בכורות י״ב

המשנה: במה אין פודים פטר חמור

״וכל פטר חמר תפדה בשה״שמות יג, יג

1. משנהאין פודים לא בעגל, ולא בחיה, לא בשחוטה, ולא בטריפה, לא בכלאים ולא בכוי.
2. מחלוקתרבי אליעזר מתיר בכלאים, ״מפני שהוא שה״, ואוסר בכוי, ״מפני שהוא ספק״.
3. משנהנתנו לכהן (את החמור עצמו) — אין הכהן רשאי להשאיר אותו אצלו עד שיפריש שה תחתיו.

בן בג בג: ״שה״ ״שה״ מפסח

״שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם, מן הכבשים ומן העזים תקחו״שמות יב, ה

1. מקור״מתניתין מני? בן בג בג היא״: נאמר כאן ״שה״ ונאמר להלן (בפסח) ״שה״ — מה להלן פרט לכל השמות האלה, אף כאן.
2. קושיהאם כך — מה להלן זכר, תמים ובן שנה, גם כאן?!
3. תירוץ״תלמוד לומר: ׳תפדה׳ ׳תפדה׳ — ריבה״.
4. קושיהאם ״תפדה״ ״תפדה״ מרבה — נרבה גם את כל אלה (עגל, חיה וכו׳)!
5. תירוץ״אם כן, ׳שה׳ ׳שה׳ מאי אהני ליה?״ — הגזירה השווה חייבת ללמד משהו: היא ממעטת את מה שאינו שה.

פדיון בבן פקועה — מר זוטרא ורב אשי

1. איבעיאמהו לפדות בבן פקועה?
2. רבי מאירלשיטת רבי מאיר אין שאלה: הוא אומר שבן פקועה טעון שחיטה, ולכן ״שה מעליא הוא״ — שה גמור.
3. רבנןהשאלה היא לשיטת רבנן, שאומרים ״שחיטת אמו מטהרתו״ — הוא הותר כבר בשחיטת אמו.
4. הצדדיםהאם הוא ״כבישרא בדיקולא״ — כבשר מונח בסל, ולא שה חי? או שמא, כיוון שעכשיו הוא רץ והולך, ״שה״ קרינן ביה?
5. מחלוקתמר זוטרא: אין פודים. רב אשי: פודים.
6. קושיהרב אשי למר זוטרא: ״מאי דעתיך? דילפת מפסח״. אם כך — מה להלן זכר תמים ובן שנה, אף כאן!
7. תירוץ״׳תפדה׳ ׳תפדה׳ — ריבה״.
8. קושיהאם ״תפדה״ ״תפדה״ מרבה — ירבה גם בן פקועה!
9. תירוץ״אם כן, ׳שה׳ ׳שה׳ מאי אהני ליה?״ — הגזירה השווה נשארת למעט, ובכלל זה בן פקועה.

פדיון בנדמה — ״זיל בתר אימיה״

1. איבעיאמהו לפדות בנדמה?
2. רבי אליעזרלרבי אליעזר אין שאלה: ״השתא בכלאים פרקינן, בנדמה מיבעיא?״
3. רבנןהשאלה לרבנן: רק בכלאים אין פודים, ובנדמה פודים? או שאין הבדל?
4. ראיה״תא שמע: פרה שילדה מין עז — אין פודין״; משמע שרחל שילדה מין עז — פודין. אם זה רבי אליעזר — הרי הוא פודה אפילו בכלאים, ולמה לומר זאת? ״אלא לאו רבנן היא?״ — ומכאן שלרבנן פודים בנדמה.
5. דחייה״לא, לעולם רבי אליעזר היא״, והחידוש הוא ברישא עצמה: פרה שילדה מין עז — אין פודים. אל תאמר ״זיל בתר דידיה״ — והרי הוא עז גמור; אלא ״זיל בתר אימיה״ — והאי עגל הוא.
6. ראיה״תא שמע, דתני רבה בר שמואל: איזהו כלאים? רחל שילדה מין עז, ואביו שה״.
7. קושיה״אביו שה — כלאים הוא? נדמה הוא!״
8. תירוץצריך לשנות: ״איזהו דומה לכלאים, ששוו אותו רבנן לכלאים? רחל שילדה מין עז, ואביו שה״ — כלומר, לרבנן נדמה נחשב ככלאים.
9. קושיה״למאי?״ — לאיזה דין השוו רבנן נדמה זה לכלאים?
10. קושיהאם לקדשים — הרי שם הכתוב עצמו ממעט: ״שור או כשב״ — פרט לכלאים, ״או עז״ — פרט לנדמה (ויקרא כב, כז).
11. קושיהאם לבכור — ״אך בכור שור״ (במדבר יח, יז) אמרה תורה: עד שיהא הוא שור ובכורו שור.
12. קושיהאם למעשר בהמה — הוא לומד ״תחת״ ״תחת״ מקדשים (ויקרא כז, לב; ויקרא כב, כז), וכבר נתמעט שם.
13. ראיה״אלא לפטר חמור״ — הברייתא באה ללמד שלרבנן אין פודים בנדמה, כמו בכלאים.
14. דחייה״לא, לעולם למעשר״, וכשיש בו מקצת סימנים (שדומה במקצת לאמו). היינו אומרים שמעשר לומד ״העברה״ ״העברה״ מבכור (ובבכור מקצת סימנים מחייבים); ״קא משמע לן — ׳תחת׳ ׳תחת׳ מקדשים גמר״. ואם הברייתא עוסקת במעשר — אין ממנה ראיה לפטר חמור.

פסולי המוקדשין — ״כצבי וכאיל״

1. איבעיאמהו לפדות בפסולי המוקדשין?
2. רבי שמעוןלרבי שמעון אין שאלה: הוא אומר שפטר חמור מותר בהנאה — ״חולין הוא״, ולכן אין כאן איסור שיחול על איסור.
3. רבי יהודההשאלה לרבי יהודה, שאומר שפטר חמור אסור בהנאה.
4. צד אכיוון שהחמור אסור בהנאה — ״אין איסור חל על איסור״, ואין פודים בבהמה שכבר יש עליה איסור.
5. צד באו שמא, כיוון ש״לא תפיס פדיונו״ (השה אינו נתפס באיסור), ״אפקועי איסורא בעלמא הוא״ — רק מפקיע את האיסור מן החמור, ואפשר לפדות בהם.
6. ראיהרב מרי בריה דרב כהנא: ״מי זוטר מאי דכתיב בהו — ׳כצבי וכאיל׳?״ (דברים יב, טו). מה צבי ואיל (חיה) אין פודים בהם, אף פסולי המוקדשין אין פודים בהם.
7. מסקנה״השתא דאתית להכי — לרבי שמעון נמי, ׳צבי ואיל׳ כתיב בהו״: לכל הדעות אין פודים בפסולי המוקדשין.

בהמת שביעית — ״לאכלה ולא לסחורה״

״והיתה שבת הארץ לכם לאכלה״ויקרא כה, ו

1. איבעיאמהו לפדות בבהמת שביעית?
2. ודאיבפטר חמור ודאי אין שאלה: ״לאכילה אמר רחמנא, ולא לסחורה״ (השה ניתן לכהן, ונמצא שקונה את החמור בפירות שביעית — סחורה).
3. ספקהשאלה היא בפטר חמור ספק (כגון שילדה אמו זכר ונקבה), שבו לרבי יהודה מפריש טלה והשה נשאר של הבעלים — אינו ניתן לכהן.
4. רבי שמעוןלרבי שמעון אין שאלה — ״דלית ליה ספק״: לשיטתו פטר חמור מותר בהנאה, ולכן בספק אין צורך להפריש טלה כדי להפקיע איסור. השאלה היא רק לרבי יהודה.
5. הצדדיםהצדדים: (א) כיוון שהטלה נשאר אצלו והוא אוכלו — ״לאכלה״ קרינן ביה, ואין כאן סחורה; או (ב) כיוון שכל עוד לא הפקיע את האיסור החמור אסור בהנאה — נמצא ״קונה״ את היתר החמור בבהמת שביעית, ו״כסחורה דמי״?
6. ראיה״תא שמע, דאמר רב חסדא: בהמת שביעית אין פודין בה את הוודאי, אבל פודין בה את הספק״ — הבעיה נפשטה כצד הראשון: בספק ״לאכלה״ קרינן ביה.
7. מימראועוד אמר רב חסדא: בהמת שביעית פטורה מן הבכורה, וחייבת במתנות.
8. טעםפטורה מן הבכורה — ״לאכלה אמר רחמנא, ולא לשריפה״ (ובבכור יש הקטרה); חייבת במתנות — כי הן נאכלות, ו״לאכלה״ קרינן בהן.
9. קושיה״מיתיבי: האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה — חייב מיתה״. ואמאי עיסת שביעית חייבת בחלה כלל? חלה שנטמאה ״בת שריפה היא״, ולפי טעמו של רב חסדא — ״לאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה״!
10. תירוץ״שאני הכא, דכתיב ׳לדרתיכם׳״ (במדבר טו, כא) — חובת חלה בכל הדורות, גם בשביעית.
11. ראיה״תניא נמי הכי״: מניין לאוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה שחייב מיתה? שנאמר ״לדרתיכם״.
12. קושיה״וליגמר מינה!״ — כשם שבחלה אין אומרים ״לאכלה ולא לשריפה״, נלמד ממנה שגם בהמת שביעית תתחייב בבכורה.
13. תירוץ״התם עיקר לאכילה, הכא עיקר לשריפה״: חלה נשרפת רק אם נטמאה, ואילו בבכור השריפה (ההקטרה) היא עיקר.

״נתנו לכהן״ — נחשדו הכהנים

1. ברייתאהמשנה שונה את מה שתנו רבנן: ישראל שיש לו פטר חמור בביתו, והכהן אומר לו ״תנהו לי ואני אפדהו״ — לא יתנו לו, אלא אם כן פדאו בפניו.
2. מימרארב נחמן אמר רבה בר אבוה: ״זאת אומרת: נחשדו הכהנים על פטרי חמורים״.
3. קושיה״פשיטא!״ — זה מפורש בברייתא.
4. תירוץהיינו אומרים שהחשש הוא רק במי שידוע לנו שנכשל, אבל בכהן סתם לא; קמשמע לן ש״מורה בה היתרא״ — כל כהן עלול להורות היתר לעצמו — שאומר לעצמו: ״השה שאפריש תחתיו יהיה שלי, ולמה לי לפדותו?״ (רש״י).

המשנה: מת הפדיון, מת החמור

1. מחלוקתהמפריש פדיון פטר חמור, ומת השה: רבי אליעזר — חייבים באחריותו, כחמש סלעים של בן. חכמים — אין חייבים באחריותו, כפדיון מעשר שני.
2. עדותהעידו רבי יהושע ורבי צדוק על פדיון פטר חמור שמת: ״אין כאן לכהן כלום״ — כדברי חכמים.
3. מחלוקתמת פטר החמור (אחרי שהופרש השה): רבי אליעזר — יקבר, והטלה מותר בהנאה (לבעלים). חכמים — אין צריך להיקבר, והטלה לכהן.

טעמו של רבי אליעזר — ״לפדייה הקשתיו״

״אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה״במדבר יח, טו

1. שאלהרב יוסף: ״מאי טעמא דרבי אליעזר?״ — מדוע חייבים באחריות פדיון פטר חמור?
2. תירוץ״דכתיב ׳אך פדה תפדה׳״ — מה בכור אדם חייב באחריותו, אף בכור בהמה טמאה חייב באחריותו.
3. קושיהאביי: אם כך — מה בכור אדם מותר בהנאה, אף פטר חמור יהיה מותר!
4. קושיה״וכי תימא הכי נמי״ (רבי אליעזר באמת מתיר) — ״והתנן: מת פטר חמור, רבי אליעזר אומר: יקבר״. האם לא משום שהוא אסור בהנאה?
5. דחייה״לא — יקבר כבכור אדם״: הקבורה היא מן ההיקש, ולא משום איסור הנאה.
6. קושיה״אלא, אדם בכור הוא דבעי קבורה, פשוט לא בעי קבורה?״ — כל אדם נקבר; אין זה דין מיוחד לבכור.
7. קושיה״ועוד תניא: מודה רבי אליעזר בישראל שיש לו ספק פטר חמור בביתו — שמפריש טלה עליו, והוא שלו״. אילו היה מותר בהנאה — למה להפריש?
8. מסקנה״אלא אמר רבא: אמר קרא ׳אך פדה תפדה׳ — לפדייה הקשתיו, ולא לדבר אחר״. ההיקש לבכור אדם הוא רק לעניין האחריות בפדייה; לעניין הנאה — פטר חמור אסור.

פדיון פטר חמור ״לאלתר״

1. מקור״תנן התם״: הערכין — בשעתן; פדיון הבן — אחר שלושים יום; פדיון פטר חמור — לאלתר.
2. קושיה״ורמינהו״: אין בערכין, ובפדיון הבן, ובנזירות, ובפטר חמור — פחות משלושים, ״ומוסיפין עד עולם״!
3. תירוץרב נחמן: ״לאלתר״ בא לומר שאם פדאו — פדוי (בדיעבד; לכתחילה ממתינים שלושים יום, כברייתא).
4. קושיהמכלל שבנו, אם פדאו בתוך שלושים — אינו פדוי? והרי נאמר: הפודה את בנו בתוך שלושים יום — רב אמר: בנו פדוי!
5. תירוץ״לאו איתמר עלה״: רבא אמר — לכולי עלמא, אם אמר ״מעכשיו״ — אין בנו פדוי.
6. תירוץדף י״גרב ששת: ״אין בפטר חמור פחות משלשים״ בא לומר שאינו עובר עליו עד שלושים יום; אבל מצות הפדיון עצמה — לאלתר.
7. קושיהדף י״גמתיב רמי בר חמא מברייתא: ״מצותו כל שלשים יום, מכאן ואילך — או פודהו או עורפו״. ״מאי לאו מצוה לשהותו כל שלשים יום?״ — והרי זה נגד רב ששת.
8. דחייהדף י״ג״לא — מצוה לפדותו כל שלשים יום״: מלאלתר ועד שלושים הוא זמן הפדייה.
9. קושיהדף י״ג״אי הכי — ׳מכאן ואילך או פודהו או עובר עליו׳ מיבעי ליה!״ — ולא ״או עורפו״.
10. תירוץדף י״ג״אלא אמר רבא: לא קשיא — הא רבי אליעזר דמקיש, הא רבנן דלא מקשי״. ״שלשים״ (הברייתא) — כרבי אליעזר, המקיש בכור בהמה טמאה לבכור אדם; ״לאלתר״ (המשנה) — כחכמים, שאינם מקישים.

מה לקחת מהדף

בחן את עצמך

מקורות באתר דף יומי

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• טבלאות עזר
• סיכום נקודות (אנגלית)