפסוק התיר
- תמיהההגמרא תמהה: ״וירושלים הויא רובא דעלמא״? כלומר, כסף ירושלים הוא רק מיעוט בעולם, והתמיהה היא למה לאסור בגללו את כל הכסף והזהב שבעולם.קושיה: ירושלים היא מיעוט, למה לאסור את כל כסף העולם?
- תירוץאביי מתקן את המימרא: לא ביקשו לגנוז כל כסף, אלא ״דינרא הדריינא טירייאנא שייאפא״, הדינרים הישנים והמשופשפים של אדריינוס וטריינוס, ״מפני טבעה של ירושלים״. במטבעות אלה היה מעורב הרבה כסף מן המקדש, ורובם באו מירושלים (רש״י) — ולכן אין כאן מיעוט, ואותו פסוק התיר אותם.אביי: הגניזה רק במטבעות אדריינוס וטריינוס, שרובם מירושלים
עמוד ב · גמרא
רב אסי: כסף בתורה — כסף צורי
בקצרה — על מה הסוגיה
רב אסי קובע ש״כסף״ סתם בתורה הוא דינר צורי, ושל חכמים הוא כסף מדינה. הגמרא מקשה מטענה, ממעשר, מהקדש ומקידושין, ומסיקה שהכלל נאמר רק על כסף קצוב.
- מימרארב יהודה בשם רב אסי: ״כל כסף האמור בתורה סתם״ הוא כסף צורי, כלומר דינר כסף של צור. ו״של דבריהם״ — ממון שקבעו חכמים — הוא כסף מדינה, מטבע פשוט ששווה לשמינית מן הכסף הצורי.רב אסי: כסף בתורה הוא דינר צורי, ושל חכמים כסף מדינה
- וכללא הוא?הגמרא מקשה: האם זה כלל? הרי בדין טענה — אדם תובע מחבירו שמסר לו כך וכך והנתבע מודה רק במקצת — כתוב ״כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור״, והכתוב הזה מביא לשבועה. אם ״כסף״ שם הוא דינר שלם, צריך שהטענה תהיה על דינר לפחות.וכללא הוא? בפרשת טענה ושבועה כתוב ״כסף״ סתם
- ותנןההוכחה לכך שזה לא דינר: המשנה אומרת ״שבועת הדיינין הטענה שתי כסף״ — מספיקות שתי מעות, שהן שליש דינר. נמצא ש״כסף״ בפסוק הוא פחות מדינר, שלא כרב אסי.ותנן: שבועה בטענת שתי מעות — שליש דינר, פחות מדינר
- שאני התםהגמרא משיבה: שם שונה, כי הכתוב מצמיד ״כסף או כלים״ וגומר זה מזה. כמו שכלים הם לפחות שניים, כך כסף הוא שניים; וכמו שכסף, ואפילו מעה, הוא דבר חשוב, כך כלים הם דבר חשוב. זו דרשה מיוחדת שאינה מלמדת על ״כסף״ שנאמר לבדו, שעליו מדבר רב אסי.תירוץ: כסף וכלים נלמדים זה מזה, ולכן שם שתי מעות
- מעשר שניקושיה נוספת: במעשר שני כתוב ״וצרת הכסף בידך״, ושנינו שהפורט סלע במעות מעשר שני — מצרף פרוטות ומחליף אותן בסלע כדי להקל על הדרך. הרי שגם פרוטות הן ״כסף״ לעניין מעשר, ולא רק דינר.קושיה: במעשר שני גם פרוטות נחשבות כסף, לא רק דינר
- תירוץהגמרא משיבה: המילה ״כסף״ נכתבה בפרשת מעשר שלוש פעמים, ו״כסף כסף ריבה״ — הריבוי בא לכלול כל דבר, אפילו פרוטה. זה ריבוי מיוחד במעשר ולא כלל על כסף בתורה.תירוץ: הכסף חוזר במעשר שלוש פעמים, ומרבה אפילו פרוטה
- הקדשקושיה נוספת: בפדיון הקדש כתוב ״ונתן הכסף וקם לו״, ושמואל אמר שהקדש ששוה מנה שחיללו על שווה פרוטה — מחולל. אם ״כסף״ הוא דינר, לא היה מספיק לפדות במעט כזה.קושיה: בהקדש מספיקה פרוטה, ולא דינר
- גזירה שווההגמרא משיבה: גם הקדש לומד בגזירה שווה ״קדש קדש״ ממעשר שני, ולכן הוא מקבל את אותו ריבוי — כסף שאינו דווקא דינר, אלא אפילו פרוטה.תירוץ: הקדש נלמד ממעשר בגזירה שווה, ולכן פרוטה מספיקה
- קידושיןקושיה נוספת: בקידושי אשה כתוב ״ויצאה חנם אין כסף״, ושנינו בית שמאי אומרים בדינר, ובית הלל בפרוטה. אם כל כסף בתורה הוא דינר, רב אסי סובר כבית שמאי — והרי ההלכה כבית הלל.קושיה: לפי רב אסי הקידושין בדינר, כבית שמאי
- מסקנההגמרא מסיקה: ״אי איתמר הכי איתמר״ — אם נאמר דבר, כך נאמר: ״כל כסף קצוב״ האמור בתורה הוא כסף צורי. הכלל מדבר רק על סכום קצוב, כמו חמישים כסף. בכל המקרים שהקשו (טענה, מעשר, הקדש, קידושין) אין סכום קצוב (רש״י), ולכן אין סתירה.אלא: רב אסי דיבר רק על כסף קצוב, וכל הקושיות אינן קצובות
חשבו לפני שממשיכים
שבועת הדיינין מתחייבת בשתי מעות, שהן פחות מדינר. מדוע זה אינו סותר את רב אסי?
בפסוק שם כתוב ״כסף או כלים״ וגומרים אותם זה מזה: כמו שכלים הם לפחות שניים, כך כסף שניים. זו דרשה מיוחדת, ואינה ״כסף״ שנאמר לבדו.
עמוד ב · גמרא
מה חידש רב אסי: סלע של תוקע
בקצרה — על מה הסוגיה
הגמרא שואלת מה חידש רב אסי, אם המשנה כבר מנתה את הסכומים הקצובים. התשובה: הוא חידש לגבי דברי חכמים, כמו סלע של תוקע. מעשה בחנן בישא ממשיך לתחילת דף נא.
- מאי קמשמע לןהגמרא שואלת על הניסוח המתוקן: ״מאי קמשמע לן״? הרי שנינו במשנה ״חמש סלעים של בן״, שלושים של עבד, חמישים של אונס ומפתה, ומאה של מוציא שם רע — כולם בשקל הקדש. הסכומים הקצובים שבתורה כבר נלמדו.קושיה: אם המשנה כבר אמרה זאת, מה חידש רב אסי?
- תירוץהגמרא משיבה: החלק השני נצרך — ״ושל דבריהם כסף מדינה״. שנינו שהתוקע לחבירו נותן לו סלע, ואין לומר שזו סלע צורית של ארבעה זוזים, אלא ״פלגא דזוזא״, חצי זוז, כי כך קוראים אנשים ״סלע״ לחצי זוז.תירוץ: חידש שבקנס חכמים, כמו תוקע, סלע היא חצי זוז
- מעשהבא מעשה לפני רב הונא: חנן בישא תקע לאדם אחד. רב הונא פסק לפי הדין הזה: ״הב ליה פלגא דזוזא״, תן לו חצי זוז. המעשה ממשיך בתחילת דף נא.מעשה: רב הונא פוסק שחנן בישא ישלם לנפגע חצי זוז
- סיום המעשהדף נאלחנן היה רק ״זוזא מאכא״ — זוז שחוק ״דלא נפיק״, שצורתו נפחתה ואינו יוצא בהוצאה (רש״י). הוא היה חייב רק חצי זוז, והנפגע לא רצה לקבל את המטבע הפגום. מה עשה חנן? ״תקע ליה אחרינא״ — סטר לו פעם נוספת, ונתן לו את הזוז המעוך כתשלום על שתי התקיעות, חצי זוז לכל אחת.סיום: חנן תקע שוב ונתן את הזוז המעוך עבור שתי התקיעות
חזרה
בחן את עצמך
להעמקה
מקורות באתר דף יומי
מקורות
- ספריא — לשון הגמרא (נוסח וילנא), ביאור שטיינזלץ, פסוקים ומקורות הלכה
- הדף היומי — daf-yomi.com — לוח הדף היומי וחומרי ״ללמוד ולהבין״
- כולל עיון הדף — dafyomi.co.il — סיכומי נקודות וטבלאות עזר
- ישיבה — yeshiva.org.il — ביאור ״פרשני״
- אתר סיני — שיעורי הדף היומי של הרב אורי בריליאנט — שיעורים, סיכומים, תרשימים וחוברות ״דף מאיר״ — לבדיקת מהלך הסוגיות וההסברים
- Daf Spoiler — הכנה לדף היומי, הרב נפתלי רמתי — סיכום והכנה לכל דף בשאלות ותשובות — לבדיקת הרקע והמקרה של כל סוגיה (ברשות הכותב)
- דיקטה — הנקדן — ניקוד אוטומטי של הטקסט לפני ההקראה בקול
הדפים נבנים ונבדקים על ידי סוכן AI מתוך המקורות האלה; ניסוח ההסברים מקורי. לשון הגמרא מובאת מספריא.