בכורות נ״ו

עוברים שנקנו במעי אמם — האם הלקוח פטור

1. רקעבדף הקודם למדנו מ״בכור בניך… כן תעשה״ שלוקח ומקבל מתנה פטורים ממעשר בהמה. נשארה קושיה על עוברים שנקנו במעי אמם, ורבא ענה ש״תעשה״ ממעט את הלקוח רק ״בשעת עשייה״, וכשהבהמות עדיין עוברים אין זו שעת עשייה. עכשיו הגמרא חוזרת ובוחנת את דברי רבי אסי עצמם (״גופא״).רקע: רבא כבר הסביר שעוברים במעי אמם אינם בשעת עשייה
2. דברי רבי אסירבי אסי אמר בשם רבי יוחנן: מי שקנה עשרה עוברים כשהם עדיין במעי אמם, והם נולדו ברשותו — כולם ״נכנסין לדיר להתעשר״. כלומר, הקנייה שקדמה ללידה אינה פוטרת אותם.רבי יוחנן: עוברים שנקנו במעי אמם נכנסים לדיר ומתעשרים
3. והא אנן תנןהגמרא מקשה מהמשנה שלנו: ״הלוקח או שניתן לו במתנה פטור״ ממעשר בהמה. אם כן, גם מי שקנה עוברים צריך להיפטר — מדוע רבי אסי מחייב אותם?קושיה: המשנה פוטרת לוקח, אז למה עוברים שנקנו חייבים?
4. חזאי בחילמארבי אלעזר אומר: ״רבי יוחנן חזאי בחילמא״ — ראיתי הלילה את רבי יוחנן בחלום, וזה סימן ש״מילתא מעליא אמינא״, היום אומר דבר טוב (רש״י). ומה הדבר? ״תעשה״ — ״בשעת עשייה מיעט הכתוב״: הפסוק פוטר לוקח רק כשהקנייה נעשתה בשעה שהבהמה ראויה להתעשר. עובר במעי אמו אינו ראוי לכך, ולכן קנייתו אינה פוטרת, ואין סתירה למשנה. (זה אותו לימוד שהביא רבא בסוף הדף הקודם.)רבי אלעזר: הפסוק ממעט לקוח רק בשעת עשייה, ועובר אינו כזה
5. איתיביהרבי שמעון בן אליקים מקשה מברייתא: דין לקוח חל גם על ״מחוסר זמן״ — בהמה שנקנתה לפני שמלאו לה שבעה ימים, שגם אז אינה ראויה להקרבה. אם לקוח חל על מי שאינו בשעת עשייה, יחול הפסול גם על עובר שנקנה.קושיה: לקוח חל אפילו על מחוסר זמן שאינו ראוי להקרבה
6. זו אינה משנהתשובה ראשונה: רבי אלעזר דוחה את הברייתא — ״זו אינה משנה״. כלומר, זו ברייתא שאינה מוסמכת ואין לסמוך עליה, ולכן אין בה כדי לסתור את הדרשה ״בשעת עשייה״.תשובה: הברייתא משובשת, אין לסמוך עליה
7. ואם תמצא לומר משנהואם תמצא לומר שהיא נכונה, זו שיטת רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון: מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר, כמו בכור שקדוש מיד ונקרב רק מהיום השמיני. לשיטה זו מחוסר זמן הוא בשעת עשייה ולכן לקוח חל עליו, אך גם הוא מודה שבמעי אמו אין לקוח חל (רש״י). הברייתא אינה סותרת את הדרשה.ואם נכונה: זו שיטת רבי שמעון, ובעובר גם הוא מודה

אתנן שחזר ולקחו — ובזונה גויה דוקא

1. ברייתא לפני רבתנא שנה לפני רב ברייתא: איזהו אתנן — הבהמה שניתנה לזונה בשכרה ואסורה בהקרבה — שנכנס לדיר להתעשר? ״כל שנתנו לה וחזר ולקחו הימנה״, כלומר קנה אותה בחזרה.ברייתא: אתנן מתעשר רק אם נתנו לזונה וחזר וקנאו ממנה
2. והא איפסיל ליהמקשים: הבהמה שקנה בחזרה היא ״לקוח״, והרי ״איפסיל ליה בלוקח״ — כלוקח היא פטורה ממעשר. איך אפשר לומר שהיא נכנסת לדיר?קושיה: מי שקנה אתנן בחזרה הוא לוקח, ולוקח פטור
3. אישתמיטתיהתשובה: ״אישתמיטתיה״, המקשן שכח את דברי רבי אסי בשם רבי יוחנן, שעוברים שנקנו במעי אמם נכנסים לדיר. הברייתא עוסקת במי שנתן לזונה עובר במעי אמו, וחזר וקנה אותו ממנה כשהוא עדיין עובר (רש״י). קנייה כזו אינה בשעת עשייה, ולכן אינה פוטרת.תשובה: מדובר בעובר שנקנה בחזרה, כדברי רבי אסי
4. ותיעשרה איהימקשים: אם נתן לה עובר במעי אמו, הוא אינו נפסל כמתנה (רש״י) — אז שהיא עצמה תעשר אותו! מדוע צריך שיחזור ויקנה?קושיה: בעובר שניתן לה, שהזונה תעשר בעצמה — למה לקנות?
5. בזונה גויהמדובר בזונה גויה. היא אינה מצווה במעשר ואינה יכולה לעשר, ולכן הבהמה מתעשרת רק אחרי שחזרה לישראל.תשובה: זונה גויה אינה מעשרת, לכן צריך לקנות בחזרה
6. ולוקמה בישראליתמקשים: ואולי נעמיד את הברייתא בזונה ישראלית, שמצווה במעשר ותעשר בעצמה — ואין צורך להעמיד דוקא בגויה?קושיה: אפשר להעמיד בזונה ישראלית שמעשרת בעצמה
7. קא משמע לןהברייתא באה ללמד ש״זונה ישראלית לא הוי אתנן״: בישראלית הבהמה אינה נחשבת אתנן כלל ומותרת אפילו למזבח (רש״י). לכן ברייתא שמדברת על ״אתנן״ מדברת בגויה.תשובה: בישראלית אין אתנן כלל, לכן הברייתא בגויה
8. כדאביידין זה נשען על דברי אביי: אתנן של זונה גויה אסור, וכהן הבא עליה אינו לוקה משום ״לא יחלל זרעו״. באתנן של זונה ישראלית — מותר, והכהן הבא עליה לוקה.אביי: אתנן גויה אסור וכהן אינו לוקה, בישראלית להפך
9. גזירה שווההגמרא מסבירה את טעמו של אביי לאיסור האתנן בגויה: ״גמר תועבה תועבה מעריות״, גזירה שווה. באתנן נאמר ״תועבת ה׳״ ובעריות נאמר ״מכל התועבות האלה״.טעם אביי: אתנן גויה אסור מגזירה שווה תועבה תועבה מעריות
10. מה עריותמה עריות הן נשים שאין קידושין תופסים בהן (חייבי כריתות, רש״י) — אף האתנן האסור הוא של זונה שאין קידושין תופסים בה. זו הגויה; בישראלית קידושין תופסים, ולכן אתננה מותר.האיסור רק בזונה שאין קידושין תופסים בה, היא הגויה
11. כהן וגויהכהן הבא על גויה אינו לוקה, כי ״לא יחלל זרעו״ מדבר בזרעו, והולד מגויה אינו נקרא זרעו אלא הולך אחר אמו (רש״י).טעם אביי: הולד מגויה אינו זרעו, לכן כהן אינו לוקה

אחים ושותפים: קלבון ומעשר בהמה

1. משנהאחים ושותפיםהמשנה: אחים ושותפים בזמן שהם חייבים בקלבון — פטורים ממעשר בהמה, ובזמן שחייבים במעשר בהמה — פטורים מן הקלבון. החיוב באחד פוטר מהשני.משנה: מי שחייב בקלבון פטור ממעשר, ומי שחייב במעשר פטור מקלבון
2. תפיסת הביתהמשנה מפרטת: אם הבהמות הגיעו אליהם ״מתפיסת הבית״, מנכסי ירושת האב שלא חולקו, הם חייבים במעשר; אם לאו — פטורים.משנה: בהמות מתפיסת הבית חייבות במעשר
3. חלקו וחזרוואם חלקו את הירושה וחזרו ונשתתפו — הם כשותפים רגילים: ״חייבין בקלבון״ ופטורים ממעשר בהמה (רש״י).משנה: אחים שחלקו וחזרו להשתתף חייבים בקלבון ופטורים ממעשר
4. תנו רבנןיהיה לךהגמרא מביאה ברייתא כמקור לפטור שותפים. בפסוק ״אשר יהיה לך״ (שמות יג, יב) נדרש ״לך״ — דוקא בהמה המיוחדת לך, ״ולא של שותפות״ (רש״י).ברייתא: יהיה לך, ולא של שותפות, ולכן שותפים פטורים
5. יכוליכול שגם אחים שקנו בהמות ב״תפיסת הבית״ יהיו פטורים, כי הבהמות משותפות?שאלה: האם גם אחים שירשו ולא חילקו פטורים כשותפים?
6. תלמוד לומר יהיהלא. הכתוב אומר ״יהיה״, והמילה מרבה — ״מכל מקום״ (רש״י). אחים שירשו ועדיין מחזיקים בתפיסת הבית אינם כשותפים: הם ממשיכים את בעלות האב, ולכן חייבים במעשר.מסקנה: המילה יהיה מרבה אחים שלא חלקו, והם חייבים
7. והאי בבכור כתיבמקשים: אבל הפסוק ״יהיה לך״ נאמר בפרשת בכור, לא בפרשת מעשר. מנין שאפשר ללמוד ממנו דין למעשר?קושיה: הפסוק נאמר בבכור, לא במעשר
8. אם אינו ענין לבכורבבכור אין צורך בפסוק זה, שהרי בכור נוהג גם בשותפות, כמו ״ובכורות בקרכם״ בלשון רבים (רש״י). אם אינו ענין לבכור — תנהו ענין למעשר בהמה.תשובה: בכור נוהג בשותפות, ולכן הפסוק פנוי ללמד על מעשר

ארבעת המצבים של רבי ירמיה

1. רבי ירמיהרבי ירמיה אמר על המשנה: אחים ושותפים שחלקו וחזרו ונשתתפו — ארבעה מצבים אפשריים: חייבים בקלבון ובמעשר, פטורים משניהם, חייבים בקלבון ופטורים ממעשר, או חייבים במעשר ופטורים מקלבון.רבי ירמיה: יש ארבעה מצבים אפשריים לחיוב בקלבון ובמעשר
2. חייבין בזה ובזהחייבים בשניהם: חלקו בכספים וחזרו ונשתתפו בהם — ולכן חייבים בקלבון כשותפים; אך לא חלקו בבהמות, והן נשארו בתפיסת הבית וחייבות במעשר.חייבים בשניהם: חלקו כספים, לא חלקו בהמות
3. פטורין מזה ומזהפטורים משניהם: חלקו בבהמות וחזרו ונשתתפו בהן — ולכן פטורים ממעשר כשותפים; אך לא חלקו בכספים, והשקלים ניתנו מתפיסת הבית — ולכן פטורים מקלבון.פטורים משניהם: חלקו בהמות, לא חלקו כספים
4. קלבון בלבדחייבים בקלבון ופטורים ממעשר: ״חלקו בזה ובזה״ וחזרו להשתתף בשניהם — הם שותפים גמורים.חייבים בקלבון ופטורים ממעשר: חלקו גם כספים וגם בהמות
5. מעשר בלבדחייבים במעשר ופטורים מקלבון: ״שלא חלקו בזה ובזה״ — הכול נשאר בתפיסת הבית, כמו בני אב אחד.חייבים במעשר ופטורים מקלבון: לא חלקו כלום
6. פשיטאמקשים: פשיטא! כל ארבעת המצבים מובנים מאליהם — מה בא רבי ירמיה להשמיענו?קושיה: כל הדינים פשוטים, מה החידוש של רבי ירמיה?
7. קא משמע לןנדרש להשמיע את המצב של חלקו בבהמות ולא בכספים. הייתי אומר: כיון שחלקו בבהמה, ״גלו דעתייהו״ שגם בכספים הם עומדים לחלוק, ולכן יתחייבו בקלבון. קא משמע לן שכל עוד לא חלקו בכספים — פטורים מקלבון.תשובה: חלקו בהמות בלבד — עדיין פטורים מקלבון

חלקו וחזרו ונשתתפו — יש ברירה או אין

1. רב ענןהמשנה פוטרת אחים שחלקו וחזרו ונשתתפו. רב ענן מצמצם: ״לא שנו״ אלא כשחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים — חלוקה לפי שווי, שהיא כקנייה זה מזה (רש״י). אחרי חלוקה כזו הם כשני זרים שנשתתפו.רב ענן: הפטור רק כשחלקו לפי שווי, כקנייה הדדית
2. אבל כנגד אותו מיןאבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים — אומרים ״זה חלקו המגיעו משעה ראשונה״: ״יש ברירה״. החלוקה רק מבררת מה היה חלקו מהירושה, ולכן כשחוזרים ונשתתפים חוזרת תפיסת הבית וחייבים במעשר (רש״י).רב ענן: חלוקה במין זהה בירור בלבד, ולכן חייבים במעשר
3. רב נחמןרב נחמן חולק: אפילו חלקו גדיים כנגד גדיים — ״אין אומרים״ שזה חלקו משעה ראשונה. אין ברירה; החלוקה היא קניין, והם שותפים רגילים הפטורים מהמעשר.רב נחמן: אין ברירה, וכל חלוקה היא קנייה ופטורה
4. רבי אלעזראמוראים אחרים נחלקו באותה שאלה. רבי אלעזר: ״לא שנו״ אלא כשחלקו תשעה כנגד עשרה, ועשרה כנגד תשעה — תשעה גדולים כנגד עשרה קטנים, חלוקה לפי שומא שנחשבת כקנייה (רש״י).רבי אלעזר: הפטור רק כשחלקו תשעה גדולים כנגד עשרה קטנים
5. תשעה כנגד תשעהאבל אם חלקו תשעה כנגד תשעה ועשרה כנגד עשרה — יש ברירה, והחלוקה נחשבת כאילו לא התקיימה. כשחוזרים ונשתתפים הם חייבים במעשר.רבי אלעזר: בחלוקה שווה יש ברירה, והם חייבים במעשר
6. רבי יוחנןרבי יוחנן חולק: אפילו חלקו תשעה כנגד תשעה ועשרה כנגד עשרה — ״אין אומר״ שזה חלקו משעה ראשונה. אין ברירה, וכל חלוקה פוטרת אותם.רבי יוחנן: אין ברירה אפילו בחלוקה שווה, והם פטורים
7. ואזדא רבי יוחנן לטעמיהדף נזרבי יוחנן הולך כאן לשיטתו. רבי אסי אמר בשמו: אחים שחלקו ירושה — ״לקוחות הן״, ולכן הם מחזירים זה לזה את השדות ביובל. אף כאן לא אומרים ״יש ברירה״.רבי יוחנן עקבי: אחים שחלקו הם לקוחות, ולכן מחזירים ביובל
8. וצריכידף נזמדוע הוצרך רבי יוחנן להשמיע את שני הדינים — אין ברירה במעשר בהמה, ואחים שחלקו לקוחות לענין יובל? ״וצריכי״.שאלה: למה צריך שני הדינים של רבי יוחנן?
9. אילו נאמר במעשר בלבדדף נזאילו השמיע רבי יוחנן רק את דין מעשר, הייתי אומר שרק שם אין ברירה, משום ההיקש לבכור: ״דומיא דבנך״ — מה בנך ״בברור לך״, שנולד ברשותך בלי שום צד קנייה (רש״י), אף בהמה למעשר צריכה להיות שלך בבירור. אבל בשדה התורה החזירה ביובל רק ״מכר״, ואילו ״ירושה ומתנה לא״ — ולכן צריך להשמיע שגם חלוקת אחים נחשבת מכר.אילו רק במעשר: שם בגלל ההיקש לבכור; בשדה רק מכר חוזר
10. אילו נאמר בשדה בלבדדף נזואילו נאמר רק בשדה, הייתי אומר שרבי יוחנן החמיר שם מחמת הספק (רש״י). אבל במעשר הקנייה מקילה ופוטרת ממעשר — ושם אולי לא היה מחמיר. צריך להשמיע גם כאן.תשובה: בשדה הוא החמיר, ואילו במעשר קולא, אז צריך את שניהם
11. אי נמידף נזאי נמי: ביובל השדות צריכות לחזור למצבן הראשון, ולכן החלוקה נחשבת קנייה. אבל במעשר בהמה אין צורך להחזיר את המצב — ואפשר לומר שיש ברירה.תשובה אחרת: ביובל נדרש להחזיר מצב, במעשר לא
12. מיתיבידף נזמיתיבי על הסוברים ״יש ברירה״ ממשנה בתמורה: שותפים שחלקו, אחד נטל עשרה טלאים ואחד תשעה וכלב — העשרה אסורים בהקרבה, כי אחד מהם נחשב ״מחיר כלב״, והתשעה שעם הכלב מותרים. אם יש ברירה, שיברר אחד מהעשרה כנגד הכלב, והשאר יותרו!קושיה: אם יש ברירה, יברר אחד כנגד הכלב והשאר יותרו
13. הכא במאי עסקינןדף נזרב אשי: ״אי דשוו כולהו להדדי — הכי נמי״: אם כל הטלאים שווים זה לזה והכלב שווה טלה אחד, אכן בוררים טלה אחד כמחיר הכלב והשאר מותרים (רש״י). אבל כאן מדובר שאינם שווים: הכלב שווה טלה אחד ועוד ״משהו״, ו״האי משהו משיך ואתי בכולהו״ — העודף מתפזר על כל העשרה, ולכן בכל אחד מהם יש חלק ממחיר הכלב. אין כאן מה לברור, והמשנה אינה סותרת את שיטת ״יש ברירה״.רב אשי: הכלב שווה טלה ועוד משהו, והמשהו פרוס בכולם

בחן את עצמך

מקורות באתר דף יומי

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• טבלאות עזר
• סיכום נקודות (אנגלית)
• הגמרא עם ביאור שטיינזלץ בספריא